ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ח · אות ה׳וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי כָּתוּב אֶצְלוֹ (ישעיהו י״א:ג׳): לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְכוּ', אֶלָּא הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי אֲזַי יְתֻקַּן פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִתְקַבֵּץ כָּל הַבְּחִינַת מַלְכוּת אֶל שָׁרְשׁוֹ, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (עובדיה), וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה י״ד:ח׳-ט׳), וְנוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּלֹא שׁוּם לְבוּשׁ וְצִיּוּר וּתְמוּנָה.
וְזֶהוּ (תהילים מ״ז:ג׳): כִּי ה' וְכוּ' מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּדַּת מַלְכוּת יִהְיֶה גָּדוֹל, וְיִתְעַלֶּה אוֹרָהּ מֵחֲמַת תִּקּוּן מַעֲשֵׂינוּ, אֲזַי נוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ עַל כֹּל, דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, וְלֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי עַכְשָׁו הוּא בְּהִתְלַבְּשׁוּת עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ח · אות ו׳וְזֶהוּ:
וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁיִּתֵּן עֹז וְהֶאָרָה לְמִדַּת מַלְכוּת, אֲזַי: וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ; כִּי כָּל אֶחָד יְתַקֵּן בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, וְיֵלֵךְ מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּתַקֵּן הֶאָרַת פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ח · אות ז׳[גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מְסֻדָּרִים יָפֶה, וְחָסֵר בָּהֶם גַּם כֵּן. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַמְכֻוָּן מֵהֶם, שֶׁמְּדַבֵּר מִמַּעֲלַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינוֹת הַשְּׁכִינָה, וְהוּא בְּחִינוֹת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּחִינוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינוֹת תְּחִיָּה, בְּחִינוֹת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְכָל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. רַק שֶׁאֵין הַדְּבָרִים מְסֻדָּרִים כָּרָאוּי, וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן. אַף־עַל־פִּי־כֵן כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמוֹצְאֵי דַּעַת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ח · אות ח׳גַּם מְבֹאָר מִתּוֹרָה זֹאת, שֶׁהַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, כְּמוֹ הָאֵם הַהוֹלֶכֶת עִם הַוָּלָד לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר אֵם הַבָּנִים.
וְזֶהוּ: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בִּבְחִינוֹת: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶה הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁכָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַדִּבּוּר זוֹכֵר וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר. וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ח · אות ט׳עוֹד מְבֹאָר מִזֶּה, גֹּדֶל מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל.
הַיְנוּ כִּי יֵשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת מְדוּרַת אֵשׁ – לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ; וּשְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים.
כִּי לִפְעָמִים לֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ, אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּי, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי אֵינוֹ טוֹב. וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵר וּלְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, תָּגֵן הַתּוֹרָה עָלָיו וְתַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיִּהְיֶה כָּרָאוּי.
וְכֵן יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶךְ. כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כֵּן הָיָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה הִיא מֵגֶנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם מֵהִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ הָרָע הַזֶּה שֶׁל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְשָׂרְפוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם.
נִמְצָא, שֶׁבְּלֹא הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה הָאָדָם מִתְקַיֵּם כְּלָל, כִּי הָיָה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל מֵרִבּוּי הַתַּבְעֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ, לְיָמִין יוֹתֵר מִדַּי, אוֹ לִשְׂמֹאל, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא – עַל־יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת הַנַּ"ל, וְרַק הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל. וְהָבֵן הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה]: