Opening the day with Rabbeinu's teaching
Tuesday, 13 Iyar 5788 · May 9, 2028
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קמ״ג · אות א׳ – אות א׳
about 8 min · about 830 words · 59% of the book by the end of today
מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְעֵצָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי נִתְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּיָּדוּעַ. וְעַל־יְדֵי שֶׁהֶחָכָם נוֹתֵן לוֹ עֵצָה, הוּא מַרְחִיב לוֹ, וּמֵאִיר בּוֹ חָכְמָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי חֶסֶד הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף צד.): אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא; וּכְתִיב (תהילים נ״ב:ג׳): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם: גַּם כְּתִיב (משלי י״א:י״ד): תְּשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ, וְהַצַּדִּיק נִקְרָא רַב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): מֹשֶׁה אַיְּדֵי דִּנְפִישׁ זְכוּתֵהּ כְּרַבִּים דָּמֵי. גַּם אִם מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, אַף שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה מֵעֲצָתוֹ, אֲזַי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ אִם לֹא הָיָה מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ לוֹ רָעָה בְּלִי גְּזַר־דִּין שֶׁל מַעְלָה, רַק שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מָשַׁךְ עַל עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:ג׳): אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ; אַךְ אִם קִבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק עַל פִּי מִשְׁפָּט שֶׁלְּמַעְלָה:
(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה) אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ: (מ"ר קהלת סדר א) כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין חִלּוּק בֵּין הַחַיִּים וּבֵין לְאַחַר מִיתָה, כִּי גַּם לְאַחַר מִיתָה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאֵין זֶה הַחִלּוּק. אֶלָּא אֵצֶל זֶה הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּל יָמָיו, וּלְאַחַר מִיתָה אֵין אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, זֶה נִקְרָא מֵת, וְהַמִּיתָה נִכֶּרֶת אֶצְלוֹ. וְיֵשׁ יָמִים שֶׁהֻתְּרָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח:): חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. וְהַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ בְּזֹאת הַחֲצִי הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְאוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. וְזֶהוּ: וַחֲצִי תַאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ – אֲפִלּוּ זֹאת הַחֲצִי שֶׁהֻתַּר לוֹ, אֲפִלּוּ בָּזֶה הוּא אוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. בְּוַדַּאי זֶה אֵין מֵת, אֶלָּא תָּמִיד חַי, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כִּי תָּמִיד הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם:
אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ': זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּתַרְגּוּמוֹ (בראשית מ״ט:כ״ג): וָרֹבּוּ בַּעֲלֵי חִצִּים – בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּא. וּמִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחֲלֹקֶת, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת. כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים (ירושלמי שקלים פ"ב): וְכִי אֶפְשָׁר לָדוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְׁמוֹ וְאָז כְּאִלּוּ לֹא מֵת. אֲבָל עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, מָצִינוּ שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֲלָכָה מִשְּׁמָם, כְּמוֹ אֲחֵרִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּהוֹרָיוֹת יג: עַיֵּן שָׁם):
עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה וְכוּ': (תהילים י״ט:ח׳) כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה, אֵיךְ הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת אִשָּׁה, יְכוֹלָה לְהָעִיד, הֲלֹא אִשָּׁה פְּסוּלָה לְעֵדוּת. וְהַתֵּרוּץ עַל זֶה, שֶׁהִיא מַחְכִּימַת פֶּתִי, בִּשְׁבִיל זֶה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט הִלְכוֹת עֵדוּת סִימָן ל"ה סָעִיף י"ד: תַּקָּנַת קַדְמוֹנִים הוּא, דִּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים לִהְיוֹת, נָשִׁים נֶאֱמָנוֹת. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר תַּאֲווֹת הֵם בַּסֵּתֶר, בִּבְחִינַת (משלי ט׳:י״ז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְכוּ', וְאֵין בְּנֵי אָדָם רְגִילִים שָׁם. אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם, וְקוֹרֵאת אוֹתוֹ (שם): מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה וְכוּ' (זוהר אחרי דף נח), וּמֵחֲמַת תְּשׁוּקַת תַּאֲוָתוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קְרִיאָתָהּ, וְאַחַר גְּמַר תַּאֲוָתוֹ הוּא מַרְגִּישׁ תֵּכֶף קְרִיאָתָהּ, וּמִתְחָרֵט תֵּכֶף עַל הָעֲבֵרָה. וְזֹאת הַחֲרָטָה, זֶה בְּחִינַת מַחְכִּימַת פֶּתִי, כִּי בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה הָיָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְאַחַר גְּמַר הָעֲבֵרָה הִטָּה אָזְנוֹ לַאֲמָרֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֶחְכִּים וּמִתְחָרֵט. בִּשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים שָׁם כַּנַּ"ל: (מִסִּימָן קמ"ד עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)
כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יד): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וּנְתָנָהּ לְעֶשְרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְעָמַד וּשְׁתָלָן וְכוּ', וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר. נִמְצָא, שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים אֵינָם בִּכְלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי הֵם מֵהַתתקע"ד דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי, נִמְצָא שֶׁהָעַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה. כְּמוֹ כֵן, מִי שֶׁהוּא אִישׁ שָׁפָל וְנִבְזֶה וְאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֵין לוֹ גַּם־כֵּן חֵלֶק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:): מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין. כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר. וְעַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, הוּא מְקַבֵּל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בְּחִינַת (תהילים ס״ח:ל״ה): תְּנוּ עֹז לֵאלקִים, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם. תְּנוּ עֹז לֵאלקִים – זֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָנוּ מִתְגַּבְּרִין בְּעַזּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נוֹתְנִין כִּבְיָכוֹל עֹז וְכֹחַ לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת: תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִשְׁפָּע עָלֵינוּ, בִּבְחִינַת: אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנוֹתֵן לָנוּ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי יְבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַמּוֹנְעִים מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, כִּי אֵין לָאָדָם חֵלֶק בַּתּוֹרָה כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: וְצָרִיךְ לְפַלֵּס דְּרָכָיו אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָעַזּוּת, לִבְלִי לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת פָּנִים, כִּי הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד כַּנַּ"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּמִדַּת עֲנָוָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְעִקַּר מִדַּת הָעֲנָוָה – כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַדְרֵגָה שֶׁיּוּכַל לִכְתֹּב עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, זֶהוּ מַדְרֵגַת הָעֲנָוָה בְּתַכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּאֲמוֹרָאִים, שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף (סוטה מט:): לָא תִּתְנֵי עֲנָוָה דְּאִיכָּא אֲנָא:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קנ״ח
about 1 min · about 100 words · 60% of the book by the end of today
סִפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת בִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה אֵצֶל הָרַב וְכוּ’, וְאָמַר שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הָיָה אוֹחֵז בְּמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל עַכְשָׁו – שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מַמָּשׁ. ״כִּי אַתָּה סָבוּר שֶׁבְּפַעַם אַחַת בָּאִין לְכָל הַמַּעֲלוֹת?! כִּי לֹא כֵן הוּא, רַק צְרִיכִין לְהִתְיַּגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ מְאֹד (שֶׁקּוֹרִין ״הָארִיוֶוין״) קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֵיזֶה מַעֲלֶה טוֹבָה. וְאָז הָיָה קָשֶׁה לִי לִהְיוֹת בְּיַחַד עִם הָעוֹלָם״, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּעֵת שֶׁסִּפֵּר מֵעִנְיַן הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ וְכוּ’ הָיָה רָגִיל לוֹמַר: ״אִיךְ הָאבּ אָבֶּער זֵייעֶר גִּיהָארִווֶיט אִיךְ הָאבּ אַסַךְ גִּיפַאסְט״ (״אֲבָל מְאֹד הִתְיַגַּעְתִּי, הִתְעַנֵּיתִי הַרְבֵּה״ וְכוּ’).
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
about 1 min · about 40 words · 61% of the book by the end of today
ובריחתו מטבריה בעת הדבר רחמנא לצלן היה בסכנה גדולה מאד, כי השער של החומה היה סגור, והיה מוכרח לברוח דרך המערה עד שבא אל החומה אצל שפת כנרת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ורצה לעלות על החומה ולירד משם כדי לצאת על ידי זה מן העיר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״א – אות ש״ה
about 2 min · about 240 words · 52% of the book by the end of today
(יא) שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע רַחֲמָנָא לִצְלַן, עָנָה וְאָמַר: אֲנִי יָדַעְתִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם, אִלּוּ הָיוּ לוֹקְחִין מִכֶּם הַיֵּצֶר הָרָע הָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַלְּחִין צִנּוֹרוֹת מְלֵאִים דָּם וְכָל הָעוֹלָם הָיָה מָלֵא דָּם. אֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים צָרִיךְ לָכֶם זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁתֵּדְעוּ עֹצֶם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם שֶׁהָיָה לָכֶם, רַק אֲנִי יָדַעְתִּי אוֹתוֹ:
(יב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְאָמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לִי זֹאת חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פַּעַם לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בְּאֶמְצַע. כְּלוֹמַר רַק כָּל אֶחָד יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים, וְיִחְיֶה בְּוַדַּאי וְיִתְיַגֵּעַ וְיַחְתֹּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבוֹא לְעִנְיָנוֹ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא:
(יג) אָמַר לְעִנְיַן מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ, שֶׁבְּכָל פַּעַם וָפַעַם שֶׁזָּכָה הָאָדָם לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ וְכָל הִסְתַּכְּלוּת וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁזָּכוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו הַכֹּל אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם:
(יד) שָׁמַעְתִּי בְּלִיפֶּוִיץ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם וְאָמַר מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכֹחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם. רַק אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם, וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכֹּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה, רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לֹא תַעֲשׂוּ עוֹד. וַאֲפִלּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָעִקָּר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה:
(טו) שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת עָמַד בְּעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אַחַר הַסְּלִיחוֹת וְאָמַר, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְרֻצִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כְּמוֹ עֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָכֶם. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אַנְדֶערֶע וָואלְטְן זִיךְ גִיוִוינְטְשְׁן אַזוֹי אַ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכוּ'":
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · נדה · חלק ראשון · אות א׳ – אות ג׳
about 1 min · about 140 words · 63% of the book by the end of today
א. אִשָּׁה שֶׁהִיא מְרֻבָּה בְּדָמִים, הִיא דַּבְּרָנִית; וְאַל תִּתְיַפֶּה בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, גַּם תִּרְחַץ אֶת עַצְמָהּ בְּמֵי מַעֲיָנוֹת, גַּם אַל תְּיַגַע אֶת עַצְמָהּ הַרְבֵּה, גַּם בַּעֲלָהּ יִזָּהֵר בִּנְטִילַת־יָדַיִם, גַּם אַל תִּכְעַס, גַּם אַחַר הַטְּבִילָה תִּתֵּן צְדָקָה. גַּם בַּעְלָהּ יִלְמַד מַסֶּכֶת נִדָּה וְאַחַר־כָּךְ יאמַר שִׁיר שֶׁל יוֹם. גַּם תִּרְחַץ אֶת עַצְמוֹ בִּדְבָרִים, הָעוֹלִים מִתּוֹךְ הַמְּצוּדָה מִן הַנָּהָר, גַּם תִּשְׁתֶּה חֲלֵב עֵז, גַּם תִּרְחַץ בְּנוֹצַת עִזִּים, גַּם תְּעַשֵּׁן אֶת עַצְמָהּ בִּלְבוֹנָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. אִשָּׁה שֶׁשּׁוֹפַעַת דָּם, תִּכְתּב אוֹתִיּוֹת "לא אֶחָד" וְתִשָּׂא עָלֶיהָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. אִשָּׁה שֶׁהִיא פְּרוּצָה, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לָהּ וֶסֶת וּמַרְבָּה בְּדָמִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. נִדָּה שֶׁרָאֲתָה דָּם דֶּרֶךְ מִקְרֶה הוּא מֵחֲמַת חֵטְא הָאִיש.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת תִּתְעַנֶּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. סְגֻלָּה לְהַחֲזִיר לְאִשָּׁה וִסְתָּהּ עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. מִי שֶׁעִסְקוֹ וּמַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ עִם הָאֻמּוֹת בְּעֵת חַגָּם אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלּא בְּעֵת חַגָּם, אֶלָּא שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁמַּעֲמִיד דְּבָרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ שׁוֹפַעַת דָּם תֵּכֶף סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ז
about 1 min · about 120 words · 63% of the book by the end of today
וּבָא הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל אֵצֶל שׁוֹמֵר אֶחָד וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ מֵהַתַּכְלִית. בַּאֲשֶׁר שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק עֲבוֹדַת ה' תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ' וְהַמָּמוֹן הוּא שְׁטוּת וְאֵינוֹ תַּכְלִית כְּלָל וְכוּ' וְלא שָׁמַע אֵלָיו כְּלָל הַשּׁוֹמֵר הַנַּ"ל כִּי כְּבָר נִשְׁקַע אֶצְלָם מִיָּמִים רַבִּים, שֶׁעִקָּר הוּא רַק הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וְכֵן הָלַךְ הַבַּעַל תְּפִלָּה לְשׁוֹמֵר שֵׁנִי וְדִבֵּר עִמּוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וְלא שָׁמַע אֵלָיו גַּם כֵּן וְכֵן הָלַךְ אֶל כָּל הַשּׁוֹמְרִים וְלא שָׁמְעוּ אֵלָיו כְּלָל וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ הַבַּעַל תְּפִלָּה וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָעִיר, שֶׁהָיְתָה עַל הָהָר כַּנַּ"ל כְּשֶׁבָּא לְשָׁם, הָיָה אֶצְלָם פְּלִיאָה וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אֵיךְ נִכְנַסְתָּ לְכָאן כִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לִכָּנֵס אֶצְלָם כַּנַּ"ל הֵשִׁיב לָהֶם: מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִכְנַסְתִּי, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים עַל זֶה ?
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות ט׳ – אות י׳
about 1 min · about 70 words · 62% of the book by the end of today
עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, עַל־יְדֵי זֶה נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה: (לק"א סי' ז' אות ג')
קֹדֶם שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם וְאָזְנָיו סְתוּמִים וְעֵינָיו עִוְּרִים מִלִּרְאוֹת הָאֱמֶת וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה. אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת, אֲזַי נִפְתָּח לְבָבוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הָאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה: (שם אות ה')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ו · קטע א׳ – קטע א׳
about 7 min · about 680 words · 63% of the book by the end of today
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְסוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם מְלֵאִים מוֹפְתִים כִּי נֶעְלַם בְּדִבְרֵיהֶם חִדּוּשִׁים וַעֲתִידוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו עַל יְדֵי דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל יָמֵינוּ הַכּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, בְּחָכְמָה נִפְלָאָה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה שֶׁהָיוּ מְרַמְּזִים לָנוּ כָּל זֶה בְּדִבְרֵיהֶם וְשִׂיחָתָם שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמָם, אוֹ מִפִּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַזּאת וּלְדַעַת וָשֵׂכֶל הַזֶּה עַד שֶׁאֶמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְקרָב וְדָבוּק תָּמִיד בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַנֶּאֱמָנִים וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
Read the complete passage on Sefaria ↗"נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי, בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ" מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁיָּדְעָה וְהִשִּׂיגָה נִשְׁמָתִי קדֶם שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם הַזֶּה בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי בִּמְעֵי אִמִּי בְּתִשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק עַל ראשִׁי וְהָיִיתִי מַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַאֲנִי צָרִיךְ כָּל יְמֵי חַיַּי לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר זֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּכָל כּחִי אַחַר אֲבֵדָתִי שֶׁאִבַּדְתִּי וְשֶׁשָּׁכַחְתִּי וַאֲנִי בְעצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי וְקַשְׁיּוּת עָרְפִּי, לֹא דַי שֶׁלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ כָּרָאוּי אַחַר אֲבֵדָתִי, אַף גַּם עָשִׂיתִי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי הָלַכְתִּי אַחַר תַּאֲוַת לִבִּי וְהִרְבֵּיתִי לַחֲטא וְלִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ אֲשֶׁר עַל יָדָם הוֹסַפְתִּי לְאַבֵּד בְּיָדַיִם עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר נִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי, וְנִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל טוּב נִשְׁמָתִי, כָּל טוּב הַנִּצְחִי, כָּל טוּב הָאֲמִתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדָתִי אֲבֵדוֹתַי הָרַבּוֹת מְאד מְאד אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם "לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל אות תתשה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עַד אֵין חֵקֶר צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל אֲבֵדוֹתַי הָרַבִּים הֵיכָן הֵם, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל חָמַלְתָּ עָלֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה וְגִלִּיתָ לָנוּ שֶׁכָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מְאד, אָנוּ רְחוֹקִים מְאד מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אֶצְלָם הֵם כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר אֶצְלוֹ כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ הָרַבּוֹת וְהָעֲצוּמוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אות תתשו מָלֵא רַחֲמִים פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים כְּתוֹעִים וְאֵין לְבַקֵּשׁ, כִּיתוֹמִים וְאֵין לָהֶם אָב, כִּטְמֵאִים וְאֵין לְטַהֵר, כְּדַלִּים וְאֵין לְחָנְנָם "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" לְהֵיכָן אָנוּס לְעֶזְרָה, אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה, "וָאמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה זאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו" אות תתשז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים הָאֱמֶת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתָחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּעצֶם חֶמְלָתְךָ, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי, וְתִפְקַח אֶת עֵינַי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וְלֵידַע אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר כָּל אֲבֵדוֹתַי הֵם אֶצְלוֹ וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו מְהֵרָה, וּבְרַחֲמֶיךָ תְסַיְּעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּחִי כָּל יָמַי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתַי שֶׁאִבַּדְתִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְמָצְאָם בְּחַיַּי מְהֵרָה, בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה שֶׁלֹא אוֹבַד עוֹד שׁוּם אֲבֵדָה כְּלָל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, חֲמל עַל תְּפִלַּת הָעַרְעָר כָּמוֹנִי הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם", וּכְתִיב. "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות סח
about 1 min · about 60 words · 65% of the book by the end of today
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל תְּפִלּוֹתָיו, שֶׁהַהַתְחָלָה הָיָה מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק שֶׁהָיָה צַר לוֹ מְאֹד, כְּגוֹן מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל עָלָיו צָרוֹת אַבְשָׁלוֹם אוֹ צָרוֹת נָבָל וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר־כָּךְ בָּא בְּאוֹתוֹ תְּפִלָּה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁהָרָחָב הוּא לְמַעְלָה וְהַקָּצָר הוּא לְמַטָּה אֵצֶל הַפֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ס"ו) "וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי", הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן רע"ט).
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות סח · פסקה 1
about 1 min · about 90 words · 64% of the book by the end of today
וְעַל כֵּן הִתְחַזֵּק מֹשֶׁה אָז בַּתְּפִלָּה מְאֹד עַד שֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה" וְכוּ', וְאָז לִמְּדוֹ סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְגִלָּה לוֹ שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְשָׁם גִּלָּה לוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁעֶצֶם אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רִבּוּי רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לָנֶצַח, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְתָמִיד מוֹעִיל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְּעָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַחַר כָּל הַכְּעָסִים שֶׁמַּכְעִיסִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן רַחֲמֵי אֲמִתָּתוֹ אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · נגינה · אות א
about 1 min · about 40 words · 68% of the book by the end of today
כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ, וּכְמוֹ־כֵן כְּפִי מַה שֶּׁהַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ כֹּחַ לַלּוּחוֹת לִסְבֹּל אוֹר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁהָיוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה בְּחִינַת:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שכו · פסקה 1 – פסקה 10
about 5 min · about 520 words · 63% of the book by the end of today
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' חַיֵּי שָׂרָה תר"א.
לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ שָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עִם הַסַּךְ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֶיךָ וִיחַזֶּקְךָ וְיִסְעָדְךָ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּמַה שֶּׁאַתָּה עוֹסֵק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כַּסֵּדֶר, יָקָר בְּעֵינַי מְאֹד מְאֹד כִּי הִיא חַיֶּיךָ לָנֶצַח. וְנִכְסַפְתִּי שֶׁתַּרְגִּיל עַצְמְךָ לַעֲסֹק גַּם בַּמֶּה שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָאֵר וּלְחַדֵּשׁ בָּהֶם. וְהָעִקָּר שֶׁתִּזְכֶּה לֵילֵךְ בָּהֶם לְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל תּוֹרָה, עַד שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׁמְרָהּ וְלַעֲשׂוֹתָהּ וּלְקַיְּמָהּ וְכוּ'. שֶׁזֶּה הָעִקָּר, לְעֵת עַתָּה טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר, וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה. בִּפְרָט מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְאוֹרוֹת כָּאֵלֶּה לִרְפוּאוֹת יְקָרוֹת וּקְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה לְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת כָּאֵלֶּה, מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מֵאֲשֶׁר בְּלִבִּי בָּזֶה. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁתַּרְבֶּה לִמּוּדְךָ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבַמֶּה שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּהֶם, וְתַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וְכוּ' קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁיִּפְתַּח לְבָבְךָ בְּתוֹרָתוֹ, וְאָז תָּבִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶפֶס קָצֶה מִגְּדֻלָּתוֹ, וּגְדֻלַּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין גְּדֻלַּת בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ. וְיָתֵר מִזֶּה תִּזְכֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא וְכוּ'.
וִיקַבֵּל רָצוּף פֹּה אִגֶּרֶת לְאַקִירְמַאן וְיִשְׁלָחֵהוּ כָּרָאוּי. וְאִם יִרְצֶה, יוֹסִיף גַּם כֵּן לִפְרֹס בִּשְׁלוֹמָם וְלִכְתֹּב לָהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִלִּבּוֹ, לְמַעַן תְּקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין. כִּי כָּל הָאִגְּרוֹת הַהוֹלְכִים בָּעוֹלָם מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה, כֻּלָּם שָׁרְשָׁם רַק מֵאִגְּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בְּדִינֵי וּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת וּבֵאוּרִים וְכוּ' בְּלִמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה, לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ וּלְעוֹרֵר וּלְיַעֵץ לְטוֹב אֶת לֵב חֲבֵרוֹ וְתַלְמִידָיו וְכוּ'. גַּם נִכְסַפְתִּי מְאֹד לְקַבֵּל אֵיזֶה יְדִיעָה מִלְּבוֹב, עַל כֵּן אִם עֲדַיִן אֵין לְךָ שׁוּם יְדִיעָה תִּרְאֶה לִכְתֹּב בְּחָכְמָתְךָ לִבְרָאד לְרַבִּי יַעֲקֹב הִירְץ אוֹ לִלְבוֹב לְבַקְּשָׁם מַה זֶּה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים הָיָה לָהֶם לְהָשִׁיב אִם קִבְּלוּ מִכְתָּבֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה שָׁם. נָא לְבַל יִתְרַשֵּׁל בָּזֶה כִּי רַב הוּא הָעֵסֶק הַזֶּה עַד אֵין חֵקֶר. ה' יַתְחִיל וְיִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְּצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה, וְיִשְׁמֹר אוֹתָהּ מִדָּאקְטוֹרִים אָז טוֹב לָהּ, וּתְקַבֵּל רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם.
וְיִפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּבִפְרָט לִידִידִי רַבִּי יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. וְתֹאמַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לָבוֹא לְפֹה בִּמְקוֹם קָרְבַּן תּוֹדָה עַל יְשׁוּעַת אָחִיו נֵרוֹ יָאִיר, וַה' יוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ לְגָאֳלוֹ מִצָּרַת וְדַחֲקוּת נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וִיתֵרָה וּגְדוֹלָה מִגְּאֻלַּת אָחִיו, לְמִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת לְהָאִיר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי עַל נַפְשׁוֹ, לָדַעַת בִּלְבָבוֹ הֵיטֵב בְּכָל יוֹם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹֹקִים, לְקַיֵּם וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹֹקִים וְכוּ'. עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מִכָּל הָעֲווֹנוֹת וְהַפְּגָמִים. שֶׁהֵם עִקַּר הַמַּשּׂאוֹי וְהַגָּלוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן. אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דַּלּוּת נַפְשׁוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ, לְתָמְכָהּ וּלְסַעֲדָהּ עַל יְדֵי הָרְפוּאוֹת הַיְדוּעִים לוֹ מִכְּבָר, וְלִנְסֹעַ עִם נַפְשׁוֹ הַחֲלוּשָׁה לְהָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים הָאֲמִתִּיִּים, הַיּוֹדְעִים לְרַפְּאוֹתָהּ הָעוֹסְקִים בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וּבְקִיאִים בָּזֶה הֵיטֵב הֵיטֵב בְּשֵׂכֶל נִפְלָא וְעָמֹק עָמֹק כְּפִי הָעֵת וְהַזְּמַן וְכוּ'. ה' יִסְעָדֵנוּ וְאֶת כֻּלָּנוּ עֲדֵי נִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ בֶּאֱמֶת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק פְּרִי קֹדֶשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְתִקְרָא עִמּוֹ מִכְתָּבִי זֶה. וְתֹאמַר לוֹ שֶׁגַּם אֵלָיו נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלֶּה וְאֵין צָרִיךְ לְכָפְלָם. וּתְחַזְּקוֹ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה עַל כָּל פָּנִים בַּחֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְיָתֵר מִזֶּה אֶשְׁלַח לוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת בְּעַל פֶּה עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 1
about 1 min · about 60 words · 63% of the book by the end of today
ר' מֵאִיר. ר' מָארִי בַּר רַב בִּיזְנָא. מָארִי בַּר אַבוּהָ. רַב מָארִי בַּר מַר. רַב מָרִי. רַב מָארִי בְּרַב חִסְדָא.
מָרִי בְּרַב הוּנָא בְּר' יִרְמְיָה בַּר אַבָּא. מָרִי בַּר אִיסַק (ב' היו). רַב מָרִי בַּר אִיסוּר גִּיוֹרָא.
רַב מָארִי בַּר רָחֵל בַּת שְׁמוּאֵל. רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְרַב כַּהֲנָא. מָרִי בַּר מַר עוּקְבָא. רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְרַב אַשִׁי.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ח · סעיף א׳ – סעיף ו׳
about 6 min · about 580 words · 60% of the book by the end of today
יְהַדֵּר אַחַר יַיִן יָפֶה לְמִצְוֹת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. וְאִם יֵשׁ בַּנִּמְצָא יַיִן אָדֹם יָפֶה כְּמוֹ הַלָּבָן, וְגַם הוּא כָּשֵׁר כְּמוֹ הַלָּבָן, מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבַּלָּבָן, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַשְׁמַע שֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יַיִן הוּא כְּשֶׁהוּא אָדֹם. וְעוֹד, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֵכֶר לְדָּם, שֶׁהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹחֵט יַלְדֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. וּבִמְדִינוֹת שֶׁהָאֻמּוֹת טִפְּשִׁים וּסְכָלִים לְהַעֲלִיל עֲלִילוֹת שְׁקָרִים, נִמְנְעוּ מִלִּקַּח יַיִן אָדֹם לְפֶּסַח (תעב).
לְצֹרֶךְ טִבּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כַּרְפַּס, נוֹהֲגִין הַרְבֵּה לִקַּח פֶּטְרוֹזִילְיָה. וְטוֹב יוֹתֵר לָקַחַת צֶעלֶלער [סֶלֶרִי] שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם טוֹב כְּשֶׁהוּא חָי. וְהַמֻּבְחָר הוּא לָקַחַת צְנוֹן.
לְצֹרֶךְ מָרוֹר, נוֹהֲגִין לִקַּח תַּמְכָא (קריין) וְכֵיוָן שֶׁהוּא חָרִיף מְאֹד, יְכוֹלִין לְפָרְרוֹ [בְּמִגְרֶרֶת] (ריבאייזען), רַק שֶׁיִּזָהֲרוּ שֶׁלֹּא יָפוּג לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ לְפָרְרוֹ כְּשֶׁבָּאִין מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ח סָעִיף גּ', שֶׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוי) וּבַשַׁבָּת, אֲסוּרִין לְפָרְרוֹ, אֶלָּא שֶׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ קֹדֶם הַלַּיְלָה, וִיכַסֵּהוּ עַד הַלָיְלָה. אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לָקַחַת חֲזֶרֶת שֶׁהִיא חַסָּה [סַלַט] שֶנּוֹחַ לְאָכְלָהּ, וְנִקְרֵאת מָרוֹר, לְפִי שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹהָה בַּקַּרְקַע, נַעֲשֶׂה הַקֶּלַח מָר. וְיוֹצְאִין גַּם בְּלַעֲנָה הַנִּקְרָא וֶוערְמוּטָה. (עֳלְשִׁין וְחַרְחֲבִינָא אֵינָם שְׁכִיחִים בִּמְדִינוֹתֵינוּ), כָּל הַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֵם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזָיִת. וְיוֹצְאִין בֵּין בֶּעָלִים בֵּין בַּקְלָחִין, אֲבָל לֹא בַּשָׁרָשִׁים, דְּהַיְנוּ שָׁרָשִׁים הַקְּטַנִּים הַמִּתְפַּצְּלִים לְכָאן וּלְכָאן. אֲבָל הַשׂרֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ גְּדֵלִים הֶעָלִים, אַף שֶׁהוּא טָמוּן בַּקַּרְקַע, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל קֶלַח. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר לִטּוֹל הֶעָלִים, וְהַקֶּלַח הַיּוֹצֵא חוּץ לַקַּרְקַע, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁמַּה שֶּׁהוּא בַּקַּרְקַע נִקְרָא שׂרֶשׁ. הֶעָלִים אֵין יוֹצְאִין בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן הֵם לַחִים, אֲבָל הַקְּלָחִים יוֹצְאִין בָּהֶן, בֵּין הֵם לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים, אַךְ לֹא בִּמְבֻשָּׁלִין אוֹ כְּבוּשִׁין.
הַחֲרֹסֶת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עָבָה זֵכֶר לַטִּיט. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְטַבֵּל אֶת הַמָּרוֹר, יִשְׁפֹּךְ לְתוֹכָהּ יַיִן אוֹ חֹמֶץ, שֶׁתִּהְיֶה רַכָּה, זֵכֶר לַדָּם, וְגַם שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְטַבֵּל בָּהּ. יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֲרֹסֶת מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל, כְּגוֹן תְּאֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ. וֶאֱגוֹזִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל גִּנַּת אֱגוֹז. וּתְמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶעֱלֶה בְתָמָר. וְרִמּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן. וְתַפּוּחִים, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים יוֹלְדוֹת שָׁם בְּנֵיהֶן בְּלֹא עֶצֶב. וּשְׁקֵדִים עַל שֵׁם שֶׁשָּׁקַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת. וְצָרִיךְ לִתֵּן בְּתוֹכָהּ תְּבָלִין הַדּוֹמִין לְתֶבֶן, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וְזַנְגְּבִיל, שֶׁאֵינָן נִדּוֹכִין הָדֵק הֵיטֵב. וְיֵשׁ בָּהֶן חוּטִין כְּמוֹ תֶבֶן, זֵכֶר לַתֶּבֶן שֶׁהָיוּ מְגַבְּלִין בְּתוֹךְ הַטִּיט. בַּשַׁבָּת, לֹא יִשְׁפּוֹךְ אֶת הַיַּיִן אוֹ הַחֹמֶץ לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת, כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּשִׁנּוּי, וְיִתֵּן אֲת הַחֲרֹסֶת לְתוֹךְ הַיַּיִן וְהַחֹמֶץ. וְאֶת מֵּי הַמֶלַח (אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא חָל יוֹם טוֹב בַּשַׁבָּת) יַעֲשֶׂה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְאִם עוֹשֵׂהוּ בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי, שֶׁיִּתֵּן תְּחִלָּה אֶת הַמַּיִם וְאַחַר כָּךְ הַמֶּלַח.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָשׁ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה שְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁילִין, אֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן חֲגִיגָה, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. וְנָהֲגוּ שֶׁאֶחָד מִן הַתַּבְשִׁילִין יִהְיֶה בָּשָׂר, וְיִהְיֶה מִפֶּרֶק הַנִּקְרָא זְרוֹעַ, לְזֵכֶר שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹע נְטוּיָה, וְיִהְיֶה נִצְלֶה עַל הַגֶּחָלִים, זֵכֶר לַפֶּסַח שֶׁהָיָה צְלִי אֵשׁ. וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה בֵּיצָה, מִשּׁוּם דְּבֵיצָה בְּלָשׁוֹן אֲרָמִי בֵּיעָה, כְּלוֹמַר, דְּבָעֵי רַחְמָנָא לְמִפְרַק יָתָנָא בִּדְרָעָא מְרוֹמְמָא, (שֶרָצָה ה' לִפְדּוֹת אוֹתָנוּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה). וְעוֹשִׂין הַבֵּיצָה, בֵּין צְלוּיָה בֵּין מְבֻשֶּׁלֶת. וְצָרִיךְ לִצְלֹתָן וּלְבַשְּׁלָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּעוֹד יוֹם. וְאִם שָׁכַח אוֹ שֶׁהָיָה שַׁבָּת, יִצְלֶה וִיבַשֵּׁל אוֹתָם בַּלַּיְלָה, אֲבָל צָרִיךְ לְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן. וְכֵן בְּלֵיל שֵׁנִי, יִצְלֵם וִיבַשְּׁלֵם וְיֹאכְלֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, כִּי אֵין מְבַשְּׁלִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא מִיּוֹם טוֹב לְחֹל. וּלְפִי שֶׁאֵין אוֹכְלִין בָּשָֹר צָלִי בִּשְׁנֵי לֵילוֹת אֵלּוּ, עַל כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכוֹל אֶת הַזְּרוֹעַ דַּוְקָא בַּיּוֹם. וְאַף כְּשֶׁצּוֹלִין אוֹתָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אֵין לְזָרְקָן אַחַר כָּךְ, אֶלָּא יִתְּנֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי תּוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁמְבַשְּׁלִין וְיֹאכְלֵם (תע"ג).
יָכִין מוֹשָׁבוֹ מִבְּעוֹד יוֹם בְּמַצָּעוֹת נָאִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּבְאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַטּוֹת וּלְהָסֵב בִּשְׂמֹאלוֹ. וַאֲפְלּוּ הוּא אִטֵּר, יָסֵב בַּשְּׂמֹאל שֶׁל כָּל אָדָם. גַּם אֶת הַקְּעָרָה יָכִין מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁמִּיָּד בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר בְּלִי עִכּוּב.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ו
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְסוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם מְלֵאִים מוֹפְתִים כִּי נֶעְלַם בְּדִבְרֵיהֶם חִדּוּשִׁים וַעֲתִידוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו עַל יְדֵי דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל יָמֵינוּ הַכּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, בְּחָכְמָה נִפְלָאָה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה שֶׁהָיוּ מְרַמְּזִים לָנוּ כָּל זֶה בְּדִבְרֵיהֶם וְשִׂיחָתָם שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמָם, אוֹ מִפִּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַזּאת וּלְדַעַת וָשֵׂכֶל הַזֶּה עַד שֶׁאֶמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְקרָב וְדָבוּק תָּמִיד בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַנֶּאֱמָנִים וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ז
"נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי, בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ" מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁיָּדְעָה וְהִשִּׂיגָה נִשְׁמָתִי קדֶם שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם הַזֶּה בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי בִּמְעֵי אִמִּי בְּתִשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שֶׁהָיָה נֵר דּוֹלֵק עַל ראשִׁי וְהָיִיתִי מַבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַאֲנִי צָרִיךְ כָּל יְמֵי חַיַּי לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר זֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּכָל כּחִי אַחַר אֲבֵדָתִי שֶׁאִבַּדְתִּי וְשֶׁשָּׁכַחְתִּי וַאֲנִי בְעצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי וְקַשְׁיּוּת עָרְפִּי, לֹא דַי שֶׁלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ כָּרָאוּי אַחַר אֲבֵדָתִי, אַף גַּם עָשִׂיתִי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי הָלַכְתִּי אַחַר תַּאֲוַת לִבִּי וְהִרְבֵּיתִי לַחֲטא וְלִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ אֲשֶׁר עַל יָדָם הוֹסַפְתִּי לְאַבֵּד בְּיָדַיִם עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר נִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי, וְנִשְׁכַּח וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי כָּל טוּב נִשְׁמָתִי, כָּל טוּב הַנִּצְחִי, כָּל טוּב הָאֲמִתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדָתִי אֲבֵדוֹתַי הָרַבּוֹת מְאד מְאד אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם "לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל אות תתשה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת עַד אֵין חֵקֶר צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל אֲבֵדוֹתַי הָרַבִּים הֵיכָן הֵם, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל חָמַלְתָּ עָלֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה וְגִלִּיתָ לָנוּ שֶׁכָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מְאד, אָנוּ רְחוֹקִים מְאד מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אֶצְלָם הֵם כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר אֶצְלוֹ כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתֵינוּ הָרַבּוֹת וְהָעֲצוּמוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אות תתשו מָלֵא רַחֲמִים פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים כְּתוֹעִים וְאֵין לְבַקֵּשׁ, כִּיתוֹמִים וְאֵין לָהֶם אָב, כִּטְמֵאִים וְאֵין לְטַהֵר, כְּדַלִּים וְאֵין לְחָנְנָם "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" לְהֵיכָן אָנוּס לְעֶזְרָה, אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה, "וָאמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה זאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו" אות תתשז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים הָאֱמֶת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתָחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּעצֶם חֶמְלָתְךָ, יֶהֱמוּ וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי, וְתִפְקַח אֶת עֵינַי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וְלֵידַע אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר כָּל אֲבֵדוֹתַי הֵם אֶצְלוֹ וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו מְהֵרָה, וּבְרַחֲמֶיךָ תְסַיְּעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּחִי כָּל יָמַי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶצְלוֹ אַחַר כָּל אֲבֵדוֹתַי שֶׁאִבַּדְתִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְמָצְאָם בְּחַיַּי מְהֵרָה, בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה שֶׁלֹא אוֹבַד עוֹד שׁוּם אֲבֵדָה כְּלָל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, חֲמל עַל תְּפִלַּת הָעַרְעָר כָּמוֹנִי הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם", וּכְתִיב. "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 221 of 355 in the cycle of 5788
Estimated study time today: short about 2 min · full about 36 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 17 Iyar): Emor
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on May 9, 2028, at about 19:24.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.