ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ו · אות א׳צָרִיךְ הָאָדָם לְמַהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת, מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְהִתְקַשְּׁרוּת הַיְנוּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, מַה שֶּׁאוֹהֵב לְהַצַּדִּיק מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק.
וּלְפִי שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת, וְהָרוּחַ הוּא הָאֲוִיר, וְטֶבַע הָאֲוִיר לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, כַּמְבֹאָר אֵצֶל הַמְחַקְּרִים, וּכְשֶׁמּוֹצֵא הָאֲוִיר מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר בִּמְהִירוּת וּבְבֶהָלָה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְלֵב הַצַּדִּיק הוּא חָלָל, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהלים קט). וְעַל כֵּן הָאֲוִיר שֶׁל הָרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בְּלִבּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מִזֶּה הָאֲוִיר, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר לִבּוֹ בְּבֶהָלָה וּבוֹרֵחַ לַחוּץ, מֵחֲמַת שֶׁמָּצָא מָקוֹם פָּנוּי בְּלֵב הַצַּדִּיק,
וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמְּגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, כִּי נִשְׁבָּר לִבּוֹ עַל יְדֵי מְהִירוּת וּבַהֲלוּת הָרוּחַ שְׁטוּת לָצֵאת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן לֹא מָצָא לְפִי שָׁעָה מָקוֹם לָצֵאת, וְעַל־כֵּן נִשְׁבָּר הַלֵּב:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ז · אות א׳וַ'יֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר י״ד:כ׳) –
רָאשֵׁי־תֵּבוֹת כּוֹסִי. כִּדְבָרֶךָ – דָּבָר רָאשֵׁי תֵּבוֹת: דִּשַׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי.
כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ, כְּשֶׁשׁוֹתִין יַיִּן לִפְעָמִים, לִמְחֹל עֲווֹנוֹת עַל יְדֵי זֶה. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עו), שֶׁיַּיִן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה רֹאשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:י״ד): וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה,
וְזֶהוּ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, כִּי "דָּבָר" הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: דִּ'שַּׁנְתָּ בַּ'שֶּׁמֶן רֹ'אשִׁי כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמֹּחִין, (שֶׁהֵם בְּחִינַת (שמות ל׳:כ״ה): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת (תהילים קל״ג:ב׳): כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, כַּיָּדוּעַ).
וְזֶה: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת כּוֹסִי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהַסְּלִיחָה כִּדְּ'בָ'רֶ'ךָ דַּיְקָא. כְּפִי בְּחִינַת דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי שֶׁאַתָּה זוֹכֶה, הַיְנוּ כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת, כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה (תהילים כ״ג:ה׳), בְּחִינַת: בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה (שם סו); כִּי כֵן הָיָה אֵצֶל הָעֵגֶל (שמות ל״ב:כ׳): וַיִּשְׂרֹף אֶת הָעֵגֶל וְכוּ' וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ז · אות ב׳הַאֻמְנָם אֵלֶם (תהילים נ״ח:ב׳) – שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאֻמָּנוּת אִלֵּם, שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר לְהִתְפָּאֵר, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר לְהָאֻמָּנוּת, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר לְמַעְלָה, וְנַעֲשֶׂה אֱלֹקִים. כִּי י"ה הֵם הַמּוֹחִין,
וְזֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל – עַל פְּגַם הַבְּרִית, (כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י פָּרָשַׁת פִּינְחָס):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ז · אות ג׳בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ. מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״א): כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמְרוּ; וְהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ (ירושלמי פאה פ"א).
וּכְשֶׁהָאָדָם מִסְתַּפֵּק וּמִתְרַצֶּה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה, אֲזַי מַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת – מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ – כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל.
אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם אֵיזֶה רָצוֹן אַחֵר חוּץ מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מַלְכוּת אֲחֵרִים שֶׁל הָעַכּוּ"ם, וּכְפִי הָרָצוֹן הָאַחֵר, כֵּן נַעֲשֶׂה אֵיזֶה מַלְכוּת לְאֵיזֶה עַכּוּ"ם,
כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים, הֵן לָאו חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן כָּל שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת, לֹא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ז · אות ד׳יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
יִתְגַּדַּל – תָּגֵי דַּל, שֶׁהוּא: תָּגֵי, כֶּתֶר. דַּל, בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא עָקֵב בְּחִינַת דַּל. וּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תָּגֵי, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְכוּ (בראשית ל״ב:כ״ט).
וְיִתְקַדַּשׁ – ת"ק שַׁדַּי.
רַבָּא – בְּאֵר. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: (כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא נִכְתְּבוּ מֵהֶם כִּי אִם רָאשֵׁי פְּרָקִים, כִּי בִּשְׁעַת אֲמִירַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים, לֹא זָכִינוּ שֶׁיְּבָאֲרֵם לָנוּ הֵיטֵב, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, רַק אֲמָרָם בִּמְהִירוּת בְּדֶרֶךְ רֶמֶז בְּעָלְמָא, וְרָמַז לָנוּ כָּאן כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל קַדִּישׁ הַמְבֹאָרִים בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל וְכַנַּ"ל. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בֵּאוּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ח · אות א׳דַּע כִּי צָרִיךְ דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים, כִּי צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה.
וְיֵשׁ לָזֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת; לִפְעָמִים נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ הַחֵטְא, וְיֵשׁ שֶׁיִּכְבַּד עָלָיו מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר לְהִתְוַדּוֹת, וְעוֹד מְנִיעוֹת רַבּוֹת. וְצָרִיךְ לָזֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ שְׁאָר מִצְוָה בְּשִׂמְחָה.
כִּי שִׂמְחָה הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה מֵרַמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ אוֹ מְרַקֵּד, צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיַּעֲבֹר בְּכָל הַשִּׂמְחָה, מֵרֹאשׁ וְעַד עָקֵב, כִּי לִפְעָמִים הַשִּׂמְחָה רַק בָּרַגְלִין, וְלִפְעָמִים בַּלֵּב, אוֹ בְּהַמֹּחִין, בְּחִינַת (ישעיהו ל״ה:י׳): וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם; אַךְ עִקַּר הַשִּׂמְחָה – שֶׁיַּעֲבֹר בְּכָל הַשִּׂמְחָה, הַיְנוּ בְּכָל הַקּוֹמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַשִּׂמְחָה. וְצָרִיךְ לָזֶה מִצְווֹת רַבּוֹת,
כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדּוֹת כָּל הַמִּצְווֹת הִיא הַשִּׂמְחָה, כִּי (תהילים י״ט:ט׳): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב; וְכָל מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת יֵשׁ לָהּ אֵיבָר מֵהַשִּׂמְחָה, כָּל מִצְוָה לְפִי בְּחִינָתָהּ, וְעַל כֵּן אִם פָּגַם בְּאֵיזֶה מִצְוָה, הֵן מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא תַעֲשֶׂה, אֲזַי כְּשֶׁשָּׂמֵחַ וְעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ בְּקוֹמַת הַשִּׂמְחָה, אֲזַי כְּשֶׁפּוֹגֵעַ בְּזֶה הָאֵיבָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעָבַר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ שָׁם, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ שִׂמְחָה כַּנַּ"ל,
וְאַדְּרַבָּא, יֵשׁ לוֹ דְּאָגָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַשִּׂמְחָה, בִּבְחִינַת (שם לח): אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי; וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי זֶה מַרְגִּישׁ וְנִזְכָּר הַחֵטְא שֶׁעָשָׂה מִקֹּדֶם.
אַךְ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמִּצְווֹת, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן (חגיגה כז), עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַדְּאָגָה שֶׁל הַחֵטְא, הַמּוֹנַעַת הַשִּׂמְחָה, כִּי רִבּוּי אוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל רִבּוּי מִצְווֹת שֶׁלּוֹ נִתְלַהֵב וּמְבַטֵּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַחֵטְא. וַאֲזַי יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת,
וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים נִתְתַּקֵּן עוֹלַם הַדִּבּוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן ע"ח), כִּי פְּגַם הַחֵטְא – בַּנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ; וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא, לְתַקֵּן וְלִבְנוֹת פְּגַם הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע י״ד:ג׳): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (שם).
וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְקָן וְנִבְנֶה הַדִּבּוּר עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל דִּלְעֵלָּא וְנִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר, כִּי צָרִיךְ הִתְעוֹרְרוּת תַּחְתּוֹן, הַיְנוּ לִבְנוֹת הַדִּבּוּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרֵר וּמִתְאַוֶּה הַקּוֹל וּמִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר.
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ג:כ׳): עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, וְאִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך דף צ): זַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא; הַיְנוּ עַל־יְדֵי "עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ", שֶׁמְּתַקְּנִין הַדִּבּוּר, עַל יְדֵי זֶה "לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" – שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל לְהִתְיַחֵד בְּדִבּוּר, וְזַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין וְכוּ'. (וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּעִנְיַן שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה וְקוֹל כְּלִי זֶמֶר),
וְזֶה (ישעיהו נ״א:ג׳): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. הַיְנוּ שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תּוֹדָה, בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים, וְקוֹל זִמְרָה, כַּנַּ"ל: