Skip to main content

Likutei Tefilot

Likutei Tefilot I, 139

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ט

2 passages · Chapter 139 of 211 · Edition: ויקיטקסט, ליקוטי תפילות (211 דפי תפילה), הורד 2026-09-29 · Extent not verified

Text size

Original Hebrew text

Likutei Tefilot I, 139:1

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

"סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים", חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים וְגַלֵּה לָהֶם וְלָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנוּ כֻלָּנוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְעַל סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְהַנִּקְרָאִים עַל שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיַן זֶה, וּמַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עֲדַיִן בְּעִנְיַן זֶה, כִּי נַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא גְדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם וַעֲדַיִן הַמַּחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, וּמִתְעוֹרֶרֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי אֵין רָאוּי לְקָרְבָם מִתּוֹךְ גְּדֻלָּה רַק מִתּוֹךְ מַחֲלֹקֶת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ', אֲבָל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת הוּא יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁקָּשֶׁה לְסָבְלוֹ וְקָשֶׁה מְאד לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים מִגּדֶל עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲדוֹן כּל מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְהָקֵל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַשְׁקֵט הָרִיב, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם כִּי בְצוֹק הָעִתִּים הַלָּלוּ, אֲפִלּוּ אִם בְּעֵת הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל, עֲדַיִן רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר וּבְוַדַּאי כָּל יְמֵי הַגָּלוּת צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם תתשלט רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ [וּמִצְוֹתֶיךָ] נִשְׁמר, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֶת אוֹר הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁאַתָּה מֵאִיר בָּעוֹלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַדּוֹר הַזֶּה וּבִפְרָט אוֹר הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם כְּדֵי לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד, וּבְוַדַּאי תִּגְמר הַכּל כִּרְצוֹנְךָ רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וּמַהֵר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת לְמַעַן תַּצִּיל וְתִשְׁמר כַּמָּה וְכַמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִמַּה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַצִּילָם וּלְשָׁמְרָם וּבִפְרָט לְשָׁמְרָם מִפַּח יוֹקְשִׁים מֵהָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמוֹרוֹת שֶׁפָּרְשׂוּ עַתָּה הַכּוֹפְרִים וְהָאַפִּיקוֹרְסִים עַל נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי בָּתֵּי חִנּוּכָם הָרָעָה "תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם", וְהַצֵּל וּשְׁמר נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ בְּרִשְׁתָּם וּבִמְצוּדָתָם רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה שֶׁיִּזְכּוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם לֵידַע אֲמִתַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְרוּם מַעֲלַת תָּקְפָּם וּגְדֻלָּתָם, וְגדֶל עצֶם כּחָם לְהָשִׁיב כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵלֶיךָ

Likutei Tefilot I, 139:2

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב", וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהָשִׁיב כָּל הָעוֹלָם אֵלֶיךָ, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים אֲמִתִּיִּים וּלְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וְנִזְכֶּה לִינק וְלִשְׁאב מִמַּעַיְנֵי חָכְמָתָם וּלְקַבֵּל עַמְקוּת עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת וְהָאֲמִתִּיוֹת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן

Abbreviation. Select it to see what it stands for.

The work: Public domain · Digital transcription: אתר ״ברסלב״ (breslev.eip.co.il), probable, via Wikisource · Rights in the transcription: According to the transcription site, all rights reserved (parts may be quoted on condition of a link) · Permission for this site: Not received; no request has yet been sent to the rights holder. Details

According to Wikisource, the source of the text: the “Breslev” site (breslev.eip.co.il), all rights reserved. via Wikisource, revision 2799184 · Wikisource contributors, CC BY-SA 3.0 / CC BY-SA 4.0 · Modified: divided into passages, navigation and links removed.

Continue studying