Skip to main content

Likutei Tefilot

Likutei Tefilot I, 143

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג

5 passages · Chapter 143 of 211 · Edition: ויקיטקסט, ליקוטי תפילות (211 דפי תפילה), הורד 2026-09-29 · Extent not verified

Text size

Original Hebrew text

Likutei Tefilot I, 143:1

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

"יָחִיד "הַמַּשְׁגִּיחַ "וּמַנְהִיג "הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הַכּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכּל לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ הַכּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקַּר הַצָּרוֹת וְהַצַעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת הַכּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּה הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹלִין בַּטֶּבַע וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאד מְאד יוֹם יוֹם נאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי, קֵץ הַפְּלָאוֹת מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ (וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לַמִּלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ) תתשנב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי מִי יִתֵּן ראשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה, וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים בַּבּקֶר נאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב נאמַר מִי יִתֵּן בּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹנֵנוּ "צַדִּיק אַתָּה יְהוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ", אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה [מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאֶה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה].

Likutei Tefilot I, 143:2

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

מָלֵא רַחֲמִים הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן [אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל ת תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים, אוי מי יוכל לעמוד בזה, אוי לנו על נפשותינו, אוי על ימינו ושנותינו אלה, אוי לנו כִּי שדדנו אוי אוי אוי נבטוש רישא בכותלי דביתא, ושק ואפר יוצע לרבים, נתן בעפר פינו אולי יש תקוה אולי יש תקוה]

Likutei Tefilot I, 143:3

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים "זְכר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה" זְכר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, זְכר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עַתָּה זְכר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, זְכר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה, זְכר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזר [בפרט עוצם הצרה הזאת שכבר נגזרה ליקח בני ישראל לאנשי חיל למלחמתם חס ושלום].

Likutei Tefilot I, 143:4

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ וְאֵין מַעְצוֹר לַיהוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב כֵּן תַּחְמל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזּאת מֵעָלֵינוּ וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוּ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְתִגְזר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תתשנו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאד, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזּאת הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הַכּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד"

Likutei Tefilot I, 143:5

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

מָלֵא רַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וּכְתִיב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים מַלֵֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה" וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ וְעַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה

Abbreviation. Select it to see what it stands for.

The work: Public domain · Digital transcription: אתר ״ברסלב״ (breslev.eip.co.il), probable, via Wikisource · Rights in the transcription: According to the transcription site, all rights reserved (parts may be quoted on condition of a link) · Permission for this site: Not received; no request has yet been sent to the rights holder. Details

According to Wikisource, the source of the text: the “Breslev” site (breslev.eip.co.il), all rights reserved. via Wikisource, revision 2799188 · Wikisource contributors, CC BY-SA 3.0 / CC BY-SA 4.0 · Modified: divided into passages, navigation and links removed.

Continue studying