Skip to main content

Likutei Tefilot

Likutei Tefilot II, 10

ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י׳

8 passages · Chapter 162 of 211 · Edition: ויקיטקסט, ליקוטי תפילות (211 דפי תפילה), הורד 2026-09-29 · Extent not verified

Text size

Original Hebrew text

Likutei Tefilot II, 10:1

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בָּזֶה הָעוֹלָם בָּזֶה הַגּוּף חִישׁ קַל מְהֵרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף מִכָּל הַתַּאֲוֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן הַתַּאֲוֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף הֵן הַתַּאֲוֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַקִּנְטוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתִי הָאֲמִתִּי הֵיטֵב בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת חָזָק בֶּאֱמֶת, וְל א אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ הִיא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ כְּלָל, כִּי אִם נִזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הֵיטֵב בְּעִנְיַן מְרִירוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכָל הַתַּאֲוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם לְפִי שָׁעָה קַלָּה כְּצֵל עוֹבֵר, וְכֻלָּם מְערָבִים בִּיגוֹנוֹת הַרְבֵּה וּבְצַעַר וְיִסּוּרִין וְיָגוֹן וַאֲנָחָה כִּפְלֵי כִפְלַיִם יוֹתֵר מֵהָענֶג, וְהֶפְסֵדוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ גַּם בְּעֵת תַּאֲוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֲרִיתוֹ מִיָּד שֶׁהִיא מָרָה כְלַעֲנָה, רֵאשִׁיתוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְאַחֲרִיתוֹ חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וַאֲפֵלָה נִדָּחָה, גַם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקֶצֶף, וּמְאוּמָה ל א יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ

Likutei Tefilot II, 10:2

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

וְכַאֲשֶׁר מְבאָר וּמְברָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקֳדוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁל מה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל", וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד בְּכָל סֵפֶר קהֶלֶת, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קדֶשׁ מִגּדֶל גְּנוּת וּשְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו, "כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ", וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבאָר מְאד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" וְכוּ' וְעַל כֵּן אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַם בָּזֶה הָעוֹלָם רוֹאִים שֶׁהַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, אָנוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאֶל עָפָר נָשׁוּב לִמְקוֹם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַכּל יִהְיֶה נִזְכָּר לָנוּ אָז, וְל א יִוָּתֵר לָנוּ דָבָר וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה, מַה נַּחְשׁב עַל ה', לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, אָנָה נוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, אָנָה מִפָּנָיו נִבְרָח "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם" אֲהָה אָחִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל רִחוּקֵינוּ מִמְּךָ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּלִי הַטְעָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל.

Likutei Tefilot II, 10:3

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

אֲבָל אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה, וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל רִחוּקִי מִשִּׂמְחָה, עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ ה' אֱל הַי וֵאל הֵי אֲבוֹתַי, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַנִּצְחִיִּים, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי שִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתְךָ בְּכָל עֵת, "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאל הַי", עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה אֶל הַמּחַ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא לְחֵרוּת מחִי וְדַעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי הָאֲסוּרִים בְּכַבְלֵי עֳנִי וּבַרְזֶל, בְּגָלוּת גָּדוֹל וָמַר זֶה יָמִים וְשָׁנִים, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל עצֶם מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד וְהַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתִּי, שֶׁסּוֹבֵל גָּלוּת מַר וְשִׁעְבּוּד קָשֶׁה בְּכָל עֵת עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְטִרְדּוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַבָּאִים עַל הַמּחַ וְהַלֵּב בְּכָל עֵת, וּמְעַקְּמִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת מחִי וְלִבִּי מְאד, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", וְכָל עִקַּר גָּלוּת הַדַּעַת הוּא מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד וְהַמַּר מְאד, אֲשֶׁר הִתְגַּבְּרָה עָלֵינוּ מֵעוֹדֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל, הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, וְלַחְשׁב הֵיטֵב בְּדֵעָה מְיֻּשֶּׁבֶת עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן הָאֲמִתִּי, כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֶת מחֵנוּ כִּרְצוֹנֵנוּ מֵחֲמַת עצֶם תּקֶף הַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתֵּנוּ, מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַמִּתְגַּבֶּרֶת בְּכָל עֵת וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְרַחֲקוּתֵינוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, עַד שֶׁבָּאנוּ לְמַה שֶּׁבָּאנוּ וְעָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, וְחָטָאנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ, וְפָגַמְנוּ מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ, וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ גּדֶל רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת וְהָא בְּהָא תַלְיָא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם מִתְגַּבֶּרֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְגָלוּתוֹ יוֹתֵר, עַד שֶׁאֵין [אָנוּ] יְכוֹלִין לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַחֲקִים יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְעַתָּה מֵאַיִן יָבא עֶזְרֵנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֵאַיִן וּמֵאַיִן נְבַקֵּשׁ עֵזֶר וּתְרוּפָה וְהַצָּלָה לְחוֹלִים נְגוּעִים וּמְעֻנִּים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בַּדּוֹר הַזֶּה הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵינוּ כִּי אֵין מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵי הַנֶּפֶשׁ הָרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחַי הַחַיִּים, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַחַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח "שׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זאת וְשַׁעֲרוּ" כִּי נֶחֱרַבְנוּ מְאד אוֹי לָנוּ שֶׁהֶחֱרַבְנוּ אֶת בֵּית הַחָכְמָה, וְשָׂרַפְנוּ אֶת הֵיכָלֵי הַשֵּׂכֶל, וְהִגְלִינוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגְלִינוּ, אוֹי לָנוּ מְאד אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ.

Likutei Tefilot II, 10:4

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צָרוֹת לְבָבֵנוּ הִרְחִיבוּ מְאד, עַד שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה לְּדַבֵּר וְאֵיךְ לְדַבֵּר, מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר מַה נִּצְטַדָּק, הָאֱל הִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵנוּ, כִּי חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מִדֵּי יוֹם יוֹם הַשְׁכֵּם וַחֲטוֹא, עַד אֲשֶׁר אֵין לָנוּ שׁוּם דַּעַת אֵיךְ לְדַבֵּר וְאֵיךְ לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב בָּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר כְּצֵל עוֹבֵר, לַחְשׁוֹב עַל תַּכְלִיתֵנוּ הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי.

Likutei Tefilot II, 10:5

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

אֲבָל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, הִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה לְמַכָּתֵינוּ הָאֲנוּשָׁה, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר בְּכחָם הַגָּדוֹל תִּקְּנוּ מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, וְעָשׂוּ עִמָּנוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, עַד שֶׁהֵכִינוּ לָנוּ צֳרִי וּמָזוֹר וּתְרוּפָה בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי סַמִּים שֶׁל חַיִּים יְקָרִים וַאֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים וְהוֹרוּ לָנוּ כַּמָּה וְכַמָּה דַּרְכֵי עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל עֵת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים זִכִּיתָנוּ שֶׁזֵּרְזוּ אוֹתָנוּ מְאד מְאד בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כּחֵנוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם אֲנַחְנוּ נִשְׂמַח בַּה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, אֲשֶׁר זִכָּנוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְל א עָשָׂנוּ גוֹי, שֶׁלּ א שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, וְהִצִּילָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, בְּנִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, מִלִּהְיוֹת מִתְנַגֵּד וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְעַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱל הַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ", בָּרוּךְ אֱל הֵינוּ שֶׁבָּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת

Likutei Tefilot II, 10:6

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

מָה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ, בַּמֶּה נְקַדֵּם ה', נִכַּף לֵאל הֵי מָרוֹם, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְכוּ' וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים, וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים, אֵין מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְסַפֵּר עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, רְבָבוֹת רְבָבוֹת נִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת וְנִסִּים וַחֲסָדִים שֶׁלּ א נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם אֲשֶׁר הָיוּ גְנוּזִים וּמְכֻסִּים אֲשֶׁר חָפְרוּ וְחָתְרוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּכחָם הַגָּדוֹל משֶׁה רַבֵּנוּ הָרוֹעֶה נֶאֱמָן וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, מִבַּעַל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן רִבּוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, לְרַחֵם אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לְרַחֵם וְלָחוֹן אֶת שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים לָחוֹן כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שְׁפָלִים וְנִבְזִים וְנִמְאָסִים, כָּאָמוּר. "וְאַף גַּם זאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם ל א מְאַסְתִּים וְל א גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם", עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְל א עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ תֹקֶף וְהִתְחַזְּקוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כחַ לְהִתְחַזֵּק עַד הֵנָּה לִבְרחַ אֶצְלְךָ תָּמִיד, לִבְטחַ בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְצִלְּךָ אָנוּ חוֹסִים, כֵּן יוֹסִיף ה' אֱל הֵינוּ אָב הָרַחֲמִים לְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר חֲסָדִים רַבִּים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים הַחֲתוּמִים בְּאוֹצְרוֹתָיו עִמָּדוֹ כְמוּסִים, עַד נִזְכֶּה לְ"רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַבָּךְ חוֹסִים", עַל כֵּן עוֹדֶנִּי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה, עֲדַיִן תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי חָזָק בַּה' שֶׁאֶזְכֶּה עוֹד מֵעַתָּה לְיִשּׁוּב הַדַּעַת בֶּאֱמֶת

Likutei Tefilot II, 10:7

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וְאֶזְכֶּה לִמְצא בִּי בִּמְהִירוּת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד, אֲשֶׁר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חָמַלְתָּ עָלֵינוּ, וְזִכִּיתָנוּ לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם, וּלְהוֹצִיא מִפִּינוּ בְּרָכוֹת רַבּוֹת וּתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּכָל יוֹם, עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבְפִקּוּדֶיךָ הַיְשָׁרִים הַמְּשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב וְאִם אֵין אָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי, וְל א לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה הָרְאוּיָה, כִּי כָל מַעֲשֵׂינוּ וּתְפִלָּתֵינוּ וְעֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ מְעֻרְבָּב וּמְבֻלְבָּל בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה, עַל כָּל פָּנִים, יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ וְהַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בְּכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הוּא לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, וְאַתָּה מִתְפָּאֵר וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאד עִם כָּל תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל

Likutei Tefilot II, 10:8

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

זַכֵּנִי אָב הָרַחֲמָן שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמִי תָמִיד וְלִמְצא בְּעַצְמִי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַרְבֵּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בֶּאֱמֶת, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְל א אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי ל א אוֹסִיף, וְאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת ל א כַּחֲטָאֵינוּ תַעֲשֶׂה לָנוּ וְל א כַעֲווֹנוֹתֵינוּ תִגְמל עָלֵינוּ, ל א מֵהֶם וְל א מִקְּצָתָם וְל א חֵלֶק מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מֵהֶם כְּחַסְדְּךָ כְּרַחֲמֶיךָ כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי וְאִם אָמְנָם אָנוּ בְעַצְמֵנוּ הַחַיָּבִים בְּצָרוֹתֵינוּ, עִם כָּל זֶה רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה' רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד חוּסָה עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, רַחֵם עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, "שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי אַל תַּעַזְבֵנִי אֲדנָי, אֱל הַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי"

Abbreviation. Select it to see what it stands for.

The work: Public domain · Digital transcription: אתר ״ברסלב״ (breslev.eip.co.il), probable, via Wikisource · Rights in the transcription: According to the transcription site, all rights reserved (parts may be quoted on condition of a link) · Permission for this site: Not received; no request has yet been sent to the rights holder. Details

According to Wikisource, the source of the text: the “Breslev” site (breslev.eip.co.il), all rights reserved. via Wikisource, revision 1452663 · Wikisource contributors, CC BY-SA 3.0 · Modified: divided into passages, navigation and links removed.

Continue studying