Skip to main content

Likutei Tefilot

Likutei Tefilot I, 144

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ד

3 passages · Chapter 144 of 211 · Edition: ויקיטקסט, ליקוטי תפילות (211 דפי תפילה), הורד 2026-09-29 · Extent not verified

Text size

Original Hebrew text

Likutei Tefilot I, 144:1

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

"אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהִים יְהוָה עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה [אחרי אשר כבר יצאה הגזירה ליקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקיימה הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאת ראשם וזקנם ומענים אותם בכמה מיני עינוים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות אוי לאזנים שכך שומעות] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ אוֹי לִי וַי לִי כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן אֲשֶׁר אֲנִי יָכל עֲדַיִן לְהִתְאַוּוֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת, אוֹי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה, אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב אוֹי אוֹי הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם אוֹי אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְיָמֵינוּ אוֹי אוֹי אוֹי אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאג וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק תתשנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ זְכר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה זְכר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם, עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם, וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה וְהַכּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת

Likutei Tefilot I, 144:2

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתָּ כִּי אֵין בִּי כחַ וָדַעַת לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת כָּאֵלֶּה וּבִפְרָט בְּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל מְסִירַת שְׁמָם וּפִרְסוּמָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ אֲשֶׁר הֵם דְּבָרִים גְּנוּזִים וּצְפוּנִים וְנִסְתָּרִים מְאד אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, הֵן בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל הֵן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים עַתָּה בְּתִקּוּנֵנוּ, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים בִּשְׁבִילֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ חֲמל נָא חוּס נָא וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה נָּא לָנוּ עַתָּה בְּכחָם וּזְכוּתָם בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָׁה הַזּאת לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּזְעָקוֹת לְפָנֶיךָ עַל גְּזֵרָה הָרָעָה הַזּאת לְבַטְּלָהּ מֵאִתָּנוּ, וּלְבַטֵּל כָּל שַׁאֲרֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אוֹי אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לְהֵיכָן נִבְרַח (גִּיוַואלְד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וָואס טוּהט מֶען, גִּיוַואלְד גִּיוַואלְד אוֹי אוֹי בִּיטֶער זֵיעֶר בִּיטֶער, מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט וָואס צוּ רֶעדְן, דָאס הַארְץ אִיז זֵייעֶר פַארְשְׁטֵיינִירְט).

Likutei Tefilot I, 144:3

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְמַעַן שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים חוּסָה עַל כְּבוֹד שְׁמֶךָ, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי הָעֲכּוּ"ם מִתְלוֹצְצִים מֵאִתָּנוּ בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּכָל עֵת אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם "בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ" יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תַּחֲנוּנֵינוּ עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָיתָה וְכָמוֹהוּ לֹא תּוֹסִיף רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵין בָּנוּ כחַ לְרַצּוֹתְךָ, רַק בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ אֵלֶיךָ אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֶּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ" חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה

Abbreviation. Select it to see what it stands for.

The work: Public domain · Digital transcription: אתר ״ברסלב״ (breslev.eip.co.il), probable, via Wikisource · Rights in the transcription: According to the transcription site, all rights reserved (parts may be quoted on condition of a link) · Permission for this site: Not received; no request has yet been sent to the rights holder. Details

According to Wikisource, the source of the text: the “Breslev” site (breslev.eip.co.il), all rights reserved. via Wikisource, revision 2799189 · Wikisource contributors, CC BY-SA 3.0 / CC BY-SA 4.0 · Modified: divided into passages, navigation and links removed.

Continue studying