Shabbat
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 9 Sivan 5788 · June 3, 2028
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ה · אות א׳ – אות א׳
about 9 min · about 850 words · 68% of the book by the end of today
דַּע, שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל, וַאֲזַי הָעוֹלָם שׂוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה, זֶה בָּא עַל יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב. כִּי יוֹם־טוֹב נִקְרָא רֶגֶל, וְגַם נִקְרָא מוֹעֵד, וְעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, נַעֲשֶׂה מִזֶּה רֶגֶל מוֹעֵד, עַל־כֵּן רַגְלוֹ מוֹעֲדָה וְנָפַל, וְזֶה הַשְּׂחוֹק שֶׁשּׂוֹחֲקִין, הוּא בְּחִינַת הַשְּׂמָחוֹת נְפוּלוֹת מִפְּגַם שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, וְעַל כֵּן מִתְבַּיֵּשׁ, כִּי עֲבוֹדַת אֶלִילִים נִקְרָא בֹּשֶׁת (הושע ט), וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם (פסחים קיח), עַל־כֵּן בָּאָה עָלָיו בּוּשָׁה. וְלִפְעָמִים הוּא לוֹ לְכַפָּרָה, וְלִפְעָמִים אֵין נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּזֶה, רַק כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב:
מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה לְסוֹף יָמָיו, וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זוֹ. כְּגוֹן בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁעִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד הוּא כְּשֶׁמַּחֲזִיקִין אוֹתוֹ לְצַדִּיק מְפֻרְסָם, אֲזַי זוֹכֶה שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּסוֹף יָמָיו לִמְפֻרְסָם גָּדוֹל, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, רַק שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, וְנוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ וְכוּ':
עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שמות דף יט.), שֶׁעִקַּר הַנִּגּוּן מִסִּטְרָא דְּלֵוָאי, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי (בראשית כ״ט:ל״ד) – שֶׁעַתָּה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וּכְלֵי שִׁיר לָעוֹלָם, הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי בְּוַדַּאי, כִּי הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר, וְהָבֵן. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל חֲתֻנָּה: שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (תהילים קי״ט:קס״א) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַחַשׁ. (זֶה הָעִנְיָן הֵם דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לִתֵּן לוֹ "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לְהָרַב, וּפַעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁהָיָה חֲתֻנָּה בָּעִיר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ"ל מֵעִנְיַן כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה כַּנַּ"ל, (כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־פִּי רֹב הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵעֵין מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִדְבָּר אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר). וְאָז הָיוּ מְשִׂיחִים לְפָנָיו מֵעִנְיַן "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לוֹ. עָנָה וְאָמַר: בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לִי רַחַשׁ, שָׂ'רִים רְ'דָפוּנִי חִ'נָּם)
כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְּׁלִישִׁי, אַף שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵעִנְיָנָם, אֲזַי יַסְכִּים עִם אֶחָד יוֹתֵר מֵעִם חֲבֵרוֹ – זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָאֶחָד סָמוּךְ לְשָׁרְשׁוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים לוֹ כְּאֶחָד, כִּי אֵין שְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׁוִין, וְאִם־כֵּן בְּוַדַּאי אֶחָד סָמוּךְ יוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא שֶׁהוּא מַסְכִּים עִם זֶה, וְהָבֵן:
עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ב:ח׳): אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה; אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ אִם אֶחָד רוֹצֶה שָׁלוֹם, רַק שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו, עִם כָּל זֶה אֵין הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל, אַף שֶׁהוּא אִישׁ שָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שם קכ): אֲנִי שָׁלוֹם, כִּי אֲנִי אִישׁ שָׁלוֹם וּמִצִּדִּי הָיָה שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה: וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאֲנִי שָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלַי כַּנַּ"ל:
וְהִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, יָכוֹל לֵידַע כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ד׳:י״ג): וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ; כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְזֶה אוֹתִיּוֹת שָׁלוֹם – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵׂחוֹ:
כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מֵחֲמִימוּת, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִימוּת הַרְבֵּה מְדַבֵּר הַרְבֵּה, וְכֵן מִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְאֵין בּוֹ חֲמִימוּת, אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵחֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ט:ד׳): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי; וְהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא וְכוּ':
כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַדְּבָרִים הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, יוּכַל לְקַבֵּל בְּקַל אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, הֵן עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים, אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק אֲזַי בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל. כִּי כָּל אֶחָד מְקַבֵּל עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים לְפִי הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ, וְהַמַּזָּל מְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, כִּי מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק, אֲזַי הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, כְּדֵי לְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְעַל־כֵּן נִמְצָא בָּזֶה חִלּוּקִים רַבִּים, לִפְעָמִים מַגִּיעַ לְאָדָם עֲשִׁירוּת וְהוּא מֵת מִזֶּה וְנִשְׁאָר הָעֲשִׁירוּת לַיּוֹרְשִׁין, וְלִפְעָמִים הוּא מֵת עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּקַבֵּל עֲשִׁירוּת וְגַם אוֹבֵד אֶת הָעֲשִׁירוּת, וְכֵן חִלּוּקִים רַבִּים, וְהוּא כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לְהַגְבִּיהַּ מַשָּׂא כָּבֵד, וְהוּא מַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא מֵחֲמַת שֶׁכְּבֵדָה מְאֹד, וְלִפְעָמִים מַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא, אֲבָל מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁהִכְנִיס בָּזֶה נֶעֶקְרוּ וְנִתְלְשׁוּ מֵעָיו בְּקִרְבּוֹ עַד שֶׁמֵּת מֵחֲמַת זֶה, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאָר הַמַּשָּׂא בְּיָדוֹ, וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁנִּתְלָשׁ בְּקִרְבּוֹ נָפַל גַּם הַמַּשָּׂא מִיָּדוֹ, נִמְצָא שֶׁזֶּה מֵת מֵחֲמַת שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא וְגַם הַמַּשָּׂא לֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ לְבָנָיו. כְּמוֹ כֵן בְּהַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַהַשְׁפָּעָה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כַּמָּה חִלּוּקִים כַּנַּ"ל. אֲבָל הַמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אֲזַי אֵין הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא קָרוֹב אֶצְלוֹ. אֲבָל עִם כָּל זֶה, לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָדָם יִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אוֹבֵד הָעֲשִׁירוּת. דַּע, כִּי זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה דָּבָר יָקָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי (מגילה ג), וּמֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל רוֹאֶה דָּבָר יָקָר וְנַעֲלֶה מְאֹד, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ הָעֲשִׁירוּת מֵאֶצְלוֹ, כְּמוֹ מִי שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂא שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְרוֹאֶה זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָרִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַכֹּל וְרָץ וְחוֹטֵף אֶת הַדְּבָרִים הַיְקָרִים, כְּמוֹ כֵן מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב וְרוֹאֶה יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַמַּזָּל הָעֲשִׁירוּת כִּלְאַחַר יָד, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה שֶׁיַּרְגִּישׁ גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא יָקָר מִכָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל עֲשִׁירוּת:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קפ״ה
about 1 min · about 100 words · 67% of the book by the end of today
לְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר פָּסוּק מְיֻחָד בְּכָל יוֹם, וּלְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר אֵיזֶה מִשְׁנָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהַכְּלָל, שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד צִּוָּה הַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וּכְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת כְּלָלִיּוֹת שֶׁצִּוָּה לְכָל הַמְקֹרָבִים שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיָה כְּלָלִיּוּת לְכַמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים, וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ מְיֻחָדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד. וְכֵן בְּעִנְיַן הַזְּמַן, יֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה לִנְהֹג אוֹתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּגוֹן לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר בְּפֵרוּשׁ לִנְהֹג זֹאת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בַּזְּמַן, שֶׁבִּזְמַן זֶה צִוָּה לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ, וּבִזְמַן אַחֵר צִוָּה הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת וכנ”ל.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
about 1 min · about 30 words · 69% of the book by the end of today
והלך האיש הנ"ל לפתח התבה לקח הטאלער, ונתמהמה קצת, והלך להקפיטן, ופשט ידו לתן המעות להקפיטן, כי סבר שזה שדבר בלשון נכרים אליהם כבר בקש עבורם את הקפיטן עבור זה שיניח אותם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז – אות שס״ט
about 3 min · about 340 words · 61% of the book by the end of today
(כט) סִפְּרוּ לִי שֶׁכְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אָמַר בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנַי בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִזְמִין לִי רַךְ בַּשָּׁנִים אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרַי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִכְתֹּב כָּל דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הֵן תּוֹרוֹת הֵן שִׂיחוֹת שֶׁגַּם הֵם תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד בְּעָלְמָא לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד:
(ל) פַּעַם אַחַת נִכְנַס בְּבֵיתוֹ וְשָׁאַל עָלַי, וְהָיָה צַר לוֹ עָלַי שֶׁאֵינִי נִמְצָא אָז וְאָמַר, שֶׁאֵין לוֹ בִּפְנֵי מִי לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְגַלּוֹת. וְאָמַר הֲלֹא אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִיק אֶצְלִי הַרְבֵּה מְאֹד וְאֵינִי אוֹמֵר כִּי־אִם כְּשֶׁהַמַּיִם כְּבָר עוֹלִים עַל כָּל גְּדוֹתָיו עַד שֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ בְּעַל כָּרְחוֹ וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "נָאר אַז סֶע גֵייט אִיבֶּער דִיא זָאסְטַאוְוקֶעס". וְעַכְשָׁו גַּם זֶה אֵין לִי בִּפְנֵי מִי לוֹמַר. גַּם אָמַר לִי כְּבָר בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו אִם תִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תּוּכַל לִשְׁמֹעַ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה, כִּי אֲנִי צָרִיךְ אִישׁ אֶחָד לוֹמַר לְפָנָיו. כִּי כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא דִּבּוּרִים, עַל־כֵּן אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִי אִישׁ אֶחָד שֶׁאוּכַל לוֹמַר לְפָנָיו וְכוּ' וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה בִּפְנֵי מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן אֶצְלוֹ אָז. וְאָמַר לִי פַּעַם אַחַת עַל עִנְיָן כָּזֶה שֶׁאָמַר פַּעַם אַחַת תּוֹרָה בִּפְנֵי אִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא הֵבִין דְּבָרָיו כְּלָל. וְאָמַר לִי אַחַר־כָּךְ הֱיוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת, וּבָא זֶה הָאִישׁ וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו אֲבָל רְצוֹנוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּיו מִי שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס קְצָת וְכוּ':
(לא) עָנָה וְאָמַר לִי וְעִם זֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ], שֶׁיֵּשׁ לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר. הַיְנוּ בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת קְצָת. וְאָמַר שֶׁכָּל הַסֵּפֶר הוּא שֶׁלִּי, שֶׁאִם לֹא הָיִיתִי לֹא הָיָה הַסֵּפֶר בָּעוֹלָם. וְהִסְבִּיר לִי הַדָּבָר שֶׁכֵּן הוּא שֶׁכָּל הַסֵּפֶר נַעֲשָׂה עַל יָדִי וְכוּ', וְאָמַר לִי מְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ מֵעֹצֶם מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְיוֹתֵר מִזֶּה רָאוּי לְךָ לְהַאֲמִין בְּעֹצֶם גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ' וְאָמַר לִי הֲלֹא נִדְפְּסוּ אֶלֶף סְפָרִים, וְכָל סֵפֶר בָּא לְיַד כַּמָּה אֲנָשִׁים. הַיְנוּ שֶׁרָאוּי לִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי שֶׁזָּכִיתִי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בִּזְכוּת כָּזֶה וְכוּ'. גַּם שֶׁלֹּא בְּפָנַי דִּבֵּר עִם כַמָּה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר "טַאקֶע גָּאר" [אָכֵן הַרְבֵּה], וְאָמַר שֶׁרָאוּי לָהֶם לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה, כִּי אִם לֹא הָיִיתִי עוֹסֵק בָּזֶה לֹא הָיָה נִשְׁאָר אֲפִלּוּ עָלֶה אֶחָד מִסְּפָרָיו:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״א – אות כ״ה
about 1 min · about 140 words · 70% of the book by the end of today
יא. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּחָדִים, יְזַמֵּר זֶמֶר שֶׁל שִׂמְחָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗יב. עַל יְדֵי שֶׁתְּצַיֵּר שֵׁם אֱלֹקִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, יֵלְכוּ הַפְּחָדִים מִמְּךָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗יג. מִי שֶׁאוֹכֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, פְּחָדִים בָּאִין עָלָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗יד. מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗טו. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
Read the complete passage on Sefaria ↗טז. הוֹשַׁעְנוֹת חֲבוּטִים מְסֻגָּלִים לְבַטֵּל הַפַּחַד.
Read the complete passage on Sefaria ↗יז. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאָצִית לְדִין תּוֹרָה, נִצּוֹל מִפַּחַד.
Read the complete passage on Sefaria ↗יח. שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר טְבִילוֹת מְבַטְּלִין הַפַּחַד. גַּם יִתֵּן מַתָּנָה לַצַּדִּיק.
Read the complete passage on Sefaria ↗יט. עַל יְדֵי אֱמֶת הָאָדָם נִצּוֹל מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
Read the complete passage on Sefaria ↗כא. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פַּחַד, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
Read the complete passage on Sefaria ↗כב. כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה. פַּחַד, וְאַחַר כָּךְ בָּא שְׂרֵפָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְבַּטֵל הַפַּחַד.
Read the complete passage on Sefaria ↗כג. פַּחַד בָּא עַל יְדֵי חֲנֻפָּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כד. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת, הָאֻמּוֹת מִתְפַּחֲדִין מֵהֶם.
Read the complete passage on Sefaria ↗כה. כְּשֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם נִשְׁעָנִים עָלָיו, עַל יְדֵי זֶה מִתְפַּחֲדִים מֵאֻמּוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״א – אות נ״ב
about 1 min · about 150 words · 71% of the book by the end of today
כַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ שֶׁרָאוּי לִמְלךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת הַרְבֵּה וְאֵינוֹ נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם רַק מִמְּזוֹנוֹת דַּקִּים [כְּגוֹן חָלָב, כְּדֵי שֶׁלּא יִתְגַּשֵּׁם שִׂכְלוֹ] וְאִישׁ כָּזֶה רָאוּי לִמְלךְ אַךְ לא מָצְאוּ תֵּכֶף אִישׁ כָּזֶה שֶׁלּא יִהְיֶה נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם וּבָחֲרוּ לָהֶם לְפִי שָׁעָה אִישׁ עָשִׁיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר יִמְצְאוּ אִישׁ כִּרְצוֹנָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלּא יִהְיֶה נִזּוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל וּלְפִי שָׁעָה עָשׂוּ אֶת הֶעָשִׁיר לְמֶלֶךְ, עַד אֲשֶׁר יִמְצְאוּ אִישׁ כַּנַּ"ל אָז יֵרֵד הֶעָשִׁיר מִן הַמְּלוּכָה וַיְקַבְּלוּ אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ לְמֶלֶךְ וּבָחֲרוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָזֶה, וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
Read the complete passage on Sefaria ↗כַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ, שֶׁיְּפַת תּאַר רְאוּיָה לִמְלךְ כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב, כִּי לָזֶה נִבְרָא הָעוֹלָם וּמֵאַחַר שֶׁהַיְּפַת תּאַר מְעוֹרֶרֶת תַּאֲוָה זוֹ לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם נִמְצָא שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶל הַתַּכְלִית עַל כֵּן יְפַת תּאַר רְאוּיָה לִמְלךְ וּבָחֲרוּ לָהֶם יְפַת תּאַר וּמָלְכָה עֲלֵיהֶם וּבִקְשׁוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָזֶה, וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות צ״ו
about 4 min · about 350 words · 69% of the book by the end of today
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַחֲמָן מְאֹד עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מְרַחֵם בְּרַחֲמָנוּת הָאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא לְהַכְנִיס בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לְהוֹדִיעָם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וּלְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשְׂאוֹי שֶׁל עָווֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד (עַיֵּן תּוֹכָחָה אוֹת י"ז). כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם, אֵיךְ הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כְּלָל. עַל־כֵּן הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם עֲבוּרָם לְהוֹצִיאָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְלַח לָהֶם לְכָל חַטּאוֹתֵיהֶם. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל אֶחָד בְּרַחֲמָנוּת שֶׁמַּזִּיק לוֹ חַ"ו, וְשֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל מִי שֶׁאָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. גַּם הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁאִיר דַּעְתּוֹ לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. כִּי אֲפִלּוּ אִם זָכָה הַצַּדִּיק לְהִסְתַּלֵּק וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה שְׁלֵמוּתוֹ לִהְיוֹת לְמַעְלָה לְבַד, רַק עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁיָּאִיר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה גַּם כֵּן, שֶׁיַּשְׁאִיר בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁיְּקַבְּלוּ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיָאִירוּ דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לִשְׁתֹּק בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַשּׁוֹמְעִים בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֲסוּרִים לִכְנֹס בָּהֶם (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן ז' [לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא]). כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, לְהַרְאוֹת לְהַגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ" וְכוּ', וּלְהֵפֶךְ, לְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַיְרִידָה, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁעֲדַיִן ה' עִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ חַ"ו בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה מִמְּקוֹר הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה כָּל מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל, מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פַּרְנָסָה הַזֹּאת וְזוֹכֶה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּרְצֶה וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו שֶׁיָּנְקוּ מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, וּלְהִתְנַפֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁיִּמְצָא מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵעֲווֹנוֹת וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַנַּ"ל. כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ז')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״ג – קטע ט״ז
about 6 min · about 620 words · 69% of the book by the end of today
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, וְתָחוֹס וְתַחְמל עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וְתֵטִיב לָנוּ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּתְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וְל א נְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהִיא הַתְפִילָּה, וְל א נַעֲשֶׂה תְּפִלָּתֵנוּ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְל א תִדְמֶה עָלֵינוּ תְּפִלָּתֵנוּ כְּמַשָּׂאוּי חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּחַ וָעז וְתַעֲצוּמוֹת בְּכָל מִינֵי כּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל תְפִילָּה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנוֹת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לִפְתּחַ פִּינוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּתְפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה מְאד חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, וְזַכֵּנוּ לִגְאוֹל וְלִפְדּוֹת אֶת הַתְפִילָּה מִן הַגָּלוּת הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה שֶׁנָּפְלָה אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל חוּס וְרַחֵם, חוּס וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ וְל א לְמַעֲנֵנוּ פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" תָּכִין לִבִּי תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ עָזְרֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" וְנִזְכֶּה בְּכחַ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָרוֹפְאִים, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כְּלָל לְרַפְּאוֹת שׁוּם חוֹלָאַת, רַק כָּל הָרְפוּאוֹת כֻּלָּן הֵן רַק עַל יְדֵי דְּבַר ה' לְבַד, עַל יְדֵי תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְפִילָּה הַמִּתְפַּלְּלִים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְרַצִּין וּמְפַיְּסִין אוֹתְךָ, וּמַמְשִׁיכִין רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם כִּי כָל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁל הָרְפוּאוֹת, וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, וְאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים הַגְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחַ מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַבַּעַל תְפִילָּה שֶׁזּוֹכֶה לִדְבַר ה' שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם", עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים לְבַד, וּתְזַכֵּנוּ לָדַעַת זאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְבַר ה' שֶׁל הַתְפִילָּה לְבַד
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, לַלֶּחֶם וְלַמַּיִם וּלְכָל דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁתַּזְמִין לְתוֹךְ פִּינוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, יֻמְשַׁךְ לְתוֹכָם כּחַ וּסְגֻלַּת הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ עַל יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם לְבַד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", וְתִרְפָּאֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לְכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַכְאוֹבֵינוּ וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ הַגְּלוּיוֹת לָנוּ וְהַנִּסְתָּרוֹת מֵאִתָּנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא ה', רְפָאֵינוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ. [להתפלל על הילדים של בני הצדיקים שהיה להם צער גידול בנים רחמנא ליצלן], אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְתֵן לוֹ חַיִּים אֲרוּכִים וְטוֹבִים וְיִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְתִרְפָּאֵהוּ וְתַחֲלִימֵהוּ וּתְחַיֵּהוּ, וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ יוֹלְדָיו לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וּבְשִׂמְחָה לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, חוּס וַחֲמל עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל כְּלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וֶאֱמר לְצָרוֹתָם דַּי, כִּי כְבָר סָבְלוּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא ה' חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵנוּ, יֶהֱמוּ נָא וְיִכָּמְרוּ נָא הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל רְתִיחַת דִּמְעָתָם וְצַעֲרָם וְאֶנְקָתָם וְאַנְחָתָם וְכִלְיוֹן עֵינֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ", כֵּן עֵינֵיהֶם אֶל ה' אֱל הֵיהֶם עַד שֶׁתְּחָנֵּם וּתְרַפֵּא וְתַבְרִיא וְתַחֲלִים וּתְחַיֶּה אֶת בְּנָם זֶה, בְּאפֶן שֶׁלּ א יָבא לִידֵי מַחֲלָה וּכְאֵב וּמֵחוֹשׁ כְּלָל, כִּי אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְנוּ וּתְזַכֵּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי ל א אָמַר ה' לִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וּכְבָר הִבְטַחְתָּנוּ לַעֲמד בְּעֶזְרָתֵנוּ תָמִיד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות עד
about 1 min · about 50 words · 72% of the book by the end of today
כְּשֶׁבָּא לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מִלְּמַעְלָה וִיאַמְּצוּ אֶת כֹּחוֹ שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּסַנְהֶדְרִין, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל מְאַמְּצִין אֶת כֹּחוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (שָׁם, אוֹת צ"ז).
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות עט
about 1 min · about 110 words · 72% of the book by the end of today
כי כך הוא באמת כי בתוך השבר והצרה גדולה רחמנא לצלן צריך להיות מצפה לישועה תמיד להסבר והתקוה גדולה המלבש בה. וכן הוא בכל אדם בפרטיות שזה בחינת ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות והירידה יוכל להיות תכלית העליה.
וזה בחינת אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ומובן בספרים כי בפסוק זה מדבר כל סוד גלות ישראל וכל העליות והירידות העוברים על איש הישראלי והעיקר הוא התחזקות שצריכין להתחזק מאד מאד בתוקף התגברות מרירות הירידה שדייקא משם ירחם עליו השם יתברך ויושיעו ויקרבו אליו כי לא יטש השם את עמו וכו'.
וכמו שכתוב אם אמרתי מטה רגלי חסדך השם יסעדני וכו' וכן עוד פסוקים רבים ובדברי חזל כי השם יתברך מהפך לישראל המכה לרפואה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · צדיק · אות יא
about 1 min · about 60 words · 74% of the book by the end of today
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. וּמוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס, שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה: עֲשֵׂה לְךָ רַב - וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, אֲזַי הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי וְקָנֶ"ה לְךָ חָבֵר, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בְּקָנֶה, תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לֵידַע מִי הָרַב הָאֱמֶת (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, הֲלָכָה ז', אוֹת נ"ה):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעג · פסקה 10 – פסקה 4
about 5 min · about 480 words · 72% of the book by the end of today
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' יִתְרוֹ תר"ב בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַנָּגִיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב.
דְּעוּ יְדִידַי כִּי בָּאתִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם עַל שַׁבַּת שִׁירָה שֶׁעָבַר אוֹר לְיוֹם ו', וּמָצָאתִי מִכְתָּבְךָ וּמִכְתַּב רַבִּי אַבָּא בְּרַבִּי שְׁמוּאֵל יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר וּקְרָאתִים הֵיטֵב פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם. כִּי רָאִיתִי מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֵיךְ הוּא מְסַבֵּב עִמִּי וְעִמָּכֶם. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. וַאֲסַפֵּר לָכֶם מְעַט דִּמְעַט. כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה בְּדַעְתִּי בְּאוּמַאן כַּמָּה פְּעָמִים, לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמַי לִנְסֹעַ אֲלֵיכֶם, אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם וְגַם קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ עִכֵּב אוֹתִי הַרְבֵּה. וְגַם שֶׁלֹּא הָיָה לִי אִישׁ לְשַׁמֵּשׁ אוֹתִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּילֶעט [אַשְׁרַת מַעֲבַר]. וּבָעִתִּים הַלָּלוּ עוֹמְדִים עַל הַדֶּרֶךְ שׁוֹמְרִים הַרְבֵּה, וְשׁוֹאֲלִים עַל בִּילֶעט, וְאִי אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בְּלִי בִּילֶעט. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה מַגִּיעַ לִי מִכְתַּבְכֶם לְאוּמַאן, בְּוַדַּאי הָיִיתִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לִנְסֹעַ. אֲבָל מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ אֵלַי מִכְתְּבֵיכֶם לְאוּמַאן עַד בּוֹאִי לְבֵּיתִי, וְאָז מְצָאתִים בְּבֵיתִי שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים שָׁם יוֹתֵר מִשְּׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת; כִּי בְּבֵיתִי הָיוּ מְצַפִּים בְּכָל יוֹם שֶׁאָבוֹא, וּבֶאֱמֶת כֵּן הָיָה דַּעְתִּי, וְכֵן כָּתַב יְדִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן לְטוּלְטְשִׁין בִּנְסִיעָתִי לְטִירָהוִויצֶע בְּיוֹם ד' וַיִּגַּשׁ, שֶׁבְּסָמוּךְ אָשׁוּב לְבֵיתִי. אַךְ בִּהְיוֹתִי בְּטִירְהָוִויצֶע, נִתְעַכַּבְתִּי שָׁם עַל שַׁבָּת שְׁנִיָּה. קְצָת מֵחֲמַת קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ מְאֹד, וְהָעִקָּר מֵעֹצֶם תְּשׁוּקַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד מְאֹד לְהִתְוַעֵד עִמָּהֶם עוֹד, לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים הַנּוֹבְעִים וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ נִמְלַכְתִּי לְהִתְעַכֵּב בְּאוּמַאן עוֹד, עַד עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. וְגַם הָיָה עִכּוּב גָּדוֹל בְּעִנְיַן הַפָּאסְט, שֶׁהַפָּאשְׂטִילְיַאן [שֶׁהַדַּוָּר] פָּשַׁע נֶגֶד רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, וּפָתַח מִכְתָּבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְעַכֵּב בְּנִי לִבְלִי לִשְׁלֹחַ עוֹד לְיָדוֹ. וְנִתְעַכֵּב בְּעֶרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא הָלְכוּ הַמִּכְתָּבִים לְאוּמַאן כַּסֵּדֶר. וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאֵת ה', כִּי עַתָּה כְּבָר חָזַר הַדָּבָר לְקַדְמוּתוֹ וּבָאִים הָאִגְּרוֹת לְרַבִּי נַפְתָּלִי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ. הֵן עַל כָּל אֵלֶּה סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ מִכְתְּבֵיהֶם וְלֹא בָּאוּ לְיָדִי עַד בּוֹאִי לְבֵיתִי בַּיּוֹם ו' הֶעָבַר.
וְעַתָּה מִבֵּיתִי בְּוַדַּאי אֵין בִּי כֹּחַ לִנְסֹעַ בִּקְרִירוּת כָּאֵלֶּה, וְגַם כְּבָר הוּא סָמוּךְ לְפוּרִים וּלְפֶסַח. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כִּי אֲנִי סוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד בְּכָל תְּנוּעוֹתַי, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן נְסִיעוֹתַי וְהַנְהָגָתִי עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' הַמְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱמֶת וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת גַּם פֹּה הָיָה לָהֶם גַּעְגּוּעִים עֲצוּמִים מְאֹד שֶׁאָשׁוּב לְבֵיתִי, כִּי בְּכָל יְמֵי הַקַּיִץ הֶעָבַר הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ, וְעַל סֻכּוֹת בָּאתִי לְבֵיתִי. וְזֶה שִׁבְתִּי הַבַּיִת מְעַט, וּפִתְאֹם נָסַעְתִּי מִבֵּיתִי שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתָּם כְּלָל, כִּי גַּם בְּדַעְתִּי לֹא הָיָה לִנְסֹעַ אָז. רַק פִּתְאֹם סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשַׁבְתִּי לִנְסֹעַ, וְנִתְעַכַּבְתִּי שָׁם בְּאוּמַאן גַּם בִּימֵי שַׁבַּת חֲנֻכָּה הֶעָבַר. אֲשֶׁר מֵעוֹדִי לֹא נִתְעַכַּבְתִּי בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה בַּדֶּרֶךְ. וּמִי יָבִין דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הוּא מְסַבֵּב עִמִּי וְעִמָּנוּ יַחַד, כִּי הַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ יָקָר מְאֹד מְאֹד. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל, בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְרַבִּי אֶפְרַיִם שֶׁיִּחְיֶה מִקְּרוּמִינְטְשַׁאג, כָּתַב בְּפֵרוּשׁ לְאָבִיו יְדִידֵנוּ רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר שֶׁבְּאִם יֵדַע שֶׁאֶתְעַכֵּב בְּאוּמַאן שַׁבַּת חֲנֻכָּה, שֶׁיָּבוֹא הוּא עִם הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִטְּשֶׁעהרִין וּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה. וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁיָּבוֹאוּ וְלֹא בָּא אֶחָד מֵהֶם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ע' · פסקה 2
about 1 min · about 40 words · 70% of the book by the end of today
רַב עִינָא. רַב עִינָא סָבָא. עִיפָא. רַב עַמְרָם. רַב עַמְרָם בְּרֵיהּ דְר' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. רַב עַמְרָם חֲסִידָא. רַב עָנָן.
רַב עָנָן בַּר תַּחְלִיפָא. רַב עָנָן בַּר חִיָיא. רַב עָנָן בַּר רָבָא. רַב עָנָן בַּר יוֹסֵף. עַנִינִי בַּר נַחְשׁוֹן.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף ח׳ – סעיף י״ג
about 4 min · about 380 words · 66% of the book by the end of today
כְּשֶׁהוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת. בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, אוֹמְרִים לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אֶת הַוִּדּוּי. דְּהַיְנוּ, קֹדֶם אֱלֹהַי נְצֹר, אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצּוֹן וְגוֹ', וּמַתְחִילִין אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, עַד וָחֳלָיִים רָעִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֱלֹהַי נְצֹר וכוֹ', וְאוֹמְרִים עוֹד הַפַּעַם הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ'. אִם בְּעוֹד שֶהוּא אוּמֵר אֶת הַוִּדוּי, חוֹזֵר שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אֶת הַתְּפִלָּה, כֵּיוָן שֶהוּא כְּבָר אָמַר אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן, יָכוֹל לַעֲנוֹת אָמֵן וְלוֹמַר קְדֻשָׁה וּמוֹדִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן יח סָעִיף יד)
צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַוִּדוּי מְעֻמָד, וְיִשְׁחֶה כְּמוֹ בְּמּוֹדִים. וּכְֹשֶמַּזְכִּיר אֶת הַחֵטְא, יַכֶּה בָּאֶגְרוֹף עַל הַלֵב, כְּלוֹמַר, אַתָּה גָרַמְתָּ לִי שֶׁחָטָאתִי. סֵדֶר הַוִּדּוּי כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים, אוֹמְרִים כֻּלָּם בְּשָׁוֶה. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ חֵטְא שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּוִּדּוּי, כֵּיוָּן שֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת הַוִּדוּי בְּלַחַש, נָכוֹן שֶיְפָרֵט אֶת הַחֵטְא הַהוּא וְיִתְוַדֶּה עָלָיו בִּמְרִירוּת הַלֵב וּבִדְמָעוֹת שָׁלִיש. וְכֵן אִם הַחֵטְא הוּא אֶחָד מֵהַמְפֹרָשִׁים בַּוִּדּוּי, אֲזַי כְּשֶׁמַּגִיעַ אֵלָיו, יִתְמַרְמֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר. עֲוֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתָם יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.
לְאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אֵין אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בֵּין שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּחֹל בֵּין שֶׁחָל בַּשַׁבָּת (תרד).
לְאַחַר תְּפִלַת הַמִּנְחָה נוֹהֲגִין לְהַלְקוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְקוֹת אֵלּוּ מַלְקוֹת מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם מִתּוֹךְ כָּךְ יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וְיֵשׁ לִקַּח רְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָה רְחָבָה טֶפַח. הַנִּלְקֶה יְהֵא מֻטָּה וְשׁוֹחֶה עַל בִּרְכָּיו, פָּנָיו לַצָפוֹן וַאֲחוֹרָיו לַדָּרוֹם. וְנוֹהֲגִין לוֹמַר וִדּוּיִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹקֶה. וְהַמַּלְקֶה אוֹמֵר וְהוּא רַחוּם וְגוֹ' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶהֵן שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע תֵּבוֹת כְנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע מַלְקוֹת (תרז).
לְעֵת הָעֶרֶב אוֹכְלִין סְעוּדָה הַמַּפְסָקֶת. וְנוֹהֲגִין לִטְבּוֹל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאֵין לֶאֱכֹל אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵם קַלִּים לְהִתְעַכֵּל, כְּגוֹן בְּשַׂר עוֹף. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹכְלִים דָּגִים בִּסְעוּדָה זוֹ. וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה דְבָרִים הַמְחַמְּמִים, כְּגוֹן מַאֲכָלִים הַמְתֻבָּלִים בִּבְשָׂמִים וְכַרְכֹּם. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקִּדֶֹש, דְּהַיְנוּ שֶׁיַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל בְּעוֹד יוֹם, קְצָת קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת. וּזְרִיזִין מַקְדִּימִין לְהַפְסִיק כְּמוֹ שָׁעָה קֹדֶם הַלָיְלָה. וְאִם מַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל בְּעוֹד הַיּוֹם גָדוֹל וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ שֶׁיַתְנֶה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְיֹאמַר בְּפֵרוּשׁ אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵל עָלָיו עֲדַיִן אֶת הַתַּעֲנִית (תקנג תרח)
הַמִנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מַטְמִינִין בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְצֹרֶךְ מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּטְמִינִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת לַֹשַׁבָּת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמֵכִין מִיוֹם הַכִּפּוּרִים לַחֹל, וְגַם מִשּׁוּם דְמִחְזֵי כְרַעַבְתָנוּתָא (תרט).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, וְתָחוֹס וְתַחְמל עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וְתֵטִיב לָנוּ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּתְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וְל א נְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהִיא הַתְפִילָּה, וְל א נַעֲשֶׂה תְּפִלָּתֵנוּ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְל א תִדְמֶה עָלֵינוּ תְּפִלָּתֵנוּ כְּמַשָּׂאוּי חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּחַ וָעז וְתַעֲצוּמוֹת בְּכָל מִינֵי כּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל תְפִילָּה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנוֹת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לִפְתּחַ פִּינוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּתְפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה מְאד חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, וְזַכֵּנוּ לִגְאוֹל וְלִפְדּוֹת אֶת הַתְפִילָּה מִן הַגָּלוּת הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה שֶׁנָּפְלָה אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל חוּס וְרַחֵם, חוּס וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ וְל א לְמַעֲנֵנוּ פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" תָּכִין לִבִּי תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ עָזְרֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" וְנִזְכֶּה בְּכחַ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָרוֹפְאִים, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כְּלָל לְרַפְּאוֹת שׁוּם חוֹלָאַת, רַק כָּל הָרְפוּאוֹת כֻּלָּן הֵן רַק עַל יְדֵי דְּבַר ה' לְבַד, עַל יְדֵי תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְפִילָּה הַמִּתְפַּלְּלִים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְרַצִּין וּמְפַיְּסִין אוֹתְךָ, וּמַמְשִׁיכִין רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם כִּי כָל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁל הָרְפוּאוֹת, וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, וְאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים הַגְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחַ מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַבַּעַל תְפִילָּה שֶׁזּוֹכֶה לִדְבַר ה' שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם", עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים לְבַד, וּתְזַכֵּנוּ לָדַעַת זאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְבַר ה' שֶׁל הַתְפִילָּה לְבַד
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, לַלֶּחֶם וְלַמַּיִם וּלְכָל דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁתַּזְמִין לְתוֹךְ פִּינוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, יֻמְשַׁךְ לְתוֹכָם כּחַ וּסְגֻלַּת הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ עַל יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם לְבַד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", וְתִרְפָּאֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לְכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַכְאוֹבֵינוּ וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ הַגְּלוּיוֹת לָנוּ וְהַנִּסְתָּרוֹת מֵאִתָּנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא ה', רְפָאֵינוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ. [להתפלל על הילדים של בני הצדיקים שהיה להם צער גידול בנים רחמנא ליצלן], אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְתֵן לוֹ חַיִּים אֲרוּכִים וְטוֹבִים וְיִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְתִרְפָּאֵהוּ וְתַחֲלִימֵהוּ וּתְחַיֵּהוּ, וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ יוֹלְדָיו לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וּבְשִׂמְחָה לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, חוּס וַחֲמל עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל כְּלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וֶאֱמר לְצָרוֹתָם דַּי, כִּי כְבָר סָבְלוּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא ה' חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵנוּ, יֶהֱמוּ נָא וְיִכָּמְרוּ נָא הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל רְתִיחַת דִּמְעָתָם וְצַעֲרָם וְאֶנְקָתָם וְאַנְחָתָם וְכִלְיוֹן עֵינֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ", כֵּן עֵינֵיהֶם אֶל ה' אֱל הֵיהֶם עַד שֶׁתְּחָנֵּם וּתְרַפֵּא וְתַבְרִיא וְתַחֲלִים וּתְחַיֶּה אֶת בְּנָם זֶה, בְּאפֶן שֶׁלּ א יָבא לִידֵי מַחֲלָה וּכְאֵב וּמֵחוֹשׁ כְּלָל, כִּי אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְנוּ וּתְזַכֵּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי ל א אָמַר ה' לִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וּכְבָר הִבְטַחְתָּנוּ לַעֲמד בְּעֶזְרָתֵנוּ תָמִיד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 246 of 355 in the cycle of 5788
Estimated study time today: short about 5 min · full about 37 min
Torah portion of the week: Nasso
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on June 3, 2028, at about 19:40.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.