שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות י״ד
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ט׳ בסיוון ה׳תשפ״ח · 3 ביוני 2028
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ה · אות א׳ – אות א׳
כ־9 דק׳ · כ־850 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ה · אות א׳דַּע, שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל, וַאֲזַי הָעוֹלָם שׂוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה, זֶה בָּא עַל יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב. כִּי יוֹם־טוֹב נִקְרָא רֶגֶל, וְגַם נִקְרָא מוֹעֵד, וְעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, נַעֲשֶׂה מִזֶּה רֶגֶל מוֹעֵד, עַל־כֵּן רַגְלוֹ מוֹעֲדָה וְנָפַל, וְזֶה הַשְּׂחוֹק שֶׁשּׂוֹחֲקִין, הוּא בְּחִינַת הַשְּׂמָחוֹת נְפוּלוֹת מִפְּגַם שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, וְעַל כֵּן מִתְבַּיֵּשׁ, כִּי עֲבוֹדַת אֶלִילִים נִקְרָא בֹּשֶׁת (הושע ט), וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם (פסחים קיח), עַל־כֵּן בָּאָה עָלָיו בּוּשָׁה. וְלִפְעָמִים הוּא לוֹ לְכַפָּרָה, וְלִפְעָמִים אֵין נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּזֶה, רַק כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ו · אות א׳מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה לְסוֹף יָמָיו, וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זוֹ. כְּגוֹן בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁעִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד הוּא כְּשֶׁמַּחֲזִיקִין אוֹתוֹ לְצַדִּיק מְפֻרְסָם, אֲזַי זוֹכֶה שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּסוֹף יָמָיו לִמְפֻרְסָם גָּדוֹל, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, רַק שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, וְנוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ וְכוּ':
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ז · אות א׳עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שמות דף יט.), שֶׁעִקַּר הַנִּגּוּן מִסִּטְרָא דְּלֵוָאי, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי (בראשית כ״ט:ל״ד) – שֶׁעַתָּה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וּכְלֵי שִׁיר לָעוֹלָם, הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי בְּוַדַּאי, כִּי הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר, וְהָבֵן. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל חֲתֻנָּה: שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (תהילים קי״ט:קס״א) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַחַשׁ. (זֶה הָעִנְיָן הֵם דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לִתֵּן לוֹ "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לְהָרַב, וּפַעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁהָיָה חֲתֻנָּה בָּעִיר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ"ל מֵעִנְיַן כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה כַּנַּ"ל, (כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־פִּי רֹב הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵעֵין מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִדְבָּר אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר). וְאָז הָיוּ מְשִׂיחִים לְפָנָיו מֵעִנְיַן "רַחַשׁ" הַמַּגִּיעַ לוֹ. עָנָה וְאָמַר: בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לִי רַחַשׁ, שָׂ'רִים רְ'דָפוּנִי חִ'נָּם)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ח · אות א׳כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְּׁלִישִׁי, אַף שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵעִנְיָנָם, אֲזַי יַסְכִּים עִם אֶחָד יוֹתֵר מֵעִם חֲבֵרוֹ – זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָאֶחָד סָמוּךְ לְשָׁרְשׁוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים לוֹ כְּאֶחָד, כִּי אֵין שְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׁוִין, וְאִם־כֵּן בְּוַדַּאי אֶחָד סָמוּךְ יוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא שֶׁהוּא מַסְכִּים עִם זֶה, וְהָבֵן:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ט · אות א׳עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ב:ח׳): אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה; אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ אִם אֶחָד רוֹצֶה שָׁלוֹם, רַק שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו, עִם כָּל זֶה אֵין הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל, אַף שֶׁהוּא אִישׁ שָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שם קכ): אֲנִי שָׁלוֹם, כִּי אֲנִי אִישׁ שָׁלוֹם וּמִצִּדִּי הָיָה שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה: וְכִי אֲדַבֵּר, הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאֲנִי שָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלַי כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ט · אות ב׳וְהִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, יָכוֹל לֵידַע כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ד׳:י״ג): וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ; כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מִשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְזֶה אוֹתִיּוֹת שָׁלוֹם – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵׂחוֹ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ט · אות ג׳כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מֵחֲמִימוּת, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִימוּת הַרְבֵּה מְדַבֵּר הַרְבֵּה, וְכֵן מִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְאֵין בּוֹ חֲמִימוּת, אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵחֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ט:ד׳): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי; וְהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא וְכוּ':
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״מ · אות א׳כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַדְּבָרִים הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, יוּכַל לְקַבֵּל בְּקַל אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, הֵן עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים, אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק אֲזַי בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל. כִּי כָּל אֶחָד מְקַבֵּל עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים לְפִי הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ, וְהַמַּזָּל מְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, כִּי מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק, אֲזַי הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, כְּדֵי לְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְעַל־כֵּן נִמְצָא בָּזֶה חִלּוּקִים רַבִּים, לִפְעָמִים מַגִּיעַ לְאָדָם עֲשִׁירוּת וְהוּא מֵת מִזֶּה וְנִשְׁאָר הָעֲשִׁירוּת לַיּוֹרְשִׁין, וְלִפְעָמִים הוּא מֵת עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּקַבֵּל עֲשִׁירוּת וְגַם אוֹבֵד אֶת הָעֲשִׁירוּת, וְכֵן חִלּוּקִים רַבִּים, וְהוּא כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לְהַגְבִּיהַּ מַשָּׂא כָּבֵד, וְהוּא מַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא מֵחֲמַת שֶׁכְּבֵדָה מְאֹד, וְלִפְעָמִים מַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא, אֲבָל מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁהִכְנִיס בָּזֶה נֶעֶקְרוּ וְנִתְלְשׁוּ מֵעָיו בְּקִרְבּוֹ עַד שֶׁמֵּת מֵחֲמַת זֶה, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאָר הַמַּשָּׂא בְּיָדוֹ, וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁנִּתְלָשׁ בְּקִרְבּוֹ נָפַל גַּם הַמַּשָּׂא מִיָּדוֹ, נִמְצָא שֶׁזֶּה מֵת מֵחֲמַת שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא וְגַם הַמַּשָּׂא לֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ לְבָנָיו. כְּמוֹ כֵן בְּהַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַהַשְׁפָּעָה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כַּמָּה חִלּוּקִים כַּנַּ"ל. אֲבָל הַמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אֲזַי אֵין הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא קָרוֹב אֶצְלוֹ. אֲבָל עִם כָּל זֶה, לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָדָם יִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אוֹבֵד הָעֲשִׁירוּת. דַּע, כִּי זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה דָּבָר יָקָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי (מגילה ג), וּמֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל רוֹאֶה דָּבָר יָקָר וְנַעֲלֶה מְאֹד, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ הָעֲשִׁירוּת מֵאֶצְלוֹ, כְּמוֹ מִי שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂא שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְרוֹאֶה זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָרִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַכֹּל וְרָץ וְחוֹטֵף אֶת הַדְּבָרִים הַיְקָרִים, כְּמוֹ כֵן מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב וְרוֹאֶה יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַמַּזָּל הָעֲשִׁירוּת כִּלְאַחַר יָד, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה שֶׁיַּרְגִּישׁ גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא יָקָר מִכָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל עֲשִׁירוּת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קפ״ה
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קפ״ה · חלק 4 מתוך 7 (חלוקת האתר)לְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר פָּסוּק מְיֻחָד בְּכָל יוֹם, וּלְאֶחָד צִוָּה לוֹמַר אֵיזֶה מִשְׁנָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהַכְּלָל, שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד צִּוָּה הַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וּכְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת כְּלָלִיּוֹת שֶׁצִּוָּה לְכָל הַמְקֹרָבִים שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיָה כְּלָלִיּוּת לְכַמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים, וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ מְיֻחָדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד. וְכֵן בְּעִנְיַן הַזְּמַן, יֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה לִנְהֹג אוֹתָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּגוֹן לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר בְּפֵרוּשׁ לִנְהֹג זֹאת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְיֵשׁ הַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בַּזְּמַן, שֶׁבִּזְמַן זֶה צִוָּה לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ, וּבִזְמַן אַחֵר צִוָּה הַנְהָגוֹת אֲחֵרוֹת וכנ”ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳ · חלק 38 מתוך 40 (חלוקת האתר)והלך האיש הנ"ל לפתח התבה לקח הטאלער, ונתמהמה קצת, והלך להקפיטן, ופשט ידו לתן המעות להקפיטן, כי סבר שזה שדבר בלשון נכרים אליהם כבר בקש עבורם את הקפיטן עבור זה שיניח אותם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז – אות שס״ט
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז(כט) סִפְּרוּ לִי שֶׁכְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אָמַר בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנַי בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִזְמִין לִי רַךְ בַּשָּׁנִים אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרַי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִכְתֹּב כָּל דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הֵן תּוֹרוֹת הֵן שִׂיחוֹת שֶׁגַּם הֵם תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד בְּעָלְמָא לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ח(ל) פַּעַם אַחַת נִכְנַס בְּבֵיתוֹ וְשָׁאַל עָלַי, וְהָיָה צַר לוֹ עָלַי שֶׁאֵינִי נִמְצָא אָז וְאָמַר, שֶׁאֵין לוֹ בִּפְנֵי מִי לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְגַלּוֹת. וְאָמַר הֲלֹא אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִיק אֶצְלִי הַרְבֵּה מְאֹד וְאֵינִי אוֹמֵר כִּי־אִם כְּשֶׁהַמַּיִם כְּבָר עוֹלִים עַל כָּל גְּדוֹתָיו עַד שֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ בְּעַל כָּרְחוֹ וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "נָאר אַז סֶע גֵייט אִיבֶּער דִיא זָאסְטַאוְוקֶעס". וְעַכְשָׁו גַּם זֶה אֵין לִי בִּפְנֵי מִי לוֹמַר. גַּם אָמַר לִי כְּבָר בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו אִם תִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תּוּכַל לִשְׁמֹעַ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה, כִּי אֲנִי צָרִיךְ אִישׁ אֶחָד לוֹמַר לְפָנָיו. כִּי כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא דִּבּוּרִים, עַל־כֵּן אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִי אִישׁ אֶחָד שֶׁאוּכַל לוֹמַר לְפָנָיו וְכוּ' וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה בִּפְנֵי מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן אֶצְלוֹ אָז. וְאָמַר לִי פַּעַם אַחַת עַל עִנְיָן כָּזֶה שֶׁאָמַר פַּעַם אַחַת תּוֹרָה בִּפְנֵי אִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא הֵבִין דְּבָרָיו כְּלָל. וְאָמַר לִי אַחַר־כָּךְ הֱיוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת, וּבָא זֶה הָאִישׁ וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו אֲבָל רְצוֹנוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּיו מִי שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס קְצָת וְכוּ':
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ט(לא) עָנָה וְאָמַר לִי וְעִם זֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ], שֶׁיֵּשׁ לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר. הַיְנוּ בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת קְצָת. וְאָמַר שֶׁכָּל הַסֵּפֶר הוּא שֶׁלִּי, שֶׁאִם לֹא הָיִיתִי לֹא הָיָה הַסֵּפֶר בָּעוֹלָם. וְהִסְבִּיר לִי הַדָּבָר שֶׁכֵּן הוּא שֶׁכָּל הַסֵּפֶר נַעֲשָׂה עַל יָדִי וְכוּ', וְאָמַר לִי מְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ מֵעֹצֶם מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְיוֹתֵר מִזֶּה רָאוּי לְךָ לְהַאֲמִין בְּעֹצֶם גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ' וְאָמַר לִי הֲלֹא נִדְפְּסוּ אֶלֶף סְפָרִים, וְכָל סֵפֶר בָּא לְיַד כַּמָּה אֲנָשִׁים. הַיְנוּ שֶׁרָאוּי לִי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי שֶׁזָּכִיתִי לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בִּזְכוּת כָּזֶה וְכוּ'. גַּם שֶׁלֹּא בְּפָנַי דִּבֵּר עִם כַמָּה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק גָּדוֹל בְּהַסֵּפֶר "טַאקֶע גָּאר" [אָכֵן הַרְבֵּה], וְאָמַר שֶׁרָאוּי לָהֶם לְהַחֲזִיק לִי טוֹבָה, כִּי אִם לֹא הָיִיתִי עוֹסֵק בָּזֶה לֹא הָיָה נִשְׁאָר אֲפִלּוּ עָלֶה אֶחָד מִסְּפָרָיו:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״א – אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״איא. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּחָדִים, יְזַמֵּר זֶמֶר שֶׁל שִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״ביב. עַל יְדֵי שֶׁתְּצַיֵּר שֵׁם אֱלֹקִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, יֵלְכוּ הַפְּחָדִים מִמְּךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״גיג. מִי שֶׁאוֹכֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, פְּחָדִים בָּאִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״דיד. מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות ט״וטו. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות ט״זטז. הוֹשַׁעְנוֹת חֲבוּטִים מְסֻגָּלִים לְבַטֵּל הַפַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״זיז. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאָצִית לְדִין תּוֹרָה, נִצּוֹל מִפַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״חיח. שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר טְבִילוֹת מְבַטְּלִין הַפַּחַד. גַּם יִתֵּן מַתָּנָה לַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות י״טיט. עַל יְדֵי אֱמֶת הָאָדָם נִצּוֹל מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות כ׳כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות כ״אכא. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פַּחַד, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות כ״בכב. כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה. פַּחַד, וְאַחַר כָּךְ בָּא שְׂרֵפָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְבַּטֵל הַפַּחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות כ״דכד. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת, הָאֻמּוֹת מִתְפַּחֲדִין מֵהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · פחד · חלק ראשון · אות כ״הכה. כְּשֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם נִשְׁעָנִים עָלָיו, עַל יְדֵי זֶה מִתְפַּחֲדִים מֵאֻמּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״א – אות נ״ב
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״אכַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ שֶׁרָאוּי לִמְלךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת הַרְבֵּה וְאֵינוֹ נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם רַק מִמְּזוֹנוֹת דַּקִּים [כְּגוֹן חָלָב, כְּדֵי שֶׁלּא יִתְגַּשֵּׁם שִׂכְלוֹ] וְאִישׁ כָּזֶה רָאוּי לִמְלךְ אַךְ לא מָצְאוּ תֵּכֶף אִישׁ כָּזֶה שֶׁלּא יִהְיֶה נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם וּבָחֲרוּ לָהֶם לְפִי שָׁעָה אִישׁ עָשִׁיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת הַרְבֵּה עַד אֲשֶׁר יִמְצְאוּ אִישׁ כִּרְצוֹנָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלּא יִהְיֶה נִזּוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל וּלְפִי שָׁעָה עָשׂוּ אֶת הֶעָשִׁיר לְמֶלֶךְ, עַד אֲשֶׁר יִמְצְאוּ אִישׁ כַּנַּ"ל אָז יֵרֵד הֶעָשִׁיר מִן הַמְּלוּכָה וַיְקַבְּלוּ אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ לְמֶלֶךְ וּבָחֲרוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָזֶה, וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״בכַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ, שֶׁיְּפַת תּאַר רְאוּיָה לִמְלךְ כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב, כִּי לָזֶה נִבְרָא הָעוֹלָם וּמֵאַחַר שֶׁהַיְּפַת תּאַר מְעוֹרֶרֶת תַּאֲוָה זוֹ לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם נִמְצָא שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶל הַתַּכְלִית עַל כֵּן יְפַת תּאַר רְאוּיָה לִמְלךְ וּבָחֲרוּ לָהֶם יְפַת תּאַר וּמָלְכָה עֲלֵיהֶם וּבִקְשׁוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָזֶה, וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות צ״ו
כ־4 דק׳ · כ־350 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · צדיק · אות צ״והַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַחֲמָן מְאֹד עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מְרַחֵם בְּרַחֲמָנוּת הָאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא לְהַכְנִיס בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לְהוֹדִיעָם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וּלְהוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשְׂאוֹי שֶׁל עָווֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד (עַיֵּן תּוֹכָחָה אוֹת י"ז). כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם, אֵיךְ הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כְּלָל. עַל־כֵּן הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם עֲבוּרָם לְהוֹצִיאָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְלַח לָהֶם לְכָל חַטּאוֹתֵיהֶם. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל אֶחָד בְּרַחֲמָנוּת שֶׁמַּזִּיק לוֹ חַ"ו, וְשֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל מִי שֶׁאָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. גַּם הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁאִיר דַּעְתּוֹ לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. כִּי אֲפִלּוּ אִם זָכָה הַצַּדִּיק לְהִסְתַּלֵּק וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה שְׁלֵמוּתוֹ לִהְיוֹת לְמַעְלָה לְבַד, רַק עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁיָּאִיר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה גַּם כֵּן, שֶׁיַּשְׁאִיר בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁיְּקַבְּלוּ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיָאִירוּ דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח. גַּם הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לִשְׁתֹּק בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַשּׁוֹמְעִים בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֲסוּרִים לִכְנֹס בָּהֶם (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן ז' [לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא]). כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, לְהַרְאוֹת לְהַגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "מֶה חָמִיתָ מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ" וְכוּ', וּלְהֵפֶךְ, לְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַיְרִידָה, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁעֲדַיִן ה' עִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ חַ"ו בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה מִמְּקוֹר הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה כָּל מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל, מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פַּרְנָסָה הַזֹּאת וְזוֹכֶה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּרְצֶה וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה וְכוּ'. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְתַלְמִידָיו שֶׁיָּנְקוּ מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, וּלְהִתְנַפֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁיִּמְצָא מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵעֲווֹנוֹת וּלְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַנַּ"ל. כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ז')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״ג – קטע ט״ז
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״גוּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, וְתָחוֹס וְתַחְמל עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וְתֵטִיב לָנוּ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּתְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וְל א נְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהִיא הַתְפִילָּה, וְל א נַעֲשֶׂה תְּפִלָּתֵנוּ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְל א תִדְמֶה עָלֵינוּ תְּפִלָּתֵנוּ כְּמַשָּׂאוּי חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּחַ וָעז וְתַעֲצוּמוֹת בְּכָל מִינֵי כּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל תְפִילָּה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנוֹת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לִפְתּחַ פִּינוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּתְפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה מְאד חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, וְזַכֵּנוּ לִגְאוֹל וְלִפְדּוֹת אֶת הַתְפִילָּה מִן הַגָּלוּת הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה שֶׁנָּפְלָה אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל חוּס וְרַחֵם, חוּס וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ וְל א לְמַעֲנֵנוּ פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" תָּכִין לִבִּי תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ עָזְרֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" וְנִזְכֶּה בְּכחַ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָרוֹפְאִים, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כְּלָל לְרַפְּאוֹת שׁוּם חוֹלָאַת, רַק כָּל הָרְפוּאוֹת כֻּלָּן הֵן רַק עַל יְדֵי דְּבַר ה' לְבַד, עַל יְדֵי תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְפִילָּה הַמִּתְפַּלְּלִים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְרַצִּין וּמְפַיְּסִין אוֹתְךָ, וּמַמְשִׁיכִין רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם כִּי כָל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁל הָרְפוּאוֹת, וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, וְאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים הַגְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחַ מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַבַּעַל תְפִילָּה שֶׁזּוֹכֶה לִדְבַר ה' שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם", עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים לְבַד, וּתְזַכֵּנוּ לָדַעַת זאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְבַר ה' שֶׁל הַתְפִילָּה לְבַד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״דוְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, לַלֶּחֶם וְלַמַּיִם וּלְכָל דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁתַּזְמִין לְתוֹךְ פִּינוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, יֻמְשַׁךְ לְתוֹכָם כּחַ וּסְגֻלַּת הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ עַל יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם לְבַד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", וְתִרְפָּאֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לְכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַכְאוֹבֵינוּ וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ הַגְּלוּיוֹת לָנוּ וְהַנִּסְתָּרוֹת מֵאִתָּנוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ט״ואָנָּא ה', רְפָאֵינוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ. [להתפלל על הילדים של בני הצדיקים שהיה להם צער גידול בנים רחמנא ליצלן], אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְתֵן לוֹ חַיִּים אֲרוּכִים וְטוֹבִים וְיִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְתִרְפָּאֵהוּ וְתַחֲלִימֵהוּ וּתְחַיֵּהוּ, וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ יוֹלְדָיו לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וּבְשִׂמְחָה לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, חוּס וַחֲמל עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל כְּלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וֶאֱמר לְצָרוֹתָם דַּי, כִּי כְבָר סָבְלוּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ט״זאָנָּא ה' חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵנוּ, יֶהֱמוּ נָא וְיִכָּמְרוּ נָא הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל רְתִיחַת דִּמְעָתָם וְצַעֲרָם וְאֶנְקָתָם וְאַנְחָתָם וְכִלְיוֹן עֵינֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ", כֵּן עֵינֵיהֶם אֶל ה' אֱל הֵיהֶם עַד שֶׁתְּחָנֵּם וּתְרַפֵּא וְתַבְרִיא וְתַחֲלִים וּתְחַיֶּה אֶת בְּנָם זֶה, בְּאפֶן שֶׁלּ א יָבא לִידֵי מַחֲלָה וּכְאֵב וּמֵחוֹשׁ כְּלָל, כִּי אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְנוּ וּתְזַכֵּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי ל א אָמַר ה' לִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וּכְבָר הִבְטַחְתָּנוּ לַעֲמד בְּעֶזְרָתֵנוּ תָמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עד
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות עדכְּשֶׁבָּא לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מִלְּמַעְלָה וִיאַמְּצוּ אֶת כֹּחוֹ שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּסַנְהֶדְרִין, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל מְאַמְּצִין אֶת כֹּחוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (שָׁם, אוֹת צ"ז).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עט
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות עט · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)כי כך הוא באמת כי בתוך השבר והצרה גדולה רחמנא לצלן צריך להיות מצפה לישועה תמיד להסבר והתקוה גדולה המלבש בה. וכן הוא בכל אדם בפרטיות שזה בחינת ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות והירידה יוכל להיות תכלית העליה.
משיבת נפש · רצף ג · אות עט · חלק 3 מתוך 6 (חלוקת האתר)וזה בחינת אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ומובן בספרים כי בפסוק זה מדבר כל סוד גלות ישראל וכל העליות והירידות העוברים על איש הישראלי והעיקר הוא התחזקות שצריכין להתחזק מאד מאד בתוקף התגברות מרירות הירידה שדייקא משם ירחם עליו השם יתברך ויושיעו ויקרבו אליו כי לא יטש השם את עמו וכו'.
משיבת נפש · רצף ג · אות עט · חלק 4 מתוך 6 (חלוקת האתר)וכמו שכתוב אם אמרתי מטה רגלי חסדך השם יסעדני וכו' וכן עוד פסוקים רבים ובדברי חזל כי השם יתברך מהפך לישראל המכה לרפואה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות יא
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 74% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · צדיק · אות יאאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. וּמוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס, שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה: עֲשֵׂה לְךָ רַב - וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, אֲזַי הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי וְקָנֶ"ה לְךָ חָבֵר, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בְּקָנֶה, תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לֵידַע מִי הָרַב הָאֱמֶת (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, הֲלָכָה ז', אוֹת נ"ה):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעג · פסקה 10 – פסקה 4
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעד · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' יִתְרוֹ תר"ב בְּרֶסְלֶב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעד · פסקה 2רַב שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַנָּגִיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעד · פסקה 3דְּעוּ יְדִידַי כִּי בָּאתִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם עַל שַׁבַּת שִׁירָה שֶׁעָבַר אוֹר לְיוֹם ו', וּמָצָאתִי מִכְתָּבְךָ וּמִכְתַּב רַבִּי אַבָּא בְּרַבִּי שְׁמוּאֵל יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר וּקְרָאתִים הֵיטֵב פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם. כִּי רָאִיתִי מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֵיךְ הוּא מְסַבֵּב עִמִּי וְעִמָּכֶם. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. וַאֲסַפֵּר לָכֶם מְעַט דִּמְעַט. כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה בְּדַעְתִּי בְּאוּמַאן כַּמָּה פְּעָמִים, לָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמַי לִנְסֹעַ אֲלֵיכֶם, אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם וְגַם קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ עִכֵּב אוֹתִי הַרְבֵּה. וְגַם שֶׁלֹּא הָיָה לִי אִישׁ לְשַׁמֵּשׁ אוֹתִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּילֶעט [אַשְׁרַת מַעֲבַר]. וּבָעִתִּים הַלָּלוּ עוֹמְדִים עַל הַדֶּרֶךְ שׁוֹמְרִים הַרְבֵּה, וְשׁוֹאֲלִים עַל בִּילֶעט, וְאִי אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בְּלִי בִּילֶעט. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה מַגִּיעַ לִי מִכְתַּבְכֶם לְאוּמַאן, בְּוַדַּאי הָיִיתִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לִנְסֹעַ. אֲבָל מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ אֵלַי מִכְתְּבֵיכֶם לְאוּמַאן עַד בּוֹאִי לְבֵּיתִי, וְאָז מְצָאתִים בְּבֵיתִי שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים שָׁם יוֹתֵר מִשְּׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת; כִּי בְּבֵיתִי הָיוּ מְצַפִּים בְּכָל יוֹם שֶׁאָבוֹא, וּבֶאֱמֶת כֵּן הָיָה דַּעְתִּי, וְכֵן כָּתַב יְדִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן לְטוּלְטְשִׁין בִּנְסִיעָתִי לְטִירָהוִויצֶע בְּיוֹם ד' וַיִּגַּשׁ, שֶׁבְּסָמוּךְ אָשׁוּב לְבֵיתִי. אַךְ בִּהְיוֹתִי בְּטִירְהָוִויצֶע, נִתְעַכַּבְתִּי שָׁם עַל שַׁבָּת שְׁנִיָּה. קְצָת מֵחֲמַת קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ מְאֹד, וְהָעִקָּר מֵעֹצֶם תְּשׁוּקַת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד מְאֹד לְהִתְוַעֵד עִמָּהֶם עוֹד, לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים הַנּוֹבְעִים וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ נִמְלַכְתִּי לְהִתְעַכֵּב בְּאוּמַאן עוֹד, עַד עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. וְגַם הָיָה עִכּוּב גָּדוֹל בְּעִנְיַן הַפָּאסְט, שֶׁהַפָּאשְׂטִילְיַאן [שֶׁהַדַּוָּר] פָּשַׁע נֶגֶד רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, וּפָתַח מִכְתָּבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְעַכֵּב בְּנִי לִבְלִי לִשְׁלֹחַ עוֹד לְיָדוֹ. וְנִתְעַכֵּב בְּעֶרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא הָלְכוּ הַמִּכְתָּבִים לְאוּמַאן כַּסֵּדֶר. וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאֵת ה', כִּי עַתָּה כְּבָר חָזַר הַדָּבָר לְקַדְמוּתוֹ וּבָאִים הָאִגְּרוֹת לְרַבִּי נַפְתָּלִי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ. הֵן עַל כָּל אֵלֶּה סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ מִכְתְּבֵיהֶם וְלֹא בָּאוּ לְיָדִי עַד בּוֹאִי לְבֵיתִי בַּיּוֹם ו' הֶעָבַר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעד · פסקה 4וְעַתָּה מִבֵּיתִי בְּוַדַּאי אֵין בִּי כֹּחַ לִנְסֹעַ בִּקְרִירוּת כָּאֵלֶּה, וְגַם כְּבָר הוּא סָמוּךְ לְפוּרִים וּלְפֶסַח. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כִּי אֲנִי סוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד בְּכָל תְּנוּעוֹתַי, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן נְסִיעוֹתַי וְהַנְהָגָתִי עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' הַמְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱמֶת וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת גַּם פֹּה הָיָה לָהֶם גַּעְגּוּעִים עֲצוּמִים מְאֹד שֶׁאָשׁוּב לְבֵיתִי, כִּי בְּכָל יְמֵי הַקַּיִץ הֶעָבַר הָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ, וְעַל סֻכּוֹת בָּאתִי לְבֵיתִי. וְזֶה שִׁבְתִּי הַבַּיִת מְעַט, וּפִתְאֹם נָסַעְתִּי מִבֵּיתִי שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתָּם כְּלָל, כִּי גַּם בְּדַעְתִּי לֹא הָיָה לִנְסֹעַ אָז. רַק פִּתְאֹם סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשַׁבְתִּי לִנְסֹעַ, וְנִתְעַכַּבְתִּי שָׁם בְּאוּמַאן גַּם בִּימֵי שַׁבַּת חֲנֻכָּה הֶעָבַר. אֲשֶׁר מֵעוֹדִי לֹא נִתְעַכַּבְתִּי בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה בַּדֶּרֶךְ. וּמִי יָבִין דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הוּא מְסַבֵּב עִמִּי וְעִמָּנוּ יַחַד, כִּי הַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ יָקָר מְאֹד מְאֹד. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל, בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְרַבִּי אֶפְרַיִם שֶׁיִּחְיֶה מִקְּרוּמִינְטְשַׁאג, כָּתַב בְּפֵרוּשׁ לְאָבִיו יְדִידֵנוּ רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר שֶׁבְּאִם יֵדַע שֶׁאֶתְעַכֵּב בְּאוּמַאן שַׁבַּת חֲנֻכָּה, שֶׁיָּבוֹא הוּא עִם הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִטְּשֶׁעהרִין וּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה. וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁיָּבוֹאוּ וְלֹא בָּא אֶחָד מֵהֶם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ע' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ע' · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 5 (חלוקת האתר)רַב עִינָא. רַב עִינָא סָבָא. עִיפָא. רַב עַמְרָם. רַב עַמְרָם בְּרֵיהּ דְר' שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. רַב עַמְרָם חֲסִידָא. רַב עָנָן.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ע' · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)רַב עָנָן בַּר תַּחְלִיפָא. רַב עָנָן בַּר חִיָיא. רַב עָנָן בַּר רָבָא. רַב עָנָן בַּר יוֹסֵף. עַנִינִי בַּר נַחְשׁוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף ח׳ – סעיף י״ג
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף ח׳כְּשֶׁהוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת. בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, אוֹמְרִים לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אֶת הַוִּדּוּי. דְּהַיְנוּ, קֹדֶם אֱלֹהַי נְצֹר, אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצּוֹן וְגוֹ', וּמַתְחִילִין אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, עַד וָחֳלָיִים רָעִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֱלֹהַי נְצֹר וכוֹ', וְאוֹמְרִים עוֹד הַפַּעַם הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ'. אִם בְּעוֹד שֶהוּא אוּמֵר אֶת הַוִּדוּי, חוֹזֵר שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אֶת הַתְּפִלָּה, כֵּיוָן שֶהוּא כְּבָר אָמַר אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן, יָכוֹל לַעֲנוֹת אָמֵן וְלוֹמַר קְדֻשָׁה וּמוֹדִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן יח סָעִיף יד)
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף ט׳צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַוִּדוּי מְעֻמָד, וְיִשְׁחֶה כְּמוֹ בְּמּוֹדִים. וּכְֹשֶמַּזְכִּיר אֶת הַחֵטְא, יַכֶּה בָּאֶגְרוֹף עַל הַלֵב, כְּלוֹמַר, אַתָּה גָרַמְתָּ לִי שֶׁחָטָאתִי. סֵדֶר הַוִּדּוּי כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים, אוֹמְרִים כֻּלָּם בְּשָׁוֶה. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ חֵטְא שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּוִּדּוּי, כֵּיוָּן שֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת הַוִּדוּי בְּלַחַש, נָכוֹן שֶיְפָרֵט אֶת הַחֵטְא הַהוּא וְיִתְוַדֶּה עָלָיו בִּמְרִירוּת הַלֵב וּבִדְמָעוֹת שָׁלִיש. וְכֵן אִם הַחֵטְא הוּא אֶחָד מֵהַמְפֹרָשִׁים בַּוִּדּוּי, אֲזַי כְּשֶׁמַּגִיעַ אֵלָיו, יִתְמַרְמֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר. עֲוֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתָם יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף י׳לְאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אֵין אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בֵּין שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּחֹל בֵּין שֶׁחָל בַּשַׁבָּת (תרד).
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף י״אלְאַחַר תְּפִלַת הַמִּנְחָה נוֹהֲגִין לְהַלְקוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְקוֹת אֵלּוּ מַלְקוֹת מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם מִתּוֹךְ כָּךְ יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וְיֵשׁ לִקַּח רְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָה רְחָבָה טֶפַח. הַנִּלְקֶה יְהֵא מֻטָּה וְשׁוֹחֶה עַל בִּרְכָּיו, פָּנָיו לַצָפוֹן וַאֲחוֹרָיו לַדָּרוֹם. וְנוֹהֲגִין לוֹמַר וִדּוּיִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹקֶה. וְהַמַּלְקֶה אוֹמֵר וְהוּא רַחוּם וְגוֹ' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶהֵן שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע תֵּבוֹת כְנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע מַלְקוֹת (תרז).
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף י״בלְעֵת הָעֶרֶב אוֹכְלִין סְעוּדָה הַמַּפְסָקֶת. וְנוֹהֲגִין לִטְבּוֹל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאֵין לֶאֱכֹל אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵם קַלִּים לְהִתְעַכֵּל, כְּגוֹן בְּשַׂר עוֹף. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹכְלִים דָּגִים בִּסְעוּדָה זוֹ. וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה דְבָרִים הַמְחַמְּמִים, כְּגוֹן מַאֲכָלִים הַמְתֻבָּלִים בִּבְשָׂמִים וְכַרְכֹּם. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקִּדֶֹש, דְּהַיְנוּ שֶׁיַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל בְּעוֹד יוֹם, קְצָת קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת. וּזְרִיזִין מַקְדִּימִין לְהַפְסִיק כְּמוֹ שָׁעָה קֹדֶם הַלָיְלָה. וְאִם מַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל בְּעוֹד הַיּוֹם גָדוֹל וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ שֶׁיַתְנֶה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְיֹאמַר בְּפֵרוּשׁ אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵל עָלָיו עֲדַיִן אֶת הַתַּעֲנִית (תקנג תרח)
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א · סעיף י״גהַמִנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מַטְמִינִין בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְצֹרֶךְ מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּטְמִינִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת לַֹשַׁבָּת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמֵכִין מִיוֹם הַכִּפּוּרִים לַחֹל, וְגַם מִשּׁוּם דְמִחְזֵי כְרַעַבְתָנוּתָא (תרט).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״ג
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, וְתָחוֹס וְתַחְמל עַל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, וְתֵטִיב לָנוּ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּתְזַכֵּנוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וְל א נְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהִיא הַתְפִילָּה, וְל א נַעֲשֶׂה תְּפִלָּתֵנוּ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְל א תִדְמֶה עָלֵינוּ תְּפִלָּתֵנוּ כְּמַשָּׂאוּי חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּחַ וָעז וְתַעֲצוּמוֹת בְּכָל מִינֵי כּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל תְפִילָּה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנוֹת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לִפְתּחַ פִּינוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ, וּתְפִלָּתֵנוּ פְּגוּמָה מְאד חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, וְזַכֵּנוּ לִגְאוֹל וְלִפְדּוֹת אֶת הַתְפִילָּה מִן הַגָּלוּת הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה שֶׁנָּפְלָה אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חוּס וַחֲמל חוּס וְרַחֵם, חוּס וְהוֹשִׁיעָה מְהֵרָה לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ וְל א לְמַעֲנֵנוּ פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" תָּכִין לִבִּי תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ עָזְרֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ שְׁגוּרָה בְּפִינוּ תָמִיד, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" וְנִזְכֶּה בְּכחַ תְּפִלּוֹתֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁל הָרוֹפְאִים, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כְּלָל לְרַפְּאוֹת שׁוּם חוֹלָאַת, רַק כָּל הָרְפוּאוֹת כֻּלָּן הֵן רַק עַל יְדֵי דְּבַר ה' לְבַד, עַל יְדֵי תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְפִילָּה הַמִּתְפַּלְּלִים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְרַצִּין וּמְפַיְּסִין אוֹתְךָ, וּמַמְשִׁיכִין רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם כִּי כָל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁל הָרְפוּאוֹת, וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, וְאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים מְקַבְּלִים כּחָם מֵהַמַּלְאָכִים הַגְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים כּחַ מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַבַּעַל תְפִילָּה שֶׁזּוֹכֶה לִדְבַר ה' שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵראשׁ וְעַד סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם", עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים לְבַד, וּתְזַכֵּנוּ לָדַעַת זאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְבַר ה' שֶׁל הַתְפִילָּה לְבַד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע י״ד
וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, לַלֶּחֶם וְלַמַּיִם וּלְכָל דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁתַּזְמִין לְתוֹךְ פִּינוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, יֻמְשַׁךְ לְתוֹכָם כּחַ וּסְגֻלַּת הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ עַל יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם לְבַד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", וְתִרְפָּאֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לְכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ, כִּי אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַכְאוֹבֵינוּ וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ הַגְּלוּיוֹת לָנוּ וְהַנִּסְתָּרוֹת מֵאִתָּנוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ט״ו
אָנָּא ה', רְפָאֵינוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ. [להתפלל על הילדים של בני הצדיקים שהיה להם צער גידול בנים רחמנא ליצלן], אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְתֵן לוֹ חַיִּים אֲרוּכִים וְטוֹבִים וְיִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְתִרְפָּאֵהוּ וְתַחֲלִימֵהוּ וּתְחַיֵּהוּ, וְיִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ יוֹלְדָיו לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וּבְשִׂמְחָה לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, חוּס וַחֲמל עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל כְּלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וֶאֱמר לְצָרוֹתָם דַּי, כִּי כְבָר סָבְלוּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע ט״ז
אָנָּא ה' חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵנוּ, יֶהֱמוּ נָא וְיִכָּמְרוּ נָא הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עַל רְתִיחַת דִּמְעָתָם וְצַעֲרָם וְאֶנְקָתָם וְאַנְחָתָם וְכִלְיוֹן עֵינֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ", כֵּן עֵינֵיהֶם אֶל ה' אֱל הֵיהֶם עַד שֶׁתְּחָנֵּם וּתְרַפֵּא וְתַבְרִיא וְתַחֲלִים וּתְחַיֶּה אֶת בְּנָם זֶה, בְּאפֶן שֶׁלּ א יָבא לִידֵי מַחֲלָה וּכְאֵב וּמֵחוֹשׁ כְּלָל, כִּי אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְנוּ וּתְזַכֵּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה לְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי ל א אָמַר ה' לִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וּכְבָר הִבְטַחְתָּנוּ לַעֲמד בְּעֶזְרָתֵנוּ תָמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 246 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־5 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
- שבת קודש
פרשת השבוע: נשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־3 ביוני 2028, בשעה 19:40 בערך.
עניינו של יום בתורת רבנו
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ו
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ז
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ח
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ט
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״מ
- שיחות הר״ן · אות קפ״ה
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ח
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ט
- ספר המידות · פחד
- סיפורי מעשיות · מעשה י״ב
- ליקוטי עצות · צדיק
- השתפכות הנפש · אות עד
- משיבת נפש · רצף ג · אות עט
- עצות ישרות · צדיק
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעג
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעד
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ע'
- קיצור שולחן ערוך · סימן קל״א
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.