משיבת נפש · רצף ג · אות עט

כל אחד מישראל בתוך תוקף הצרה והדחקות וגודל צרת הנפש וגלותה כפי שמרגיש כל אחד בנפשו אף על פי כן צריך לראות ולהסתכל משם דייקא תקוה וסבר לגאולת נפשו לשוב אליו יתברך בבחינת וירא יעקב כי יש שבר במצרים (בראשית מב א) ודרשו רבותינו זכרונם לברכה כי יש שבר ויוסף הורד מצרימה כי יש סבר ויוסף הוא השליט כי יש שבר ועבדום וענו אותם כי יש סבר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וכו'. כי כך הוא באמת כי בתוך השבר והצרה גדולה רחמנא לצלן צריך להיות מצפה לישועה תמיד להסבר והתקוה גדולה המלבש בה. וכן הוא בכל אדם בפרטיות שזה בחינת ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות והירידה יוכל להיות תכלית העליה. וזה בחינת אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ומובן בספרים כי בפסוק זה מדבר כל סוד גלות ישראל וכל העליות והירידות העוברים על איש הישראלי והעיקר הוא התחזקות שצריכין להתחזק מאד מאד בתוקף התגברות מרירות הירידה שדייקא משם ירחם עליו השם יתברך ויושיעו ויקרבו אליו כי לא יטש השם את עמו וכו'. וכמו שכתוב אם אמרתי מטה רגלי חסדך השם יסעדני וכו' וכן עוד פסוקים רבים ובדברי חזל כי השם יתברך מהפך לישראל המכה לרפואה. והנה הפסוק הזה אנכי ארד עמך וכו' יש בו שלשים אותיות ומתחלקים לשלשה חלקים כל חלק מעשרה אותיות ומזה יוצא השם הקדוש המובא בשערי ציון היוצא מפסוק אנכי ארד עמך וכו' והוא אמ"י נצ"א וכו' היינו כי מאות הראשון של החלוקה הראשונה שהוא אות אלף ואות הראשון של החלוקה השניה שהוא אות מם ואות הראשון של החלוקה השלישית שהוא אות יוד של אנכי מזה יוצא השם אמ"י וכן כולם להלך. ומזה יכולים להבין התחזקות גדול איך שבהתחלת הירידה שמרמז בתיבות אנכי ארד עמך שהם עשר אותיות ראשונות וכן בתוך תוקף הגלות בעצמו שהוא בחינת תיבת מצרימה ואנכי שהם העשר אותיות של החלוקה השניה מרמז ומצטרף עמהם תכף הצמיחת קרן ישועה של תכלית העליה שזה בחינת היוד של אנכי ותיבת אעלך גם עלה והיוד של ואנכי שמשם עיקר העליה כמבואר בפנים מצטרפת עם האלף של אנכי הראשון שהוא התחלת הירידה לתוך הגלות ועם המם של מצרימה שהוא הגלות עצמו כל זה להורות שגם בתחלת הירידה והגלות תכף עמדה לנו היוד הנל לשמרנו ולהצילנו שלא נשתקע שם חס ושלום רק שהירידה תהיה תכלית העליה (עיין אותיות כב כג כד). וזה מרמז בדברי רבותינו זכרונם לברכה שאמרו במדרש על פסוק ויהי בעת ההיא וירד יהודה וכו' שעד שלא התחיל הגלות הראשון נולד הגואל האחרון שהוא פרץ וכו' היינו כנל (שם אות כב כג כד).