Opening the day with Rabbeinu's teaching
Friday, 26 Iyar 5789 · May 11, 2029
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ה · אות א׳ – אות א׳
about 11 min · about 1090 words · 63% of the book by the end of today
אִיתָא בַּזֹּהַר (ויקרא דף ד:): כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ, כִּבְיָכוֹל שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם וְכוּ'. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י׳:י״ב): מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה; וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יִרְאָה סוֹף דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא; כִּי הִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יְרָאוֹת: יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה' מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט, וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל־יְדֵי יִרְאוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מִפַּחַד אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת ה'. וְיִרְאָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, הִיא בְּחִינוֹת א. כִּי הַיִּרְאָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ'. וְהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְיִרְאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ, וְהַשֵּׂכֶל נִקְרָא יוּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שֶׁרָאוּי לִכְתֹּב שָׁר מֹשֶׁה, אֶלָּא יוּד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה, וְהַהַמְשָׁכָה מֵהַשֵּׂכֶל לְהַיִּרְאָה הוּא בְּחִינַת וָאו, וְזֶה א. וְהַיִּרְאָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, הִיא בְּחִינַת אד, כִּי הִיא בְּחִינַת דַּלֵּי דָּלֶת, שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַשֵּׂכֶל, אֶלָּא מֵהַדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹ אֵינוֹ נִמְשָׁךְ רַק הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם, כִּי הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הַדָּבָר, מֵחֲמַת שֶׁדִּבּוּרָיו וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁהִכְנִיעַ עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וּפוֹעֲלִים הַבַּקָּשָׁה אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ. כֵּן מַה שֶּׁמַּעֲלָה הַיִּרְאָה מֵהַדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וְנִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב׳:ו׳): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ – עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה זוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵד כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה: וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כִּי עַל יָדָהּ נִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים מִמֶּנּוּ, וְהַכְּלִי הִיא בְּחִינַת מֵם סְתוּמָה, וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם. וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה רֹשֶׁם הַכְּלִי, כְּמוֹ אֻמָּן כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּלִי צָרִיךְ לְצַיֵּר וְלַחֲקֹק מִתְּחִלָּה רֹשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ עוֹשֶׂה הַכְּלִי, כֵּן בְּזֶה הָרָצוֹן לִנְסֹעַ נַעֲשֶׂה הַצִּיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֵלָיו נַעֲשֶׂה הַכְּלִי. וְזֶה (שמואל־א טז):
אָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם – עַל־יְדֵי יִרְאָה לַעֵינַיִם, הַיְנוּ הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁמְּקַבֵּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁרוֹאֶה בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת עַל יְדֵי אֵד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְהַמֵם הוּא הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל יְדֵי הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ, עַל יָדָהּ אִשְׁתְּלִם שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּנַּ"ל, וְזֶה: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה לַלֵּבָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם שֵׁם ה'. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ"ל: כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם; וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִרְאֶה לַלֵּבָב, נִשְׁלָם שֵׁם ה' כַּנַּ"ל: [זֶה הַמַּאֲמָר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוּא שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן (תהלים פד), וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה, יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְסוֹף הַמִּקְרָא לְעִנְיַן מַאֲמָר הַנַּ"ל; עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסוֹפוֹ, שֶׁעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה צִיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. צִיּוֹן זֶה בְּחִינַת צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן; הַיְנוּ עַל־יְדֵי צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת, כְּגוֹן מֵאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹתְנוֹ אוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁמּוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים אוֹתוֹ מְאֹד, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מְאֹד, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ מְאֹד לְשַׁבְּרָם – כָּל אֵלּוּ הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל הַרְבֵּה קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְכוּ', יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל אַחַר כָּךְ בְּתוֹכוֹ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן, כַּנַּ"ל].
מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין מוֹפְתִים מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבִּמְדִינוֹת קיר"ה (דְּוִין), הוּא מֵחֲמַת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם הֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וּמַאֲמִינִים בְּהַצַּדִּיקִים, כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין מוֹפְתִים. כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי מָלֵא מוֹפְתִים, וּכְשֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וְנוֹתֵן עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כִּי מַאֲמִין שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק וּבְכַוָּנָה מְכֻוֶּנֶת, אֲזַי אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, כָּל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע אוֹתוֹ, הוּא מִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל כָּל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, וּמֵבִין לְמַפְרֵעַ בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁזֶּה הָיְתָה כַּוָּנַת הַצַּדִּיק שֶׁרָמַז לוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, וְכֵן כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ, הוּא מוֹצֵא הַכֹּל בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק לְמַפְרֵעַ, שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כֵּן, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִתְגַּלֶּה הַמּוֹפְתִים עַל־יְדֵי־זֶה. וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל הַנְּבִיאִים, שֶׁבְּעֵת שֶׁאָמַר הַנָּבִיא הַנְּבוּאָה הָיְתָה בְּרֶמֶז, וְלֹא הָיוּ מְבִינִים נְבוּאָתוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל מָה מְרַמֵּז, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנָּבִיא, הָיוּ יוֹדְעִין לְמַפְרֵעַ שֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנָּבִיא שֶׁהִתְנַבֵּא וְרָמַז עַל זֶה מִקֹּדֶם, וְהֵבִינוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא לְמַפְרֵעַ, שֶׁהִתְכַּוֵּן עַל זֶה. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָנִיֵּאל, שֶׁמְּרַמֵּז עַל סוֹף קֵץ הַגְּאֻלָּה, וְעַתָּה הַדְּבָרִים סְתוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (דניאל י״ב:ד׳): סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ עַתָּה אֵיךְ מְרֻמָּז שָׁם זְמַן הַגְּאֻלָּה; אֲבָל לֶעָתִיד, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁיְּקֻיַּם הַדְּבָרִים וְיַגִּיעַ קֵץ הָאֱמֶת וְיָבוֹא מְשִׁיחֵנוּ, אֲזַי יֵדְעוּ לְמַפְרֵעַ אֵיךְ שֶׁמְּרֻמָּז בִּדְבָרָיו זְמַן הַקֵּץ. וְכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה נְבִיאִים:
וּלְךָ ה' הַחֶסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ (תהילים ס״ב:י״ג). הַיְנוּ שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לְאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלֵידַע הַחֵטְא שֶׁפָּגַם בּוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אַךְ דַּע, שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמְּשַׁלֵּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִדָּה בְּמִדָּה, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איוב כ׳:כ״ז): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמֶמָה לוֹ, אֶרֶץ הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הִיא מִתְקוֹמְמָה לוֹ וְשָׁם נִתְגַּלֶּה עֲווֹנוֹ, כִּי שָׁם מְדַקְדְּקִין לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (במדבר י״ג:ל״ב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הַיּוֹשְׁבִים שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם עַל הָרֹב יִסּוּרִין, מֵחֲמַת שֶׁמְּמַהֲרִין שָׁם לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ:
דַּע, שֶׁצָּרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לַחֲזֹר עַל אֲבֵדָתוֹ. כִּי קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה ל:), וְהַשִּׁכְחָה הִיא בְּחִינַת אֲבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶת הַשּׁוֹכֵחַ אוֹבֵד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (אבות פ"ה): מָהִיר לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד וְכוּ'. וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ. וְהָאֲבֵדָה שֶׁלּוֹ הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק חוֹזֵר עַל אֲבֵדָתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאָהּ, וְאַחַר שֶׁמּוֹצְאָהּ, חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדוֹת אֲחֵרִים עַד שֶׁמּוֹצֵא גַּם אֲבֵדָתָם, עַד שֶׁמּוֹצֵא הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, עַל כֵּן צָרִיךְ לָבוֹא לְהֶחָכָם לְבַקֵּשׁ וּלְהַכִּיר אֲבֵדָתוֹ, וְלָשׁוּב לְקַבְּלָהּ אֶצְלוֹ, אַךְ הַצַּדִּיק אֵינוֹ מֵשִׁיב לוֹ הָאֲבֵדָה עַד שֶׁיִּדְרְשֶׁנּוּ אִם אֵינוֹ רַמַּאי וְשַׁקְרָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ – עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם אֵינוֹ רַמַּאי (ב"מ כז:):
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קע״ג
about 1 min · about 120 words · 64% of the book by the end of today
וּמַה שֶּׁעָבַר עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. כִּי הָיָה דָּר בֵּין הַגּוֹיִים כַּמָּה שָׁנִים וְכוּ’. וְהָיָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁם כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת. וּבְתוֹךְ כָּךְ בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁם, בְּתוֹךְ כָּךְ יָצָא רַבֵּנוּ ז”ל מִזְּלַאטִיפָּאלֶע וְקָבַע דִּירָתוֹ פֹּה ״בְּרֶסְלַב״, וְיָשַׁב כָּאן לְעֵרֶךְ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְאַחַר כָּךְ בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְכָאן. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל: “דַּע, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה חִלּוּק אֶצְלִי מִיּוֹם לֵדָתִי עַד הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנִּי, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ חִלּוּק עַכְשָׁו בֵּין הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנִּי לְבֵין הַיּוֹם הַזֶּה”, כְּלוֹמַר: כָּל כָּךְ עָלָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וּמִשָּׁם לְהַלָּן יוֹתֵר, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה, עַד שֶׁנֶּעְתַּק בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין אוֹתוֹ הַזְּמַן לְבֵין עַכְשָׁו, כְּמוֹ הַחִלּוּק שֶׁהָיָה בֵּין יוֹם לֵדָתוֹ לְאוֹתוֹ הַזְּמַן.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
about 1 min · about 40 words · 65% of the book by the end of today
ומי שימצא תוך העיר אחר שתי שעות ישחטו אותו שם.
Read the complete passage on Sefaria ↗כי הישמעאלים של העיר היו רוצים לעשות הרחייבה בתוך העיר שלא יהיה להם דחק כל כך מאנשים הרבה, על כן רצו לשחט את הנמצאים שם לפנות להם מקום שלא יהיה להם דחק כל כך.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״מ
about 3 min · about 330 words · 57% of the book by the end of today
(א) אָמַר הָעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל הָיוּ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא וְהַמֻּפְלָג מְאֹד מְאֹד. וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ כִּי מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד, הִנֵּה מִי שֶׁמְּנַגֵּן, מִטֶּבַע הַנִּגּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ אַחַר הַנִּגּוּן וּמִתְבַּטֵּל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן כְּפִי כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַנִּגּוּן כְּפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ כֹּחַ לְאוֹתָהּ הַתְּנוּעָה לְשַׁבֵּר וּלְעוֹרֵר הַנֶּפֶשׁ לְהַמְשִׁיכָהּ אַחֲרֶיהָ. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁיָּכוֹל לְרַקֵּד שֶׁיִּהְיֶה הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי תְּנוּעַת הַנִּגּוּן. כִּי יֵשׁ תְּנוּעוֹת בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁשַּׁיָּךְ לִתְנוּעוֹת הַנִּגּוּן, שֶׁאֵצֶל זֹאת הַתְּנוּעָה צְרִיכִין לְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ לִכְפֹּל עַצְמוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר אֵיבָרִים וּבָרַגְלַיִם שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה בְּגוּפוֹ וּבְרַגְלָיו כְּפִי תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן מְכֻוָּן מַמָּשׁ. וּבִפְרָט מִי שֶׁמְּנַגֵּן נִגּוּן עִם דִּבּוּרִים וְשִׁיר, שֶׁמְּסַדֵּר שִׁיר וְדִבּוּרִים עִם תְּנוּעַת הַנִּגּוּן, שֶׁהַשִּׁיר וְהַדִּבּוּרִים שַׁיָּכִים בְּכִוּוּן גָּדוֹל לְהַנִּגּוּן שֶׁמִּשְׁקַל הַשִּׁיר מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן, וְגַם הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן וּמִשְׁקַל הַשִּׁיר כִּי כֻּלּוֹ אֶחָד, כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ נִגּוּן כָּזֶה עִם שִׁיר וְדִבּוּרִים וְעִם רִקּוּד כָּזֶה שֶׁכֻּלָּם שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה בְּכִוּוּן גָּדוֹל מַמָּשׁ, כִּי הַדִּבּוּרִים דְּהַיְנוּ הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד כֻּלּוֹ אֶחָד מַמָּשׁ, כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ זֹאת, אֲזַי מִתְבַּטְּלִים מַמָּשׁ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא. וְזֶהוּ הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים וְאֵין תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, וּמִי שֶׁלֹּא טָעַם זֹאת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִתַּעֲנוּג. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת, כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין הַכֹּל זוֹכִין לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת זֹאת רַק מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'. וְאֵלּוּ הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ אֵין יְכוֹלִין וְיוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת, רַק יֵשׁ לָהֶם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא מֵעֹצֶם הַתַּעֲנוּג, וְהוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע וְעוֹשֶׂה כַּנַּ"ל, (וְהָבֵן הָעִנְיָן הֵיטֵב כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד יוּכַל לִשְׁמֹעַ מְעַט בְּלִבּוֹ עֹצֶם נְעִימוּת עֹנֶג וְהִשְׁתּוֹקְקוּת הַנַּ"ל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ עַד שֶׁמִּתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי וְהָבֵן). גַּם כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ וּמְקֹרָב יוֹתֵר נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כָּל הַתְּנוּעוֹת מִמֵּילָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל שֶׁמִּי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד וּמֵבִין בְּיוֹתֵר, נַעֲשִׂין אֶצְלוֹ מִמֵּילָא כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג.
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות ב׳ – אות ט׳
about 1 min · about 70 words · 65% of the book by the end of today
ב. עַל יְדֵי אֱמֶת יִזְכֶּה לַעֲנָוָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. עַל יְדֵי אֱמוּנָה בָּא הַכְנָעָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. עַל יְדֵי. קְבִיעוּת מָקוֹם לִתְפִלָּה בָּא לִידֵי עֲנָוָה וַחֲסִידוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. עַל יְדֵי עֲנָוָה תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וּכְאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. עַל יְדֵי עֲנָוָה מוֹסִיפִין לוֹ גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלָּתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. עַל יְדֵי עֲנָוָה מַאֲרִיךְ יָמִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. עַל יְדֵי עֲנָוָה אֵין מְדַקְדְּקִין אַחַר מַעֲשָׂיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗ט. יוֹם שֶׁאַתָּה מַקְטִין אֶת עַצְמְךָ, יוֹם הַזֶּה מוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה וְהִתְרוֹמְמוּת בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״ד – אות ל״ה
about 2 min · about 160 words · 67% of the book by the end of today
גַּם הָיָה נִרְשָׁם עַל הַיָּד כָּל דָּבָר וְדָבָר כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה בְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וּכְפִי הַהוֶה שֶׁלּוֹ, וּכְפִי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ כְּגוֹן סְדוֹם הָיָה נִרְשָׁם שָׁם כְּפִי מַה שֶּׁהָיְתָה בְּעֵת יִשּׁוּבָהּ, קדֶם שֶׁנֶּהְפְּכָה גַּם הָיָה מְצֻיָּר שָׁם הֲפִיכַת סְדוֹם, כְּמוֹ שֶׁהָעִיר נֶהְפֶּכֶת וְגַם הָיָה מְצֻיָּר שָׁם צִיּוּר שֶׁל סְדוֹם, שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַחַר הַהֲפִיכָה כִּי הָיָה נִרְשָׁם עַל הַיָּד מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁהוֶה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה וְשָׁם, בְּאוֹתוֹ הַיָּד, רָאִיתִי שֶׁאוֹתוֹ הַמְּדִינָה הַנַּ"ל, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת עִם כָּל הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֲלֵיהֶם לְקַבֵּל עֵזֶר מֵהֶם כֻּלָּם יִהְיוּ נִכְלִין וְאוֹבְדִין [כָּל זֶה הֵשִׁיב לָהֶם הַבַּעַל תְּפִלָּה].
Read the complete passage on Sefaria ↗וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם הַדָּבָר מְאד כִּי הָיוּ נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁעַל הַמַפַּת הָעוֹלָם מְצֻיָּר כָּל הַדְּבָרִים וְהֵבִינוּ שֶׁגַּם דְּבָרָיו נִרְאִין דִּבְרֵי אֱמֶת כִּי זֶה רוֹאִין, שֶׁאֶפְשָׁר לְקַבֵּץ וּלְחַבֵּר שְׁנֵי שִׂרְטוּטִין שֶׁל הַיָּד, וְיִהְיֶה מֵהֶם אוֹת [עַל כֵּן הֵבִינוּ, שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִבְדּוֹת זאת מִלִּבּוֹ וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מְאד] וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל ? אוּלַי יְגַלֶּה לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לִמְצא מָמוֹן ?
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ז – אות נ״ב
about 2 min · about 190 words · 65% of the book by the end of today
כְּשֶׁמְּמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיק הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"א)
עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"ב)
גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק עַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (שם)
הַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְלִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים חַ"ו כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹר לְדֹרְשָׁהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם: (לק"א סי' נ"ז אות א')
כָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּדִבְרֵיהֶם וְאֵין מַאֲמִין דִּבְרֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵּן, עַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה וּמֵת בָּהּ: (שם)
כְּשֶׁנּוֹפְלִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים הַתִּקּוּן לָזֶה נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֵדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד. עַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וְיִזְכֶּה לִרְפוּאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל הַכַּעַס וּלְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂנְאִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יִפֹּל שַׁעַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְיָבֹא מָשִׁיחַ וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ב')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע ב׳ – קטע ה׳
about 7 min · about 700 words · 65% of the book by the end of today
מָלֵא רַחֲמִים הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן [אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל ת תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים, אוי מי יוכל לעמוד בזה, אוי לנו על נפשותינו, אוי על ימינו ושנותינו אלה, אוי לנו כִּי שדדנו אוי אוי אוי נבטוש רישא בכותלי דביתא, ושק ואפר יוצע לרבים, נתן בעפר פינו אולי יש תקוה אולי יש תקוה]
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים "זְכר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה" זְכר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, זְכר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עַתָּה זְכר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, זְכר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה, זְכר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזר [בפרט עוצם הצרה הזאת שכבר נגזרה ליקח בני ישראל לאנשי חיל למלחמתם חס ושלום].
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ וְאֵין מַעְצוֹר לַיהוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב כֵּן תַּחְמל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזּאת מֵעָלֵינוּ וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוּ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְתִגְזר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תתשנו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאד, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזּאת הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הַכּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד"
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וּכְתִיב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים מַלֵֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה" וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ וְעַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 4
about 1 min · about 100 words · 68% of the book by the end of today
וְאִיתָא בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" - תִּנְיָנָא סִימָן קכ"ב לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, כִּי כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה הִיא קְלִפָּה וְקוֹמָה שְׁלֵמָה כַּמּוּבָא, וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אָז בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוּ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם; לָזֶה חוֹתֵךְ יָד וְלָזֶה חוֹתֵךְ רֶגֶל וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָאֵיבָרִים, כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּעִנְיַן מִלְחָמָה כְּשֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בֵּין הַרְבֵּה רוֹצְחִים וְאוֹרְבִים וּכְשֶׁהוּא גִּבּוֹר וְעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם, אָז בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוּ הוּא מַפִּיל אוֹתָם; לָזֶה חוֹתֵךְ יָד בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוּ וּמַפִּילוֹ וְלָזֶה רֶגֶל וְכוּ' וְכֵן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל אָז הוֹרֵג אוֹתָם אוֹ חוֹתֵךְ מֵהֶם אֵיבָרִים אֵיבָרִים כַּנַּ"ל.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3
about 1 min · about 90 words · 68% of the book by the end of today
אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת וְלִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד מַמָּשׁ שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, וְזֶה עִקַּר הַכְּנִיסָה לִתְשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.
כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינָה זֹאת לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלָד וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, יִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְיַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעַתָּה נוֹלַד אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה וְיִהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · עצה · אות ד
about 1 min · about 150 words · 71% of the book by the end of today
מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְּמִילִין וְכוּ', וְעַל כֵּן תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיֵּדַע עַל כָּל פָּנִים הָאֱמֶת, שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ וְנִתְרַחֵק כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה, וְיִצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹרֵהוּ הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם צָעַק עַל זֶה הַרְבֵּה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם עַל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן עֵצוֹת חֲלוּקוֹת בְּעִנְיְנֵיהֶם וּבְהַנְהָגוֹתֵיהֶם, וְכַמּוּבָן בַּמֶּה שֶּׁצָּעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי וְכוּ', שֶׁמּוּבָן מִזֶּה, שֶׁעָבְרוּ עָלָיו חֲלֻקּוֹת הָעֵצָה הַרְבֵּה מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַנִּלְכָּדִים בְּמַאֲסַר הַתַּאֲווֹת וּבְהִרְהוּרִים וְכוּ' וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם יֵשׁ שָׁם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לָצֵאת וְלָשׁוּב מִשָּׁם, אַךְ שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָעֵצָה, וַעֲצָתָם חֲלוּקָה תָּמִיד, עַל כֵּן תַּקָּנָתָם - שֶׁיֵּדְעוּ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין יוֹדְעִים שׁוּם עֵצָה, וְיִתְפַּלְּלוּ עַל זֶה הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז יְכוֹלִין לִזְכּוֹת שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, (הִלְכוֹת גִּטִּין, הֲלָכָה ג', אוֹת כ"ה):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנג · פסקה 5 – פסקה 6
about 7 min · about 680 words · 68% of the book by the end of today
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' חֻקַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז תר"א בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית עִם הַסַּךְ אַרְבָּעָה זְהוּבִים כ"ג, וְעַתָּה תּוֹדָה לָאֵל כְּבָר הִתְפַּלַּלְתִּי בַּצִּבּוּר, וְהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז, רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה. תַּמֻּז רָאשֵׁי תֵּבוֹת זִ'כְרוּ תּ'וֹרַת מֹ'שֶׁה. זְ'מַן מַ'תַּן תּ'וֹרָתֵנוּ. וְהַוָּא"ו חֲסֵרָה, כִּי נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת שֶׁאָרְכָּן וְרָחְבָּן וָא"ו. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל זֶה הֵיטֵב כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִין מִזֹּאת הַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת תַּמּוּז שֶׁהוּא "זִכְרוּ" וְכוּ', כִּי כָּל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הֵם תּוֹרַת מֹשֶׁה מַמָּשׁ, כִּי הֵם קִיּוּם הַתּוֹרָה. וְעַתָּה צְרִיכִין לַחֲזֹר עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם וְכוּ' וְכוּ' זְכֹר זְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַרְבֵּה עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"ה) "זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה", "זְכֹר אֶת יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחוֹרֵב" וְכוּ', וַאֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּנֵי עֲלִיָּה שֶׁבְּכָל דּוֹר.
וּבִפְרָט אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁאָנוּ בַּעֲנִיּוּתֵנוּ וְעַבְדוּתֵנוּ וְתַכְלִית תַּכְלִית שִׁפְלוּתֵנוּ אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הִפְלִיא ה' יִתְבָּרַךְ חַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ עִמָּנוּ לְהַשְׁמִיעֵנוּ כָּזֹאת, לְהַזְכִּירֵנוּ בְּכָל פַּעַם אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם חַיִּים נוּכַל לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּכָל פַּעַם בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ בְּכָל עֵת עָלֵינוּ, הַצּוֹפֶה בְּכָל עֵת לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּכָל פַּעַם בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ שֶׁנִּדְמֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. (אֵיכָה ג) בִּבְחִינַת "וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה' וְכוּ', זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל, חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו". וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שְׁלשָׁה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְכוּ', הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ וְכוּ'.
וְתַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּנִי חֲבִיבִי חֶמְדַּת לְבָבִי שֶׁגַּם עָלֶיךָ נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה בִּפְרָט בָּאִגֶּרֶת הַסָּמוּךְ בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר שֶׁתִּזָּהֵר וְתִזָּהֵר לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְאַתָּה נוֹתֵן לִי תְּשׁוּאַת חֵן הַרְבֵּה עַל זֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה כּוֹתֵב לִי מְרִירוּת בְּכָל פַּעַם שֶׁקָּשֶׁה לִי לִסְבֹּל. לֹא כָּךְ הִיא הַמִּדָּה בְּנִי יְדִידִי, כִּי אִם אָמְנָם לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאֹד, אֲבָל בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. כִּי עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ בְּנִי חֲבִיבִי עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן מַגִּיעִין חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו לְכָל אֶחָד, בִּפְרָט הָאוֹחֲזִים עַצְמָם בְּקִשְׁרֵי חֶבְלֵי עֲבוֹתוֹת אַהֲבָה בְּהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הָאֱמֶת הַמַּמְשִׁיךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם. וּתְהִלָּה לָאֵל גַּם אַתָּה אֶחָד מֵהֶם מִן הָאוֹחֲזִים בּוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק בַּל יִמּוֹט לְעוֹלָם. וְעַתָּה יֵשׁ לְךָ רַק לְרַקֵּד וּלְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה שֶׁזָּכִיתָ לְהִמָּנוֹת עִם הָאוֹחֲזִים בּוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְתִשְׁמַע מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מִפִּי רַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר מַה שֶּׁדִּבַּרְתִּי עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים כ"ה) "סוֹד ה' לִירֵאָיו" וְכוּ' וְעַל יְדֵי זֶה "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלַי", רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וְכָל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת וּדְאָגוֹת לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה; כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁתַּמּוּז רָאשֵׁי תֵּבוֹת זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה, וּכְפִי מְעַט מְעַט הַשִּׁעוּר שֶׁבְּלִבִּי מִזֶּה, צְרִיכִין לוֹמַר גַּם עַל דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּי. כִּי הוּא נוֹגֵעַ לְתִקּוּן חֵטְא הָעֵגֶל לְתַקֵּן פְּגַם שְׁבִירַת לוּחוֹת שֶׁהִמְשִׁיכוּ שִׁכְחָה בָּעוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן שֶׁסּוֹבְלִין בַּגָּלוּת הַמַּר הָאָרֹךְ הַזֶּה. וְעִקָּר הוּא צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, בִּפְרָט כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו. אֲבָל לֹא דָּבָר רֵיק הוּא אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ לְהָאִיר עֵינֵינוּ בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. שֶׁבְּכֻלָּם הֶרְאָה לָנוּ וְרָמַז לָנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁעֲדַיִן לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵעִמָּנוּ. וַעֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמִּי וְעִמְּךָ בִּפְרָטִיּוּת וְעִם כֻּלָּנוּ, כִּי גִּלָּה לָנוּ תּוֹרַת חֶסֶד שֶׁלֹּא נִשְׁמָע מֵעוֹלָם. שֶׁכָּל דִּבּוּר יָכוֹל לְהַחֲיוֹת גַּם אוֹתְךָ וְגַם כָּל הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, אִם לֹא יִתְנַגְּדוּ נֶגֶד הַמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חֲסָדִים חֲדָשִׁים כָּאֵלֶּה. וְסוֹף כָּל סוֹף יוֹשִׁיעַ לָהֶם גַּם כֵּן, אֲבָל כַּמָּה וְכַמָּה הֵם רְחוֹקִים מֵהַגּוֹמֵל עִמָּהֶם טוֹבוֹת וְכוּ'. וּמַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁאֵין אָנוּ מִתְנַגְּדִים חָלִילָה עַל בַּעַל טוֹבָה כָּזֶה בַּעַל חֶסֶד כָּזֶה וְכוּ', אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּשְׁבִילֵנוּ, וּפָעַל וְגָמַר וַעֲדַיִן יַתְחִיל וְיִגְמֹר וְכוּ' כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ וְכוּ'. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ מִכַּמָּה טְעָמִים.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 2
about 1 min · about 60 words · 67% of the book by the end of today
ר' נְחוּנְיָה בֶּן הַקָנָה. קָנָה אִבְּן גְּדוּד, בְּנוֹ נַחוּם. רַב נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל.
ר' נְחוּנְיָא בֶּן אֶלְנָתָן אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי (נוּסַח אַחֵר: נְחֶמְיָה בֶּן אֶלְנָתָן אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי). ר' נְחוּנְיָא בֶּן גּוּדְגַדָּא.
ר' נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׂיחִין. ר' נְחוּנְיָא בְּרֵיהּ דְרַב יוֹסֵף. רַב נְחוּנְיָא בֶּן יוֹסֵף בֶּן פַּכְּסַס.
ר' נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוּרְתָּן. ר' נְחוּנְיָא. ר' נְחוּנְיָא דְּבֵית חַוְרָן.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ה · סעיף א׳ – סעיף ח׳
about 4 min · about 360 words · 64% of the book by the end of today
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחַל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת אוֹ שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְאֶחָד בַּשַׁבָּת, אוֹכְלִין בַּשַׁבָּת בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יָיִן. וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּאַחַר מִנְחָה, מֻתָּר בַּכֹּל, אַךְ לֹא יֵשֵׁב אָז בִּסְעוּדַת חֲבֵרִים. אִם חָל בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ הַסְּעוּדָה קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל עִם בְּנֵי בֵיתוֹ, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן. וְצָרִיךְ לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, כִּי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה. אַךְ הַמִּנְעָלִים לֹא יַחֲלוֹץ עַד לְאַחַר בָּרְכוּ. וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חוֹלֵץ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל וְהוּא רַחוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ, וְיֹאמַר מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת (תקנב תקנג).
לֵיל שַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אִם לֹא כְּשֶׁחָל אָז לֵיל טְבִילָתָהּ (תקנד).
אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וּמַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּשַׁחֲרִית. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ צֶדֶק.
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִלְמֹד כִּי אִם דְבָרִים הַמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת. אֲבָל לִקְרוֹת הַסִּדְרָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, מֻתָּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם. וְאִם חָל (בְּ) עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב [בַּשַׁבָּת] אָסוּר לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּלִמּוּד כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב.
קֹדֶם עַרְבִית אֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת. וְאֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם קֹדֶם וְאַתָּה קָדוֹשׁ מִשּׁוּם דְּנִתְיַסֵּד עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְעַתָּה נֶחְרָב. גַם אֵין אוֹמְרִים וְיִתֶּן לְךָ, וְאֵין מְבָרְכִין אֶת הַבָּנִים (תקנ"ט ובסד"ה).
מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנֵּר, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ. אֲבָל אֵין מַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס עַד מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָז הוּא מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, אֲפִלוּ לֹא בֵרַךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. וְאִם שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֶלָּא גּוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ (כְּמוֹ שֶכָּתַבְנוּ לְעֵיל סִימָן צו) שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הַכּוֹס, וְלֹא יִטְעֹם קֹדֶם. וְאִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יֹאמַר תְּחִלָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ וְכוּ' בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת.
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם רִאשׁוֹן, בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחַר הַתַּעֲנִית, אֲסוּרִים בְּבָשָׂר וָיָיִן כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב, מִפְּנֵי אֲבֵלוּת הַיּוֹם. אֲבָל לְמָחָר, מֻתָּרִים מִיָּד בַּכֹּל (תקנ"ח).
אִם יֵשׁ מִילָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁנִּדְחָה, מֻתָּר לְבַעֲלֵי הַבְּרִית דְּהַיְנוּ אֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה אַחַר הַצָהֳרַיִם, וְאָז מֻתָּר לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְלֶאֱכוֹל וְלִרְחוֹץ, אֲבָל סְעוּדָה, לֹא יַעֲשוּ עַד הַלַּיְלָה. וְכֵן בְּפִדְיוֹן הַבֵּן בִּזְמַנּוֹ, הָאָב וְהַכֹּהֵן לֹא יַשְׁלִימוּ (תקנ"ט).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג
מָלֵא רַחֲמִים הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן [אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל ת תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים, אוי מי יוכל לעמוד בזה, אוי לנו על נפשותינו, אוי על ימינו ושנותינו אלה, אוי לנו כִּי שדדנו אוי אוי אוי נבטוש רישא בכותלי דביתא, ושק ואפר יוצע לרבים, נתן בעפר פינו אולי יש תקוה אולי יש תקוה]
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים "זְכר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה" זְכר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, זְכר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עַתָּה זְכר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, זְכר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה, זְכר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצֵרִים לָנוּ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזר [בפרט עוצם הצרה הזאת שכבר נגזרה ליקח בני ישראל לאנשי חיל למלחמתם חס ושלום].
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ וְאֵין מַעְצוֹר לַיהוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב כֵּן תַּחְמל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזּאת מֵעָלֵינוּ וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוּ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְתִגְזר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תתשנו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאד, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזּאת הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הַכּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד"
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וּכְתִיב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים מַלֵֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה" וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ וְעַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 233 of 354 in the cycle of 5789
Estimated study time today: short about 3 min · full about 41 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 27 Iyar): Bechukotai
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on May 11, 2029, at about 19:25.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.