Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 16 Av 5789 · July 28, 2029
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ל״ב · אות ג׳ – אות א׳
about 8 min · about 780 words · 86% of the book by the end of today
וְדַע, שֶׁבְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא; בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא שָׁם נִאוּף, הוּא נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה וּמְקַנֵּא עַל זֶה לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ. וּפְעָמִים מְקַנֵּא וְהִיא נִטְמָאָה, אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְכוּ' וְהִיא לֹא נִטְמָאָה (במדבר ה׳:י״ד), כִּי לְגֹדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאָה, הוּא מְקַנֵּא עַל הַסְּתִירָה לְבַד, כִּי נֶחֱשָׁב פְּגָם כְּנֶגֶד עֹצֶם טָהֳרָתוֹ שֶׁל הָרוּחַ־קִנְאָה, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה לִפְעָמִים גֵּט. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת (דברים כ״ד:א׳), כִּי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל. אוֹ שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם מְאָרְרִים, וַאֲזַי נִבְדֶּקֶת אִם נִטְמְאָה וְכוּ', וְאִם לָאו, אֲזַי אַדְּרַבָּא: וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ':
וְדַע, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּכַשְׁרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. שֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים כָּל־כָּךְ, שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מְאֹד וְאֵין בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְגַם הוּא כָּשֵׁר מְאֹד, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם (כשרז"ל סוטה יז), כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּ"ד וּבָהּ הֵ"א, שֶׁזֶּהוּ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְזֶה הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה יִחוּדָא תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. וְהִנֵּה הָרוּחַ־קִנְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל נִאוּף, מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן, מֵאַחַר שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְאֹד, אַךְ דַּע, שֶׁכָּאן בָּא הָרוּחַ־קִנְאָה בִּשְׁבִיל אַהֲבָה. כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (ויחי דף רמה.): כָּל רְחִימוּתָא דְּלָא קְשִׁיר עִמָּהּ קִנְאָה, לַאו רְחִימוּתָא רְחִימָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה מוֹרָה עַל אַהֲבָה. כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה הוּא מְקַנֵּא בָּהּ: אַל תִּסָּתְרִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאַהֲבָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה פּוֹעֵל כָּאן הָרוּחַ־קִנְאָה הַנַּ"ל בִּשְׁבִיל אַהֲבָה כַּנַּ"ל. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הַיִּחוּדָא תַתָּאָה הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם, יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל אַהֲבָה, יְכוֹלָה לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְכוּ':
וְעַל־כֵּן דַּע, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, לְשָׂרְפָן וּלְהַאֲבִידָן כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁלוֹם הַזּוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל. כִּי יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל שָׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל, הוּא הֶפְסֵד גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־כֵּן מֻכְרָחִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱבָדִין הַתּוֹרוֹת וְהַסְּפָרִים הַנַּ"ל, כְּדֵי לְסַלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הָרוּחַ־קִנְאָה הוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל; נִמְצָא, כְּשֶׁנִּשְׂרָפִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, מִמֵילָא נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ סוֹד שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה, כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְאָמְרָה תּוֹרָה, שֶׁיִּמָּחֶה וְיֵאָבֵד כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, דְּהַיְנוּ זוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶן נִמְחִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי נוֹשְׂאִין קַל־וָחֹמֶר לְמַעְלָה (כשארז"ל שבת קטז): וּמָה שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, אָמְרָה תּוֹרָה יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם וְכוּ', סִפְרֵי הַמִּינִין שֶׁהֵם מַטִּילִין שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֵאָבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁיִּמַח וְיֵעָקֵר זִכְרָם מִן הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי אֲבֵדַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בָּא טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱבָדִין וְנֶעֱקָרִין סִפְרֵי הַמִּינִין, וַאֲזַי יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָמֵן:
וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה וְכוּ' (שמות י״ח:ט׳), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צד), שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין. כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן, כְּגוֹן, לְמָשָׁל שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית, הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן, וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם וְכוּ' (ברכות יז). אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף, אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית, הוּא טוֹב מְאֹד. וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פ' ט): וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד – זֶה וְכוּ', כִּי הוּא טוֹב מְאֹד, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב. אַךְ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאֹד, אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמֹחַ גַּם עִם גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ו:ה׳): בֵּאלֹקִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי – שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ט״ז:ט׳): אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח – שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאֹד, וְעַל־כֵּן יָכוֹל לִשְׂמֹחַ גַּם עִם גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף. אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל־כָּךְ, בִּפְרָט גֵּר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זֹאת. נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל־כָּךְ, בִּפְרָט גֵּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית. וְזֶהוּ: וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה – שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה. וְזֶהוּ: עַל כָּל הַטּוֹבָה – לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד. כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה, אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאֹד כַּנַּ"ל, אַךְ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין – בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ הַגּוּף. כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר, לֹא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין – בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות רנ״ח – אות רנ״ט
about 2 min · about 160 words · 87% of the book by the end of today
הוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַרְבֵּה. וְהַנִּרְאֶה מִכַּוָּנָתוֹ הָיָה שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁנִּהְיֶה עוֹסְקִים בְּמִצְווֹת גַּם כֵּן, דְּהַיְנוּ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת וְלַעֲסֹק בִּגְמִילוּת־חֲסָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאָמַר לָנוּ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: עֶפִּיס טוּט אִיר גָּאר קֵיין מִצְווֹת נִיט? (כְּלוּם אֵינְכֶם עוֹשִׂים מִצְווֹת כְּלָל?), וְכַוָּנָתוֹ הָיָה כַּנַּ”ל:
פַּעַם אֶחָד אָמַר: “צִמָּאוֹן הוּא תַּאֲוָה גְּדוֹלָה”. וּלְפִי הֲבָנָתִי, כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְרַמֵּז לָנוּ מֵעִנְיַן הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְצִמָּאוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא דָּבָר נִפְלָא מְאֹד; כְּמוֹ הַצָּמֵא מְאֹד, כְּשֶׁהוּא בָּא אֶל הַמַּיִם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִשְּׁתִיָּתוֹ לְגֹדֶל צִמְאוֹנוֹ, נִמְצָא שֶׁעִקַּר תַּעֲנוּג הַגָּדוֹל הוּא עַל יְדֵי הַצִּמָּאוֹן, כְּמוֹ כֵן הוּא כָּל עִנְיְנֵי כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים דִּקְדֻשָּׁה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִזְכּוּ לְרָצוֹן וּלְכִסּוּפִין בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה וְהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע־מֵאוֹת עָלְמִין דְּכִסּוּפִין דְּיָרְתִין צַדִּיקַיָּא לְעַלְמָא דְּאָתֵי, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית כג): “אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (א קכג:), דְּכִסּוּפִין דַּיְקָא, כִּי אָז יִזְכּוּ לְצִמָּאוֹן וּלְכִסּוּפִין אֲמִתִּיִּים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּזְכּוּ בְּכָל פַּעַם לְרַוּוֹת צִמְאוֹנָם:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ט
about 1 min · about 40 words · 88% of the book by the end of today
וזה האיש שביזה אותו מאד בסטנבול נפטר מיד בביאתו לביתו. ושאל האיש הנ"ל שהיה עימו את רבנו זכרונו לברכה הלא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב? והשיב לו משל על זה שהיה מלך אחד, ואהב אחד מבני השררות.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תק״ו – אות תק״ח
about 3 min · about 300 words · 83% of the book by the end of today
(סג) פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת אוֹתִי מֵעִנְיַן מָרָה שְׁחֹרוֹת בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת, כְּגוֹן בִּנְטִילַת יָדַיִם שֶׁהָיָה לִי בָּהֶם חֲשָׁשׁוֹת שֶׁהָיוּ מְבַלְבְּלִין אוֹתִי מְאֹד. וְהֵשִׁיב לִי כְּבָר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ שֶׁאֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה וְכוּ' וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ עוֹד הַרְבֵּה מֵעִנְיָנִים כָּאֵלּוּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ גַּם זֹאת בְּעַצְמוֹ מְבַלְבֵּל אוֹתִי וְכוּ'. הֵשִׁיב לִי אַל תַּתְחִיל לַחֲשֹׁב כְּלָל. וְזֶה עֵצָה נִפְלָאָה לְכָל דָּבָר כִּי כַּמָּה פְּעָמִים מְבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבוֹת מְאֹד, וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לִדְחוֹתָם בְּאֵיזֶה דְּחִיוֹת הֵם מְבַלְבְּלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעִקַּר הָעֵצָה לִבְלִי לְהַתְחִיל לַחֲשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ מֵהֶם לְגַמְרֵי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עוֹסֵק:
(סד) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵעִנְיַן הַפֵּאוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּלְתַּלִּים שֶׁקּוֹרִין גִּיקְרַייזְלְטֶע פֵּאוֹת [פֵּאוֹת מְסֻלְסָלִים] וְלֹא גִּלָּה מְאוּמָה בָּזֶה. אַךְ הֵבַנְתִּי אֵיזֶה רְמָזִים בִּדְבָרָיו. עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁדִּבְּרוּ אָז מִפָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים ה): "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים" וְאָמַר שֶׁהִיא בְחִינָה הַנַּ"ל:
(סה) אָמַר כְּשֶׁמִּתְיַגֵּעַ הָאָדָם בִּתְפִלָּתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אֲזַי מֻכְרָח לוֹמַר הַדִּבּוּרִים בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת כְּלָל, וְיֹאמַר כָּךְ כַּמָּה תֵּבוֹת וְעִנְיָנִים, וְאִם יִזְכֶּה יוּכַל לְהִתְעוֹרֵר אַחַר־כָּךְ לְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל עַל־יְדֵי־זֶה. עַל־כֵּן אֵצֶל אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב, צְרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהּ בִּתְפִלָּתָם כִּי נַעֲשֶׂה אֶצְלָם כַּמָּה עִנְיָנִים בַּתְּפִלָּה כַּמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בִּתְפִלָּה אַחַת. כִּי בִּתְחִלָּה מִתְיַגֵּעַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְלִפְעָמִים אוֹ עַל־פִּי רֹב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְאָז מֻכְרָח לוֹמַר בִּפְשִׁיטוּת לְגַמְרֵי הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר וּמִתְלַהֵב לִפְעָמִים וְיָכוֹל לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים בִּתְפִלָּה אַחַת. וְאָמַר אָז לְפָנֵינוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר בַּחֲלִישׁוּת כֹּחַ בִּקְרִירוּת בְּלִי הִתְלַהֲבוּת כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ קְשׁוּרָה בְּהַדִּבּוּרִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב, אַךְ הַמַּשְׂכִּיל יָכוֹל לְהָבִין עֵצוֹת מִזֶּה בִּתְפִלָּתוֹ כְּשֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל. עָנָה וְאָמַר וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, אִם תִּזְכֶּה תֹּאמַר אֵיזֶה דִּבּוּר הָגוּן בֶּאֱמֶת בִּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אֲחֵרוֹת, וְאִם גַּם זֶה לֹא תִּזְכֶּה מַה לַּעֲשׂוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן קַוֵּה אֶל ה':
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ראיה · אות י׳ – אות י״ב
about 1 min · about 80 words · 87% of the book by the end of today
י. הִסְתַּכְּלוּת עַל אֶתְרוֹג הוּא רְפוּאָה לִכְאֵב עֵינַיִם.
Read the complete passage on Sefaria ↗יא. הַזַּכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִין לִרְאוֹת עַל הַחֲלָפִים שֶׁל הַשּׁוֹחֲטִים אֶת הַכְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
Read the complete passage on Sefaria ↗יב. זַכֵּי הָרְאוּת יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם מִי רַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁמַּכִּירִין אֶת תּאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי עַל יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ, נַעֲשֲׂה פְּנֵי הַתַּלְמִיד כְּתֹאַר פְּנֵי הָרַב, כִּי הַהֲלָכָה הִיא חָכְמָתוֹ, הַמֵּאִיר תּאַר פָּנָיו "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו". וּכְשֶׁקִּבֵּל הַהֲלָכָה, מְקַבֵּל חֵלֶק מִתּאַר פָּנָיו, וּלְפִי רִבּוּי הַהֲלָכוֹת כֵּן נִתְרַבֶּה חֶלְקֵי. תּאַר פָּנָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות כ״ז
about 1 min · about 130 words · 87% of the book by the end of today
אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְהַלָּן לְעִיר אַחֶרֶת וְרָאִיתִי שֶׁשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם מְרִיבִים זֶה עִם זֶה מֵחֲמַת אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְהָלְכוּ אֶל הַבֵּית דִּין לְדִין וּפָסַק לָהֶם הַבֵּית דִּין: זֶה זַכַּאי וְזֶה חַיָּב וְיָצְאוּ מִן הַבֵּית דִּין אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְנִתְקוֹטְטוּ זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ שֶׁאֵינָם רוֹצִים זֶה הַבֵּית דִּין, רַק הֵם רוֹצִים בֵּית דִּין אַחֵר וּבָחֲרוּ לָהֶם בֵּית דִּין אַחֵר [כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵם מְרֻצִּים עַל אוֹתוֹ הַבֵּית דִּין שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם יְכוֹלִים לָדוּן לִפְנֵיהֶם] וְדָנוּ לִפְנֵי אוֹתוֹ הַבֵּית דִּין אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְנִתְקוֹטְטוּ אֶחָד מֵאֵלּוּ עִם אַחֵר וּבָחֲרוּ לָהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וְכֵן הָיוּ מְרִיבִים וּמִתְקוֹטְטִים שָׁם וּבָחֲרוּ לָהֶם כַּמָּה בָּתֵּי דִּינִים עַד שֶׁכָּל הָעִיר הָיְתָה מְלֵאָה מִבָּתֵּי דִּינִים וְהִסְתַּכַּלְתִּי, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם אֱמֶת וְעַתָּה זֶה מַטֶּה דִּין וְנוֹשֵׂא פָּנִים לָזֶה וְאַחַר כָּךְ חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים לוֹ כִּי הֵם מְקַבְּלִים שׁחַד וְאֵין בָּהֶם אֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · תפלה · קטע מ״ד – קטע מ״ח
about 2 min · about 190 words · 90% of the book by the end of today
מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ, שֶׁהוּא מַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ', אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבֵּר בְּכֹחַ, הֵם עַצְמָם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם מְקַבְּלִין כֹּחַ מִכ"ח אַתְוָן אֵלּוּ: (לק"א סי' מ"ח)
תְּפִלָּה בְּכֹחַ הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים, וּמַצֶּלֶת מֵרִיב וּמַחְלֹקֶת, וּמִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת וְחוֹזְרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעֹבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְנִתְגַּלֶּה וְנִתְפַּרְסֵם הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר: (שם)
תְּפִלָּה בְּכֹחַ וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִצְוַת סֻכָּה הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)
עִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בַּלֵּב, שֶׁיָּשִׂים כָּל לִבּוֹ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּקַשֵּׁר מַחְשְׁבוֹת [הַלֵּב] הֵיטֵב לְדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַדִּבּוּרִים, רַק יִשְׁמַע הֵיטֵב מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וְנִמְשָׁךְ לְיִשְׂרָאֵל חִיּוּת גָּדוֹל וְשֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וּבְרָכָה עַד בְּלִי דַּי, וְנַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, וְזוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה: (לק"א סי' מ"ט)
כָּל אֶחָד כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְפִי הִתְקַשְּׁרוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית, כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לִטְעֹם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וַאֲזַי אַרְיֵה נָחִית לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּתוֹ. אֲבָל עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת מַיִן מְרִירִין וְכוּ, וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי כַּלְבָּא נָחִית לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹ שֶׁהִיא תְּפִלָּתוֹ: (לק"א סי' נ')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ב · קטע א׳ – קטע ג׳
about 5 min · about 540 words · 88% of the book by the end of today
"אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, אַתָּה הוּא קדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכָל הַזְּמַן כֻּלּוֹ מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי וְשָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג שֶׁכָּל הַזְּמַן אֵינוֹ כְלוּם, "כִּי הַכּל הָבֶל", וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר, וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת אֲמִתִּי, רַק כָּל הַזְּמַן הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, אֲשֶׁר בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת אַתָּה מַעֲלִים הַדַּעַת מִבְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַזְּמַן, וְהַכּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת בַּדַּעַת הָאֲמִתִּי אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל זַכֵּנוּ לְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ וּלְהִכָּלֵל בֶּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְהִכָּלֵל בְּדַעְתָּם הַשָּׁלֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְיָצְאוּ מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי, וְנִצְּלוּ בִּשְׁלֵמוּת מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן זַכֵּנוּ לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלִדְרךְ בִּנְתִיבוֹתֵיהֶם וּלְקַיֵּם עֵצוֹתֵיהֶם, לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְאַל יְבַהֲלוּנוּ פִּגְעֵי הַזְּמַן כְּלָל, רַק נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּבִטּוּל הַזְּמַן, שֶׁבֶּאֱמֶת הַזְּמַן בָּטֵל וּמְבֻטָּל, וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְבַּטְּלִים כָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים כֻּלָּם מִפִּגְעֵי הַזְּמַן.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ מֵרָחוֹק דְּבָרִים גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה, רְמָזִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וְרָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק דַּרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת לְחַיּוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, לְהָשִׁיב נַפְשֵׁנוּ בְּעמֶק מְרִירוּת הַגָּלוּת הָאָרוֹךְ הַזֶּה, לְהַזְכִּירֵנוּ גְדֻלַּת נוֹרְאוֹתֶיךָ, לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ וּלְנַחֲמֵנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר כְּבָר סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת בְּלִי מִסְפָּר מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד, וּכְבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת וְרַבִּים מִבְּנֵי עַמֶּךָ נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה כָּל כָּךְ אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ בְּטוֹבוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ עַל כֵּן רָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק וְהוֹדַעְתָּנוּ גַם עַתָּה הִתְנוֹצְצוּת נִפְלָא מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעַן נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁכָּל אֲרִיכַת הַזְּמַן שֶׁל כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת מַה שֶּׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלֻיּוֹת בִּכְלָלִיּוּת, וּבִפְרָטִיּוּת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכּל אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְלוּם וְהַכּל יִשְׁתַּכַּח וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי בָּעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת הַשָּׁלֵם עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה, וְהָאֵר עָלֵינוּ הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי שֶׁנִּזְכּר תָּמִיד בְּבִטּוּל הַזְּמַן, כִּי הַזְּמַן רָץ וְשָׁט וּפּוֹרֵחַ מְאד, וְאֵינוֹ מִתְמַהְמֵהַּ וּמִתְעַכֵּב אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל חֲמל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַצִּילֵנוּ מִפִּגְעֵי הַזְּמַן, וְאַל נַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד לָנֶצַח בְּעוֹלָם עוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין וְלִרְאוֹת בִּטּוּל הַזְּמַן, וְאַל יַטְעֶה אוֹתָנוּ הַזְּמַן כְּלָל וְנִזְכֶּה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ כְּלָל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְנִזְכֶּה בְּכָל עֵת לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת, וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל כָּל הַזְּמַן בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת "הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות צב · פסקה 4 – פסקה 5
about 1 min · about 130 words · 88% of the book by the end of today
וְעַל כֵּן בֵּאֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַבְּכוֹרָה הוּא הַתְּפִלָּה וְעִנְיַן פִּי שְׁנַיִם שֶׁלּוֹקֵחַ הַבְּכוֹר הוּא עִנְיַן הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתְּפִלָּה; שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁאֵלַת צְרָכָיו כַּנַּ"ל, כִּי סִדּוּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם קוֹדֵם וְאַחַר־כָּךְ שְׁאֵלַת צְרָכָיו הוּא גַּם כֵּן עִנְיָן זֶה. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין בִּשְׁבָחָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים שֶׁגָּמַל עִמָּהֶם חֶסֶד וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם תָּמִיד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק אֶצְלֵנוּ הָאֱמוּנָה בְּעַצְמֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ בִּשְׁאֵלַת צְרָכֵינוּ.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִּימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם וְכוּ' צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב" וְכוּ', הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁפָּעַלְתָּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ וְעָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת כֵּן צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב גַּם עַתָּה.
אַךְ לִפְעָמִים יָכוֹל הַבַּעַל דָּבָר לְהַחֲלִישׁ דַּעַת הָאָדָם, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ פָּעֲלוּ הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתָם, אֲבָל אִישׁ גָּרוּעַ כָּמוֹךָ אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁתִּפְעַל בִּתְפִלָּתְךָ. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן הוּא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קי
about 1 min · about 110 words · 87% of the book by the end of today
עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם וִירִידָתוֹ לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה הַמָּלֵא קְלִפּוֹת וְהַסָּתוֹת וְכוּ' הוּא כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא הַחֲסָדִים הַנֶּעְלָמִים מְאֹד מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדַּת הַחֶסֶד נִקְרָא גְּדוֹלָה וְכָל מַה שֶּׁמּוֹצִיאִין חַסְדּוֹ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר.
וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן הָעִנְיָן שֶׁל בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ גַּם בְּעֵת הַיְרִידָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּעֹצֶם חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא הַחֲסָדִים הַנֶּעְלָמִים אֶל הַגִּלּוּי שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה יְתֵרָה בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, כִּי עַל יְדֵיהֶם נִתְגַּלֶּה גְּדֻלַּת חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר (שָׁם אוֹת ט"ו):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · תפלה · אות יב
about 3 min · about 260 words · 90% of the book by the end of today
בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה וּרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא, הַכֹּל בְּאֹפֶן שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה לָנֶצַח, גַּם אַחַר הַתְּחִיָּה, וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁגַּם מַה שֶּׁלִּפְעָמִים נִתְעַכֵּב הַשֶּׁפַע, חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִית אַחַר הַתְּחִיָּה, כִּי הֲלֹא מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא טוֹב וּמֵיטִיב כָּל כָּךְ וְכֹל יָכוֹל וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם כָּל הָעוֹלָם בְּכָל עֵת, מְכַלְכֵּל חַיִּים וְכוּ', אִם כֵּן מֵאַיִן בָּא זֶה שֶׁלִּפְעָמִים נִתְעַכֵּב הַשֶּׁפַע, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהַאֲמִין, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל טוֹבָה נִצְחִית, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר שָׁם בִּבְרָכָה זוֹ כַּמָּה פְּעָמִים עִנְיַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּסָמוּךְ לְעִנְיַן פַּרְנָסָה, כִּי בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה מִתְעַקֵּם לֵב הָאָדָם בְּיוֹתֵר וְקָשֶׁה לוֹ בְּכָל פַּעַם עַל עִכּוּב הַפַּרְנָסָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּירוֹ בְּעִנְיָן זֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה וְהַכַּלְכָּלָה, שֶׁמְּכַלְכֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם - הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית אַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וּמֵחֲמַת סִבָּה זוֹ עַצְמָהּ מִתְעַכֵּב הַפַּרְנָסָה לִפְעָמִים בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית אַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה וּבִרְכַּת אַתָּה קָדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֶצֶם הַתַּכְלִית, שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְאַחַר הַתְּחִיָּה שֶׁיַּקְדִּישׁוּ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלַל כָּל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יְהַלְּלוּךָ סֶּלָה וְאַחַר שֶׁכְּבָר סִדְּרוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְהוֹדִיעוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, אַחַר־כָּךְ מִתְפַּלְּלִין עַל צְרָכָיו, וְגַם זֶה מִתְפַּלְּלִין תְּחִלָּה הָעִקָּר עַל הַתַּכְלִית: עַל דַּעַת וּתְשׁוּבָה וּסְלִיחַת עָווֹן, וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלְּלִין עַל צָרְכֵי הַגּוּף, אֲבָל כָּל כַּוָּנָתֵנוּ גַּם בָּזֶה רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמוֹדִים, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּל יָכוֹל, וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ - הַכֹּל לְטוֹבָה, רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל צָרְכֵינוּ בִּכְדֵי לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע בִּשְׁלֵמוּת, וְהָעִקָּר - רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וְעַל כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים קְרִיאַת־שְׁמַע קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי קְרִיאַת־שְׁמַע אָנוּ נִכְלָלִין בְּאֶחָד, וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (הִלְכוֹת מִילָה, הֲלָכָה ה', אוֹת ה, ז):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תסא · פסקה 3 – פסקה 3
about 7 min · about 740 words · 89% of the book by the end of today
דַּע יְדִידִי, כִּי תְהִלָּה לָאֵל, עָשִׂיתִי הַחֲתֻנָּה לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה לְמַזָּל טוֹב, וּתְהִלָּה לָאֵל, הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה'. וּבָאתִי לְפֹה בְּיוֹם ו', עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת קֹרַח, וְגֹדֶל הַיִּסּוּרִים וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁהָיָה לִי בְּעִנְיַן בִּנְיַן הַגַּג אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם, שֶׁנִּסְכַּם לִסְתֹּר לְגַמְרֵי הַגַּג הָרִאשׁוֹן וְכֵן עָשִׂינוּ וְהִתְחַלְתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לַעֲשׂוֹת גַּג חָדָשׁ לְגַמְרֵי. וְגֹדֶל הַטִּרְחָא וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לִי בָּזֶה אֵין לְשַׁעֵר, וּבִפְרָט רִבּוּי הַהוֹצָאָה מְאֹד, כִּי אֵין בְּנִמְצָא פּוֹעֲלִים לִשְׂכֹּר, וּצְרִיכִים לִתֵּן יוֹתֵר מִשְּׁנֵי זְהוּבִים לְיוֹם, וְגַם הָעֵצִים בְּיֹקֶר גָּדוֹל, וְכָעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת. וּתְהִלָּה לָאֵל, כְּבָר סָמוּךְ לִגְמַר הַעֲמָדַת הַקְּרַאקִוֶויס [הַקּוֹרוֹת] שֶׁעַל הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ בְּעַצְמוֹ, אַךְ עֲדַיִן לֹא קָבְעוּ לַאטֶיס [קוֹרוֹת קְטַנוֹת] וְאֵינָם בְּנִמְצָא לִקְנוֹת כְּלָל אֲפִלּו בְּיֹקֶר, וְגַם טִשֶׁערִיפֶּיס [רְעָפִים] אֵין בְּנִמְצָא לִקְנוֹת, וָעַל בֵּית אָבִיךָ, נֵרוֹ יָאִיר, עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְנוּ לַעֲסֹק כְּלָל, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לְמָחָר בְּדַעְתֵּנוּ לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן הַגַּג שֶׁעַל בֵּית אָבִיךָ, נֵרוֹ יָאִיר, וְאֵין לָנוּ עֵצִים כָּרָאוּי, מִכָּל־שֶׁכֵּן לַאטֶיס וּטְשֶׁערִיפֶּיס וּפּוֹעֲלִים, וְאִם נִמְצָא בִּיגִיעָה רַבָּה צְרִיכִים הוֹצָאוֹת רַבּוֹת, כִּי הַכֹּל בְּיֹקֶר גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי וְכוּ'. וְגַם אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל הַכְּלָל לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁתִּרְאֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחֲךָ לְקַבֵּץ מָעוֹת בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וּבְבוֹאִי לְפֹה קֹדֶם שֶׁסָּתַרְתִּי הַגַּג הָרִאשׁוֹן, אָמְרוּ לִי בְּשִׁמְּךָ, שֶׁהִבְטַחְתָּ לַעֲזֹר מִקְּרוּמִינְשַׁאק בְּסַךְ עֶשְׂרִים רוּבָּל־חָדָשׁ, וְגַם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, הִבְטִיחַ לִתֵּן כָּרָאוּי מִשָּׁם, וְעַל זֶה סָמַכְתִּי לִסְתֹּר הַגַּג הָרִאשׁוֹן וּלְהַעֲמִיס עָלַי הוֹצָאָה מְרֻבָּה כָּזֹאת. כָּעֵת יִרְאֶה לְבַל יְשַׁנֶּה דְּבָרוֹ וְיִשְׁלַח עַל־כָּל־פָּנִים סַךְ הַנַּ"ל. וְאִם אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לִשְׁלֹחַ מִיָּד עַל־כָּל־פָּנִים יִרְאֶה לְהָבִיא עִמּוֹ צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּעֵרֶךְ סַךְ הַנַּ"ל לִקְהִלַּת טְשֶׁעהְרִין עַל שַׁבַּת־נַחֲמוּ, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כִּי בְּדַעְתִּי לָבוֹא לְשָׁם אָז, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְתִרְאֶה אַתָּה לָבוֹא לְשָׁם עִם הַסַּךְ הַנַּ"ל, כִּי בְּלֹא זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לִגְמֹר הַבִּנְיָן, וְחַס וְשָׁלוֹם נִשָׁאֵר בְּאֶמְצַע חָלִילָה, וְאֵין לְזָרֵז [אֶלָּא] לִמְזֹרָזִין, בִּפְרָט בְּעֵסֶק כָּזֶה. מֻבְטְחַנִי, שֶׁבְּוַדַּאי יְקַיֵּם דְּבָרַי מִיָּד וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וּבְעִנְיַן מַעֲלַת גְּדֻלּוֹת נוֹרְאוֹת בִּנְיַן הַבֵּית־הַמִדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ אִתִּי תְּהִלָּה לָאֵל, הַרְבֵּה לְדַבֵּר בַּפֶּה וּבִכְתָב, וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁתִּרְאֶה וְתִשְׁמַע דְּבָרֵנוּ בָּזֶה, יִרְאוּ עֵינֶיךָ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בָּזֶה לְסַיֵּעַ בְּסִיּוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, כִּי גָּדוֹל הַמְּעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, וְה' יְשַׁלֵּם פָּעָלְכֶם וְיַעֲזֹר לָכֶם וְיוֹשִׁיעֲכֶם בְּכָל מַה שֶּׁאַתֶּם צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ רַב לְהוֹשִׁיעַ.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח, הַטָּרוּד מְאֹד וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּקָרוֹב בְּשִׂמְחָה, וְשֶׁתִּזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל, וְה' יִגְמֹר בַּעַדְךָ לְטוֹבָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' דְּבָרִים תר"ד אוּמַאן.
רַב שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְחַיִּים וְכָל טוּב לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הַוָּתִיק הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל הַנִּכְתַּב בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל, וּקְרִיתִיו הֵיטֵב פַּעֲמַיִם. וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי בְּנִי חֲבִיבִי מַה זֶּה קוֹל הָרַעַשׁ שֶׁלְּךָ לְדוּנְךָ לְכַף זְכוּת. הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֵינִי דָּן אוֹתְךָ לִזְכוּת תָּמִיד. בִּפְרָט שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ נֶגְדִּי שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנִי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְדוּנְךָ לְכַף זְכוּת, לֹא יָדַעְתִּי מִי אָמַר לְךָ בִּשְׁבִילִי שֶׁאֲנִי מִתְרַעֵם חַס וְשָׁלוֹם עָלֶיךָ שֶׁפָּגַמְתָּ לַעֲשׂוֹת נֶגֶד רְצוֹנִי חַס וְשָׁלוֹם. רַק כָּל מַה שֶּׁדִּבַּרְתִּי בָּזֶה שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר קְצָת וְיֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלֶיךָ וְעַל כַּיּוֹצֵא בְּךָ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים אֲשֶׁר רְצוֹנָם חָזָק תָּמִיד בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת עִמִּי בְּכָל עֵת, וְהַמְּנִיעוֹת מִתְפַּשְּׁטִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת חֲתֻנַּת בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה גָּבַהּ טוּרָא בֵּינָן, וְלֹא יָכֹלְתָּ אַתָּה וְאָחִיךָ רַבִּי שַׁכְנָא, נֵרוֹ יָאִיר לִהְיוֹת עִמִּי עַל הַחֲתֻנָּה. אֲבָל לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לְהִתְרַעֵם עָלֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם, רַק דִּבַּרְתִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּעִנְיַן הִתְפַּשְּׁטוּת הַמְּנִיעוֹת מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן הֵם מִתְפַּשְּׁטִים עַל כָּל אֶחָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים מִזֶּה אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שֶׁלְּפִי מַדְרֵגָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל וְלִפְעָמִים אֵינוֹ רַשַּׁאי לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּיוֹתֵר לְשָׁבְרָם. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, וּמִן הַסְּתָם כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה. הֲלֹא בְּוַדַּאי רְצוֹנִי הָיָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה טָרוּד בַּעֲבוֹדַת הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] וְיִהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה בְּסִבָּה קַלָּה מִמָּקוֹם אַחֵר בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ יוֹתֵר וְכוּ', אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת; טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר גַּם מֵעֵסֶק הַפָּאסְט אַתָּה נוֹסֵעַ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְגַם עַל שָׁבוּעוֹת וְשַׁבַּת חֲנֻכָּה, וְלִפְעָמִים גַּם בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה. וְזֶה כָּל הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי וְשֶׁל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה מַה שֶּׁאַף עַל פִּי כֵן בְּחֶמְלָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא עָשַׂנִּי גוֹי וְהִבְדִּלָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְכוּ', וְאִם שֶׁהָיָה לִי קְצָת נַחַת מִמִּכְתָּבְךָ מִמַּה שֶּׁהֵבַנְתִּי שֶׁאַתָּה רָגִיל קְצָת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה לִפְנֵי ה' שֶׁזֶּה הָעִקָּר, אַף עַל פִּי כֵן אֵין רְצוֹנִי שֶׁתַּחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת חִנָּם כָּל כָּךְ. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרְךָ וּלְהוֹדוֹת עַל הֶעָבָר וּלְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ בִּכְלָל וּבִפְרָט וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · קצת שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים · פסקה 1
about 1 min · about 30 words · 89% of the book by the end of today
ר' יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב. בְּנוֹ ר' צְבִי. נֶכְדּוֹ רַבִּי אַהֲרֹן [מִטִּיטַיֶיאב]. חֹתְנוֹ ר' צְבִי.
נֶכְדּוֹ ר' אֶפְרָיִם אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ סִידִילְקֶב. נֶכְדּוֹ ר' בָּרוּךְ מִטּוּלְטְשִׁין.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״פ · סעיף ט״ו – סעיף ו׳
about 4 min · about 400 words · 86% of the book by the end of today
פְּרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וּמַהוּ פְּרוֹזְבּוּל. הַמַּלְוֶה הוֹלֵךְ אֵצֶל שְׁלשָׁה בְּנֵי תוֹרָה שֶׁיִהְיוּ בֵּית דִּין, וְיֹאמַר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם דַּיָנִים, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֶּשׁ לִי עַל פְּלוֹנִי וְעַל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָן חוֹבוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה. וְהֵמָּה כּוֹתְבִים לוֹ פְּרוֹזְבוּל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְמוֹתַב תְּלָתָא כַחֲדָא הָוֵינָא, וַאֲתָא פְּלוֹנִי הַמַּלְוֵה וְאָמַר לְפָנֵינוּ, מוֹסֵר אֲנִי וְכוּ'. וּשְׁלָשְׁתָּן חוֹתְמִין לְמַטָּה, בִּלְשׁוֹן דַּיָּנִים אוֹ בִּלְשׁוֹן עֵדִים. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם בְּסוֹף הַשָּׁנָה, דְּהַיְנוּ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין דַוְקָא לִכְתֹּב אֶת הַפְּרוֹזְבּוּל, אֶלָּא דַּי בְּמַה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בִּמְקוֹמוֹ בֵּית דִּין, יָכוֹל לוֹמַר, אֲנִי מוֹסֵר שְׁטָרוֹתַי לְבֵית דִּין שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי.
לֹא מַהֲנֵי פְּרוֹזְבּוּל אֶלָּא אִם יֵשׁ לַלֹּוֶה קַרְקַע. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, סַגֵּי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא עָצִיץ נָקוּב, סַגֵי. וַאֲפִלּוּ אֵין לַלֹּוֶה כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ לֶעָרֵב אוֹ שֶׁיֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא חַיָב לוֹ לְלֹוֶה זֶה, נַמֵּי מַהֲנֵי. וְאִם גַּם לְאֵלּוּ אֵין לָהֶם כְּלָל, אִם יֵש לַמַּלְוֶה קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, יָכוֹל לְזַכּוֹת לוֹ לַלֹּוֶה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אַחֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנָיו, וּמַהֲנֵי לִפְרוֹזְבּוּל.
כְּשֶׁנָפַל בֵּין שְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֵיזֶה סִכְסוּךְ, רָאוּי לָהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר בְּטוֹב וְשֶׁיְוַתֵּר כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִזִּילוּתָא דְבֵי דִינָא בָּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפַּשֵׁר בְּטוֹב, וּמֻכְרָחִים לָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט, יָבוֹאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין יִשְֹרָאֵל. וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַיָנֵי גוֹיִם וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲפִלּוּ בְּדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִתְקַשְׁרוּ בְּקִנְיָן עַל זֶה אוֹ שֶׁכָּתְבוּ כֵן בִּשְׁטָר, אֵינוֹ כְלוּם. וְכָל הַבָּא לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵּף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת משׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר הַמֻּתָּר לְמֶעְבָּד דִּינָא לְנַפְשֵׁהּ, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בְּסָעִיף ט, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ עַל יְדֵי גּוֹיִם. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ דָן לִפְנֵי הַגּוֹיִם, אֶלָּא שֶׁכּוֹפֵהוּ עַל יְדֵי גוֹי שֶׁיַעֲמֹד עִמּוֹ לְדִין יִשְֹרָאֵל, רָאוּי לְמָתְחוֹ עַל הָעַמּוּד.
הָיְתָה יָדָם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ גֶבֶר אַלָּם, יִתְבָּעֶנוּ לְדַיָּנֵי יִשְֹרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא, נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בְּדִינֵיהֶם.
מִי שֶׁתּוֹבְעִים אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מֻחְזָק בּוֹ, אָסוּר לוֹ לְבַקֵּשׁ צְדָדִים לְהִשָּׁמֵט, כְּדֵי שֶׁיִתְרַצֶה הַלָּה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ פְשָׁרָה וְיִמְחוֹל לוֹ עַל הַשְּׁאָר. וְאִם עָבַר וְעָשָׂה כֵן, אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי שָׁמַיִם, עַד שֶׁיִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ.
אָסוּר לְבַעַל דִּין לְסַפֵּר עִנְיַן הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדַּיָן שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַעַל הַדִּין חֲבֵרוֹ. וְלֹא יַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לִפְנֵי הַדַּיָן קֹדֶם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא נֶחְשָׁד שֶׁמַּקְדִּים כְּדֵי לְסַדֵּר טַעֲנוֹתָיו שֶׁלֹּא בִפְנֵי חֲבֵרוֹ (ספר מאירת עינים).
כְֹּשֵם שֶׁהַדַּיָן הַלּוֹקֵחַ שֹׁחַד אֲפִלוּ לְזַכּוֹת אֶת הַזַכַּאי עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, כָּךְ הַנּוֹתֵן אֶת הַשֹּׁחַד עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה דְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ב
"אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח, אַתָּה הוּא קדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכָל הַזְּמַן כֻּלּוֹ מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵן לִי דַעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי וְשָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג שֶׁכָּל הַזְּמַן אֵינוֹ כְלוּם, "כִּי הַכּל הָבֶל", וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר, וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת אֲמִתִּי, רַק כָּל הַזְּמַן הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, אֲשֶׁר בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת אַתָּה מַעֲלִים הַדַּעַת מִבְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַזְּמַן, וְהַכּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת בַּדַּעַת הָאֲמִתִּי אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל זַכֵּנוּ לְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ וּלְהִכָּלֵל בֶּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְהִכָּלֵל בְּדַעְתָּם הַשָּׁלֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְיָצְאוּ מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי, וְנִצְּלוּ בִּשְׁלֵמוּת מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן זַכֵּנוּ לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְלִדְרךְ בִּנְתִיבוֹתֵיהֶם וּלְקַיֵּם עֵצוֹתֵיהֶם, לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְאַל יְבַהֲלוּנוּ פִּגְעֵי הַזְּמַן כְּלָל, רַק נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּבִטּוּל הַזְּמַן, שֶׁבֶּאֱמֶת הַזְּמַן בָּטֵל וּמְבֻטָּל, וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְבַּטְּלִים כָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים כֻּלָּם מִפִּגְעֵי הַזְּמַן.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ מֵרָחוֹק דְּבָרִים גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה, רְמָזִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וְרָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק דַּרְכֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת לְחַיּוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, לְהָשִׁיב נַפְשֵׁנוּ בְּעמֶק מְרִירוּת הַגָּלוּת הָאָרוֹךְ הַזֶּה, לְהַזְכִּירֵנוּ גְדֻלַּת נוֹרְאוֹתֶיךָ, לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ וּלְנַחֲמֵנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר כְּבָר סָבַלְנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת בְּלִי מִסְפָּר מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה, אֲשֶׁר כִּמְעַט "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד, וּכְבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת וְרַבִּים מִבְּנֵי עַמֶּךָ נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה כָּל כָּךְ אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה חוֹשֵׁב מֵרָחוֹק לְהֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ בְּטוֹבוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ עַל כֵּן רָמַזְתָּ לָנוּ מֵרָחוֹק וְהוֹדַעְתָּנוּ גַם עַתָּה הִתְנוֹצְצוּת נִפְלָא מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעַן נֵדַע וְנַאֲמִין שֶׁכָּל אֲרִיכַת הַזְּמַן שֶׁל כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת מַה שֶּׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם הַגָּלֻיּוֹת בִּכְלָלִיּוּת, וּבִפְרָטִיּוּת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכּל אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְלוּם וְהַכּל יִשְׁתַּכַּח וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי בָּעֵת שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת הַשָּׁלֵם עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה, וְהָאֵר עָלֵינוּ הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי שֶׁנִּזְכּר תָּמִיד בְּבִטּוּל הַזְּמַן, כִּי הַזְּמַן רָץ וְשָׁט וּפּוֹרֵחַ מְאד, וְאֵינוֹ מִתְמַהְמֵהַּ וּמִתְעַכֵּב אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל חֲמל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַצִּילֵנוּ מִפִּגְעֵי הַזְּמַן, וְאַל נַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד לָנֶצַח בְּעוֹלָם עוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין וְלִרְאוֹת בִּטּוּל הַזְּמַן, וְאַל יַטְעֶה אוֹתָנוּ הַזְּמַן כְּלָל וְנִזְכֶּה לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתָנוּ כְּלָל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְנִזְכֶּה בְּכָל עֵת לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת, וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל כָּל הַזְּמַן בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת "הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ו · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 311 of 354 in the cycle of 5789
Estimated study time today: short about 3 min · full about 39 min
Torah portion of the week: Vaetchanan
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on July 28, 2029, at about 19:39.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַפָּלָה לָרְשָׁעִים וְנִתְגַּלֶּה גְּדֻלּוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְשָׁבִים הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וְעַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (לק"א סי' ס"ו אות ג')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.