Study for this day
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Sunday, 17 Sivan 5791 · June 8, 2031
Study progress
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
Today's study
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רס״ז · אות א׳ – אות א׳
about 8 min · about 750 words · 72% of the book by the end of today
Likutei Moharan I, 267:1שָׁבוּעוֹת הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה, כִּי חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה (תיקון כה), וּבְשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ:
Likutei Moharan I, 268:1כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים. וְהִנֵּה הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּעְגַּעַת תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרָהּ, וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הִיא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁהּ, וּמַתְחֶלֶת לְהַמְשִׁיךְ עַצְמָהּ לְהִסְתַּלֵּק מִגּוּף הָאָדָם, וּמִזֶּה נֶחֱלֶה הָאָדָם, עַל יְדֵי שֶׁנֵּחֱלָשׁ כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשֶׁכֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְמַלֵּא רְצוֹנָהּ, כִּי הִיא רוֹצָה רַק שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא: וּמַה שֶּׁהָאָדָם חוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ עַל יְדֵי רְפוּאוֹת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁזֶּה הָאָדָם יָכוֹל לָכֹף עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת הֶפֶךְ תַּאֲוָתוֹ וּרְגִילוּתוֹ, כִּי הוּא מֻרְגָּל בַּאֲכִילַת לֶחֶם וּשְׁאָר מַאֲכָלִים, וְעַכְשָׁו כּוֹפֶה תַּאֲוָתוֹ וּמְקַבֵּל רְפוּאוֹת וְסַמִּים מָרִים בִּשְׁבִיל בְּרִיאוּתוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁהוּא יָכוֹל לָכֹף תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּכְלִית, עַל כֵּן הִיא חוֹזֶרֶת אֵלָיו, כִּי הִיא מְצַפָּה שֶׁיָּכֹף תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי – לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ יִתְבָּרַךְ:
Likutei Moharan I, 269:1לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר. וְסִימָן לַדָּבָר: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר (שופטים ד׳:ה׳), וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יד): מַה תָּמָר אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ זַ"ל)
Likutei Moharan I, 270:1כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הִתְעוֹרְרוּת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֶחָד אוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּסְלִיחוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת בְּלֵב נִשְׁבָּר, אֲזַי חֲבֵרוֹ מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן, כִּי מִתְעוֹרֵר מֵחֲבֵרוֹ וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְנִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן, וּמַתְחִיל לוֹמַר גַּם־כֵּן בַּקָּשׁוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ אֵצֶל הָאָדָם עַצְמוֹ הִתְעוֹרְרוּת מִנֵּהּ וּבֵהּ, שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת וְצוֹעֵק: וַי לִי, וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרֵר מִזֶּה וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ: הֵיכָן אֲנִי, וּמִי צוֹעֵק כָּךְ, הֲלֹא וַי לִי, לִי מַמָּשׁ, וּמַתְחִיל שֵׁנִית לִצְעֹק וַי לִי, לִי דַּיְקָא. וְאַף שֶׁבַּתְּחִלָּה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ גַּם־כֵּן אוֹמֵר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, עִם כָּל זֶה אַחַר־כָּךְ רוֹאִין הַהֶפְרֵשׁ בֵּין קֹדֶם לְאַחַר כָּךְ, וְהָבֵן:
Likutei Moharan I, 271:1צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ"ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְכַמּוּבָא לְעֵיל, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הָרַב בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת, שֶׁיָּעֵז פָּנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ. וְזֶה שֶׁאֶחָד מְקֹרָב יוֹתֵר, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר, וּמֵחֲמַת זֶה מְדַבֵּר עִמּוֹ יוֹתֵר, אַךְ זֶה תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת לְדַבֵּר, הוּא מֵחֲמַת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד הַרְבֵּה אֶת ה', וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לוֹ עַזּוּת לְדַבֵּר עִם הָרַב, וּמֵחֲמַת זֶה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, עַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד הַרְבֵּה, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר הַרְבֵּה עִמּוֹ, נִמְצָא שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה. וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה, כִּי כָּל אֶחָד מַתְחִיל מֵחֲבֵרוֹ, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל:
Likutei Moharan I, 272:1הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תהילים צ״ה:ז׳). זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי־אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל, וְגַם שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, לֵאמֹר: מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ – הַיּוֹם דַּיְקָא, וְהָבֵן:
Likutei Moharan I, 273:1דַּע, שֶׁיֵּשׁ בָּנִים שֶׁמּוֹלִידִים בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲבָל יֵשׁ בְּנֵי עֲלִיָּה גְּדוֹלִים מְאֹד, שֶׁמּוֹלִידִים נְשָׁמוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְלַבְּשִׁים בַּבָּנִים הַנּוֹלָדִים בָּעוֹלָם. כִּי כָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְאַף שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר, הֵם רַק מֵהִתְחַלְּקוּת הַנִּיצוֹצוֹת, אֲבָל בִּכְלָל הֵם רַק שִׁשִּׁים רִבּוֹא. אֲבָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ"ל הֵם לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הֵם אֵינָם רְאוּיִין כְּלָל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִין בְּזֶה הָעוֹלָם, הֵם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים מִזֶּה הָעוֹלָם כְּלָל. וְזֶה בְּחִינוֹת בְּנֵי מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: וּבְנֵי רְחַבְיָה רַבּוּ לְמַעְלָה, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא; כִּי הֵם לֹא הָיוּ נֶחֱשָׁבִים בִּכְלַל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, כִּי הֵם הָיוּ לְמַעְלָה מֵהֶם כַּנַּ"ל:
Likutei Moharan I, 274:1דַּע, שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁעוֹבְדִים וִיגֵעִים כָּל יְמֵיהֶם כְּדֵי לַעֲקֹר עַצְמָן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ לְגַמְרֵי, כִּי הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן בְּתוֹכָם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּמוּרִים, הִיא מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם, וּמְבִיאָה בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְיִרְאָה מֵאֵימַת הַדִּין הַגָּדוֹל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג מֵהָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁלָּהֶם, עַל כֵּן הֵם מִתְאַוִּים וִיגֵעִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לִכְפִירָה גְּמוּרָה בְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד צַד סָפֵק לִנְטוֹת אֶל הָאֱמֶת. אֲבָל צְרִיכִים לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַחֲמָנָא לִשֵּׁזְבַן, כִּי הַיַּהֲדוּת שֶׁבָּהֶם אֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתָם, וּמְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם תָּמִיד: וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם, כְּשֶׁמַּגִּיעִין וּבָאִין לְמַה שֶּׁהִתְאַוּוּ, דְּהַיְנוּ לִכְפִירָה גְּמוּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּלִי שׁוּם סָפֵק, אֶל הָאֱמֶת, אֲזַי תֵּכֶף וּמִיָּד מֵתִים מִן הָעוֹלָם, וְאָז רוֹאִין הָאֱמֶת:
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות ק״צ – אות קצ״א
about 1 min · about 110 words · 69% of the book by the end of today
Sichot HaRan 190אָמַר שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים צִיֵּר לְעַצְמוֹ עִנְיְנֵי מִיתָה, כְּאִלּוּ הוּא מֵת מַמָּשׁ, עַד שֶׁהִרְגִּישׁ טַעַם מִיתָה מַמָּשׁ. גַּם אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר שֶׁבִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה מְצַיֵּר לְעַצְמוֹ מִיתָתוֹ וְאֵיךְ יִבְכּוּ עָלָיו וְכוּ’. וְצִיֵּר לְעַצְמוֹ הֵיטֵב כָּל עִנְיְנֵי מִיתָה, וְאָמַר שֶׁהוּא מְלָאכָה לְצַיֵּר לְעַצְמוֹ זֹאת הֵיטֵב.
Sichot HaRan 191פַּעַם אַחַת נִכְנַס לַבַּיִת וְעָנָה וְאָמַר: “מַה לַּעֲשׂוֹת כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הָאָדָם הַר גָּדוֹל שֶׁל אֵשׁ וּמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר מֻנָּח אוֹצָר טוֹב וְיָקָר וְנֶחְמָד מְאֹד מְאֹד? אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הָאוֹצָר כִּי אִם כְּשֶׁעוֹבְרִין דֶּרֶךְ הָהָר שֶׁל הָאֵשׁ. וְהַהֶכְרֵחַ לָבוֹא לְאוֹתוֹ הָאוֹצָר הַנֶּחְמָד וְהַיָּקָר וְכוּ'”. אַחַר אֵיזֶה יָמִים שׁוּב דִבֵּר מִזֶּה, וְשָׂחַק וְאָמַר: “כְּבָר נוֹדַע לִי הַדָּבָר הַזֶּה מַה לַּעֲשׂוֹת לָזֶה”
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״א
about 1 min · about 70 words · 71% of the book by the end of today
Shivchei HaRan, Part II: His Journey to the Land of Israel, 21 · part 9 of 34 (site division)והיתה הספינה מטרפת בים כל הלילה עד אור הבקר, אז נשקט הרוח סערה וישמחו כי ישתקו. אך לא הנחם למחוז חפצם כי על ידי הרוח סערה חזרו ובאו סמוך לעכו בערך מהלך יום.
Read the complete passage on Sefaria ↗Shivchei HaRan, Part II: His Journey to the Land of Israel, 21 · part 10 of 34 (site division)ואחר כך, אחר חצי היום, נתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, ונשא את הספינה. והיתה הספינה מטרפת ומבלבלת כמה ימים ולילות רצופים, יעלו שמים ירדו תהומות, ולא היה לבעלי הספינה שום עצה איך להמלט. ויחגו וינועו כשכור כל חכמתם תתבלע.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שצ״א
about 3 min · about 270 words · 65% of the book by the end of today
Chayei Moharan 391שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל נָאֶה לְעִנְיַן מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לְגַלּוֹת כָּל־כָּךְ תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עֲדַיִן שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם. וְסִפֵּר לְעִנְיָן זֶה מִמֶּלֶךְ אֶחָד שֶׁחָלָה בְּנוֹ יְחִידוֹ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁכָּל הָרוֹפְאִים מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ וְנִתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רוֹפֵא מֻפְלָג בְּחָכְמָה מְאֹד וּבִקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ בְּתַחֲנוּנִים גְּדוֹלִים לְהִשְׁתַּדֵּל עִם בְּנוֹ. וְהֵשִׁיב לוֹ הָאֱמֶת שֶׁרְפוּאָתוֹ קָשָׁה וּרְחוֹקָה מְאֹד אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יַעֲשׂוּ עוֹד תַּחְבּוּלָה אַחַת אֲזַי אֶפְשָׁר דְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה. אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לוֹמַר לְךָ זֹאת הַתַּחְבּוּלָה מֵחֲמַת שֶׁהִיא דָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד. וְהִפְצִיר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מְאֹד לְגַלּוֹת לוֹ הַתַּחְבּוּלָה. וְאָמַר לוֹ תֵּדַע שֶׁבִּנְךָ הוּא חוֹלֶה מְסֻכָּן מְאֹד בְּתַכְלִית עַד שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִתֵּן לוֹ לְתוֹךְ פִּיו אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת מִסַּמְמָנֵי הָרְפוּאוֹת. אַךְ אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ סַמְמָנֵי רְפוּאוֹת יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר צְלוֹחִית אַחַת קְטַנָּה מְאֹד עוֹלָה לְסַךְ אַלְפֵי אֲלָפִים, וּצְרִיכִין לְמַלֹּאת חָבִיּוֹת מָלֵא מִסַּמְמָנִים הַיְקָרִים הָאֵלֶּה, וְלִקַּח בִּדְלָיִים מְלֵאִים מִסַּמְמָנִים הָאֵלֶּה וְלִשְׁפֹּךְ עַל בִּנְךָ הַחוֹלֶה. וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁכָּל הַסַּמְמָנִים הַיְקָרִים הָאֵלֶּה יֵלְכוּ לְאִבּוּד לְגַמְרֵי, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְחַזֵּק גּוּפוֹ מְעַט עַל־יְדֵי־זֶה. וְאוּלַי מִתּוֹךְ שֶׁיִּשְׁפְּכוּ עָלָיו הַרְבֵּה כָּל־כָּךְ יִכְנֹס לְתוֹךְ פִּיו גַּם־כֵּן אֵיזֶה טִפָּה עַל־כָּל־פָּנִים, עַל־יְדֵי־זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה. וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לָזֶה וְצִוָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַפֵּא הַבֵּן מֶלֶךְ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא שֶׁדַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹלִים מְדֻכָּאִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ כָּל־כָּךְ רַחֲמָנָא לִצְלַן. עַל־כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק הָרוֹפֵא נֶאֱמָן לִשְׁפֹּךְ עָלֵינוּ סַמְמָנִים יְקָרִים וְנוֹרָאִים מְאֹד. אַף־עַל־פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁכִּמְעַט הַכֹּל הוֹלֵךְ לְאִבּוּד חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן רֵיחַ טוֹב קוֹלֵט, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אוּלַי נִזְכֶּה לַחְטֹף מֵהֶם אֵיזֶה טִפָּה יְקָרָה וְנִפְלָאָה לְתוֹךְ פִינוּ וּפְנִימִיּוּתֵנוּ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעָלָיו
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · צדקה · חלק ראשון · אות כ׳
about 1 min · about 10 words · 72% of the book by the end of today
Sefer HaMiddot, Charity I:20כ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּנִין אֶת הָאָדָם כַּמָּה יַפְסִיד, וְאִם זָכָה נוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לַעֲנִיִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ס״ג – אות ס״ד
about 3 min · about 270 words · 73% of the book by the end of today
Sippurei Maasiyot, Story 12:63אַךְ אוֹתְךָ לא עָבַרְתִּי [הַיְנוּ שֶׁהַגִּבּוֹר לא עָבַר עַל מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַבַּעַל תְּפִלָּה].
Read the complete passage on Sefaria ↗Sippurei Maasiyot, Story 12:64עָנָה וְאָמַר הַבַּעַל תְּפִלָּה: אֲנִי עָבַרְתִּי עַל מְקוֹם כֻּלָּם וְגַם עַל מָקוֹם שֶׁלְּךָ [הַיְנוּ שֶׁהַבַּעַל תְּפִלָּה עָבַר גַּם עַל מְקוֹם הַגִּבּוֹר] כִּי הָיִיתִי עוֹבֵר בְּמָקוֹם אֶחָד וְרָאִיתִי שֶׁעוֹמֵד כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ וְהֵבַנְתִּי שֶׁכָּאן יֵשׁ בְּוַדַּאי הַמֶּלֶךְ אַךְ לא הָיִיתִי יָכוֹל לְבַקְשׁוֹ וּלְמָצְאוֹ וְכֵן הָלַכְתִּי יוֹתֵר וְעָבַרְתִּי עַל יָם שֶׁל דָּם וְהֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַיָּם נַעֲשָׂה בְּוַדַּאי מֵהַדְּמָעוֹת שֶׁל הַמַּלְכָּה, שֶׁהִיא בּוֹכָה עַל כָּל הַנַּ"ל וּבְוַדַּאי הַמַּלְכָּה הִיא כָּאן אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לְבַקְשָׁהּ וּלְמָצְאָהּ וְכֵן עָבַרְתִּי עַל יָם שֶׁל חָלָב וְהֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַיָּם נַעֲשָׂה בְּוַדַּאי מֵהֶחָלָב שֶׁל הַבַּת מַלְכָּה שֶׁנֶּאֱבַד בְּנָהּ כַּנַּ"ל וְהָיָה דוֹחֵק אוֹתָהּ רִבּוּי הֶחָלָב, וּמִזֶּה נַעֲשָׂה הַיָּם הַזֶּה שֶׁל חָלָב וּבְוַדַּאי בְּכָאן הִיא הַבַּת מַלְכָּה אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לְבַקְשָׁהּ וּלְמָצְאָהּ וְכֵן עָבַרְתִּי יוֹתֵר וְרָאִיתִי שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל זָהָב שֶׁל הַתִּינוֹק הַנַּ"ל, וְלא לָקַחְתִּי מֵהֶם כְּלָל וְיָדַעְתִּי שֶׁכָּאן הוּא בְּוַדַּאי הַתִּינוֹק הַנַּ"ל אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לְבַקְשׁוֹ וּלְמָצְאוֹ וְכֵן עָבַרְתִּי יוֹתֵר וְהָיִיתִי עוֹבֵר עַל יָם שֶׁל יַיִן וְיָדַעְתִּי שֶׁזֶּה הַיָּם נַעֲשָׂה בְּוַדַּאי מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמֵּלִיץ שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמְדַבֵּר תַּנְחוּמִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר פָּנָיו וּמְדַבֵּר תַּנְחוּמִין לְהַבַּת מַלְכָּה וּמֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נַעֲשָׂה הַיָּם שֶׁל יָיִן [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב"] אַךְ לא הָיִיתִי יָכוֹל לְמָצְאוֹ וְכֵן עָבַרְתִּי יוֹתֵר וְרָאִיתִי שֶׁעוֹמֵד אֶבֶן שֶׁחָקוּק עָלָיו תְּמוּנַת הַיָּד הַנַּ"ל עִם שִׂרְטוּטִין וְהֵבַנְתִּי שֶׁכָּאן הוּא בְּוַדַּאי הֶחָכָם [שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל] וְהוּא חָקַק לוֹ תְּמוּנַת הַיָּד עַל הָאֶבֶן אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ וְכֵן עָבַרְתִּי יוֹתֵר וְרָאִיתִי שֶׁעוֹמֵד מְסֻדָּר עַל הַר אֶחָד הַשֻּׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב וְהַחפצים יקרי ערך וּשְׁאָר אוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְהֵבַנְתִּי שֶׁכָּאן הוּא בְּוַדַּאי הַמְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת [שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל] אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות קי״ג – אות קט״ו
about 2 min · about 160 words · 70% of the book by the end of today
Likutei Etzot, The Tzaddik 113שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מְבַטְּלִין הַשְּׂאוֹר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּבְרִית אוֹת ס"ו): (לק"ת סי' פ"ג)
Likutei Etzot, The Tzaddik 114עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכַפָּרַת עָווֹן וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וְנַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ: (לק"ת סי' צ"א)
Likutei Etzot, The Tzaddik 115כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, צְרִיכִין לְקַשֵּׁר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשְּׁרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגוֹרֵם חַ"ו פְּגִימַת הַלְּבָנָה, גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. כִּי כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְהַתּוֹרָה וְלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי שִׂיחָתָן, שֶׁמְּשִׂיחִין שִׂיחַת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם. כִּי גַּם שִׂיחָתָן שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי שִׂיחָתָן דַּיְקָא הֵם מְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד, וַאֲזַי כָּל דִּינִין מִתְעַבְּרִין וְכָל חוֹבִין אִתְכַּפְיָן וְכָל נְהוֹרָא וְכָל שְׁלֵמוּ אִשְׁתְּכַּח: (שם)
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ב׳ · קטע כ״ב – קטע ד׳
about 8 min · about 810 words · 71% of the book by the end of today
Likutei Tefilot II, 2:22וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה כָּרָאוּי, בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל חֲנוּכָּה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֶכְךָ, וְלוֹמַר הַלֵּל שָׁלֵם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קָבַעְתָּ לָנוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנוּכָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁהֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא תָּמִיד, שֶׁהוּא הוֹדָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּבִפְרָט בִּימֵי הַחֲנוּכָּה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, וּלְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְבָרֶכְךָ סֶלָה בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Likutei Tefilot II, 2:23אָנָּא ה' מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱל הִים אֵין עוֹד". מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱל הִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצאן מַרְעִיתוֹ בּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ בָּרוּךְ ה' אֱל הֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. (ותפלה זאת טוב לומר למקשה לילד ויאמרו אז "מזמור לתודה" כמה וכמה פעמים כי אמירת "מזמור לתודה" הוא סגולה גדולה למקשה לילד שתזכה להוליד בנקל אמן)
Read the complete passage on Sefaria ↗Likutei Tefilot II, 3:1רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רוֹפֵא אֱמֶת, רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלּ א נָבא לִידֵי שׁוּם מַחֲלָה וּמֵחוֹשׁ וּכְאֵב כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בָּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה חוֹלָאַת אוֹ מֵחוֹשׁ עַל פִּי גְזֵרַת דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ, שֶׁלּ א נִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם לִמְסֹר עַצְמֵנוּ חָלִילָה לְיַד הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי הֵן רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלָּם, הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא יוֹדֵעַ לְרַפְּאוֹת הַחוֹלָאַת וְהַמֵּחוּשׁ כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲפִלּוּ הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים הַבְּקִיאִים וּמֻפְלָגִים בְּחָכְמָתָם מְאד, כִּי אֵין שׁוּם רוֹפֵא מֻמְחֶה וְחָכָם שֶׁיּוּכַל לֵידַע לְכַוֵּן הַסַּם הַמְיֻחָד לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כְּפִי גְּזֵרַת דִּינֶיךָ שֶׁגָּזַרְתָּ שֶׁלּ א יִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי וְסַם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֲשֶׁר עַל כֵּן אִי אֶפְשַׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁיִּתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דַיְקָא שֶׁנִּגְזְרוּ עַל רְפוּאָתוֹ, וּמִי הוּא הֶחָכָם שֶׁיֵּדַע כָּל זֶה מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרב הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים הֵם נִבְעָרִים מִדַּעַת חָכְמַת הָרְפוּאוֹת, וְאֵינָם בְּקִיאִים הֵיטֵב בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, כִּי הִיא חָכְמָה עֲמֻקָּה וְיֵשׁ בָּהּ חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין שִׁעוּר וְתַכְלִית, אֲשֶׁר עַל פִּי רב אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּבִתְנוּעָה קַלָּה הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה וּמַפְסִידִים וּמְקַלְקְלִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמְּתַקְּנִים לִפְעָמִים, וְהֵם הוֹרְגִים וְרוֹצְחִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם, וְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יָדָם כִּי רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ עַל יְדֵי הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים מֵאֲשֶׁר מֵתוּ מִיתַת עַצְמָן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל, וְכַאֲשֶׁר הָרוֹפְאִים הָאֲמִתִּיִּים מוֹדִים עַל זֶה בְּעַצְמָן, שֶׁאִי אֶפְשַׁר לֵידַע חָכְמָה זאת עַל בֻּרְיָהּ, וְהוֹדוּ וְל א בוֹשׁוּ, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִמְנוֹעַ מֵרְפוּאוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Likutei Tefilot II, 3:2רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּקַּע הָעוֹלָם הַרְבֵּה בְּטָעוּת זֶה לַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, מִיָּמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהוֹצִיאָם מִמְּבוּכָה זאת וּבִפְרָט מֵחֲמַת גּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל סוֹבְלֵי חֳלָאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵם מוֹסְרִים עַצְמָן לְיַד הָרוֹפְאִים לְבַקֵּשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה לְמַכּוֹתָם אֲבָל רֻבָּם כְּכֻלָּם תּוֹחַלְתָּם נִכְזָבָה, וְהָרוֹפֵא ל א יִגְהֶה מֵהֶם מָזוֹר, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כַּאֲשֶׁר רַחֲמֶיךָ גּוֹבְרִים עֲלֵיהֶם לְהַגְהוֹת מְזוֹרָם וְלַחֲבשׁ חָלְיָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Likutei Tefilot II, 3:3עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, רוֹפֵא אֱמֶת, רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר נִצְטָרֵךְ לְאֵיזֶה רְפוּאָה לָנוּ אוֹ לִבְנֵי בֵיתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, לְבַל נֵלֵךְ וְנִדְרשׁ אַחַר הָרוֹפְאִים, רַק נִדְרשׁ וּנְבַקֵּשׁ אֶת פְּנֵי ה' תָּמִיד וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבֵנוּ לְהַאֲמִין וְלִבְטחַ בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ וִירֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְתַעֲזר לָנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן מָמוֹן עַל פִּדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ תָמִיד וְתַזְמִין לָנוּ בְּכָל עֵת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִירֵאִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ מֵהַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִתֵּן לָהֶם, בְּאפֶן שֶׁיַּמְתִּיקוּ הַדִּין מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל זַרְעֵנוּ וּבְנֵי בֵיתֵנוּ, עַל יְדֵי הַפִּדְיוֹן נֶפֶשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ עֲבוּרֵנוּ וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל שׁוּם רוֹפֵא שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים
Read the complete passage on Sefaria ↗Likutei Tefilot II, 3:4אֵל נָא רְפָא נָא לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל הַסּוֹבְלֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם, וְתִרְאֶה וְתַשְׁגִּיחַ בְּעָנְיָם וּמַכְאוֹבָם, וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם לְהַחֲלִימָם וּלְרַפּאתָם לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם חִישׁ קַל מְהֵרָה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, ל א יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שׂוֹנְאֶיךָ" וְנֶאֱמַר. "וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה' אֱל הֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ" וְנֶאֱמַר. "וַיּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱל הֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם, ל א אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רפְאֶךָ", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות עה · פסקה 8
about 1 min · about 40 words · 73% of the book by the end of today
השתפכות הנפש · אות עה · פסקה 8 · part 1 of 3 (site division)וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁיֵּשׁ לָזֶה הַרְבֵּה עֲשִׁירוּת מְאֹד וְלָזֶה עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת גָּדוֹל הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְפִי הַבְּחִירָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּיָּדוּעַ, וְ"צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו", שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִם הָאָדָם הַכֹּל חֶסֶד גָּדוֹל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פא
about 1 min · about 130 words · 74% of the book by the end of today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פא · part 7 of 7 (site division)ועל כן על ידי בחינה זאת דייקא מתחנכין לעבודת השם כי כמו שהעבודה שהאדם עושה בימי קטנותו אף על פי שאין לה שלמות גמור בפרט כי מסתמא תכף אחר כך עושה מעשה נערות וקטנות אף על פי כן כל תנועה טובה שהוא עושה אז יקר מאד מחמת שעל ידי זה הוא מתחנך בעבודת השם יתברך. כמו כן הוא אפילו באדם גדול כל זמן שאינו זוכה לשלמות הראוי ואפילו אם הוא רחוק כמו שרחוק אף על פי כן כל נקדה ותנועה של הקדשה שעושה אז יקרה גם כן מאד כי הוא בחינת חנוך ועקר החנוך על ידי ההודאה על העבר על ידי זה מתחזק לצעוק להבא עד שיזכה על ידי זה לתשובה שלמה כנל (הלכות כלאי בהמה הלכה ד אות ט ועיין עוד לקוטי עצות חדש שבת קל).
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · Sections 79–82: completed from an unvocalized transcription of the historical work, with references to sources · The rights status of the typed text is not verified
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · צדיק · אות יח
about 1 min · about 120 words · 76% of the book by the end of today
עצות ישרות · צדיק · אות יחדֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַתָּה כְּבָר לֹא נִשְׁאָר לָנוּ כְּלוּם חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד אוֹמְרִים קְצָת אֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נִשְׁאַר מַמָּשׁ צַדִּיק כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְכוּ', אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לִשָּׁאֵר, חַס וְשָׁלוֹם, בָּזֶה לוֹמַר, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָפַס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נַהֲפוֹךְ הוּא, כִּי לֹא יִטֹּשׁ הַשֵּׁם אֶת עַמּוֹ לְעוֹלָם וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין בְּוַדַּאי לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּהַשְׁאָרָתוֹ, דְּהַיְנוּ חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, כִּי מֵהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בְּוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרָה טוֹבָה לָנֶצַח, רַק צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל (שָׁם, אוֹת י"ח):
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 1 – פסקה 1
about 7 min · about 720 words · 74% of the book by the end of today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' שְׁמִינִי ג' תר"ב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַל יְדֵי בְּנִי רַבִּי שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר בְּחֹל הַמּוֹעֵד הֶעָבַר וְהָיָה לִי לְנַחַת; בִּפְרָט מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ שֶׁהָיָה אֶצְלְךָ יְדִידֵינוּ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, וַאֲשֶׁר הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַאֲמִתַּת אַהֲבָתֵינוּ וְכוּ'. מִי יִתֵּן שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמְּנִיעוֹת, וְיִהְיֶה רָגִיל לְהִתְוַעֵד עִמָּנוּ, וְיֹאחֵז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְיִבְטַח בַּה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹקֵי אֲבוֹתָיו, וְלֹא יֵלֵךְ אַחַר הַהֶבֶל וְכוּ' שֶׁהֵם עֵצוֹת נִבְעָרוֹת שֶׁל הֶהָמוֹן לִהְיוֹת נוֹדֵד שֶׁל שָׁוְא וְכוּ'. וּמַה נַּעֲשֶׂה וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת מְאֹד, עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְיַעֵץ לָאָדָם לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ טוֹבָה בֶּאֱמֶת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר תָּבִין דְּבָרַי הֵיטֵב בְּעִנְיַן יְדִידֵנוּ הַנַּ"ל. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה בִּכְתָב. מִי יִתֵּן שֶׁיָּבוֹא לְפֹה עַל כָּל פָּנִים מִדֵּי עָבְרוֹ לְבַרְדִּיטְשׁוֹב, וּפָנִים אֶל פָּנִים אֲדַבֵּר בּוֹ, אוּלַי אוּכַל לְהַחֲיוֹתוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ בְּדִבְרֵי אֱמֶת הַנּוֹבְעִים מִזְּקֵנוֹ הַקָּדוֹשׁ, הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וּבְוַדַּאי תִּשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַרְבֵּה עִמּוֹ מִזֶּה, וּלְהַרְאוֹת לוֹ מִכְתָּב הַזֶּה, כְּדֵי לְזָרְזוֹ שֶׁיְּקַיֵּם דְּבָרַי אֵלֶּה לִהְיוֹת פֹּה לְטוֹבָתוֹ בְּכָל הָאֳפָנִים. וּבִפְרָט בָּעִנְיָן שֶׁבִּקֵּשׁ טוֹבָתִי, בְּוַדַּאי אֶשְׁתַּדֵּל בָּזֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁאֶפְעֹל. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא אֶפְעֹל בְּמִכְתָּבַי, אֶרְאֶה לְדַבֵּר פָּנִים אֶל פָּנִים עִמָּהֶם, כַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה שָׁם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וּבְוַדַּאי יִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי. אֲבָל לְכָל זֶה הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה בְּעַצְמוֹ אֶצְלִי, וְאָז יִהְיֶה לִי פִּתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר עִמָּהֶם בָּזֶה לְטוֹבָתוֹ. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל. עַל כֵּן אִם הוּא רוֹצֶה לִפְעֹל הַנַּ"ל הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאוּכַל לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתוֹ עוֹד בְּאֵיזֶה טוֹבָה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְיָתֵר מִזֶּה אֲדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה פֹּה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. גַּם בַּלַּיְלָה הֶעָבַר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מֵר"מ נֵרוֹ יָאִיר. וַאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא תָּבוֹא חַס וְשָׁלוֹם עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּבִקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לְהִתְעַכֵּב עֲבוּרְךָ עַל שַׁבָּת שֶׁאַחֲרָיו, דַּע בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁגַּם הָעִכּוּב בְּבֵיתִי עַד שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה קָשֶׁה עָלַי מְאֹד, אַךְ אֲנִי מֻכְרָח לְהִתְעַכֵּב מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁלָּנוּ שֶׁכָּתַב אֵלַי לְהַמְתִּין שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת אַחַר פֶּסַח כַּיָּדוּעַ לְךָ. וְלוּלֵא זֹאת לֹא הִתְמַהְמַהְתִּי עַד כֹּה, מִי יִתֵּן שֶׁיָּבוֹא לְפֹה עַל שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אוֹ בְּיוֹם א' אוֹ ב' שֶׁאַחֲרָיו. בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ מִיָּד לְאוּמַאן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לֹא אוּכַל לְהִתְמַהְמֵהּ עוֹד עַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ שֶׁתָּבוֹא לְפֹה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. גַּם מִי יוֹדֵעַ אוּלַי בְּשַׁבָּת שֶׁאַחֲרָיו יִהְיוּ לְךָ מְנִיעוֹת יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ, כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ מְהֵרָה בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 6וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּבִפְרָט לִידִידִי הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר מְאֹד נִכְסַפְתִּי שֶׁתָּבוֹא עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. אַךְ מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ שֶׁבְּלִבִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהַזְכִּירְךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִיִּית. בִּפְרָט כִּי יָדַעְתִּי כִּי לְבָבְךָ שָׁלֵם עִמָּנוּ, וְנַפְשְׁךָ קְשׁוּרָה בְּנַפְשֵׁנוּ, וּבִשְׁבִיל שְׁטוּת כָּזֶה שֶׁנִּקְשָׁר בְּלִבְּךָ תִּתְעַכֵּב כָּל כָּךְ. לֹא כָּךְ הִיא הַמִּדָּה וְלֹא כָּךְ יָפֶה לְךָ. וּלְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקֳדוֹ, וְדַי בָּזֶה כָּעֵת.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 7דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 9וְשָׁלוֹם לַאֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק פְּרִי צַדִּיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 10כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּמִכְתָּב לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה כַּמָּה דִּבְרֵי אֱמֶת אֵלֶיךָ. וְתִרְאֶה לְקַיְּמָם לָבוֹא מִיָּד לְפֹה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר אֲדַבֵּר עִמְּךָ פֹּה פָּנִים אֶל פָּנִים, תָּבִין בְּעַצְמְךָ אֲשֶׁר צָדְקוּ דְּבָרַי. וְחוּץ מִזֶּה אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת פֹּה לְדַבֵּר עִמִּי לְטוֹבָתְךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה אֲנִי מִצְטַעֵר בְּצַעַרְךָ. וּמַזְכִּיר אוֹתְךָ כָּל פַּעַם, בִּפְרָט עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ. אַךְ קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר לְאָדָם בְּלִי שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת מֵעַצְמוֹ כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה מְבִיאִין פִּדְיוֹנוֹת לַצַּדִּיקִים וּמְבַקְשִׁים אוֹתָם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהַצַּדִּיקִים מִתְפַּלְּלִים תָּמִיד עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם בַּעֲדָם. אַךְ קָשֶׁה לַעֲזֹר לָאָדָם בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה גַּם אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק וְדַי בָּזֶה לֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת. וַה' יוֹדֵעַ שֶׁכָּל כַּוָּנָתִי בָּזֶה לְדַבֵּר עִמְּךָ הוּא לְטוֹבָתְךָ, וַאֲנִי מְחֻיָּב לְשָׁרֵת אֶת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, וְאֵין בְּיָדִי לַעֲזֹר לָהֶם כִּי אִם בְּדִבְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל. אֲבָל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עֵזֶר וִישׁוּעָה יוֹתֵר מֵאֲלָפִים וְרִבְבוֹת זָהָב וָכֶסֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט) טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. בִּפְרָט חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה וְכוּ'. וַה' אֱלֹקִים אֱמֶת יָאִיר בְּלִבְּךָ הָאֱמֶת, שֶׁתָּבִין הֵיטֵב דְּבָרַי אֵלֶּה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁתְּדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הֶבֶל וְתָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת, לְמַעַן יִיטַב לְךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָעַד וְלָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה · פסקה 11דִּבְרֵי הַמְזָרֶזְךָ וּמְעוֹרֶרְךָ לְטוֹבָתְךָ וּמְחַכֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפו · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ שְׁמִינִי ג' אַחַר חֲצוֹת תר"ב.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ר' · פסקה 1
about 1 min · about 60 words · 73% of the book by the end of today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ר' · פסקה 1 · part 4 of 11 (site division)רָבָא בַּר נָתָן. רָבָא בַּר שַׁרְשׁוּם. רָבָא בַּר רַב פָּפָּא. רָבָא בַּר בְּרֵיהּ דְרַב פָּפִּי. רָבָא בַּר לִימָא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ר' · פסקה 1 · part 5 of 11 (site division)רָבָא בַּר יִשְׁמָעֵאל. רָבָא בַּר מְשַׁרְשְׁיָא. רָבָא בַּר אַבָּא. רָבָא בְּרַב אַחָא בְּרַב הוּנָא. רָבָא זְעִירָא. רָבָא בַּר מְחַסְיָא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ר' · פסקה 1 · part 6 of 11 (site division)רָבָא בַּר קִיסְנָא. רָבָא אוֹ רַבָּה אֲחוּהּ, (וְאָמְרִי לָה: אֲבוּהּ), דְרַב מָרִי בַּר רָחֵל. רָבָא בַּר מַנְיוּמִי. רָבָא בַּר יוֹנָתָן.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ה · סעיף א׳ – סעיף ב׳
about 3 min · about 290 words · 68% of the book by the end of today
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ה · סעיף א׳כְּתִיב, בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, פֵּרוּשׁ, תָּדוּרוּ בַּסֻּכּוֹת. אָמְרָה תוֹרָה, שֶׁיָדּוּר בַּסֻּכָּה שִׁבְעַת יָמִים. כְּמוֹ שֶׁהוּא דָר בְּבֵיתוֹ כָּל הַשָּׁנָה, כֵּן תְּהֵא עַתָּה עִקַּר דִּירָתוֹ בַּסֻּכָּה, שֶׁיַכְנִיס לְתוֹכָהּ כֵּלָיו הַנָּאִים וּמַצָּעוֹת הַנָּאוֹת, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְלוֹמֵד וּמְטַיֵל וְיָשֵׁן בַּסֻּכָּה. וַאֲפִלּוּ אִם מְסַפֵּר עִם חֲבֵרוֹ, יְסַפֵּר בַּסֻּכָּה. וְכֵן אִם מִתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, יִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה. כְּתִיב, לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלָכֵן צְרִיכִין לְכַוֵּן בִּישִׁיבַת הַסֻּכָּה, שֶצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בַּסֻכָּה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְסֻכּוֹת אֵלוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי, נֶחְלְקוּ בָּהֶם תַּנָּאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֵמָּה עַנְנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁהִקִּיף בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ, לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, סֻכּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁעָשׂוּ לָהֶם בִּשְׁעַת חֲנִיָתָן מִפְּנֵי הַחַמָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, לֹא צִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת הַסֻּכָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, לְפִי שֶׁהוּא הַתְחָלַת יְמוֹת הַקַּיִץ, וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת אָז סֻכָּה לְצֵל, וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת שֶׁהִיא בְּמִצְוַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. לָכֵן צִוָּה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹתָהּ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא זְמַן הַגְשָׁמִים, וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לָצֵאת מִסֻּכָּתוֹ וְלֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ. וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִין מִן הַבַּיִת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, בָּזֶה יֵרָאֶה לַכֹּל, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתָהּ.
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ה · סעיף ב׳צָרִיךְ לְהַחֲזִיק אֶת הַסֻּכָּה בְּכָבוֹד, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו. וְלָכֵן לֹא יַכְנִיס לְתוֹכָה כֵּלִים שֶׁאֵינָם מְכֻבָּדִים, כְּגוֹן קְדֵרוֹת, וְכַד שֶׁשּׁוֹאֲבִים בּוֹ מַיִם, וְכֵלִים שֶׁמַּשְׁהִים בָּהֶם קֶמַח, וַעֲרֵבָה וְיוֹרָה וּמַחֲבַת וּמַכְתֶּשֶׁת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן. וְגַם הַקְּעָרוֹת, לְאַחַר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לְהוֹצִיאָן לַחוּץ. אֲבָל כְּלֵי שְׁתִיָה, יִהְיוּ בַּסֻּכָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס לְתוֹכָהּ נֵר שֶׁל חֶרֶס, מִשׁוּם דְמָאִיס. וְכֵן לֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ תַּשְׁמִישׁ בָּזוּי, כְּגוֹן שְׁטִיפַת קְדֵרוֹת וּקְעָרוֹת. אֲבָל כּוֹסוֹת, מֻתָּר לִשְׁטֹף. וְכָלֹ שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְהַשְׁתִּין בָּהּ, אֲפִלּוּ לְתוֹךְ כֶּלִי, אַף עַל פִּי שֶעושֶׁה כֵן בְּתוךְ בֵּיתוֹ. אֲבָל תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּסֻּכָּה, שֶׁהֲרֵי עִקַּר מִצְוָתָהּ אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. אִם הִכְנִיס לְתוֹכָהּ כֵּלִים בְּזוּיִים, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בְּכָךְ. אַךְ בְּשָׁעָה שֶהֵם בָּהּ, אֵין לְבָרֵךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, עַד שֶׁיּוֹצִיאוּם.
Text source: Sefaria, Torat Emet 357 · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Daily prayer
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
From the order of Likutei Tefilot
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ב׳
וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה כָּרָאוּי, בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל חֲנוּכָּה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְבָרֶכְךָ, וְלוֹמַר הַלֵּל שָׁלֵם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וּבְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קָבַעְתָּ לָנוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנוּכָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁהֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא תָּמִיד, שֶׁהוּא הוֹדָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּבִפְרָט בִּימֵי הַחֲנוּכָּה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, וּלְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְבָרֶכְךָ סֶלָה בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא ה' מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱל הִים אֵין עוֹד". מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱל הִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצאן מַרְעִיתוֹ בּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ בָּרוּךְ ה' אֱל הֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. (ותפלה זאת טוב לומר למקשה לילד ויאמרו אז "מזמור לתודה" כמה וכמה פעמים כי אמירת "מזמור לתודה" הוא סגולה גדולה למקשה לילד שתזכה להוליד בנקל אמן)
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ג׳
רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רוֹפֵא אֱמֶת, רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלּ א נָבא לִידֵי שׁוּם מַחֲלָה וּמֵחוֹשׁ וּכְאֵב כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בָּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה חוֹלָאַת אוֹ מֵחוֹשׁ עַל פִּי גְזֵרַת דִּינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ, שֶׁלּ א נִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם לִמְסֹר עַצְמֵנוּ חָלִילָה לְיַד הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי הֵן רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלָּם, הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין שׁוּם רוֹפֵא יוֹדֵעַ לְרַפְּאוֹת הַחוֹלָאַת וְהַמֵּחוּשׁ כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲפִלּוּ הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים הַבְּקִיאִים וּמֻפְלָגִים בְּחָכְמָתָם מְאד, כִּי אֵין שׁוּם רוֹפֵא מֻמְחֶה וְחָכָם שֶׁיּוּכַל לֵידַע לְכַוֵּן הַסַּם הַמְיֻחָד לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כְּפִי גְּזֵרַת דִּינֶיךָ שֶׁגָּזַרְתָּ שֶׁלּ א יִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי וְסַם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֲשֶׁר עַל כֵּן אִי אֶפְשַׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁיִּתְרַפֵּא הַחוֹלֶה כִּי אִם עַל יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דַיְקָא שֶׁנִּגְזְרוּ עַל רְפוּאָתוֹ, וּמִי הוּא הֶחָכָם שֶׁיֵּדַע כָּל זֶה מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרב הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים הֵם נִבְעָרִים מִדַּעַת חָכְמַת הָרְפוּאוֹת, וְאֵינָם בְּקִיאִים הֵיטֵב בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, כִּי הִיא חָכְמָה עֲמֻקָּה וְיֵשׁ בָּהּ חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין שִׁעוּר וְתַכְלִית, אֲשֶׁר עַל פִּי רב אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּבִתְנוּעָה קַלָּה הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה וּמַפְסִידִים וּמְקַלְקְלִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמְּתַקְּנִים לִפְעָמִים, וְהֵם הוֹרְגִים וְרוֹצְחִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם, וְכַמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יָדָם כִּי רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ עַל יְדֵי הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים מֵאֲשֶׁר מֵתוּ מִיתַת עַצְמָן, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל, וְכַאֲשֶׁר הָרוֹפְאִים הָאֲמִתִּיִּים מוֹדִים עַל זֶה בְּעַצְמָן, שֶׁאִי אֶפְשַׁר לֵידַע חָכְמָה זאת עַל בֻּרְיָהּ, וְהוֹדוּ וְל א בוֹשׁוּ, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִמְנוֹעַ מֵרְפוּאוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּקַּע הָעוֹלָם הַרְבֵּה בְּטָעוּת זֶה לַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, מִיָּמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהוֹצִיאָם מִמְּבוּכָה זאת וּבִפְרָט מֵחֲמַת גּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל סוֹבְלֵי חֳלָאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵם מוֹסְרִים עַצְמָן לְיַד הָרוֹפְאִים לְבַקֵּשׁ תְּעָלָה וּתְרוּפָה לְמַכּוֹתָם אֲבָל רֻבָּם כְּכֻלָּם תּוֹחַלְתָּם נִכְזָבָה, וְהָרוֹפֵא ל א יִגְהֶה מֵהֶם מָזוֹר, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כַּאֲשֶׁר רַחֲמֶיךָ גּוֹבְרִים עֲלֵיהֶם לְהַגְהוֹת מְזוֹרָם וְלַחֲבשׁ חָלְיָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, רוֹפֵא אֱמֶת, רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר נִצְטָרֵךְ לְאֵיזֶה רְפוּאָה לָנוּ אוֹ לִבְנֵי בֵיתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, לְבַל נֵלֵךְ וְנִדְרשׁ אַחַר הָרוֹפְאִים, רַק נִדְרשׁ וּנְבַקֵּשׁ אֶת פְּנֵי ה' תָּמִיד וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבֵנוּ לְהַאֲמִין וְלִבְטחַ בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ וִירֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְתַעֲזר לָנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן מָמוֹן עַל פִּדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ תָמִיד וְתַזְמִין לָנוּ בְּכָל עֵת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִירֵאִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ מֵהַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִתֵּן לָהֶם, בְּאפֶן שֶׁיַּמְתִּיקוּ הַדִּין מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל זַרְעֵנוּ וּבְנֵי בֵיתֵנוּ, עַל יְדֵי הַפִּדְיוֹן נֶפֶשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ עֲבוּרֵנוּ וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל שׁוּם רוֹפֵא שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים
Read the complete passage on Sefaria ↗אֵל נָא רְפָא נָא לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גּדֶל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב שֶׁל כָּל הַסּוֹבְלֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם, וְתִרְאֶה וְתַשְׁגִּיחַ בְּעָנְיָם וּמַכְאוֹבָם, וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם לְהַחֲלִימָם וּלְרַפּאתָם לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם חִישׁ קַל מְהֵרָה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, ל א יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שׂוֹנְאֶיךָ" וְנֶאֱמַר. "וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה' אֱל הֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ" וְנֶאֱמַר. "וַיּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱל הֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם, ל א אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רפְאֶךָ", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
The day in the calendar and the cycle
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 254 of 355 in the cycle of 5791
Estimated study time today: short about 2 min · full about 38 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 23 Sivan): Shelach
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on June 8, 2031, at about 19:42.
The yearly cycle
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
Your progress
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Tikkun HaKlali
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Going deeper
Today's books in the library
- Likutei Moharan I, 267
- Likutei Moharan I, 268
- Likutei Moharan I, 269
- Likutei Moharan I, 270
- Likutei Moharan I, 271
- Likutei Moharan I, 272
- Likutei Moharan I, 273
- Likutei Moharan I, 274
- Sichot HaRan 190
- Sichot HaRan 191
- Shivchei HaRan, Part II: His Journey to the Land of Israel
- Chayei Moharan 391
- Sefer HaMiddot, Charity
- Sippurei Maasiyot, Story 12
- Likutei Etzot, The Tzaddik
- השתפכות הנפש · אות עה
- משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות פא
- עצות ישרות · צדיק
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שפו
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ר'
- קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ה
How the order is built
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.