עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכו

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' מִקֵּץ ג' דַחֲנֻכָּה תקצ"ד לפ"ק.

אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.

שָׁלוֹם לְךָ, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת כִּי ה' עִמְּךָ. קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עַתָּה, וְאֵין לִי פְּנַאי לַהֲשִׁיבְךָ בַּאֲרִיכוּת, גַּם אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב. וְהִנֵּה בְּעִנְיָן אֲשֶׁר אַתָּה מִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרִי לְהַסְפִּיק צָרְכֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, הֵטַבְתָּ חֲסָדֶיךָ. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵעִם ה', אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק כָּל כָּךְ לְהוֹדִיעַ לְךָ בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּבֶאֱמֶת אֲנִי בְּעַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ, וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לְקַבֵּל פֹּה קֶמַח וּבָשָׂר, טוֹב וְיָפֶה, אִם תּוּכַל לְהָבִיא עוֹד מָעוֹת מַה טּוֹב, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ רִבּוּי הַהֶכְרֵחִיּוּת. וַאֲנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם בְּשָׁבוּעַ זֶה

בְּעַד עֵצִים וְנֵרוֹת, וְגַם זֶה הוּא צָרְכֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְכֵן שְׁאָרֵי הַהֶכְרֵחִיּוּת הָרַבִּים. אַךְ אֵינִי מַטִּיל עֲלֵיכֶם חַס וְשָׁלוֹם הַכֹּל, רַק אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּכֹחֲכֶם עֲשׂוּ, וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר בַּעַדְכֶם. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם ב' אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ מְאֹד, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבֵּל הַמִּכְתָּבִים. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ וְיוֹשִׁיעַ לְךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ. וְהִנֵּה תְּהִלָּה לָאֵל עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר הָיָה גַּם כֵּן כַּמָּה אוֹרְחִים יוֹתֵר מִמִּנְיָן, יוֹסֵף ה' עֲלֵיהֶם וְכוּ'. וְגַם בְּשָׁבוּעַ זֶה נִשְׁאֲרוּ בְּבֵיתִי כַּמָּה אוֹרְחִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לְהַסְפִּיקָם, וְהָעִקָּר לְהַסְפִּיקָם צָרְכֵי נַפְשָׁם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּאוּ לְכָאן. ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי וְכוּ'.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב