עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב ריד

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט תקצ"ו נֶעמְרוֹב.

בְּנִי חֲבִיבִי.

מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי כֻּלָּם, וּמָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, עֹצֶם צַעֲרִי שֶׁיֵּשׁ לִי מֵעִנְיָן זֶה. כִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ כָּתַבְתִּי לְךָ אִגֶּרֶת בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל, וְהָיָה לִי יְגִיעָה גְּדוֹלָה עַל זֶה, וּשְׁלַחְתִּיו עַל יְדֵי הַפָּאסְט, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה זֶּה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְיָדְךָ. גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִזֶּה תּוּכַל לְשַׁעֵר בְּלִבְּךָ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְהוּא אֶצְלִי מֵהַיִּסּוּרִים הַגְּדוֹלִים עַד שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְהָפְכָם לְשִׂמְחָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּם זוֹ לְטוֹבָה, וּמִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו. וּבְאוֹתוֹ הַמִּכְתָּב הַנַּ"ל כָּתַבְתִּי מִזֶּה גַּם כֵּן הַרְבֵּה, כַּמָּה יְגִיעוֹת אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְיַּגֵּעַ בְּעִנְיַן הַמִּכְתָּבִים שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלֶיךָ, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְיָרְאִים מֵהַכַּת לֵצִים וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה כָּתַבְתִּי שָׁם דְּבָרִים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, אַךְ בְּוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה.

כָּעֵת אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְהַאֲרִיךְ כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ, וַאֲנִי לֹא גָּמַרְתִּי עֲדַיִן הַלִּמּוּד שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה. אַךְ מֵהַסְּתָם תִשְׁמַע מֵהַמּוֹסֵר כְּתָב זֶה אֲשֶׁר יְחַיֶּה וְיָשִׁיב אֶת נַפְשְׁךָ. וְגַם מְעַט הַיִּסּוּרִים שֶׁתִּשְׁמַע מִמֶּנּוּ תִּרְאֶה לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ בָּהֶם, כִּי כְּבָר יָדַעְנוּ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְהַמְּנִיעָה בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק. וּבְוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם גַּם פֹּה נִמְצָאִים מְנִיעוֹת הַרְבֵּה בְּוַדַּאי יִגְמֹר ה' כָּל מַה שֶּׁהִתְחִיל כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ עַתָּה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּבִפְרָט שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁגַּם עִם כָּל הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בִּפְרָט עִם הַחוֹלְקִים שֶׁמְּלֵאִים כַּעַס וִיגוֹנוֹת בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. כְּבָר הֶאֱרַכְתִּי הַרְבֵּה לְדַבֵּר עִמָּכֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת שֶׁתִּזְכְּרוּ הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ שֶׁהָעוֹלָם מָלֵא יְגוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ב) "גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת". וּכְבָר אַתֶּם מְבִינִים קְצָת בָּזֶה, אַךְ עֲדַיִן אֵינְכֶם מְשִׂימִים לֵב הֵיטֵב לְהָבִין מִזֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין כַּוָּנָתוֹ כְּלָל בְּקִיּוּם הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַנְהָגוֹתֵיהֶם בְּדַרְכֵי הֲבָלִים הַנְּהֻגִּים בָּעוֹלָם רַק כָּל הַהֲבָלִים הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעִקַּר כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רַק בְּכָל תְּנוּעָה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁחוֹטֵף כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מְבָרְרִים וּמַעֲלִים אוֹתָם וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְאֵין שׁוּם חַיּוּת וְקִיּוּם כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְאִם כָּל זֶה יָדוּעַ מִכְּבָר, צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת בְּכָל יוֹם וְלִזְכֹּר שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" וְכוּ'. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ מְהֵרָה.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב