עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב רכח

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' כִּי תֵצֵא תקצ"ו נֶעמְרוֹב.

אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.

עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל בְּזֶה הַיּוֹם בִּשְּׂרוּ אוֹתִי שֶׁיִּתְּנוּ לִי בִּילֶעט [אִשּׁוּר], כִּי הִגִּיעָה הַתְּשׁוּבָה מִקַּאמִינִיץ לִתֵּן. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ. כֵּן יוֹסִיף ה' לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וִישִׁיבֵנוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם לְבֵיתִי לִבְרֶסְלֶב, וְיָרוּם קַרְנֵנוּ לְמַעְלָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבֹשׁוּ. וְלַה' הַיְשׁוּעָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ תְּהִלָּה לָאֵל עַל מִי לִסְמֹךְ. וְהִנֵּה עַתָּה אֲנִי מְקַוֶּה לְקַבֵּל הַבִּילֶעט בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשָׁבוּעַ זֹאת. וְאָז אֶסַּע לְאוּמַאן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר שַׁבָּת הַסָּמוּךְ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם ג' אוֹ ד' פָּרָשַׁת תָּבוֹא הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלַי וִיבִיאֵנִי מְהֵרָה לְשָׁם לְשָׁלוֹם מְהֵרָה. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ. וִיקַבֵּל קֻנְטְרֵסִים מִכְתַּב יָדִי וְיִשְׁמְרֵם אֶצְלוֹ, כִּי הֵם דְּבָרִים יְקָרִים מְאֹד מִפָּז וּמִפְּנִינִים כַּיָּדוּעַ לְךָ. וְעַתָּה תִּתְחַזֵּק בִּישׁוּעַת ה' אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד הֵנָּה וּתְצַפֶּה לִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד שֶׁיְּזַכְּךָ לָבוֹא לְאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּלִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לִפְעֹל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם, לִזְכּוֹת עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת אֲשֶׁר הוֹרָנוּ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמּוֹדֶה עַל הֶעָבַר וּמְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּבִפְרָט לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. יְשׁוּעָתֵנוּ תְּשַׂגֶּבְךָ וּתְחַזֶּקְךָ שֶׁתָּבוֹא אַתָּה גַּם אַתָּה לְאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה לִהְיוֹת נִמְנֶה עִמָּנוּ. מָה אֹמַר לְךָ יְדִיד נַפְשִׁי הַמַּאֲמִין לֹא יָחוּשׁ, בִּפְרָט כִּי יָדַעְתִּי כִּי תְּהִלָּה לָאֵל לִבְּךָ נָכוֹן וְחָזָק בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. עַל כֵּן אַל תִּתְרַשֵּׁל חַס וְשָׁלוֹם מִלְּקַיֵּם דְּבָרֵינוּ, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה צֵל עוֹבֵר וְרֶוַח כָּזֶה אֵין נִמְצָא בָּעוֹלָם, וְדַי לַמֵּבִין בָּזֶה.

דִּבְרֵי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְזָרְזוֹ לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית.

נָתָן הַנַּ"ל