עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנז

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' מַסְעֵי תר"א אוּמַאן.

שָׁלוֹם רַב לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.

דַּע בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי בָּאתִי לְטֶעפְּלִיק אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת פִּינְחָס הֶעָבַר. וּבִכְנִיסָתִי בְּסַף הַבַּיִת, הוֹשִׁיט לִי רַבִּי נַחְמָן חֲתַן רַבִּי נְתַנְאֵל מִכְתָּבְךָ מֵאִתְּךָ. וְקָרִיתִי אוֹתוֹ תֵּכֶף, וְשָׁם נֶאֱמַר שֶׁכְּבָר נִשְׁלְחָה הַסְּחוֹרָה וְהָיָה לִי לְנַחַת וּלְמֵשִׁיב נַפְשִׁי הֶחֱיֵיתָ אוֹתִי מְאֹד. וְאוֹר לְיוֹם ג' הֶעָבַר בָּאתִי לְפֹה סָמוּךְ לַחֲצִי הַלַּיְלָה, וּמָצָאתִי פֹּה שְׁנֵי מִכְתָּבִים מֵאִתְּךָ עִם הַקֻּנְטְרֵסִים וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. אַךְ צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵרִבּוּי הַטָּעוּתִים וְהַטִּשְׁטוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי הוּא חֶסֶד נִפְלָא וִישׁוּעָה רַבָּה שֶׁזָּכִינוּ אַחַר הָרַעַשׁ שֶׁעָבַר, הִתְנוֹצְצוּת יְשׁוּעָה כָּזֹאת. תְּהִלָּה לָאֵל אָנוּ רוֹאִין בְּעִנְיָן זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כִּי עֲדַיִן לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ. חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ', וְכָעֵת אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה שֶׁיַּגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מֵרַבִּי חַיִּים וְרַבִּי אֶפְרַיִם בְּעַצְמוֹ, וְאָז אֲשִׁיבֵם כָּרָאוּי כִּי עַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּחֲשֹׁב מַה שֶּׁאֵין לִי שׁוּם יְדִיעָה מֵהֶם בְּעַצְמָם. וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִמִּי הָיָה הָאִגֶּרֶת שֶׁהֵבִיא הַשָּׁלִיחַ אִם מֵרַבִּי דֹּב בִּלְבָד אִם גַּם מֵר' אֶפְרָיִם הַנַּ"ל. עַתָּה תִּרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי עוֹד הַפַּעַם בַּאֵר הֵיטֵב.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְמַכְאוֹבֵי בִּנְךָ דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה, וַאֲנִי מְחַכֶּה לַה' שֶׁבְּקָרוֹב יַגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מֵאִתְּךָ שֶׁהָיָה לוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה. וְעַתָּה בְּדַעְתִּי לְהִתְעַכֵּב פֹּה עַד אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. כִּי בְּיוֹם א' הַסָּמוּךְ יִהְיֶה עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם ג' אוֹ ד' אֶסַּע מִפֹּה לְטִירָהאוִויצֶע עַל שַׁבַּת חֲזוֹן, וּמִשָּׁם לִטְשֶׁעהרִין עַל שַׁבַּת נַחֲמוּ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי אֲנִי סוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד. יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּלְהַרְחִיב בְּדִבְרֵי אֱמֶת אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. גַּם עַתָּה הוּא בֵּין הַמְּצָרִים וְאֵין הַדַּעַת צְלוּלָה כְּלָל. כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, הִשְׂבִּיעָנוּ בַּמְּרוֹרִים וְכוּ', עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל. אַךְ זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵינוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵינוּ הָאֲנוּשׁוֹת מְאֹד, מַה שֶּׁאָנוּ יוֹדְעִין מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כָּזֶה וְכוּ', הוּא נֶחָמָתֵנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לָנוּ לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָעִקָּר לְהִתְאַבֵּל עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ הַמְעַכְּבִים בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַד נִזְכֶּה לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִבְטֹחַ בְּחַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַכֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.