השתפכות הנפש · אות נח

צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטֹּאתָיו אַחֲרֵי כְּתֵפָיו וְלֹא עִיֵּן בָּהֶם וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רָב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת נִתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהִיא בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים וְעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה הַזֹּאת מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו (שָׁם, סִימָן ל"ח).

[אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִכָּאן סַעַד לְמַה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת מ"ה, מַה שֶּׁאָמַר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכִּיר בְּאֶחָד אִם יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל]: