השתפכות הנפש · פתיחה · אות ותַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כָּךְ הָיָה מִנְהֲגוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְכוּ', וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָדָם מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת וְכָל כָּךְ לָמָּה, מִפְּנֵי כְּרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת. אָמַר רַב הוּנָא: כַּמָּה הִלְכְתָא גַּבְרְוָתָא (מֵעִנְיַן תְּפִלָּה) אִיכָּא לְמִשְׁמַע מֵהַנֵּי קְרָאֵי דְּחַנָּה (שְׁמוּאֵל א' א') וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, מִכָּאן לַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיַּחְתֹּךְ בִּשְׂפָתָיו וְכוּ', וְעַיֵּן שָׁם (בְּרָכוֹת ל"א) הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלָה חַנָּה וּבְ"מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב" בִּשְׁמוּאֵל אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל הַפָּסוּק: "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'", מִכָּאן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה הוּא נַעֲנֶה.