משיבת נפש · רצף א · אות לד

וְהָעִקָּר לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהַרְחִיק וּלְגָרֵשׁ אֶת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה, הֵן עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ' הֵן עַל יְדֵי שֶׁלֹֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. וְעַל פִּי רֹב אִי אֶפְשָׁר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי עִנְיְנֵי צְחוֹק וּשְׂחוֹק וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כָּל זֶה בְּאוֹת שִׂמְחָה עַיֵּן שָׁם (שָׁם):