משיבת נפש · רצף א · אות לט · פסקה 1כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָ, כְּגוֹן כְּשֶׁמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא לִפְעָמִים אָז דַּיְקָא יִקְרֶה לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר חַס וְשָׁלוֹם.
משיבת נפש · רצף א · אות לט · פסקה 2וְאַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִפְּנֵי זֶה כִּי אַדְּרַבָּא לִפְעָמִים זֶה סִימָן שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה (שָׁם קי"ז):