משיבת נפש · רצף ג · אות יז

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵם רְחָבִים מְאֹד בְּלִי קֵץ וְתַכְלִית (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד") וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל. כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמֵּאִיר לָנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ', אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁאַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא פָּגוּם וּמְגֻשָּׁם כָּל כָּךְ וְרָחוֹק כָּל כָּךְ מִקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, אֲזַי תֵּכֶף צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִכָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת אֲזַי יִכָּנֵס בְּקֻשְׁיוֹת וּנְפִילוֹת עֲמֻקּוֹת עוֹד יוֹתֵר. עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׁתֹּק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְקַיֵּם סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה, רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לַחֲטֹף אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבִפְרָט תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה לִפְנֵי קוֹנוֹ וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו. כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין יוֹדְעִין כְּלָל רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. רַק לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר כַּמְבֹאָר מִזֶּה עוֹד הַרְבֵּה בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שָׁם אוֹת ס'):