ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות כא

בְּיוֹם חֲמִישִׁי עֶרֶב שָׁבוּעוֹת הַנִּזְכָּר לְעֵיל בַּבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ שָׁם בְּזַסְלַב. גַּם הֵבִיאוּ לוֹ מִטֶּפְּלִיק כְּלֵי כֶסֶף חֲדָשִׁים וּלְקָחָם וּבֵרַךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לָעֶרֶב בְּעֵת שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ לְהִתְאַסֵּף לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה זִכְרוֹנָה לִבְרָכָה וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עָמַד בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתָהּ. וְסִפֵּר לִי אַחַר כָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ בְּעֵת שֶׁעָמַד שָׁם, וּבְוַדַּאי הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד וּבִלְבּוּל הַמֹּחִין לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְהוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשֹׂת וּלְכַוֵּן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְטוֹבָתָהּ. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרוֹ אָז מְאֹד שֶׁבְּעֹצֶם הַצַּעַר וְהַבִּלְבּוּל פָּעַל וְעָשָׂה לְטוֹבָתָהּ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ.

וְהִנֵּה תֵּכֶף כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקָה זֵרְזוּ עַצְמָן מְאֹד אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה קְדוֹשָׁה דִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ זַסְלַב וְעָסְקוּ בִּקְבוּרָתָהּ מִיָּד בִּזְרִיזוּת נִפְלָאָה, וְלֹא הִתְחִילוּ לִתְבֹּעַ שׁוּם שְׂכַר קְבוּרָה מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רַק סָמְכוּ עָלָיו בְּעַצְמוֹ אִם יִרְצֶה לִתֵּן לָהֶם אַחַר כָּךְ יִתֵּן. וְהֵם זֵרְזוּ עַצְמָן וּלְקָחוּהָ מִיָּד וּקְבָרוּהָ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּאֹפֶן שֶׁהָיָה שָׁהוּת אַחַר קְבוּרָתָהּ לִנְהֹג אֲבֵלוּת שָׁעָה מֻעֶטֶת וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עָלְתָה לְמִנְיַן שִׁבְעָה כַּיָּדוּעַ דִּין זֶה. וְזֶה הָיָה לָנוּ לְטוֹבָה וִישׁוּעָה גְּדוֹלָה. כִּי עַל יְדֵי זֶה זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרָה נִפְלָאָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.