ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קנח

בְּיוֹם חֲמִישִׁי הָלַכְנוּ עַל הַבֵּית הַחַיִּים עַל קֶבֶר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, וְגַם מֻנָּח שָׁם ר' יִרְמְיָה דְּמִן חֵיפָה. מִשָּׁם הָלַכְנוּ עַד שֶׁבָּאנוּ לִמְעָרַת אֵלִיָּהוּ, וְלֹא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתָנוּ לִכְנֹס. וְהָיָה כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל זֶה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי וְנִצַּחְתִּי אוֹתָם וְנִכְנַסְנוּ כֻּלָּנוּ לְשָׁם. וְהַמְּעָרָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְשָׂמַחְנוּ שָׁם מְאֹד. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּצָאנוּ עַד שֶׁבָּאנוּ עַל פֶּתַח הֶחָצֵר שֶׁל הַמְּעָרָה, הִתְחִילוּ לָשִׁיר וּלְזַמֵּר עַד שֶׁבָּאנוּ לְתוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְרָקַּדְנוּ שָׁם בְּשִׂמְחָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִשָּׁם הָלַכְנוּ עַד שֶׁבָּאנוּ עַל קֶבֶר אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט, אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עָמַד שָׁם בֵּית תִּפְלָה שֶׁלָּהֶם, וְזֶה סָמוּךְ סָתַר אוֹתָהּ הַפַּאשִׁי (מוֹשֵׁל תּוּרְכִּי), וְעַתָּה יְכוֹלִים לֵילֵךְ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ. וּתְהִלָּה לָאֵל הָיִינוּ שָׁם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: