ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות עט

גַּם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְפֹה בְּרֶסְלַב בָּעֶרֶב נִתְאַכְסֵן אִישׁ אֶחָד מֵרָחוֹק (מִמְּדִינַת קִירָ"ה דְּוִוין) בַּבַּיִת שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בּוֹ אָז, וְהָאִישׁ הַזֶּה נָסַע עִם אִשְׁתּוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה לוֹ קְצָת הֶכֵּרוּת עִמִּי, וְזֶה הָיְתָה סִבָּה גְּדוֹלָה אַחַר־כָּךְ, שֶׁאֶסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיִיתִי אוֹרֵחַ אֵצֶל זֶה הָאִישׁ וְקִבְּלַנִי בְּכָבוֹד גָּדוֹל מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה':