כוכבי אור · אנשי מוהר"ן · יח

פעם אחת בא אליו הר' מאיר הנ"ל ושאל אותו מוהרנ"ת ז"ל על איש אחד מטעפליק שהיה קצת כרוך אחריו, והשיב לו כלאחר יד, כאומר שאין ממי לדבר. ענה ואמר אליו, שמע נא בקולי, אם תרצה להביט בעין כזה תחיב את כל העולם. כי תנסה עצמך ותביט בכל יושבי עירך הנודעים לך, ותתחיל מן היושב בקצה העיר, וכשתביט בו היטב בודאי תחיבו, וכן תלך מבית לבית עד שתבא לביתך שאתה איש כשר (ערליכער יוד) מכל העיר? והשיב לו גם אני איני איש כשר. ענה מוהרנ"ת ז"ל ואמר לו (בלשון תמה) גם אתה אינך איש כשר? אם כן מי הוא האיש הכשר? אבל כשתביט בעין יפה, אזי גם כשתביט היטב בהגרוע שבגרועים תמצא בו איזה דבר טוב, ומכל שכן במי שאינו גרוע כל־כך, וכן בכל אחד ואחד, וגם בך נמצא טוב, ובדרך זה יכולים לזכות את כל העולם. (והשיחה הזאת מובן היטב לבקי בספריו הקדושים):

העתקת הקטע עם מראה המקום