כוכבי אור · אנשי מוהר"ן · כג

וספר, שפעם אחת בליל מוצאי שבת קדש דבר עמו אדמו"ר זצ"ל ממערת אליהו שהיה שם בעת היותו בארץ ישראל, ואמר לו רבנו ז"ל אז בתוך דבריו הקדושים, האב איך מיר אויס גימאלט אט דא איז געשטאנען אליהו און האט גיהאט התבודדות (צירתי לעצמי, הנה פה עמד אליהו והיתה לו התבודדות), וכשאדמו"ר זצ"ל אמר לו זאת נתעורר ונתחדש מאד מזה, כי הזכיר את עצמו, הלא גם אליהו היה בן אדם בזה העולם והיה לו התבודדות ועל־ידי־זה זכה למדרגה כזו שלא טעם טעם מיתה וכו', כי הבין מדבריו הקדושים שגם אליהו לא זכה למדרגתו כי אם על־ידי־זה, כי כל הצדיקים הגדולים לא באו למדרגתם כי אם על־ידי זה, וכמובא בדבריו הקדושים במקום אחר. (לקוטי מוהר"ן ח"ב סימן ק)

העתקת הקטע עם מראה המקום