כוכבי אור · חכמה ובינה · לז

אבל על כל זאת מדה טובה מרבה, ולעולם ידו על העליונה. כי אף על פי שמרב כבד המלחמה(צד) הכרח להתכסות ולהסתלק מאתנו, וגם ארכו ימי הסתלקות בערך כפלים מהמספר מ"ה שנים שאמרו הצופים על ההתכסות הזאת(צה), אבל לא לעולם יזנח ה' ולא לנצח יקצף, וגם אמנם בכחו כי עז וגבורתו (משרש הגבורות שבבינה) כי קשתה, לא נתעלם מאתנו מכל וכל כמאז ומקדם, לבל ידע איש את מקום קבורתו אשר גאלתנו תלויה בו(צו). ולכן גם אם יעלה לשמים שיאת מלך הזקן וכסיל, משם יורידו ויפילו, כי לא ישקט האיש עד אם כלה הדבר אשר דבר, לגאלנו ולרפאנו מתחלואינו העצומים (את כל האות הזה הוצאתי מדברי מוהרנ"ת ז"ל, שמעתי מאבי הריני כפרת משכבו ועתה נשוב לדברינו הראשונים כי עוד לאל מלין):

העתקת הקטע עם מראה המקום