כוכבי אור · אנשי מוהר"ן · ח

שמעתי מאחד מאנשי שלומנו שנסע עמו פעם אחת ובאו לבית מלון ואכלו שם סעדת הערב, ובשעת האכילה עמד בצוארו של מוהרנ"ת ז"ל עצם. ופתח את פיו כדרך החונק, ונבהלו שם מאד. והשם יתברך ברחמיו היה בעזרו שבלע מיד את העצם ולא הזיק לו כלום, אחר־כך ענה ואמר להאיש הנ"ל הראית שבשעה שעמד העצם בצוארי הייתי מביט ומסתכל למעלה, כי אין שום עצה על כל דבר רק לתלות עיניו למרום, אפלו בשעה שאין יכולים לצעק, על־ כל־פנים יעשה אז מה שביכלתו:

העתקת הקטע עם מראה המקום