ליקוטי הלכות · אורח חיים א · ענין קדושה דסידרא א
התאמת הקריאה
ענין קדשה דסידרא:
הלכה א:
ענין קדשה דסידרא, שהוא קדשת ובא לציון שאומרים בלשון הקדש ובלשון תרגום ואז ממשיכין השפע למטה, כמובא בכונות:
על-פי מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר "כי תצא למלחמה" בלקוטי תנינא ( סימן פב), עין שם היטב כל המאמר כי יש בחינת כסדר ושלא כסדר, בחינת א"ב ותשר"ק, בחינת אחור וקדם וכו' וזה אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הויה במלוי אלפין גימטריא מ"ה-אדם. וחוה בחינת מלכות פה ותורה שבעל פה וכו' וחוה לשון דבור וכו' והכלל, כשהולך לו לאדם שלא כסדר מחמת שהוא מחלק בחינת מלכות לעצמו, הינו שיש לו גדלות, בחינת אנא אמלך, ואזי הולך לו שלא כסדר, כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר, הינו מלכות-חוה-תשר"ק וכשזאת הבחינת חוה, היא מקשרת להקדוש ברוך הוא, הינו לבחינת אד"ם, אזי הולך לו כסדר, כי באתר דאית דכר וכו' ובחינת כסדר נקרא יו"ד וכו' וכשמחלק הארבע בחינות מלכות לעצמו אזי נעשה שלא כסדר, דוי וכו' בחינת ( ישעיה א) וכל לבב דוי, כי כשהולך לו לאדם שלא כסדר זה לו מחלת לב, כמו שכתוב "תוחלת ממשכה וכו'" וכשרואה אדם שהוא לו שלא כסדר ידע שיש לו גדלות וכו', יעשה תשובה וישפיל את עצמו ויהיה לו בבחינת מ"ה וכו' ואז נחזר חוה לבחינת אדם, לבחינת מ"ה ונעשה כסדר וכו' כי עקר חיות המלכות הוא בחינת מ"ה, שהוא בחינת חכמה כ"ח מ"ה, שהוא החיות של כל הדברים, בחינת מה כחנו מה חיינו וכו' כמו שכתוב ( קהלת ז), "החכמה תחיה" וזהו ( תהלים כד), "לה' הארץ ומלואה". כשהארץ בחינת חוה-מלכות, מקשרת לה', אזי היא במלואה ובשלמות וכו', עין שם כל זה היטב ועקר התשובה בחדש אלול, כי אז פתח משה דרך כבושה לילך בה, כי משה קשר עצמו אפלו להפחות שבפחותים ומסר נפשו עליהם וכו' גם בכל עליה ועליה מצא שם הקדוש ברוך הוא וכו', בחינת אם אסק שמים שם אתה וכו' וזה סוד כונות אלול וכו', עין שם כל זה היטב:
וזה בחינת קדשה דסידרא שאומרים אחר התפלה, כי זה ידוע שהתפלה היא בחינת מלכות פה, בחינת אדני שפתי תפתח וכו' ועקר שלמות התפלה שמקשרין ומיחדין התפלה להשם יתברך באחדות גמור, כי מי שזוכה לתפלה כראוי בשלמות אזי התפלה היא אחדות פשוט עם השם יתברך, בבחינת הוא תהלתך והוא אלהיך, כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ותפלה כזו נתקבלת בודאי בבחינת והיה טרם יקראו ואני אענה וכו', ונתמלא בקשתו מיד בודאי, כי כשהתפלה נכללת בו יתברך, זה בחינת אשה שלא כסדר, בחינת חוה מלכות, בחינת תפלה נכלל בבחינת כסדר, שהוא בחינת אדם, דהינו בהקדוש ברוך הוא ואזי נעשה הכל כסדר כנ"ל במאמר הנ"ל, ואזי הולך להאדם כסדר, דהינו שנתמלא בקשתו הפך בחינת שלא כסדר חס ושלום, שהיא בחינת תוחלת ממשכה מחלה לב, שאין נתמלא רצונו ובקשתו חס ושלום, שזה הוא בחינת שלא כסדר אבל כשנכללת התפלה בו יתברך ונכלל בחינת תפלה-מלכות, שהוא בחינת שלא כסדר, בבחינת כסדר כנ"ל, אזי נעשה הכל כסדר ונתבטל בחינת שלא כסדר, בחינת מחלה לב רק נתמלא כל משאלות לבו לטובה, שזהו בחינת כסדר שהולך לו כסדר כרצונו ונתמלא כל משאלותיו בחינת ( שם כ) ימלא ה' כל משאלותיך וכו' אבל מי שאין זוכה שתהיה התפלה נכללת בו יתברך, וזה מחמת המחשבות זרות שבתפלה, דהינו פניות וגדלות שיש לו בתפלתו, חס ושלום, שזה בחינת אנא אמלך שאז מחלק חס ושלום, בחינת מלכות שלא כסדר, לעצמו, ואזי הוא בבחינת שלא כסדר ואזי אין נתקבל תפלתו ולא נתמלא משאלתו, כי נעשה לו שלא כסדר חס ושלום, שהוא בחינת תוחלת ממשכה וכו' כנ"ל, דהינו שאין נתמלא תפלתו ותוחלתו מחמת שהוא בתוך בחינת שלא כסדר על-ידי שחלק בחינת מלכות לעצמו, על-ידי הפניות והגדלות שהיה לו בתפלתו, שהוא בחינת אנא אמלך כנ"ל על-כן צריך לעשות תשובה וישפיל את עצמו ואזי חוזר לבחינת מ"ה, ואזי חוזר שלא כסדר ונכלל בכסדר, ואזי נתמלא בקשתו והולך לו כסדר כנ"ל וזהו בחינת קדשה דסידרא שאומרים אחר התפלה, להמשיך השפע, כי כשרוצים להמשיך השפע שבאה על-ידי התפלה, דהינו שיתמלא בקשתו וחפצו שהתפלל עליו, אזי צריכים שיתבטל בחינת שלא כסדר, דהינו שבחינת שלא כסדר יהיה נחזר ונכלל בבחינת כסדר כנ"ל, שעל-ידי זה נתמלאין כל הבקשות וכו' כנ"ל על-כן אומרים אז קדשה דסידרא, ואזי נכלל שלא כסדר בבחינת כסדר, כי קדוש הוא בחינת חכמ"ה, כמובא וחכמה הוא בחינת מה כנ"ל וזה בחינת ( ירמיה ב) קדש ישראל לה' ראשית וכו' וכתיב ( תהלים קיא), "ראשית חכמה" נמצא, שקדש הוא בחינת חכמה, שהוא בחינת מה-אדם, בחינת אתם קרויין אדם, הינו ישראל-עם קדוש קרויים אדם, שהוא בחינת מה, בחינת חכמה כנ"ל, בחינת ישראל עלה במחשבה תחלה, שהוא בחינת חכמה כי המחשבה הוא בחינת חכמה, כמובא נמצא, שקדשה הוא בחינת חכמה, מה-אדם, שזה בחינת כסדר וזה בחינת יוד מיני קדשה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה:
וזה בחינת אין קדשה בפחות מעשרה, כי קדשה זה בחינת כסדר, שהוא בחינת יוד כנ"ל במאמר הנ"ל ואנו אומרים הקדשה אז בלשון הקדש ובלשון תרגום לשון תרגום הוא בחינת שלא כסדר, בחינת חוה שעקר בנינה על-ידי תרדמה, כמו שכתוב ( בראשית כ), "ויפל ה' אלהים תרדמה וכו'". תרדמה הוא במספר תרגום, כמובא כי לשון הקדש ולשון תרגום שממנו יונקים השבעים לשונות הם בחינת כסדר ושלא כסדר, כי עקר סדור הלשון הוא לשון הקדש שבו נברא העולם וזהו הצרוף האמתי מסדר כראוי בחינת כסדר, אבל הצרופים של שאר לשונות הם בבחינת שלא כסדר, כי הם נקראים לשון עלגים ואין להם שלמות והם בבחינת שלא כסדר, כי צרופיהם אינם מסדרים כסדר הראוי מששת ימי בראשית בעת בריאת העולם, כי סדר הבריאה היה רק על-ידי לשון הקדש ועל-כן אנו אומרים קדשה דסידרא בלשון הקדש ובלשון תרגום, כדי שיהיה נכלל בחינת תרגום, בחינת שלא כסדר בתוך בחינת כסדר, שהוא בחינת הקדשה בלשון הקדש, שהוא בחינת כסדר, בחינת חכמה וכו', בחינת קדוש ובשביל זה נקרא לשון הקדש על שזה הלשון נכלל בבחינת כסדר, שהוא בחינת קדוש כנ"ל ועכשו אנו כוללים גם לשון תרגום שמשם יניקת השבעים לשונות, שהוא עקר בחינת שלא כסדר, בחינת תרדמה כנ"ל ונכלל הכל בבחינת קדש בלשון הקדש על -ידי הקדשה שאומרים בלשון הקדש ובלשון תרגום כנ"ל ועל -כן אז נמשך השפע ונתמלא כל משאלות לבנו לטובה על -ידי שנכלל שלא כסדר בתוך בחינת כסדר כנ"ל ועל שם זה נקרא 'קדושא דסידרא', דסידרא דיקא, כי עקר קדשה זו כדי שיהיה נעשה הכל כסדר כנ"ל, כדי שיתמלא אזי משאלות לבנו, שזהו בחינת ירידת השפע בעת שאומרים קדשה דסידרא כנ"ל:
וזה בחינת שלש קדשות כנגד בחינת שלשה אלפין שיש בשם מ"ה, שהוא בחינת אדם וזה בחינת קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה, קדיש על ארעא וכו' זה בחינת התשובה הנ"ל במאמר הנ"ל, שהוא בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך כנ"ל במאמר הנ"ל, שזהו בעצמו בחינת קדיש בשמי מרומא עלאה קדיש על ארעא וכו' וזה מלא כל הארץ כבודו, בחינת לה' הארץ ומלואה שממשיכין הקדשה עלינו על בחינת מלכות שהוא בחינת ארץ ועל-ידי זה הוא במלואה ובשלמות כנ"ל, כי מלכות בחינת ארץ, נכלל בבחינת כסדר, בחינת אדם, בחינת קדוש כנ"ל:
וזה בחינת אשרי שאומרים מקדם, דהינו תהלה לדוד שנתיסד על-פי א"ב שכלולים בו הכ"ב אתון, כי תהלה לדוד זה בחינת מלכות פה כדי שתהיה נכללת בבחינת א"ב כסדר על-ידי קדשה דסידרא כנ"ל:
וזה בחינת ובא לציון גואל ולשבי פשע וכו' כי בציון ששם הבית המקדש וקדש קדשים, שם כלולים כל היוד מיני קדשות שיש בארץ ישראל ועל-כן שם שער השמים, שדרך שם עולין כל התפלות, כי העולם בכללו נגד השם יתברך הוא בבחינת שלא כסדר, בחינת תשר"ק בבחינת בתשרי נברא העולם תשרי הוא בחינת תשר"ק, כמובא כי כסדר זה בחינת מ"ה והעולם הוא בחינת יש, שהוא בחינת שלא כסדר, כי הנהגת העולם על-ידי בחינת מלכות, שהוא בחינת שלא כסדר ועקר חיות וקיום העולם על-ידי שהעולם נכלל בקדשתו יתברך, דהינו על-ידי ישראל קדושים שמקדשין עצמן ומקדשין את העולם ואז נכלל העולם בקדשתו יתברך ואז נכלל העולם בבחינת כסדר, שהוא בחינת קדש, וזה עקר החיות כנ"ל כי עקר החיות הוא על-ידי בחינת כסדר כנ"ל במאמר הנ"ל, ועקר קיום וחיות העולם על-ידי ארץ ישראל ששם כל היוד מיני קדשות, כי יש קדשה למעלה מקדשה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, ההיכל מקדש ממנו וכו' עד לפני ולפנים שהוא קדש קדשים, הוא האבן שתיה, שהוא הקדשה העשירית העליונה מכלם, ושם כלולים כל היוד מיני קדשות והאבן שתיה היא הנקדה שממנה השתת העולם והנקדה אין בה תפיסה והיא בבחינת מ"ה, כי זאת הנקדה, שכלולה מעשרה מיני קדשות, נכללת בבחינת מה, שהוא בחינת חכמה-קדש ועל-כן עקר עלית התפלות הם דרך האבן שתיה, כי דרך שם נכללין התפלות בחינת שלא כסדר, בבחינת מה-כסדר כנ"ל וזה שמזכירין בקדשא דסידרא קדשת ציון, בחינת ובא לציון גואל, כי עקר כלליות שלא כסדר בבחינת כסדר, שזהו בחינת קדשה דסידרא, הוא דרך ציון ששם האבן שתיה שדרך שם עולין כל התפלות על-ידי הנקדה של האבן שתיה שנכללת בבחינת מ"ה, בבחינת קדוש, כי שם כלולין כל היוד מיני קדשות כנ"ל וזהו "ובא לציון גואל" כי עקר בחינת כסדר יהיה בעת ביאת הגואל צדק במהרה בימינו, כי עכשו מתנהג הכל שלא כסדר, כי ישראל למטה בשפלות והאמות הם בגדלה, שלא כסדר הראוי, אבל כשיבוא משיח יהיה הכל כסדר, שישראל יהיו למעלה וכן בין ישראל בעצמן כל מי שמקרב יותר אל השם יתברך באמת יהיה למעלה בגדלה וטובה לא כמו שמתנהג עכשו שלא כסדר נמצא, שעקר בחינת כסדר יהיה בעת שיבוא לציון גואל כנ"ל ועל-כן מזכירין ובא לציון גואל בקדשה דסידרא, כדי לעורר התנוצצות משיח, כדי להמשיך גם עכשו בחינת כסדר, הינו שפע ברכה וטובה כנ"ל:
ושארי הלכות המדברים מעניני קדשה דסידרא, נכלל כל אחת ואחת בהלכות נפילת אפים: