ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · סוכה ג
התאמת הקריאה
על-פי המאמר תקעו ב' המתחיל מאמונה (בלקוטי תנינא סימן ה), עין שם כל המאמר:
והנה שם באר רבנו בחינת ראש השנה ויום הכפורים וסכה ושמיני עצרת על-פי המאמר הנ"ל ומבאר שם שסכה בגימטריא מלאך, הינו בחינת חלום על-ידי מלאך וכו', אבל זה ידוע שכל בחינה ובחינה כלולה מכל הבחינות, על-כן עינתי ומצאתי בסיעתא דשמיא שגם בסכה ולולב נמצאים כל הבחינות הנאמרים שם במאמר הנ"ל. כי מצות סכה הוא להקים בחינת סכת דוד הנפלת, שהוא בחינת אמונה הנפולה, כי סכת דוד הוא בחינת מלכות, בחינת אמונה. ועל-ידי שאנו מקימין מצות סכה על-ידי זה אנו מקימין בחינת סכת דוד הנפלת, הינו שמקימין ומרימין בחינת אמונה הנפולה, ועקר הסכה הוא הסכך. אבל קיום הסכך הוא על-ידי הדפנות והדפנות הם שתים כהלכתן ושלישית אפלו טפח, שהם בחינת נצח והוד. והשלישית היא בחינת יסוד, כמובא, הינו כי עקר קיום וגדול האמונה היא על -ידי עצות, (כמבאר במאמר הנ"ל). וזה בחינת הדפנות שהם שתים כהלכתן, בחינת נצח והוד. וזהו בחינת עצות, כי שם מקום העצה בבחינת כליות יועצות והם בחינת נצח והוד, אך הדולה העצות הוא הצדיק הוא איש תבונות שהוא דולה ומגלה העצות כנ"ל בחינת ואיש תבונה ידלנה, שהוא בחינת צדיק אכל לשבע נפשו (כמבאר שם). וזה בחינת שלישית אפלו טפח, שהוא בחינת יסוד, בחינת צדיק יסוד עולם, שהוא דולה ומגלה העצות כנ"ל ועל-ידי העצות נתגדל האמונה ומקימין האמונה הנפולה, הינו שמקימין הסכה, שהוא הסכך, על-ידי הדפנות, הינו שמקימין בחינת סכת דוד הנפלת, שהוא בחינת אמונה הנפולה על-ידי הדפנות שהם בחינת עצות שעל ידם נתגדל האמונה כנ"ל:
וזה שמסככין בפסלת גרן ויקב, כמו שכתוב, חג הסכת תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך. בפסלת גרן ויקב הכתוב מדבר, כי על-ידי שמקימין האמונה הנפולה, על-ידי זה נעשין גרים ואלו הגרים מזיקין לישראל שמכניסין גאוה שעל-ידי זה נעשה תאות נאוף חס ושלום, אך המגנים שבדור הם מגנים עלינו ועושין מזה בחינת מחין תפלין וכו', (עין שם היטב) כי הם מעלין בחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדשה, בחינת מחין תפלין. נמצא, שמזה הפסלת בעצמו שמכניסין הגרים בישראל, על-ידי זה נעשין תפלין מחין וזה בחינת שמסככין בפסלת גרן ויקב, כי הפסלת הם בחינת גרים שהם פסלת הקדשה, כי עקר האכל והמח הם ישראל, והעובדי כוכבים הם הפסלת. ומחמת שנמצא גם בפסלת ניצוצות הקדשה, על-כן נמצאים גרים שמתגירין והם מכניסין פסלת בישראל כנ"ל, אך המגנים מעלין הפסלת ועושין מזה בחינת תפלין מחין. וזה בחינת סכה שנעשה מפסלת גרן ויקב, דהינו שמעלין הפסלת ועושין מזה סכה, שזהו בחינת אמא דמסככא על בנין, בחינת אם לבינה, בחינת מחין, בחינת תפלין, שהם גם כן בחינת אמא דמסככא על בנין, (כמו שכתוב בזהר הקדוש. ועל-כן נקראת סכה לשון מסכך ומגן, כי כל זה נעשה על-ידי המגנים שבדור שהם מגנים עלינו ועושין מן הפסלת הנ"ל בחינת מחין כנ"ל:
ועל-כן סכה שהוא גבה למעלה מעשרים אמה פסולה, כי צריך לצמצם את המח שאפלו בקדשה לא יצא חוץ לגבול, בבחינת במפלא ממך אל תדרש וכו'. וזה בחינת שאסור לעשות הסכה שהיא בחינת אם לבינה, בחינת מחין למעלה מעשרים אמה, כי אסור להגביה המחין למעלה מהגבול, כי במפלא ממך אל תדרש כנ"ל. וזה בחינת למעלה מעשרים, כי הוא בחינת כתר שהוא בחינת פרוסא פריסא וכו' ששם נאמר במפלא ממך אל תדרש וכו'. וכן אסור לעשות הסכה למטה מיו"ד טפחים, כי מעולם לא ירדה השכינה למטה מעשרה. נמצא, ששם הוא עקר גשמיות העשיה שהיא מדור החיצונים. ועל-כן אסור לעשות הסכה למטה מיו"ד, כי יש להשכל גבול וצמצום למטה ולמעלה, הינו שגם למעלה מהגבול אסור לו לצאת וזה בחינת במפלא ממך אל תדרש. וזה בחינת פסול למעלה מעשרים כנ"ל. ואין צריך לומר שאסור לאדם להניח את השכל לצאת חוץ מהגבול למטה, דהינו למקומות החיצונים חס ושלום, לחשב מחשבות חוץ של תאוות והרהורים חס ושלום, וזה בחינת פסול למטה מיו"ד שהוא מדור החיצונים כנ"ל:
וזה בחינת שבעה רועים שבאים לסכה, כי השבעה רועים הם בחינת מחין תפלין, כמו שמבאר שם ועל-ידי זה נעשה בחינת חלום על-ידי מלאך. וזהו עקר בחינת סכה, כי סכה בגימטריא מלאך, (כמבאר שם). ועל-כן עקר מצות סכה הוא אכילה ושנה, כי אכילה ושנה נתתקן על-ידי בחינת מלאך, כי תקון השנה הוא בחינת חלום על-ידי מלאך. גם תקון המאכלים הוא על-ידי המלאך, דהינו כשיש חזוק להמלאך, (כמו שמבאר שם). ועל-כן אוכלים וישנים בסכה כדי שיהיה השנה בבחינת חלום על-ידי מלאך. וכן האכילה בסכה כדי שהמאכלים יקבלו כח מהמלאך לבד ולא יתערב בהן כח השד חס ושלום:
וזה בחינת שצריכין שתהיה הסכה צלתה מרבה מחמתה. וזה בחינת צמצום השכל שצריכין לצמצם את השכל שלא יצא חוץ לגבול, כי במפלא ממך אל תדרש כנ"ל, וזה בחינת צלתה מרבה מחמתה, כי חמה רמז לשכל, בחינת פני משה כפני חמה, ומשה הוא הדעת והמחין, (כמבאר שם). וצריכין שיהיה צלתה מרבה מחמתה, הינו לצמצם אור החמה שהוא הדעת ויהיה הצל מרבה, כי צריכין לעשות צל מחצה בפני החמה והשכל, כי במפלא ממך אל תדרש כנ"ל, כי זה עקר תקון המחין על-ידי הצמצום הנ"ל שהוא בחינת צל ומחצה בפני השכל כנ"ל:
נמצא, שעל-ידי מצות סכה, שהוא בחינת שמעמידין ומקימין את האמונה הנפולה, בחינת סכת דוד הנפלת כנ"ל, על-ידי זה נעשין גרים. וזה בחינת שמסככין בפסלת גרן ויקב כנ"ל. ועל-כן האמות שלא רצו להתגיר בעולם הזה יתנסו לעתיד במצות סכה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, מצוה קלה יש לי וסכה שמה וכו' ושכל אחד ואחד עושה סכה בראש גגו. והקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה וכו', כי על-ידי בחינת סכה היו ראויים שיתגירו האמות ועל-כן אלו שלא רצו להתגיר בעולם הזה ולעתיד אין מקבלים גרים, כי אין מקבלין גרים לימות המשיח. על-כן יהיה ענשם על-ידי מצות סכה, כי מאחר שלא רצו להתגיר בעולם הזה על-ידי מצות סכה, על-כן יתנסו ויתענשו בעתיד על-ידי מצות סכה והענש יהיה שיוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה, כי הסכה היא צלתה מרבה מחמתה, שזהו בחינת צמצום המחין שהם בחינת חמה כנ"ל. וזהו עקר תקון הקדשה לעשות צמצום אל רבוי האור, כי רבוי השמן גורם כבוי הנר ועקר השבירה היתה על-ידי רבוי האור, על-כן עקר תקון הקדשה על-ידי הצמצום. וזה בחינת התקון של כל המצות לעשות צמצום וכלי אל האור. וכל אחד ואחד כפי אשר זכה לעשות מצוות בזה העולם כן נעשין מהם לבושין שהם צמצומים וכלים אשר בהם יזכה לקבל האור הגנוז והצפון שאי אפשר לקבלו כי אם על-ידי כלים, אבל הרשעים ואמות העולם שלא זכו לסגל מצוות בעולם הזה לא יהיו להם כלים ולבושים לקבל בתוכם את האור הגדול שיתגלה לעתיד. וזה יהיה עקר ענשם בעולם הבא שיכוו מאור הגדול שיתגלה לעתיד מאחר שלא יהיה להם כלים במה לקבלו מאחר שלא זכו במצות בעולם הזה. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלעתיד הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה ורשעים נדונין בה. חמה זה בחינת אור השכל שהיה גנוז וצפון עד אז ועל-ידי רבוי האור שיתגלה אז צדיקים מתרפאין ורשעים נדונין, כי הצדיקים יתענגו מזה ויקבלו חיות ורפואה מזה, כי בשביל זה יגעו וטרחו כל ימיהם בעבודת ה', הינו כי על -ידי המצות שעשו והכינו בעולם הזה על-ידי זה זכו לעשות כלים ולבושין ועתה זוכין לקבל בתוך אלו הכלים והלבושין את האור הגדול. נמצא, שהצדיקים מתענגים מזה שנתגלה האור הגדול, כי יש להם כלים במה לקבלו על-ידי המצות שעשו בעולם הזה, אבל רשעים נדונין בה, כי הם נכוים על-ידי האור הגדול מאחר שאין להם כלים במה לקבלו מחמת שלא עשו מצוות בעולם הזה כנ"ל, על-כן יהיו נכוין על-ידי רבוי האור. וזה ענין מאמר הנ"ל שהאמות שלא רצו להתגיר על-ידי מצות סכה בעולם הזה יהיה ענשם לעתיד גם כן על-ידי מצות סכה, דהינו שהשם יתברך יצוה להם לעשות סכה. וסכה הוא לצל, שהיא בחינת צל המגן בפני החמה, בחינת צמצום האור כנ"ל. אך היום לעשותן ולעתיד אין מועיל שום עשיה של שום מצוה. וזהו שצוה להם השם יתברך לעשות סכה שעל ידה נעשה בחינת צמצום וכלי אל רבוי האור. ואזי כל אחד עושה סכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה וכו', הינו שהקדוש ברוך הוא יגלה בחינת רבוי אור, שזהו בחינת מוציא חמה מנרתיקה ויהיו נכוים על-ידי רבוי האור ולא יוכלו אז לצמצם בחינת האור הגדול על-ידי צל סכה, כי אז אינו מועיל שום עשיה של מצוה כי היום לעשותן. ועל-כן הסכה שיעשו אז לא תועיל להם להגן מן אור החמה הגדול, הינו שלא יוכלו אז לצמצם ולעשות כלי אל רבוי האור, כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, הינו מי שזכה לעשות מצוות בעולם הזה יזכה לקבל בתוך הכלים ולבושין שנעשו על-ידי מצוותיו רבוי האור הגדול, אבל מי שלא טרח בעולם הזה לא יועיל לו אם ירצה לעשות מצוות בעולם הבא, ועל-כן לא יועיל להאמות הסכה שיעשו לעתיד ויהיו נכוין על-ידי רבוי האור שהוא בחינת מוציא חמה מנרתיקה כנ"ל: