ליקוטי הלכות · יורה דעה א · גלוח א
התאמת הקריאה
אסור גלוח הפאות והזקן
על-פי מה שמבאר במאמר "מישרא דסכינא", סימן ל; שהשערות הם בחינת חכמה תתאה שהוא עקר ההשגה, שהוא בחינת מלכות, עין שם. וצריך להמשיך לה חיים, על-כן צריכין להעלותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים שהם בחינת בינה לבא. וצריך לחתכה מן הארבע מלכיות שהם הסטרא אחרא, שלא יהיה להם יניקה מן החכמה, בחינת מלכות כנ"ל, שהוא בחינת דלית. וזה נעשה על-ידי חסד בחינת אברהם, והחסד נתגלה על-ידי התוכחה, עין שם: והנה הפאות והזקן הם אור הפנים, הדרת פנים בחינת השגת החכמה, כמו שנאמר, "והדרת פני זקן". שהזקן הוא הדרת פנים, אור הפנים, שהוא בחינת החכמה, כמו שנאמר, "חכמת אדם תאיר פניו". כי הזקן הוא בחינת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, כמובא כל זה בדברי רבנו, עין שם, שהם עקר השגת החכמה. ועל-כן הזקן והפאות הם שערות, כי הם בחינת השגת החכמה, שעקר ההשגה הוא בבחינת שערות, שהוא החכמה תתאה, כמו שמבאר. וזה בחינת שלש עשרה מדות שהם בחינת הזקן כנ"ל, הינו בחינת מדות וצמצומים להשכל העליון, כמו שמבאר שם, שזה בחינת שערות, בחינת שעורא דאתון דאוריתא שהם בחינת מדות. ועל-כן אסור להעביר תער על הזקן והפאות, כי שם עקר החיים ואריכות ימים שזה בחינת זקן כנ"ל. ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך, כמו שאמרו חז"ל לענין מזבח. ועל-כן אסור לחתכם ולהשחיתם, כי אדרבא, שם עקר עליות החכמה תתאה, כי הם אור הפנים כנ"ל. וזה בחינת שתי פאות וזקן כנגד שלש רגלים שהם אור הפנים כנ"ל, כי שתי הפאות הם בחינת ימין ושמאל, והזקן באמצע, שזה בחינת שלש רגלים שהם כנגד שלשה אבות, שהם ימין ושמאל ואמצע. ועקר אור הפנים הוא הזקן והוא עקר השגת החכמה. ועל-ידי שתי הפאות, שהם בחינת ימין ושמאל, שזה בחינת חסד ותוכחה, כי החסד הוא ימין והתוכחה הוא בחינת גבורות, בחינת שמאל. ועל-ידי-זה זוכין לבחינת זקן, בחינת אור הפנים כנ"ל. וכמו שמבאר שם, אבל כל שאר השערות אף שהם גם כן בחינת מותרי מחין, עם כל זה, מחמת שהם בבחינת מותרות יש בהם יניקה להסטרא אחרא, כי משם עקר יניקתם. ועל-כן כשנתגדלין הרבה צריך לחתכם בבחינת חתכו לד, כדי שלא לתן להם יניקה מן החכמה תתאה, שהוא בחינת ארבע כנ"ל. ועל-כן מצוה גדולה לגלח ערב הרגל כדי לחתכה מן הארבע מלכיות כדי שתוכל לעלות בשלש רגלים שהם אור הפנים כנ"ל: