דילוג לתוכן הראשי

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · מזוזה ב

גודל הטקסט
התאמת הקריאה
ריווח שורות
רוחב הטור
גוון דף הקריאה

נשמר רק בדפדפן הזה.

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · מזוזה ב · פסקה 1

על-פי מה שכתב רבנו ז"ל הריני כפרת משכבו במאמר המתחיל, בראשית לעיני כל ישראל, עין שם היטב. בלקוטי תנינא סימן סז) : והיוצא משם שהצדיק האמת הוא הראש בית והוא מאיר להבתים של ישראל והראש הזה המאיר להבית הוא בחינת שם ה', בחינת ה' אחד ושמו אחד. והוא בחינת מחין והוא בחינת מאורי אור, בחינת מאור עינים והוא מאיר להבית, הינו להבית המקדש ולכלליות הבתים של ישראל ועל-ידי-זה נצולין הבתים משרפות אש שזה בחינת מאורי אש חס ושלום, שהם כנגד מאורי אור, שהם הפך שם ה', כי מאורי אש הם בחינת שם הטמאה של החיצונים ועל-ידי מאורי אור שהוא בחינת הראש בית הנ"ל, בחינת שם ה', על-ידי-זה נצולין הבתים מבחינת מאורי אש, שהם בחינת שמות החיצונים וכו' כנ"ל, עין שם כל המאמר היטב:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · מזוזה ב · א

וזה בחינת מזוזה שמצוה לקבעה בפתח הבית ועקר המצוה היא בשביל שמירה כדי שיהיו נשמרים ישראל עם קדוש מן החיצונים, כי המזוזה היא בחינת שם ה', כי עקר שם ה' היא התורה, כי אוריתא שמא דקדשא בריך הוא. והמזוזה היא שתי פרשיות התורה שהם כלליות כל התורה, כי שמע והיה אם שמוע הם קבלת על מלכות שמים וקבלת על מצות, שזהו כלליות כל התורה, בחינת שם ה', כי אוריתא שמא דקדשא בריך הוא כנ"ל. ובפרט פסוק שמע ישראל, שהוא שם ה' ממש, כביכול, בחינת ה' אלקינו ה' אחד, שזה עקר שם ה' יתברך שמו, כביכול, ועל-כן מצוה עלינו לקבע שתי פרשיות אלו, שהם בחינת שם ה' אצל פתח הבית כדי שיהיה נשמר הבית מן החיצונים. כי המזוזה שהיא בחינת שם ה', הוא מאיר להבית בבחינת ראש בית כנ"ל. ועל-ידי-זה נשמרין מן החיצונים, שהם בחינת שם הטמאה הפך שם ה' כנ"ל. וזה בחינת שם שד"י שבמזוזה, כי שם שד"י הוא בחינת צדיק יסוד עולם כידוע. וצדיק יסוד עולם בחינת שם שד"י הוא הוא בחינת הראש, בחינת שם ה' המאיר להבית, שזה עקר בחינת מזוזה שהיא בחינת שם ה' כנ"ל, כי אי אפשר שיהיה נמשך שם ה' להאיר להבית כי אם על-ידי בחינת צדיק יסוד עולם שהוא הפאר והראש של כל הדורות, שהוא בבחינת שם שד"י. וכמבאר היטב במאמר הנ"ל. ועל-כן המזוזה שהוא בחינת שם ה', היא מאירה להבית ושומרת אותו משמות הטמאה של החיצונים, על-ידי שם שד"י שבמזוזה שהוא בחינת צדיק יסוד עולם שהוא הראש והפאר כנ"ל. ועל-ידי-זה נעשה בחינת בראשית ראש בית שהראש מאיר להבית ועל-ידי-זה נשמר הבית כנ"ל:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · מזוזה ב · ב

וזה בחינת שמצוה לקבע המזוזה בשליש העליון של הפתח, כי איתא שם בסוף דברי המאמר הנ"ל שגם הדור האתרוג נמשך מהצדיק והראש הנ"ל. וגם כל הדורות נמשכין ממנו בבחינת קרא הדרות מראש וכו', עין שם. ועקר ההדור הם ישראל שהם השליש מבני נח בחינת שם בחינת שם ה', עין שם היטב ותבין, כי הוא ענין עמק נפלא ונורא מאד מאד. כדרך רבנו הקדוש זכר צדיק לברכה, הריני כפרת משכבו, שכל דבריו נפלאים ונוראים מאד עמק עמק מאד, אשרי הזוכה להבינם בפשיטות על כל פנים, עין שם היטב. וזה בחינת קביעות המזוזה בשליש העליון של פתח הבית, כי המזוזה שהיא בחינת שם ה' שמאירה להבית על-ידי צדיק יסוד עולם שהוא בחינת שד"י שבמזוזה, שהוא בחינת צדיק יסוד עולם, שהוא בחינת הראש והפאר כנ"ל. שממנו נמשך כל הדורות וכל הפאר וההדור להבית שזה הוא בחינת הדור האתרוג, כי אתרוג הוא בחינת הבית, בחינת מלכות, בחינת רחל היתה יפת תאר וכו' כידוע. ועל-כן קביעות המזוזה היא בשליש העליון, כי שם עקר ההדור שנמשך מהראש בית, כי עקר ההדור הוא בבחינת שליש העליון. בבחינת הדור מצוה עד שליש, כמבאר שם במאמר הנ"ל. וזה השליש שהוא עקר ההדור הוא בודאי שליש העליון, כי הוא עליון ומבחר מכלם, כי שם עקר ההדור כנ"ל. ועל-כן המזוזה, שהיא בחינת שם ה' שמאיר על-ידי צדיק יסוד עולם כנ"ל, מקומה בשליש העליון של פתח הבית ששם עקר ההדור, שהוא בחינת שם ה' כנ"ל, כי הדור מצוה עד שליש שהוא השליש מבני נח, שהוא בחינת שם ה' כנ"ל, ועין שם והבן. ועל-כן מקום קביעות המזוזה בפתח הבית, כי שם מאיר הצדיק להבית בבחינת פתח עינים. עינים זה בחינת מאורי אור, בחינת מאור עינים הם מאירין בפתח הבית בבחינת פתח עינים, כי שם עקר ההארה. ]והשאר נשכח ממני כי לא נכתב בזמנו תכף[:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · מזוזה ב · ג

נמצא, שעל-ידי מזוזה נשמר הבית משם הטמאה. ועל-ידי-זה נשמר הבית משרפות אש, כי השרפות נמשכין מבחינת שם הטמאה, שהוא בחינת מאורי אש כנ"ל. וזה שמובא לומר תקון חצות אצל המזוזה, כי חצות הוא תקון להנצל משרפות, כמבאר שם היטב במאמר הנ"ל. ועל-כן טוב לומר חצות אצל המזוזה, כי הם בחינה אחת, כי על-ידי אמירת חצות זוכין לשום פאר תחת אפר שיהיה נמשך הארת הצדיק בחינת פאר, בחינת מאורי אור, בחינת שם ה' תחת אפר, הינו מאורי אש, הינו שמאורי אש יתבטלו ויתגברו ויאירו המאורי אור, בחינת פאר שהוא בחינת שם ה', כמבאר שם, עין שם. וזה נעשה על-ידי תקון חצות, כמו שמבאר שם. וזהו גם כן בחינת מזוזה, שהוא בחינת שם ה', בחינת פאר, בחינת מאורי אור, שהוא מאירה להבית שעל-ידי-זה נכנעין ונתבטלין מאורי אש, שהם בחינת שם הטמאה, כי על-ידי שם ה' בחינת מזוזה הם נכנעין ונתבטלין. נמצא, שמצות מזוזה היא בחינה אחת עם תקון חצות. ועל-כן טוב לומר תקון חצות אצל המזוזה כנ"ל:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · מזוזה ב · ד

וזה בחינת שבועות שאז מקבלין את התורה שהוא בחינת שם ה' כנ"ל. ועל-כן נוהגין להיות נעורין כל הלילה. ולעסק בתורה, כי השנה היא בחינת הסתלקות מאורי אור שהם בחינת מחין, בחינת מאור עינים, כי בשעת שנה נסתלקין מאור עינים ונסתלקין המחין שהם בחינת מאורי אור הנמשכין משם ה' כנ"ל. ועל-כן עקר השנה בלילה, שהוא בבחינת מאורי אש, בחינת דינים, בבחינת ובערב יהיה כמראה אש לילה וכו', כי בערב הוא שקיעת האור במערב שהוא בחינת הסתלקות מאורי אור, כמבאר בתחלת מאמר הנ"ל. ועל-כן אז הוא זמן שנה שהוא בחינת הסתלקות מאור עינים, שהם בחינת מאורי אור כנ"ל. ועל-כן בשבועות שאז צריכין לקבל התורה, שהיא בחינת שם ה', בחינת מאורי אור, על-כן נעורין כל הלילה כדי להכניע את השנה שהוא בבחינת מאורי אש כנ"ל כדי להפך לילה ליום כדי שיתגברו בחינת מאורי אור שהם הפך השנה, בחינת מאור עינים כדי שנזכה לקבלת התורה, שהיא בחינת שם ה', בחינת מאורי אור, בחינת מאור עינים. כי התורה הקדושה הוא בבחינת תלת גונין דעינא ובת עין, בחינת טעמים, נקדות, תגים, אותיות, כמובא במקום אחר, ועל-כן בבקר אוכלין מאכלי חלב בחינת דם נעכר ונעשה חלב כמובא. כי דם נעכר ונעשה חלב זה בחינת שנכנעין מאורי אש ומתגברין מאורי אור, כמבאר היטב בהלכות בשר בחלב, עין שם. וזה שמובא במדרש שקבלת התורה היה על-ידי מצות בשר בחלב, כי על-ידי-זה לא יכלו המלאכים לקטרג על קבלת התורה, כי השם יתברך אמר להם, והלא אכלתם בשר בחלב בימי אברהם, עין שם. כי על-ידי שישראל נזהרין מבשר בחלב, שעל-ידי-זה זוכין שלא יתגברו מאורי אש ואזי מתגברין מאורי אור, כמבאר לעיל בהלכות בשר בחלב, על-ידי-זה זוכין לקבלת התורה שהוא בחינת שם ה', בחינת מאורי אור כנ"ל:

מקורות ורישיון

מקור הפרק: קובץ Word מאתר אור ברסלב, הקלדת OYW (בלי הצהרת זכויות); הורד 20.10.2026

קרדיטים ומקורות

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · מזוזה ב · נחמן