ליקוטי הלכות · אבן העזר · קדושין ב

ובו יתבאר ענין חנכה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

על-פי התורה המתחלת, פתח רבי שמעון ואמר, עת לעשות לה' הפרו תורתך סימן ס). כי יש התבוננות שאי אפשר לזכות אליו כי אם על-ידי עשירות מפלג מאד מאד וכו', עין שם, וזה בחינת פסלת של לוחות שמשם נתעשר משה, עין שם. ולעשירות הזאת זוכין על-ידי בחינת עתיק, בחינת אריכות ימים, הינו שצריכין להוסיף קדשה בכל יום ויום שבא אחר כך, וזה בחינת אריכות ימים, ולזה זוכין על-ידי יראה בחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי על-ידי יראה נכנע בחינת הבל היפי, בחינת שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל, ועל-כן זוכין על-ידי יראה לעשירות, כי על-ידי הבל היפי אין לו עשירות, כי הבל היפי נמשך מהפסק הנשימה, ועשירות נמשך מאריכות הנשימה, ועל-ידי יראה נכנע הבל היפי הפסק הנשימה, וזוכין לאריכות הנשימה, ועל-ידי אריכות הנשימה זוכין להתבוננות, כי עקר השכל על-ידי אריכות הנשימה וכו' בחינת נר ה' נשמת אדם וכו', עין שם כל זה היטב היטב. ולזכות ליראה הוא על-ידי פקידת עקרות, ופקידת עקרות נעשה על-ידי התעוררות השנה והתעוררות השנה הוא על-ידי ספורי מעשיות, כי יש שבעים פנים לתורה, בחינת שבעים שנים, ויש מי שנופל לבחינת שנה, דהינו שנסתלק פניו בחינת מחין, ואז הוא בבחינת שנה, ויש שנפל מאיזה פנים או מכמה פנים וצריך לעוררו, ועקר ההתעוררות על-ידי שמלבישין פניו בספורי מעשיות. ומי שלא נפל עדין מכל השבעים פנים לתורה, עדין יכולין לעוררו על-ידי ספורי מעשיות של בקרב שנים, אבל יש מי שנפל מכל השבעים פנים לתורה, אזי צריכין לעוררו על-ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות שכל השבעים פנים נמשכין משם, שזה בחינת רב חסד וכו', עין שם היטב היטב:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת שמונת ימי חנכה, כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתו ולהעבירם על חקי רצונו, זה בחינת הקלפה והסטרא אחרא שמתגברת חס ושלום, ורוצה להשליך את האדם חס ושלום, לבחינת שנה, שהיא בחינת הסתלקות המחין, הסתלקות השבעים פנים לתורה, ורוצה חס ושלום, להשכיח התורה לגמרי, הינו להפילו חס ושלום, מכל השבעים פנים, כמו שהיה בימי מלכות יון הרשעה שגזרו גזרות משנות, וכל גזרתם היה לבטל ישראל מהתורה והמצוות, כי רצו להשכיח התורה לגמרי חס ושלום, הינו להפיל את ישראל מכל השבעים פנים לתורה, ועל-כן טמאו כל השמנים של המנורה, כי שבעת הנרות של המנורה שבבית המקדש שהיה הכהן מדליק בכל לילה זה בחינת שבעים פנים לתורה שכלולים בשבעת הנרות כל אחד כלול מעשר, בבחינת כי נר מצוה ותורה אור, כי השבעים פנים לתורה הם שבעים אורות, בחינת תורה אור, בחינת פנים מאירות, ואלו השבעים פנים שבעים אורות, כלולים בשבעת הנרות שבבית המקדש. ועל-כן היה הכהן מדליקם בכל לילה, זה בחינת התעוררות השנה על-ידי השבעים פנים לתורה, כי בלילה אז מתפשטת השנה בעולם, ועל-כן אז היה הכהן מדליק הנרות, שהם בחינת השבעים פנים כדי להכניע ולשבר בחינת השנה שלא תתגבר על ישראל, חס ושלום, ועל-כן מלכות יון הרשעה שרצו להפיל את ישראל מכל השבעים פנים, ורצו להשכיחם תורתו לגמרי, שזהו בחינת שנה כנ"ל, על-כן טמאו כל השמנים כדי לבטל, חס ושלום, שבעת הנרות של המנורה כדי להפיל, חס ושלום, את ישראל מכל השבעים פנים, והשם יתברך עמד בעזרתנו ועשה עמנו נסים ונפלאות גדולות בימים ההם בזמן הזה, וזכו ישראל להכניעם ולהשפילם ונעשה נס נפלא שדלק השמן שמונה ימים, שזה בחינת התעוררות השנה על-ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, כי שבעת הנרות הם כנגד שבעת ימים, שהם בחינת שבעים פנים, שבעים שנים שכלולים בשבעת ימים. וזה בחינת התעוררות השנה על-ידי ספורי מעשיות שבקרב שנים, אבל אז שטמאו כל השמנים ורצו להשכיח תורתו לגמרי, שרצו להפיל מכל השבעים פנים ולקלקל ולפגם חס ושלום, כל השמנים של שבעת הנרות וכו' כנ"ל, על-כן נעשה נס שדלק השמן שמונה ימים, ושמונה ימים זה בחינת שנים קדמוניות, שהם למעלה מכל השבעים פנים, שבעים שנים, כי שמונת ימי חנכה נמשכין מבחינת בינה עלמא דאתי, שהוא בחינת יום השמיני כידוע, ועל-כן נעשה הנס דיקא בשמונה ימים דיקא, כי זה עקר הנס שעשה עמנו השם יתברך פלא גדול שהמשיך בחינת התעוררות השנה מבחינת שנים קדמוניות, שהוא בחינת שמונת ימים, כי מחמת שרצו להפיל את ישראל מכל השבעים פנים, על-כן לא היה אפשר לעוררם כי אם על-ידי בחינת שנים קדמוניות אשר משם נמשכין כל השבעים פנים, שהם בחינת שבעת הנרות, על-כן לא היה אפשר אז להדליק שבעת הנרות שבבית המקדש, שהם בחינת השבעים פנים כנ"ל כי אם על-ידי מעשה הנס של שמונת ימי חנכה, שזה בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, בחינת יום השמיני וכו' כנ"ל, כי משם נמשכין כל השבעים פנים, כל שבעת הנרות כנ"ל. ועל-כן נקבע מצוה זו לדורות בכל שנה ושנה, כי בכל דור ודור, בפרט בגלות ארך מאד שמתגברת הסטרא אחרא בכל עת ורוצה, חס ושלום, להפיל את ישראל לבחינת שנה מכל השבעים פנים, ונתן לנו השם יתברך שמונת ימי חנכה אלו בכל שנה ושנה, שעל-ידי שאנו מדליקין את הנרות הללו של שמונת ימי חנכה לזכר הנס הגדול שנעשה בשמן של המנורה שבבית המקדש, על-ידי-זה אנו מעוררין וממשיכין בחינת הארה מבחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, כי פרסום מעשה הנס של השמן שדלק שמונת ימי חנכה, זה בחינת ספור מעשה של שנים קדמוניות, כי זה הנס נמשך משם מבחינת יום השמיני עלמא דאתי, שהיא בחינת שנים קדמוניות כנ"ל, שמשם נמשכין כל השבעים פנים, כל שבעת הנרות. ועל-כן על-ידי פרסום מעשה נס זה של חנכה, שהוא בחינת מעשה של שנים קדמוניות, על-ידי-זה יכולין להתעורר מהשנה, אפלו מי שנפל מכל השבעים פנים יכולין לעוררו על-ידי מעשה נס זה של שמונת ימי חנכה, שהוא בחינת מעשה של שנים קדמוניות שמשם נמשכין כל השבעים פנים כל שבעת הנרות, שעל-ידי-זה מעוררין אפלו מי שנפל לבחינת שנה מכל השבעים פנים כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-כן ימי חנכה הם בלילות הארכות של ימות החרף, כי אז כשהלילות הם ארכות זה בחינת התגברות השנה אריכת הגלות שדומה ללילה, ואז דיקא מעוררין מהשנה ומשברין השנה על-ידי שמונת ימי חנכה שהם בחינת שנים קדמוניות, שעל ידם מעוררין מהשנה אפלו מי שהתגברה עליו אריכת השנה מאד שנפל מכל השבעים פנים לתורה, חס ושלום, כנ"ל, אף-על-פי-כן מעוררין אותו על-ידי מעשה הנס של שמונת ימי חנכה, שהם בחינת שנים קדמוניות כנ"ל. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששעור השמן של המנורה חצי לג בכל לילה, וזה השעור ללילי תקופת טבת הארכים, הינו כנ"ל, כי עקר בחינת שבעת הנרות של המנורה הם בבחינת שבעים פנים לתורה, בחינת התעוררות השנה כנ"ל, ועל-כן שערו רבותינו זכרונם לברכה השמן ללילי תקופת טבת הארכים. וזה בחינת נר המערבי שהיה עדות שהשכינה שורה בישראל, כי ממנה היה מתחיל ובה היה מסים, כי זה הנר לא יכבה לעולם, לרמז שאז היו ישראל מקשרין לאביהם שבשמים, ולא נפלו לבחינת שנה מכל השבעים פנים, שהם בחינת שבעת הנרות, כי לעולם נשאר נר אחד דולק, כי לעולם נשארו מקשרים באיזה פנים, אבל כשגברו העוונות ונכבה נר המערבי ואחר כך גלו ישראל ונחרב הבית המקדש, ואפלו כשחזרו בימי בית שני, לא היתה גאלה שלמה, וכבר היו מוכנים לגלות בגלות הארך הזה, על-כן השם יתברך, שהוא מלא רחמים ושוקד תמיד על תקנות בני ישראל לבל יאבדו בגלות הארך הזה, שהוא בחינת לילה, בחינת שנה ארכה מאד, על-כן הקדים רפואה למכה, ועשה עמנו נס נפלא ונורא בשמונת ימי חנכה אלו, שהוא בחינת מעשה של שנים קדמוניות כנ"ל, ונקבע מצוה זו לדורות בשביל פרסומי נסא, כדי לספר ספור מעשה הנס הזה של בחינת שנים קדמוניות, כדי להתעורר מהשנה אפלו בגלות הארך הזה, אפלו מי שנפל מכל השבעים פנים, כי משם נמשכין כל השבעים פנים, ועל-כן על-ידי מעשה זאת יכולין להתעורר הכל כנ"ל: וזה בחינת להדליק נר חנכה ראשי תבות נח"ל, כמו שמובא בכתבי האר"י ז"ל. זה בחינת נחל נבע מקור חכמה, שמשם נמשכין בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, כי נחל נבע זה בחינת בינה יום השמיני, שהוא בבחינת שנים קדמוניות כידוע וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-ידי התעוררות השנה, על-ידי-זה יוצא הדבור. וזה בחינת להתיר פה אלמים וכו', כמו שמובא במאמר הנ"ל, וזה בחינת ההלל של חנכה שבשביל זה הקבעו שמונת ימים אלו, כמו שאומרים, "וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". כי אז בשמונת ימי חנכה על-ידי בחינת התעוררות השנה כנ"ל, על-ידי-זה יוצא הדבור בהלל והודאה להשם יתברך, שזהו בחינת להתיר פה אלמים הנ"ל. ועל-ידי להתיר פה אלמים, על-ידי-זה להתיר פה עקרות, ונפקדין עקרות על-ידי-זה , כמבאר כל זה במאמר הנ"ל. וזה בחינת חנכה שהוא אותיות חנה כ"ו, בחינת כי את חנה אהב וה' סגר רחמה, כמבאר בכתבי האר"י ז"ל בכונות חנכה: וזה בחינת פקידת עקרות, פקידת חנה עקרה שנפקדה והולידה את שמואל שמדתו בחינת חנכה, בבחינת מה שאמר שמואל, "וגם נצח ישראל לא ישקר". כי תקן בחינת נצח, כמובא. וזה בחינת חנכה, כי חנכה ופורים הם בחינת נצח והוד, כמובא בכונות:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-ידי פקידת עקרות, על-ידי-זה נמשך יראה, ועל-ידי יראה נמשך בחינת אריכת ימים, בחינת יראת ה' תוסיף ימים, ועל-ידי אריכת ימים נמשך עשירות, ועל-ידי העשירות זוכין להתבוננות גדול, כי ההתבוננות הוא על-ידי אריכות הנשימה, כי השכל דולק על-ידי השמנים שבגוף וכו', עין שם כל זה היטב במאמר הנ"ל. וזה בחינת האש של הדלקת נר חנכה, זה בחינת יראה, כי היראה היא כאש בוערת, כמו שכתוב, "כי יראתם מפני האש וכו'". והאש של נר חנכה הוא בבחינת יראת ה' תוסיף ימים, בבחינת כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום, ואיתא בזהר הקדוש ומובא בדברי רבנו זכרונו לברכה סימן מט), שזהו שבח מעלת ישראל, כי האש אכלה כלא ושצי כלא, אבל ישראל עם קדוש דבקים בה' בבחינת אש אכלה, ואדרבא, מקבלים משם חיות בחינת ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים וכו'. וזה בחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי טבע היראה להמית ולהזיק, כי רבים מתים או נזוקים על-ידי פחד ויראה, אבל יראה דקדשה, דהינו היראה מהשם יתברך אש אכלה, אל גדול ונורא, היא מוספת חיים בחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי, אדרבא, משם דיקא מקבלים חיים ואריכות ימים. וזה בחינת האש של הדלקת נר חנכה, כי טבע האש שמכלה כל דבר שדולק בו, ובשמן של חנכה נעשה נס גדול שדלק שמן מועט שמונה ימים ולא נשרף השמן מיד, כי נמשך האש מיראה דקדשה, מבחינת יראת ה' תוסיף ימים שעל-ידי-זה , אדרבא, נתוסף ברכה בהשמן שנדלק על-ידי האש הזה. וזה בחינת מה שנקבע לדורות להיות מוסיף והולך בכל לילה, כי מעלין בקדש, זה בחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי עקר האריכות ימים הוא להיות מוסיף והולך קדשה יתרה בכל יום ויום שבא אחר כך, כמו שמבאר שם היטב במאמר הנ"ל. וזה בחינת מעלין בקדש מוסיף והולך, הנאמר בנרות חנכה, בחינת יראת ה' תוסיף ימים כנ"ל, כי משם נמשך עקר הנס של חנכה שלא נכלה ונשרף השמן מיד על-ידי ההדלקה, רק, אדרבא, נמשך בו ברכה שדלק שמונה ימים, כי האש הזה נמשך מבחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי, אדרבא, מקבלין ברכה וחיים ואריכות ימים משם, בחינת כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום וכו' כנ"ל: ועל-ידי היראה בחינת יראת ה' תוסיף ימים, על-ידי-זה נמשך עשירות גדול. וזה בחינת חנכה חנו כ"ה, בחינת כה תברכו את בני ישראל שנסמך לפרשת חנכת המזבח שקורין בחנכה, וגם יש מתחילין לקרות משם מפרשת ברכת כהנים), כי עקר ברכת כהנים הוא עשירות בבחינת יברכך ה' בממון. וזה בחינת וישמרך מן המזיקין, כי המזיקין נמשכין מבחינת יראות הנפולות, ועל-כן הם מפחידין את מי שפוגעין בו, חס ושלום, כי הם בבחינת יראות הנפולות, ועל-ידי היראה דקדשה מעלין את היראות הנפולות, ועל-ידי-זה נשמרין מן המזיקין, כי יראה הוא בחינת שמור, שהוא מדת לילה, בחינת יראה. וזהו כל מקום שנאמר השמר, הוא לא תעשה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה שאסרו חכמינו זכרונם לברכה להשתמש לאור חנכה הוא בחינת שמירה, בחינת יראה, בחינת לא תעשה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, השמר, הוא לא תעשה. וכל הלא תעשה שבתורה הם בבחינת יראה, כי מצוות עשה מסטרא דרחימו, ומצוות לא תעשה מסטרא דדחילו, כמו שאיתא בזהר הקדוש. וזהו בחינת וישמרך מן המזיקין, כי על-ידי בחינת יראה, בחינת שמור, נשמרין מן המזיקין הנמשכין מבחינת יראות הנפילות כנ"ל, ועל-ידי-זה יברכך ה' בממון, כי על-ידי יראה זוכין לעשירות כנ"ל. וזה בחינת חנכה, בחינת חנו כ"ה, בחינת כה תברכו את בני ישראל, בחינת עשירות הנמשך על-ידי היראה, שזהו בחינת ברכת כהנים כנ"ל: ועל-ידי העשירות הנמשך על-ידי היראה, זוכין להתבוננות גדול, כי השכל דולק על-ידי השמנים שבגוף וכו', כמבאר שם. וזה בחינת נר ה' נשמת אדם, כמו שמבאר במאמר הנ"ל, עין שם, וזה בחינת נר חנכה, בחינת נר ה' נשמת אדם, בחינת התבוננות גדול שדולק על-ידי השמן של חנכה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת מה שנוהגין להרבות בצדקה בחנכה וקורין אותו מעות חנכה, כי עקר בחינת חנכה, דהינו הנר חנכה, שהוא בחינת התבוננות גדול מאד נמשך על-ידי עשירות, ועקר העשירות נמשך על-ידי צדקה בבחינת עשר בשביל שתתעשר, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בבא בתרא טו), הנותן פרוטה לעני מתברך וכו'. כי צדקה הוא בבחינת יראה, בחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי על-פי דרך הטבע היה ראוי שעל-ידי שנותן צדקה יחסר לו, כי מחסר ממונו ונותן לעני, אבל באמת, אדרבא, כל מה שמוסיף ומרבה בצדקה, נתוסף לו ברכה גדולה בממונו כנ"ל. וזה בחינת יראת ה' תוסיף ימים וכו' כנ"ל, כי צדקה היא בחינת מלכות, בחינת יראה, ועל-כן מרבין בצדקה בחנכה כדי להמשיך עשירות שעל-ידי-זה נמשך התבוננות גדול, שזהו בחינת נר חנכה, בחינת נר ה' נשמת אדם וכו' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת קדושין בכסף, כי צריכין שיהיה עקר ההתקשרות בבחינת יראה שהוא הפך הבל היפי, כי צריך שלא יתן עיניו בנוי שלא יקחנה בשביל יפי, בחינת הבל היפי, רק בבחינת אשה יראת ה' היא תתהלל, שהוא הפך הבל היפי, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. ועקר אחיזת הבל היפי הוא באשה, ועל-כן עקר שבחה הוא על-ידי יראה, כמו שכתוב, "אשה יראת ה'" וכו', כדי להכניע הבל היפי הנאחז בה שנמשך מבחינת אשה זונה על-ידי היראה כנ"ל. וקדם שהיא מתחברת לאיש אין לה שלמות, ואז נאחז בה עדין בחינת הבל היפי, כי רגליה ירדות וכו', ועקר הקנין שקונה אותה בעלה בשעת חפה וקדושין הוא שרוצה ליחדה אליו ולתקנה ולהעלותה מבחינת הבל היפי הנמשך מאשה זונה, ולהעלות לבחינת אשה יראת ה', כי עקר עליתה על ידו, כי היא עולה עמו וכו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. ועל-כן מקדשה בכסף ועל-ידי-זה קונה אותה, כי העשירות נמשך מבחינת אריכות הנשימה, מבחינת יראה, והבל היפי נמשך מהפסק הנשימה, כמבאר היטב במאמר הנ"ל, ועל-כן על-ידי שממשיך לה מעשירות שלו, דהינו על-ידי הכסף קדושין שנותן לה, על-ידי-זה מעלה אותה לבחינת אריכות הנשימה, בחינת יראה, כי משם נמשך הכסף והעשירות כנ"ל, ועל-ידי-זה מכניע ממנה בחינת הבל היפי, ומעלה אותה לבחינת אשה יראת ה', בחינת יראת ה' תוסיף ימים, בחינת ראה חיים עם האשה וכו'. כי באמת זווג דקדשה הוא בבחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי הזווג הוא בבחינת הפסק הנשימה, כמבאר היטב במאמר הנ"ל, והוא הפך ההתבוננות כנ"ל במאמר הנ"ל, והוא הפך אריכות ימים, כי הוא מקצר החיים והדעת, כי רבם מתים מתאוה זו, כמו שאמרו חכמי הרופאים, כמובא בשלחן ערוך בהלכות צניעות. וכל המשגעים וחסרי דעה באים מזה כידוע לחכמי הרופאים, וכמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה, אבל אף-על-פי-כן , על-ידי זווג דקדשה בקדשה ובטהרה כראוי, על-ידי-זה , אדרבא, נתוסף לו חיים ואריכות ימים בבחינת ראה חיים עם האשה וכו', וזוכין להתבוננות יותר על-ידי-זה דיקא, כי מקבל מחין מלמעלה מעלה כידוע. וזה בחינת יראת ה' תוסיף ימים וכו' כנ"ל, כי עקר זווג דקדשה הוא בבחינת יראה, שהוא בחינת שמירת הברית, כמו שנאמר ביוסף הצדיק, "את האלקים אני ירא". ועל-ידי הכסף קדושין, בחינת עשירות הנמשך מיראה שנותן לה, על-ידי-זה מעלה אותה מבחינת הבל היפי לבחינת אשה יראת ה', ועל-ידי-זה קונה אותה, כי אזי על-ידי בחינת היראה היא נעשית בבחינת רשות היחיד, שהוא בחינת אשה יראת ה' הפך אשה זונה, שהוא בחינת רשות הרבים כידוע. כי יראה היא בחינת בית, בחינת שבת, בחינת יראה, בחינת ירא שבת, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, חבל על דלית ליה דרתא על מי שאין בו יראה. כי מקדם היתה בבחינת שדה, בבחינת כי בשדה מצאה, שהיא מקום הפקר, בחינת רשות הרבים ששם אחיזת האשה זונה ועכשו מעלה אותה מבחינת שדה, מבחינת רשות הרבים לבחינת אשה יראת ה', בחינת בית, בחינת רשות היחיד, בחינת כל כבודה בת מלך פנימה, ועל-כן על-ידי הקדושין נתיחדה אליו ואסורה לכל העולם, כי נעשית בבחינת רשות היחיד, שהוא בחינת אשה יראת ה' וכו' כנ"ל. ועל-כן אסור לדור עם אשתו בלא כתבה, כי צריך להמשיך לה עשירות הנמשך מיראה, כדי שיהיה הזווג בבחינת יראה, שזה עקר קדשת הברית כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום