ליקוטי הלכות · חושן משפט א · טוען ונטען הלכה ב
התאמת הקריאה
הלכה ב:
ענין שבועה דאורייתא שחיבה תורה במודה במקצת וכופר בכל פטור. ורב נחמן תקן הסת אפלו לכופר בכל:
על פי מה שכתב רבנו זכר צדיק לברכה במאמר המתחיל, בטח בה' ועשה טוב וכו', סימן עט שתשובה שלמה היא בחינת שבת, כי יש בני אדם שהולכים כל היום ועוסקים במשא ומתן ובאמצע נופלים להם הרהורי תשובה ואחר כך חוזרים כבתחלה. זה בחינת ששת ימי החל שהם כנגד בחינת ששה סדרי משנה שכלולים מאסור והתר, טמא וטהור, כשר ופסול, כי הוא פעם כשר פעם פסול, כי נופל לו הרהור תשובה ואחר כך חוזר לעסקיו וזה בחינת עץ הדעת טוב ורע, אבל שבת הוא בחינת ניחא. זה בחינת כשזוכה לעשות תשובה שלמה, זה בחינת שבת ניחא. והרע נתבטל לגמרי. וזה בחינת מה שכתוב בזהר, ואי עבר על אוריתא, אתשקיא ממרירו דאילנא וכו' ואי תב בתיובתא אתמר, "ויורהו ה' עץ וימתקו המים". ודא עץ החיים וכו', עין שם. ועל ידי שבת יכול כל אחד לראות את שפלותו. וזה בחינת התגלות משיח, עין שם כל זה:
והנה המודה במקצת הטענה. הוא בבחינה הנ"ל, בבחינת ששת ימי החל שהם כלולים מכשר ופסול וכו', בחינת עץ הדעת טוב ורע. כי הוא גם כן מערב מטוב ורע, כי אינו רוצה לכפר לגמרי מחמת בחינת הטוב שבו. וכן להפך אינו מודה לגמרי וזה מחמת הרע שמסיתו לכחש בעמיתו וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על המודה במקצת והאי בכלא בעי דלודי ליה וכו' והאי בכלי בעי דלכפריה. נמצא, שהוא בבחינה הנ"ל פעם כשר פעם פסול ולית ליה ניחא, כי רוצה לכפר ואינו יכול מחמת הטוב ורוצה להודות ואינו יכול גם כן וזה בחינת עץ הדעת טוב ורע, בחינת ששת ימי החל. והתקון לזה הוא השבועה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, ורמי רחמנא שבועה עליה כי היכי דלודי, כי השבועה היא בחינת שבת, כי שבועה הוא בחינת ברית, בחינת צדיק יסוד עולם כמובא וזה בחינת שבת שהיא בחינת ברית עולם וכו'. ועל שם זה נקרא שבועה בחינת שבת שכלול משבעת הימים. ועל ידי השבועה שהיא בחינת צדיק יסוד עולם, בחינת שבת, על ידי זה נתבטל הרע ונתגלה הטוב כמו בשבת שעולה הטוב והרע נדחה ונתבטל. ועל כן על ידי השבועה יודה בודאי, כי נתבטל הרע ונתגלה הטוב על ידי השבועה שהוא בחינת שבת, בחינת צדיק כנ"ל:
ועל כן עקר השבועה הוא רק למודה במקצת שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע שיש בו טוב ורע, כשר ופסול כנ"ל, אבל הכופר בכל שזה בחינת רע לגמרי שאין בו שום טוב לא הטילה עליו התורה שבועה. כי באם הוא שקרן והאמת אינו כדבריו רק שהוא משקר בחברו וכופר בכל אזי לא יועיל לו שבועה שהיא בחינת שבת להודות על ידה, כי מאחר שהוא כופר בכל. הוא בבחינת הרע לגמרי וזה הרע לגמרי אינו חוזר אל הטוב על ידי קדשת שבת שהיא בחינת שבועה, כי כשבא שבת ניחא, אזי הטוב שבבחינת ששת ימי החל עולה אל הקדושה כידוע, אבל בחינת הרע לגמרי נדחה ונתבטל על ידי שלהובא דאשא כידוע, ועל כן לא חיבה התורה שבועה לכופר בכל שהוא בחינת רע לגמרי, כי לא יחזר אל הקדשה על ידי השבועה שהיא בחינת שבת, כי הרע לגמרי אינו חוזר אל הקדשה על ידי קדשת שבת, רק בחינת עץ הדעת טוב ורע, כשר ופסול, דהינו תערבת טוב ורע זאת הבחינה נתברר ועולה הטוב אל הקדשה על ידי קדשת שבת כידוע:
אבל בדורות האחרונים ראו חכמינו זכרונם לברכה לתקן שבועה גם לכופר בכל, כי זה ידוע שכל זמן הגלות עקר עבודות של כל צדיקי אמת, בפרט הצדיקים הנוראים המפלגים במעלה הוא רק לברר ניצוצות מעמקי הקלפות כדי לקרב ביאת משיח, כי בזה תלוי ביאת משיח כשישלם הברור כידוע. ובכל דור ודור מבררים ניצוצות קדושות מעמק עמק יותר. וזה בחינת עקבות משיחא כידוע. וכשיבוא משיח אזי יברר גמר הברור מתכלית עמק עמקי הקלפות ואז יהיה הגאלה. ועל כן בדורות האחרונים תקנו חכמינו זכרונם לברכה שבועת הסת גם לכופר בכל שהוא בבחינת רע לגמרי שאינו חוזר אל הקדשה על ידי השבועה בחינת שבת כנ"ל, אבל חכמינו זכרונם לברכה הטילו גם עליו שבועה, כי ראו אז באותו הדור שעכשו צריכין לברר הקדשה גם משם. אפלו מבחינת הרע לגמרי שהוא בחינת כופר בכל. ועל כן טרחו ומצאו זכות גם לכופר בכל שיוכל להיות שכפר בכל ואף על פי כן אינו רשע וחשוד לגמרי רק מחמת ספק מלוה ישנה שיש לו עליו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שם בטעם השבועה של כופר בכל. ועל כן תקנו גם על הכופר בכל, כי היכי דלודי, כי ראו שגם הוא יכול להתברר ולצאת מן הרע והשקר על ידי השבועה שהיא בחינת שבת, כי מצאו זכות גם לכופר בכל שאינו חשוד לגמרי רק מחמת ספק מלוה ישנה כנ"ל, כי זה עקר ענין עבודת הצדיק שרוצה לברר ולהעלות נשמות מעמקי הקלפות שנפלו על ידי מה שנפלו. והוא מעלה אותם על ידי שמוצא להם זכות, אפלו לרשעים מחפש ומבקש ומוצא איזה זכות כל שהוא, ועל ידי זה מעלה אותם אפלו מרע גמור. וכמובן בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר. ועל כן תקנו חכמינו זכרונם לברכה שבועה גם לכופר בכל. אף על פי שמדאוריתא אין צריך שבועה, כי ממה נפשך אם נאמר שהוא אומר שקר וכופר בכל מה יועיל לו השבועה. מאחר שהוא בבחינת הרע לגמרי כנ"ל, אבל חכמינו זכרונם לברכה בדורות האחרונים תקנו גם עליו שבועה, כי בדורות האחרונים אזי מבררים גם מעמק הרע כנ"ל. ועל כן חפשו ומצאו זכות גם לכופר בכל כנ"ל והטילו גם עליו שבועה כדי שיחזר אל האמת על ידי השבועה שזה בחינת תשובה, בחינת שבת כדי לברר הטוב גם מעמק הרע מבחינת כופר בכל כנ"ל. ועל כן רב נחמן דיקא תקן הסת, כי רב נחמן הוא בחינת התנוצצות משיח כמו שהתפאר בעצמו. כמו דאיתא בדברי רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צח), אמר רב נחמן, אי מן חיא הוא, כגון אנא, שנאמר, "והיה אדירו ממנו וכו'". ועקר בחינה זו לברר הקדשה מעמק הרע הוא רק על ידי משיח. וכל צדיק אמת שהוא בחינת משיח הוא עוסק בזה. ועל כן רב נחמן שהוא בחינת התנוצצות משיח כנ"ל, על כן תקן שבועה גם לכופר בכל. שהוא בחינת לברר הטוב גם מעמק הרע. שזהו עקר הגאלה שיהיה על ידי משיח שיבוא במהרה בימינו שיעלה נשמות קדושות מעמקי הקלפות ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו, אמן:
ועל כן ברב הטענות והסכסוכים שיש בין בני אדם בעסקי משא ומתן על פי הרב צריכים שבועה, כי עשית המשא ומתן הוא בחינת ששת ימי החל שהם בחינת ל"ט מלאכות, כי כל העסקים וכל המשא ומתן כלול בל"ט מלאכות כמובא במקום אחר (בדברי רבנו זכרונו לברכה סימן ד לקוטי תנינא) ול"ט מלאכות בהם נאחז זהמת הנחש עץ הדעת טוב ורע, כי הם בחינת בעצבון תאכלנה בזעת אפיך תאכל, דהינו יגיעת הפרנסה. שזה בא על ידי עץ הדעת ועל כן על פי הרב יכולים לפל, חס ושלום, על ידי המשא ומתן לבחינה זו, לבחינת עץ הדעת טוב ורע, דהינו להיות כופר בחברו ולמצא לו איזה התר או דחיה כמו מודה במקצת או כופר בכל לדברי רבותינו זכרונם לברכה. כי עקר המשא ומתן שהוא בחינת ל"ט מלאכות שהם בחינת ששת ימי החל, הם בבחינה זו כשר ופסול וכו', פעם כשר פעם פסול כנ"ל. ועל כן צריכים להיות זהיר בנפשו מאד מאד לעשות משא ומתן באמונה. לבלי לפל לשקר ורע, חס ושלום, על ידי המשא ומתן כנ"ל. ועל כן מי שנפל, חס ושלום, לאיזה שקר ויש טענה בינו ובין חברו. התקון הוא שבועה שהיא בחינת שבת, שהיא בחינת ניחא שעל ידי זה עולים ונתבררים מבחינת עץ הדעת מבחינת ששת ימי החל וזוכים לבחינת עץ החיים. בבחינת מה שכתוב בזהר הנ"ל, ואי עבר על אוריתא אתשקיא ממרירו דאילנא זה בחינת מר ממות וכו', בחינת עצבות ויגיעות הפרנסה. בחינת משא ומתן שאינו באמונה וכמובא בדברי רבנו במאמר "צוית צדק" (סימן כג), עין שם היטב. וכד תב בתיובתא אתמר, "ויורהו ה' עץ" - דא עץ החיים וכו'. הינו על ידי תשובה בחינת שבת שזהו בחינת שבועה כנ"ל, על ידי זה נתברר הטוב ונדחה הרע. ונמתק המרירות הנ"ל בבחינת וימתקו המים וכו', עין שם:
ועל כן עקר השבועה היא בנקיטת חפץ, דהינו ספר תורה, כי הספר תורה היא בחינת עץ החיים שעל ידי זה נמתק מרירות הנ"ל ונדחה הרע. ועל ידי זה יודה באמת, כי נתברר הטוב מהרע כנ"ל על ידי השבועה שהוא בחינת שבת, בחינת תשובה שלמה, בחינת ניחא כנ"ל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:
ועל כן נקרא שבועת הכופר בכל שבועת הסת, כי על ידי זה דוחין עקר זהמת הנחש הקדמוני שנקרא מסית, כי הוא המסית הראשון שמשם עקר הרע הגמור. ועל ידי שבועת הסת של הכופר בכל על ידי זה מבררין הטוב מעמקי הקלפות מזהמת הנחש, כי אנו רוצים להחזיר בתשובה אפלו הכופר בכל על ידי השבועה שהטילו עליו, כי אנו מחפשין ומוצאין בו זכות שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו וכו' וכנ"ל. נמצא, שעל ידי שבועה זו מבררין הטוב מעמקי הקלפות ומכניעים ומבטלין זהמת הנחש שהוא המסית הראשון על כן נקרא שבועת הסת שהוא לשון הסתה כמו שפרשו הפוסקים, כי על ידי שבועה זו דוחין זהמת הנחש שהוא המסית כנ"ל. על ידי שמוצאין נקדה טובה גם בהכופר בכל ומטילין שבועה עליו כדי שיחזר בתשובה ויודה באמת וכנ"ל: