ליקוטי הלכות · חושן משפט א · עדות ד

"על פי שנים עדים וכו' יקום דבר":

העתקת הקטע עם מראה המקום

על פי הענין הנורא המבאר בסוף ספר ספורי מעשיות מענין חלוק אלפים למאות, עין שם היטב. והכלל כי יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא אור אחד ואי אפשר לקבלו מחמת גדלו, אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש, הוא יכול לחלק אלפים למאות, דהינו לחלק האור הגדול לחלקים כדי שיוכלו הקטנים לקבלו וכו'. ומי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים וכו'. ומי שאינו יודע זאת וכו' ואינו יודע היחוד של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ומהו ציקי קדרה וכו' ומהו ח"ש מחש"מל ומהו נגה ומהו מעשה מרכבה ומהו ברית וכו'. ומשיח יודע זה הענין בשלמות, אבל שאר הצדיקים אינם יודעים אלא כשעושין מאלפים מאות וכו', עין שם היטב והדברים עתיקים:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת שני עדים שעל ידם נתברר האמת ונדחה השקר והם נאמנים בכל דבר, כי כל מי שמעיד עדות אמת הוא בבחינת התורה שהיא אמת, כמו שכתוב, "תורת אמת וכו'". ונקראת 'עדות' בכל מקום, כמו שכתוב, "ונתת אל הארון את העדת וכו'". וכן בכל מעשה המשכן ובכל התורה נקראת התורה בשם עדות. וכתיב, "עדות ה' נאמנה וכו'". כי התורה היא עדות גדול עליו יתברך, כי מי שיש לו מח אמתי בקדקדו יוכל לראות בעיני שכלו היטב את מציאותו ואחדותו ויחודו יתברך על ידי התורה הקדושה, כי כל בעלי דעה ושכל אמת יעידו ויגידו שאי אפשר בשום אפן בשום שכל לבדות תורה כזאת מלב, חס ושלום, וכמבאר שיחה זאת בכמה ספרי קדש, וכמו שכתוב, "והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה וכו'". כי מהיכן לוקחין תורה כזאת? מן בראשית עד לעיני כל ישראל עם כל דקדוקיה ופרטיה וכו' וכל שאר הספרי נביאים וכתובים וכל הש"ס ומדרשים ומפרשיהם וכל הפלפולים והחדושים שבהם, וכל סתרי התורה שגלו הרשב"י ותלמידיו והאר"י זכרונו לברכה, וכל הגבורות והנוראות והנפלאות שבהם אשר תסמר שערות ראש האדם המעין בהם אפלו מי שאינו מבינם לתכליתן, עם כל זה מעט דמעט שמתנוצץ לו מדבריהם הכל יודו ויאמרו שאי אפשר לבדות, חס ושלום דברים כאלה מלב בשום אפן וכן כל ההתגלות והחדושים נפלאים ונוראים שגלו הצדיקים בדורות שאחריהם עד היום הזה, כי עדין ה' יתברך עמנו גם בדורות האלה שראינו עין בעין התגלות חדושים נפלאים ונוראים שאי אפשר לגלותם בשכל אנושי בשום אפן אם לא בשפע אלקי הנמשך מהיחיד הנעלם יתברך שמו לעד. על כן כל דברי התורה הקדושה יעידון ויגידון כי ה' אחד ושמו אחד, על כן נקראת התורה עדות בכל מקום (ועין עוד מזה בהלכות פסח הלכה ט. ועוד יש בלבי הרבה בזה להרחיב הדבור, אך אין כאן מקומו להאריך בזה והמשכילים יבינו מאליהם). וזה, "גדלים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם", שעל ידי נפלאות חדושי ודרושי התורה שהם דרושים לכל חפציהם בשכליות נפלאים ונוראים ונשגבים כאלה, על ידי זה הכל רואים, כי גדלים מעשי ה', כי כל בעלי אמת יודו ויעידו, כי יד ה' עשתה זאת. כמו שכתוב, "והלחת מעשה אלקים המה וכו'". וזה שאמר משה, "לא את בניכם וכו' כי עיניכם הראת את כל מעשה ה' הגדל אשר עשה". וקאי על כל הדורות עד הסוף, הינו כי אינו מדבר עם הבנים קטנים שמחן עדין בקטנות ולא נפקחו עיניהם לראות האמת עין בעין, כי 'עיניכם הראת את כל מעשה ה' הגדל אשר עשה, כי מי שמעין ומביט בהתורה עיניו רואות עין בעין את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה, כי יודע ומבין האמת שאי אפשר לבדות מלב, חס ושלום, כל אלו הנפלאות והמעשיות והחדושים וכל הנוראות שעשה עמנו וגלה לנו מיום מתן תורה על ידי משה רבנו עד היום הזה כי אם מעשה ה' המה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כלל הדבר, שהתורה נקראת עדות שמעידה על מציאותו ואחדותו וממשלתו יתברך ויתעלה. ועל כן התורה נתנה בשני לוחות העדות, כי אין עדות פחות משנים. וזה בחינת שמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שבזה אנו מעידין על אחדותו וממשלתו יתברך וצריכין שניהם דיקא שמע וברוך שם, שהם בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה, כי אנשי יריחו היו כורכין את שמע שלא ברצון חכמים (פסחים נו) ופרשו שם, שלא אמרו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וזה בחינת חלקת אלפים למאות שהוא סוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כמו שכתוב שם, הינו שצריכין לחלק את האור דיקא, לחלקו לחלקים בבחינת חלוק אלפים למאות כדי שיוכלו הכל לקבלו כדי להודיע לכל באי עולם יחודו ומלכותו אשר בכל משלה. שזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ולא לכרך את שמע, דהינו לכרך האור יחד, כי אז אי אפשר לקבלו:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי ענין חלקת אלפים למאות אף על פי שעצם הדברים שיצאו מפי רבנו הנשגב זכרונו לברכה, אי אפשר להשיגם, אך מה שנוכל למצא בהם איזה רמז, אנו מחיבים לחתר בכל כחנו למצא מה שנוכל. והנה ענין חלקת אלפים למאות, דהינו לחלק האור הגדול שהוא בחינת אלפים, לחלקו לחלקים, שהוא בחינת מאות כדי שיוכלו לקבלו, זהו בחינת כלל כל קבלת התורה, כי כל התורה שהיא פרשיות וסדרים ותבות ואותיות הם כלם צמצומים נפלאים להאור הגדול כדי שנוכל לקבלו, שזהו בחינת חלקת אלפים למאות, כי אוריתא מחכמה עלאה נפקת (זהר הקדוש בשלח סב) ששם הכל בבחינת אלפים, כמובא בכתבים, שלמעלה האור בבחינת אלפים. ולמטה נתחלקים האורות בבחינת מאות, כי חכמה עלאה בעצמה בחינת אלפים, אי אפשר לנו לקבל, כי היא בחינת אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידה לאתגליא לעתיד לבוא. ואין אנו מקבלין כי אם על ידי צמצומים על ידי שנתלבשה התורה בלבושים אלו. שזהו בחינת נובלות חכמה שלמעלה תורה, כמובא. וזהו בחינת צמצומים, בחינת חלקת אלפים למאות כנ"ל ועל כן קדמה התורה אלפים שנה, כי מתחלה היתה בבחינת אלפים והיתה בבחינת כתנות אור באל"ף, בבחינת אלפים, ואם לא היה חוטא אדם הראשון בעץ הדעת, היה מקבל את התורה בבחינת כתנות אור באלף והיה חי לעולם, כי שם למעלה בבחינת אלפים, בחינת אוריתא דעתיקא לית מיתה תמן, כי שם חיים נצחיים, אך על ידי שאכל מעץ הדעת נפגם הכל ואז שלטה הקלפה בחינת ערלה דחפיא על ברית ונתעכר השכל. ועל כן אי אפשר לקבל האור הגדול בחינת אלפים שמשם עקר החיות. ועל ידי זה שלטה המיתה, כי נסתלק האור שמשם החיים ונשאר הכל בלי חיות בבחינת מיתה ולולי חסדו יתברך היה העולם חוזר לתהו ובהו חס ושלום, אך בחמלת ה' וחסדיו הנפלאים חמל עליו ועל עולמו והפליא לעשות והמשיך התקון של בחינת חלקת אלפים למאות והלביש האור שהוא התורה בבחינת כתנות עור כדי שיוכל להתקים, כי 'כתנות עור' דא תפלין (תקוני זהר תקון סט דף קה) שהם צמצומים נפלאים להאורות הגדולים הנמשכין מבחינת עתיק ואריך אנפין ששם הכל בבחינת אלפים ועל ידי תפלין נמשכין משם המחין בבחינת חלקת אלפים למאות, שזהו בחינת שני השיני"ן של תפלין שי"ן של שלשה ראשין שי"ן של ארבעה ראשין שהם בחינת מאות. וזה בחינת דבר צוה לאלף דור שרצה ה' יתברך להמתין לתן את התורה לאלף דור כדי שיזדכך העולם באלף דור כדי שיקבלו את אור התורה בבחינת אלפים כמו שיזכה משיח שהוא ישיג את האור בשלמות בבחינת אלפים, כמו שכתוב שם, אך מחמת חטאי הדורות ראה שאין העולם מתקים, על כן נתנה לכו דורות על ידי שבחכמתו הנפלאה צמצם וחלק האור מאלפים למאות כדי שנוכל לקבלו ועל כן לא קבלו ישראל את התורה עד שעשו שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ועשרות. כדי שיצמצמו האור מאלפים למאות, כדי שיוכלו לקבל את התורה שנמשכה מבחינה זאת, מבחינת חלקת אלפים למאות כנ"ל: ועל כן הכרח אדם הראשון למות בתוך אלף שנה, כי החיות - כפי השגת החכמה הקדושה של התורה, כי החכמה תחיה, וכמו שכתוב, "כי הוא חייך וכו'". ואם היה חי אלף שנה היה צריך לקבל האור מבחינת אלפים שזה אי אפשר לקבל עכשו אחר החטא ועל כן עשה ה' יתברך מיומו אלף שנה דיקא. ובזה נתקים, "כי ביום אכלך ממנו מות תמות". כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי בודאי נתקים, כי מאחר שאינו חי אלף שנה ואינו יכול לעלות לאור האלפים ששם עקר החיים הרי שלטה בו המיתה שאחיזתה למטה וזה היה עקר הפגם שלו שאינו יכול לקבל אור האלפים בעצמו ששם עקר החיים:

העתקת הקטע עם מראה המקום

והנה הכלל, שעל ידי חטא אדם הראשון גרם ששלטה הקלפה החופה על המח שהיא זהמת הנחש ואזי אי אפשר לקבל אור האלפים ואין שום חיות להאדם ולכל העולם התלוי בו כי אם על ידי שמצמצמין האור בבחינת חלקת אלפים למאות כנ"ל. וגם לזה צריכין יגיעה גדולה שצריכין להתגבר בכל פעם לשבר הקלפה החופה על המח שהיא בחינת ערלה דחפיא על ברית ואז יכולין לעשות כלים וצמצומים לקבל האור בבחינת חלקת אלפים למאות שהוא בחינת תחית המתים, כמו שמובא שם, כי על ידי חטא אדם הראשון נפלו ניצוצות בעמקי הקלפות והם שם בבחינת מתים מחמת שנאחז בהם זהמת הנחש שהוא סטרא דמותא ועקר זהמת הנחש הוא השקרים שהוא בחינת כפירות שמסבבין ומכסין על האמת והאמונה. והם מתגברין מחמת שנסתלק האור למעלה כנ"ל. על כן צריכין יגיעה גדולה להמשיך האור בבחינת הנ"ל, בבחינת חלקת אלפים למאות כדי שיוכלו הכל לקבלו אפלו המנחים בדיוטא התחתונה מאד ואז מכניעים ומגרשים זהמת הנחש שהוא השקר, שהוא סטרא דמותא ומחיין הניצוצות בבחינת תחית המתים ממש. ועל כן דיקא תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש יכול לחלק אלפים למאות, כמבאר שם, כי זה התלמיד חכם הנוקם ונוטר וכו' בודאי כונתו רק לשמים ולא בשביל כבוד עצמו כלל, חס ושלום, כי בודאי אינו עובר על לא תקם ולא תטר, חס ושלום, (וכמו שמפלפל שם בגמרא ביומא, עין שם) רק כל כונתו לשמים למען האמת לבד, על כן צריך דיקא שיהיה נוקם ונוטר כנחש ואז דיקא הוא תלמיד חכם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי אסור שיהיה ענו שוטה שיהיה לו ענוה פסולה, כי אף על פי שצריכין להיות קטן בעיניו לפני כל אדם שבעולם, אף על פי כן אסור לו לזוז מן האמת, דהינו כל דברי אמת שזכה להשיג ולידע כפי מה שקבל מרבותיו אסור לו לבטל דעתו אפלו נגד הגדול שבגדולים, כמו שראינו בכל בעלי הש"ס שאף על פי שבודאי כלם היו ענוים גדולים, אף על פי כן כל אחד היה חזק בדעתו מאד בכל דרכי התורה שהיו לומדים, כמו שכתוב, "לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער". ועל כן זה התלמיד חכם הנוקם ונוטר כנחש בודאי כונתו לשמים למען האמת לבד ועל כן צריך להיות נוקם ונוטר כנחש, הינו זה לעמת זה, טוב לעמת רע, הינו כמו הנחש שהיה ערום מכל, שממנו כל הרמאות והשקרים והכזבים שבעולם, כמו כן ממש צריך התלמיד חכם האמתי להתנהג בהאמת להיות נוקם ונוטר בשביל האמת כדי לגלות האמת בעולם, כי יש כמה וכמה רמאות וטעיות בעולם בלי שעור וכלם נמשכין מזהמת הנחש שהיה ערום מכל שמשם נמשכין כל מיני ערמימיות והטעאות ורמאות של הבעל דבר שהכניס בעולם עד שקשה מאד מאד להבין האמת, כי הבעל דבר מתלבש עצמו בכמה דרכים ובכמה מיני אנשים אפלו בגדולים וכשרים ומטעה ומרמה אותן בכמה דרכים עד שחולקין על האמת ומעלימין ומסתירין אותו ומשם נמשכין כל מיני מחלקת שבעולם, בפרט המחלקת שבין התלמידי חכמים וכל אחד אומר שחפץ בהאמת ואף על פי כן האמת הוא אחד. ועל כן צריך התלמיד חכם להיות נוקם ונוטר כנחש, הינו שיתנהג עם האמת ממש כמו הנחש שמתנהג עם השקר לקים עם עקש תתפתל, הינו כמו הנחש שערום מכל ומכסה ומסבב האמת על ידי שקריו ורמאותיו בכמה דרכים. כמו כן יתנהג התלמיד חכם כנגדו עם האמת ויתנהג עמהם בחכמה וערמה למען האמת לבד כמו שמתנהג הנחש בשקריו וכנ"ל. גם כנחש מרמז שהתלמיד חכם שנוקם ונוטר לא יכון בשביל הנאת עצמו וכבודו כלל כי אם למען האמת לבד וזהו 'כנחש', כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה שהנחש אין לו שום הנאה במה שנושך כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק, "אם ישך הנחש וכו'". וכמו הנחש בקלפה שאין לו שום הנאה ואף על פי כן הוא נוקם ונוטר, כמו כן התלמיד חכם בקדשה צריך להיות נוקם ונוטר כנחש שלא יכון בשביל הנאת עצמו וכבודו כלל כי אם למען האמת לבד ואז הוא תלמיד חכם. ואז הוא יכול לחלק אלפים למאות, כי מאחר שהוא נוקם ונוטר כנחש למען האמת לבד כנ"ל ומגלה האמת מתוך השקר, הוא דוחה ומעביר זהמת הנחש שהוא השקר, שהוא סטרא דמותא ומתקן הפגם של עץ הדעת טוב ורע ואזי ה' יתברך עוזר לו שיחלק האלפים למאות כדי שימשיך האור במדה כדי שיוכלו קטנים לקבלו כדי שיוכל להאיר ידיעת אמתתו יתברך בכל הניצוצות הנפילין להחיותם ממיתתם בבחינת תחית המתים וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל כן אין עדות פחות משנים, כי עקר העדות צריכין במקום שיש כפירה והכחשה ואז צריכין שנים דוקא לגלות האמת מתוך השקר, כי השקר הוא זהמת הנחש שהוא סטרא דמותא. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אתרא דהוי קרי קשטא וכו' שלא היו מתים שם מחמת שלא היה שם שקר, כי אמת סמא דחיי והשקר להפך, כי כל השקרים שבעולם הם בחינת כפירות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה, ועבודה זרה וכפירות הם בחינת שקר, שהם בחינת זהמת הנחש שהיה ערום מכל שפתה לאדם וחוה בשקריו ורמיותיו והביא מיתה לעולם. ועל כן אלו עדים שבאין להעיד עדות אמת ולגלות האמת מתוך השקר וההכחשה שבין הבעלי דינים, על כן צריכין שיהיו שנים לפחות, כי אי אפשר לגלות ולברר האמת מתוך השקר כי אם על ידי בחינת חלקת אלפים למאות שזהו בחינת תחית המתים, דהינו על ידי שממשיכין האור על ידי צמצומים וחלקים שעל ידי זה עושין כלים לגלות אמתת אלקותו יתברך שמו שזה עקר שרש האמת ועל ידי זה מחיין כל הניצוצות הקדושים שהם בחינת נקדת האמת שנפלו לתוך השקר ומבררין האמת מתוך השקר וכנ"ל ולזה צריכין שנים דוקא, כי טובים השנים מן האחד וכו', כי כל מקום שיש שנים יש להם כח יותר לחלק האור בבחינת חלקת אלפים למאות, כי זה כלל גדול ומבאר לעיל שלמעלה האור בבחינת אלפים ולמטה הוא בבחינת מאות. וכמו שכתוב, חזה הוית וכו' ועתיק יומין יתיב וכו' אלף אלפין ישמשונה ורבו רבבן וכו', כי למעלה בבחינת עתיק הכל בבחינת אלפים וכמו שכתוב באדרא רבא, תאנא, בגלגלתא דרישא אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצא דשערא וכו'. ומבאר בהמפרשים שכל מה שהאור למעלה יותר עליון הוא בבחינת רבבות ואלפים ולמטה נתמעט עד שבא לבחינת מאות, עין שם. וזה בחינת האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו, 'האלף לך שלמה', מלך שהשלום שלו שם למעלה האור בבחינת אלפים. 'ומאתים לנטרים את פריו', הם הצדיקים השומרים ומקימים את התורה שהם זוכים לקבל את האור בבחינת מאתים שהם מאות, הינו שהם זוכים לחלק האלפים למאות כדי שיוכלו הכל לקבלו, שזהו עקר המשכת התורה וידיעת אמתת אלקותו בעולם כנ"ל. ועל כן הוציא בלשון 'לנטרים' לרמז על התלמידי חכמים הנוקמים ונוטרים שהם מחלקין האלפים למאות כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וכל נשמות ישראל שרשם בהתורה כידוע, ועל כן שרש כל הנשמות למעלה הוא בבחינת אלפים ושם כל הנשמות אחד, אך כשנמשכין למטה אי אפשר להמשיכן כי אם על ידי שמחלקין אלפים למאות. ואז נמשכת כל נשמה ונשמה למטה למקומה, לגוף השיך לה וכל עבודת האדם להמשיך על עצמו האור ממעלה למטה מבחינת אלפים למאות בבחינת אל תקרי מה אלא מאה, כי אור האלפים הוא אצלנו בבחינת מה, כי אי אפשר להשיגו, אבל על ידי עבודת האדם, בפרט על ידי תפלות שהוא בחינת ברכות והודאות, בחינת מאה ברכות בכל יום, על ידי זה ממשיכין אור האלפים לבחינת מאות ומחברין האל"ף עם מ"ה ונעשה מאה. וכל זה כדי לגלות אמתתו יתברך. עד שידעו אותו גם הרחוקים מאד שהם הניצוצות המנחים למטה מאד, כי על ידי הצמצומים והכלים שנעשין על ידי בחינת חלקת אלפים למאות, על ידי זה ממשיכין אור האמת בהדרגה עד שיכולין להודיע גם לכל הרחוקים את אלקותו וממשלתו ועל ידי זה מכניעין ומבערין השקר ומגלין ומבררין האמת מתוך השקר כנ"ל. וכן כל מה שמבערין ומבטלין השקר ומעלין האמת מתוך השקר על ידי זה יכולין לעשות כלים להמשיך האור למטה בבחינת חלקת אלפים למאות, כי הא בהא תליא וכמובן בכתבים שאי אפשר להוליד ולהמשיך המחין שהם אור אמתת ידיעתו יתברך כי אם על ידי שמבררין ומעלין הניצוצות מעמקי הקלפות בבחינת העלאת מין נוקבין. וכן להפך אי אפשר להעלות הניצוצות כי אם על ידי שממשיכין עליהם האור מלמעלה וכו' ועל כן באמת יש בזה כמה יגיעות בכמה בחינות קדם שזוכין לזה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

נמצא, שלמעלה כלל הנשמות הם בבחינת אלפים. ולמטה נחלקין כל אחד למקומו בבחינת מאות ועל כן בכל מספר בני ישראל היה בהם אלפים ומאות הן בכלל הן בפרט, פוק עין ותשכח בספר במדבר, כי בכלל המנין היה שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים וכן במספר לכל דגל ודגל היו אלפים ומאות וכן במספר כל שבט ושבט היו אלפים ומאות. עין שם בכל שבט ובכל דגל ובכלל המנין וכן במספר הלויים בכלל ובפרט בכלם היו אלפים ומאות, להורות שנשמות ישראל נמשכין למטה על ידי שממשיכין האור מאלפים למאות וכנ"ל. וכל מה שמתחברים ישראל יותר, יש להם כח יותר לכלל בבחינת האלפים שהוא שרשם העליון ולהמשיך משם האור למטה בבחינת חלקת אלפים למאות, כי מחמת שהם רבים ויש בהם שנוי דעות שנמשך מבחינת חלקת האור למאות, כי למעלה אין שום שנוי, כי שם הכל אחד ועל כן מחמת שהם רבים שהם בחינת שנוי דעות שנמשכין מבחינת חלקת האור למאות כנ"ל כשנאספין ונכללין יחד לדבר שבקדשה יש להם כח ביותר להכלל בשרשם בבחינת אלפים ולהמשיך האור למטה בבחינת מאות, כי יש להם כח לחלק האור מחמת שהם רבים וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל כן כל דבר שבקדשה אין אומרים בפחות מעשרה, כי אלף הוא עשרה פעמים מאה. וכשיש עשרה יחד וכל אחד הוא בבחינת מאה, כי חיב לברך מאה ברכות בכל יום בחינת אל תקרי מה אלא מאה, וכשעשרה מישראל נתקבצין יחד נכללין בבחינת אלף שהוא עשר פעמים מאה וממשיכין האור מאלפים למאות כנ"ל שזה עקר המשכת הקדשה. ועל כן אין עדות בפחות משנים, כי כשהם שנים יש להם כח לחלק האלפים למאות מאחר שהם שנים שדעתם חלוקות זה מזה ונכללין יחד להעיד עדות אמת, על ידי זה יש להם כח להמשיך האור משרשם מבחינת אלפים לבחינת מאות וכנ"ל שעל ידי זה עקר התגלות האמת מתוך השקר, שזהו בחינת תחית המתים וכנ"ל, אבל כשהוא אחד אין לו כח לזה, כי אין לו כח לחלק האור למאות מחמת שהוא אחד לבד. וזה (קהלת ד), "יש אחד ואין שני וכו' גם זה הבל טובים השנים מן האחד כי אם יפלו האחד יקום וכו'". כי אחד לבד הוא בבחינת אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע שלא ברצון חכמים שלא אמרו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שהוא בחינת העד השני שעל ידי שניהם דיקא מחלקין אלפים למאות ומגלין האמת מתוך השקר ומעלין הקדשה ממקומות הנפולין בבחינת טובים השנים וכו' שאם יפלו האחד יקום וכו' וכנ"ל. וזהו תרי כמאה, 'כמאה' דיקא, כי הם ממשיכין ומחלקין האור מאלפים למאות שעל ידי זה יש להם נאמנות בכל דבר, כי הם מגלין האמת בכל מקום שהוא וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל כן צריכין תרין סהדין בכל יומא תפלין וברית, ובשבת שבת וברית, כי אין עדות פחות משנים וזה בחינת שני לוחות העדות, בחינת שמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי הכל אחד, כי עדות אמת הוא בחינת עדות התורה שהוא בחינת העדות של קריאת שמע שמעידין על אמתת מציאותו ויחודו וממשלתו אשר בכל משלה וכנ"ל. וכל זה אי אפשר כי אם על ידי בחינת חלקת אלפים למאות וכנ"ל, על כן צריכין שנים דוקא כנ"ל וזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי בתחלה אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ומעידין על יחודו יתברך, אבל עדין אין מעידין, כי מלכותו בכל משלה ואפלו כל מדרגות התחתונות ששם נאחז הסטרא אחרא והשקר גם שם מושלת מלכותו ויכולין לגלות האמת גם שם בבחינת 'אמת מארץ תצמח' וזה עקר העדות, כי עקר העדות צריכין דיקא במקום שיש הכחשה וכפירה, כי במקום שיודעין האמת אין צריכין עדות ועל כן אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, דהינו ששם כבוד מלכותו מברך תמיד לעולם ועד אפלו בכל מקומות הרחוקים והמכים מאד. וזה מגלין על ידי בחינת חלקת אלפים למאות שעל ידי זה ממשיכין האור למטה על ידי כלים וצמצומים נפלאים עד שידעו כל הרחוקים ממנו יתברך ועל כן אנשי יריחו שלא אמרו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד קראום רבותינו זכרונם לברכה שהיו כורכים את שמע, הינו כאלו היו רוצים לכרך הכל ביחד ולא לחלקו כלל וזהו פגם גדול, כי אז אין יכולין להודיע להרחוקים ממנו יתברך וכנ"ל, כי הסטרא אחרא שארי בחבורא וסים בפרודא, והקדשה להפך, הינו כי הסטרא אחרא שהוא הנחש והשקר, הם מתחילים בחבור שאומרים שהאור שלמעלה הוא מחבר יחד ואי אפשר לצמצמו ולחלקו ולהמשיכו למטה ועל ידי זה מסימין בפרוד גמור, כי הוא כפירה גמורה, כי אינם מאמינים שכל החיות שלמטה הכל קשור ומחבר למעלה וכאלו זה העולם נפרד, חס ושלום, משרשו העליון, אבל הקדשה להפך שארי בפרודא וכו' שמפרידין ומחלקין אלפים למאות ומצמצמין האור עד שממשיכין ידיעת האמונה הקדושה שכל העולם הזה הגשמי קשור ומחבר למעלה, כי מלכותו בכל משלה, וזה עקר שלמות היחוד כשיודעין שכל החיות וההנהגה של כל פרטי הבריאה הכל קשור ומחבר בו יתברך, כי הוא מחיה את כלם. וזהו 'וסים בחבורא', על כן צריכין שני עדים דיקא כדי שיהיה להם כח להפריד ולחלק האור שעל ידי זה דיקא יכולין להכניע ולבער השקר ולגלות האמת כנ"ל, כי העדים הם בבחינת תלמיד חכם הנוקם ונוטר וכו', כי הם נוקמין בהעושה רע, כמו שכתוב, "יד העדים תהיה בו בראשונה". ועל כן יש להם כח לחלק אלפים למאות, אבל צריכין לזה שנים לפחות כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזהו, "לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת וכו'". הינו מאחר ששלט ונאחז זהמת הנחש שמשם כל עוון וכל חטאת וצריכין לברר האמת משם, על כן אי אפשר על ידי עד אחד, כי אין בו כח לעמד נגד הסטרא אחרא שמתגברת שלא לחלק האור כדי שישאר האור למעלה והם ישלטו למטה, חס ושלום, שזהו עקר סטרא דמותא שמפרדת בין החיות ובין הגוף בחינת כי המות יפריד, שזה נמשך מבחינת שארי בחבורא וסים בפרודא ועל כן מאחר שכבר שלט כאן הסטרא אחרא בחינת הנחש שמשם השקר שהוא בחינת כל עון וכל חטאת, על כן אין כח באחד לעמד נגדה, כי אין בו כח לעמד כנגדה ולחלק האור למאות מאחר שהוא אחד לבד רק על פי שנים עדים יקום דבר כי טובים השנים מן האחד וכו', כי שנים מחמת שנשמותם חלוקות למטה על כן יש להם כח יותר לחלק האור מאלפים למאות שעל ידי זה עקר התגלות האמת בחינת עדות אמת וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת מצות מילה, בחינת חתוך ופריעה, כי בתחלה חותכין הערלה דחפיא על ברית שהיא זהמת הנחש בחינת שקר וזה בחינת תלמיד חכם הנוקם ונוטר, בחינת חרב נקמת נקם ברית, אבל עדין אי אפשר לגלות העטרה שהוא חותם אמת עד שפורעין ומחלקין העור ומגלין העטרה ובזה מכניעין ומבררין קלפת נגה ונכללין ניצוצי הקדשה הטוב שבנגה בבחינת חש"מל כידוע וכל זה ממשיכין מבחינת חלקת אלפים למאות שמשם המשכת כל הנשמות שנמשכין מדור לדור. והם נמשכין דרך הצנור הקדוש הזה שהיא העטרה שעל הברית ושם נמשכין מבחינת נתיב לא ידעו עיט מבחינת פלא, בחינת אלפים עד שנמשכים לבחינת מאות שאז יכולין להצטיר בזה העולם, כמו שכתוב, "נוראות נפליתי נפלאים מעשיך וכו'". שנאמר על יצירת הולד במעי אמו, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה, כי נשמתו נמשכת אז בבחינת פלאי פלאים מאלפים למאות ואז נותנין שם להתינוק שבו נגבל כל נשמתו וחיותו, כמו שכתוב, "נפש חיה הוא שמו". כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר, כי כל השמות של ישראל נמשכין במספר בני ישראל שנמנו במספר שמות, כמבאר בפרשת במדבר. וכלם נמשכו על ידי חלקת אלפים למאות שזהו בחינת אלפים ומאות שהיו בכל מספר ומספר בכלל ובפרט כנ"ל, כי שמו יתברך משתף בשמנו ועקר הידיעה ממנו יתברך הוא על ידי שמותיו יתברך שהם נמשכין ונתגלין בעולם על ידי חלקת אלפים למאות שעל ידי זה נעשין צמצומים וכלים לידיעת אמתתו ואז יודעין לקרותו בשמותיו יתברך ומשם ממשיכין השם להתינוק הנמול, כי שמו משתף בשמנו כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת המצוה להוליד בנים, כי כל מה שנתרבין ישראל לאלפים ולרבבות נכללין יותר בשרשם בבחינת אלפים וממשיכין האור משם מאלפים למאות מחמת שהם רבים וכנ"ל. ובזה תלוי ביאת משיח, כי משיח ישיג אור האלפים בשלמות והוא ידע בשלמות איך לצמצם האור ולחלקו למאות כדי להודיע לבני האדם גבורותיו וכו' למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים וכו' ועל כן אז תמלא הארץ דעה וכו' וכלם ידעו אותו למקטנם ועד גדולם והכל על ידי שידע לצמצם ולחלק האור באפן שיוכל כל אחד לקבלו כפי ערכו, כי בבחינת חלקת אלפים למאות כלול כל בחינות הצמצומים וכל מיני מחין דקטנות וגדלות ראשון ושני וכו', רק שעקר הוא ההתחלה שהוא תחלת צמצום האור הנפלא בחינת אלפים לחלקו למאות, אבל שאר הצמצומים אחר כך בחינת שרי חמשים ושרי עשרות נעשה בנקל ממילא וכלם נקראים על שם חלקת אלפים למאות, אבל באמת יש כמה וכמה מיני מחין שנמשכין מכמה בחינות צמצומים וחלקת האור בחינת בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה וכו', שהם כלל כל המחין דקטנות וגדלות ראשון ושני, כמבאר בכונות של פסח. וזהו בן מאה כאלו מת וכו', כי למעלה ממאות הם אלפים שאי אפשר לקבל עתה אחר חטא אדם הראשון כנ"ל. ועל כן משיח שידע לחלק האור בתכלית השלמות, כי הוא ישיג אור האלפים בתכלית השלמות, על כן ידע לחלקו ולצמצמו היטב להודיע לכל אחד כפי ערכו, על כן כלם ידעו אותו יתברך למקטנם ועד גדולם ועל כן כל מה שנתרבין ישראל יותר לאלפים ולרבבות הם ממשיכין יותר אור של משיח, כי על ידי שנתרבין ישראל יכולין לחלק אלפים למאות כנ"ל שזהו בחינת אורו של משיח כנ"ל ועל ידי זה הוא התקרבות הגאלה, וזהו: "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה", כי על ידי רבוי ישראל לאלפים ורבבות, על ידי זה ימהר ביאת משיח כנ"ל. וזהו, "הקטן יהיה לאלף", 'לאלף' דיקא בחינת יסף ה' עליכם אלף פעמים וכו' 'אלף' דיקא, כי באמת ישראל צריכין להתרבות בלי מספר, כמו שכתוב, "אם יוכל איש למנות את עפר הארץ וכו'". וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שאמרו לו, משה, אתה נותן קצבה לברכותינו וכו' אך תפס מספר אלף, כי זהו עקר מעלת הרבוי שיתרבו עד שיגיעו לבחינת אלפים שיוכלו להכלל בבחינת אור האלפים ולהמשיך משם ידיעת אלקותו מאלפים למאות שעל ידי זה עקר המשכת הדעת לידע ממנו יתברך שעל ידי זה יקרב ויחיש ביאת משיח בחינת בעתה אחישנה במהרה בימינו, אמן:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל כן יואב אמר, "ויוסף ה' אלקיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים וכו'" (שמואל ב כד). ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, גדולה ברכתו של יואב יותר משל משה וכו', הינו כי משה ויואב שניהם כונתם אחד לברך את ישראל בשלמות, אך ברכתו של יואב מבארת יותר ועל כן היא גדולה ביותר, כי משה הזכיר אלף פעמים, כמו שכתוב "יסף ה' עליכם ככם אלף פעמים", הינו שיתרבו כל כך עד שיהיה להם כח לכלל בבחינת אור האלפים שמשם המשכת כל הנשמות וכל הברכות והשפעות ברבוי גדול, אבל לא הזכיר בפרוש המשכת הרבוי למטה בבחינת מאות שזהו העקר, אבל יואב הזכיר בפרוש ההמשכה למטה. ועל כן הזכיר המאות ואמר, "ויוסף ה' כהם וכהם מאה פעמים", הינו שיזכו להמשיך האור לבחינת מאות שזהו העקר. ועל כן ברכתו גדולה משל משה מחמת שמשה לא הזכיר רק האלפים אף על פי שכונתו היה גם כן שימשיכו משם הברכה למטה לבחינת מאות, אבל לא הזכיר המאות בפרוש, אבל יואב הזכיר בחינת המאות בפרוש שזה עקר הברכה כשנמשכת למטה השפע והברכה מאלפים למאות על כן ברכתו היתה גדולה משל משה וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועין בפרי עץ חיים בשער רה פרק ד מביא בשם התקונים ששמע נגד בינה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד נגד מלכות, מבאר כדברינו ששמע בבחינת אור האלפים ששם כלו אחד וזה בחינת בינה שהוא כלליות שלש ראשונות שנחשבין כאחד ששם בחינת אלפים, בחינת 'החרש ואאלפך חכמה', בחינת שני אלפים שקדמה תורה לעולם וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד נגד מלכות ששם עקר התגלות והמשכת האור למטה, בחינת חלקת אלפים למאות, כי מלכות היא בחינת מאה, בחינת מאה ברכות שהם בחינת מאה אדנים, כמובא. ובזה מבארים דברינו שכתבנו למעלה שאנשי יריחו שהיו כורכין את שמע שלא ברצון חכמים, הפגם היה שלא המשיכו בחינת חלקת אלפים למאות, שזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שעל ידי זה עקר התגלות ידיעת אמתתו לכל באי עולם עד תכלית דיוטא התחתונה בחינת ומלכותו בכל משלה וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל כן סוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא בבחינת ציקי קדרה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי ציקי קדרה הוא מאכל מבשם, אבל מנח במקומות נמוכים באנשים כפריים והוא סוד הקדשות הנפולות שמתבררים ועולים על ידי היחוד של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שהוא בחינת חלקת אלפים למאות כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום