ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · גזלה ג

ענין חמר אסור גזלה שהפליגו בו רבותינו זכרונם לברכה מאד. וענין תקנת השבים שמצינו בגזלה דיקא שאם גזל קורה ובנאה בבירה אינו צריך לסתר הבירה ולהחזיר הקורה מפני תקנת השבים. ובסכת החג בחג אפלו לא קבעה בטיט, אף על פי כן אין צריך לסתר שמצות סכה קובעה. וענין מה שהגזלן קונה הגזלה בשנוי מעשה כגון אם גזל עצים ועשאן כלים שאינו צריך להחזיר הכלים כי קנה בשנוי מעשה ואינו צריך להחזיר כי אם דמים:

העתקת הקטע עם מראה המקום

על פי התורה על פסוק 'ואתחנן' המתחלת בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת וכו' בלקוטי תנינא סימן עח עין שם כל התורה היטב מתחלתו לסופו:

העתקת הקטע עם מראה המקום

והכלל, שהצדיק הוא לפעמים בטל מן התורה ואז הוא בחינת איש פשוט ממש שקורין פראסטיק ואז הוא מחיה עצמו רק מבחינת הדרך של ארץ ישראל שהוא בחינת החסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה וכו'. ועל ידי החסד חנם הזה הוא מחיה כל הפשוטים שבעולם ואפלו הנמוכים למטה יותר שהם אותן שנפלו מאד על ידי עונותיהם ואפלו אמות העולם שכלם צריכים לקבל חיות מן התורה וכו' אך כלם מקבלים חיות מהתורה על ידי הצדיק האמת שהוא בחינת איש פשוט הגדול בשעה שבטל מן התורה שאז מחיה עצמו מהחסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה שהוא בחינת הדרך לארץ ישראל שהוא בחינת התורה הנעלמת, כי קדם מתן תורה היתה כל התורה נעלמת בתוך בחינת דרך ארץ, הינו בכל העשיות והעסקים והמלאכות שעושין בעולם שכלם נמשכין מעשרה מאמרות שבהם נברא אותו הדבר שעוסק בו כגון שחוטב עצים וכיוצא בו, כי אין דבר שאין בו עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ומלאו ובתוך העשרה מאמרות נעלמין העשרה הדברות. נמצא שבכל דבר שעוסקין בו שיש בו בחינת העשרה מאמרות שבו נברא, כלול באותו דבר התורה בהעלם שהוא בחינת העשרת הדברות הנעלמים בעשרה מאמרות שהם מחיין ומקימין כל הדברים שעוסקין בהם. וקדם מתן תורה היה העולם מתקים רק על ידי התורה הנעלמת הזאת שהוא בחינת חסד חנם בחינת אוצר מתנת חנם שהיה מקים העולם אז קדם מתן תורה. והצדיק בעת פשיטותו הוא מחיה עצמו מהחסד חנם הזה וכו' ועל ידי זה מחיה ומקים כל הפשוטים שבעולם עד שמחיה ומקים אפלו הרשעים גמורים ואפלו אותן שנפלו מאד ואפלו אמות העולם כי את כלם הוא מחיה על ידי החסד חנם הנ"ל שהיה מקים את העולם קדם מתן תורה. ובזה מקשר היטב מה שסים שם רבנו זכרונו לברכה בשיחתו הקדושה שאין שום יאוש בעולם כלל ואפלו בשאול תחתיות ולמטה וכו' אין שום יאוש בעולם כלל וכו' כמבאר שם עין שם:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי על ידי הצדיק האמת הנ"ל יכולין לקבל חיות ולמצא את ה' יתברך בכל מקום אפלו בשאול תחתיות ומתחתיו על ידי החסד חנם הנ"ל שהיה מקים את העולם קדם מתן תורה שאז לא היה שום תורה בעולם כלל ואף על פי כן היה מקימם ה' יתברך ברחמיו בחסד חנם לבד. על כן גם עכשו אלו שבטלים מן התורה שהם הפראסטאקים ואפלו אותן שעברו חס ושלום על התורה אף על פי כן הצדיק מחיה אותם ומקימם ומחזקם לבל יתיאשו כי לעולם יש עדין תקוה והכל על ידי החסד חנם הנ"ל שעל ידי זה היה מקים ה' יתברך את העולם גם קדם מתן תורה כנ"ל. וזה החסד חנם הנ"ל הוא בחינת הדרך לארץ ישראל כי זה החסד חנם הנ"ל הוא בחינת העשרה מאמרות שבהם נברא העולם שהוא בחינת התורה הנעלמת כנ"ל, וזה הוא בחינת הדרך לארץ ישראל כי עקר כח קדשת ארץ ישראל על ידי כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים כמו שפרש רש"י על פסוק בראשית וכו' שבשביל זה פתח בבראשית שלא יאמרו האמות גזלנים אתם שכבשתם ארצות שבעה עממין על כן פתח בבראשית להודיע כי הוא יתברך ברא הכל וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. נמצא שעקר כח ארץ ישראל הוא מבחינת עשרה מאמרות שבהם נברא העולם שהם בחינת כח מעשיו שעל ידי זה יכולים ישראל לילך ולכבש ארץ ישראל. וגם כאן בחוץ לארץ נמצא בחינה זו כי ישראל עם קדוש באים לפעמים למקומות שהיו רחוקים מאד מקדשת ישראל וכו' והם כובשים המקום ומקדשין אותו שיהיה מקום ישראלי שזהו גם כן בחינת ארץ ישראל והיו יכולים הסטרא אחרא לומר גזלנים אתם שכבשתם זה המקום שאינו שלכם. אך על ידי כח מעשיו בחינת עשרה מאמרות דהינו מה שיודעין שה' יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות, כמו שכתוב, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וכו'. על ידי זה יש לנו רשות לכבש כל העולם ולקדשו בקדשת ישראל כי הוא יתברך בראה וכו' וברצונו נתנה לנו וכו'. נמצא שעל ידי החסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, שהוא בחינת העשרה מאמרות שבהם נברא העולם על ידי זה הולכין וכובשין ארץ ישראל, כי על ידי זה אין יכולין לומר גזלנים אתם וכו' כנ"ל. ועל ידי זה מחיה עצמו הצדיק בעת פשיטותו כנ"ל ועל ידי זה הוא מחיה כל הפשוטים ואפלו אותן שנפלו מאד מאד וכו' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת תקנת השבים שעשו בגזלה, כי עקר בחינת תקון התשובה שמועיל לכל החטאים נמשך מבחינת תקון הגזלה שיש לה תקנה בתשובה, כמו שכתוב, והשיב את הגזלה אשר גזל וכו'. ואיתא בספרי מוסר שפסוק זה מרמז על תשובה לכל החטאים. כי עקר בחינת תקון התשובה נמשך מבחינת תקון הגזלה, כי עקר תקון התשובה מה שמועיל תשובה על החטא זהו נמשך רק מבחינת חסד חנם הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן תורה. כי על פי דין תורה לא היה מועיל לחוטא תשובה, כמובא בספרים שעל פי הדין אין מועיל תשובה לחטא רק מה שמועיל תשובה על החטא זהו מחסד ה' יתברך שנמשך מבחינת חסד חנם הנ"ל, בחינת אוצר מתנת חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה כנ"ל שעל ידי זה מועיל להחוטא תשובה עד שיכול לזכות שעונותיו יתהפכו לזכיות. וכל זה הוא על ידי בחינת התורה הנעלמת הנ"ל שהוא בחינת חסד חנם הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן תורה ששם יכולין להתהפך העונות לזכיות על ידי התשובה. ועל כן באמת אי אפשר לזכות לתשובה שלמה כי אם על ידי צדיק הדור האמתי שיכול להמשיך החסד חנם הנ"ל בעת פשיטותו שעל ידי זה יש תקוה לכל אותן שנפלו בעונותיהם כנ"ל. וזהו שמסים שם רבנו זכרונו לברכה שאין שום יאוש בעולם, כי הכל יכולין להחיות עצמן בנפילתם על ידי החסד חנם הנ"ל בחינת התורה הנעלמת הנ"ל שעל ידי זה יש להם תקוה לעולם אפלו אם נפלו כמו שנפלו וכו', נמצא שעקר התשובה נמשך על ידי החסד חנם הנ"ל וזה החסד חנם הנ"ל הוא בחינת הדרך לארץ ישראל, כי על ידי זה יכולין לכבש ארץ ישראל ואין העכו"ם יכולין לומר גזלנים אתם וכו', כנ"ל. נמצא שזה החסד חנם הנ"ל הוא בחינת תקון הגזלה, כי הגזלן כשרוצה לשוב ולתקן את חטא הגזלה אשר גזל הוא צריך להמשיך התקון משרש תקון הגזלה שהוא בחינת חסד חנם הנ"ל שהוא הדרך לארץ ישראל שעל ידי זה נתתקנין כלליות ישראל מבחינת גזלה, כי אין יכולין לומר להם גזלנים אתם כי ברצונו וכו' כנ"ל. ומשרש בחינת תקון הגזלה הזאת משם נמשך תקון לכל הגזלנים הבאים לשוב בתשובה ולהשיב את הגזלה. וכן כל הבעלי תשובה כלם אין יכולין לקבל תקון לחטאם בתשובה כי אם על ידי חסד חנם הנ"ל שהוא הדרך לארץ ישראל שהוא בחינת תקון הגזלה כנ"ל. כי תקון התשובה אין מועיל בדין כי אם על ידי בחינת חסד חנם הנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי באמת התשובה על כל החטאים הוא בחינת תקון הגזלה והעשק אשר גזל ועשק את הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל על ידי חטאיו. ועל כן איתא בזהר הקדוש ומובא בדברי רבנו זכרונו לברכה (סימן לה) שתשובה הוא בחינת זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן, הינו להחזיר את הדבר למקום שנטל משם, כי קדם התשובה נקרא כל חוטא גזלן שלקח הכח והחיות והשפע שנתן לו ה' יתברך ועשה עמו מה שעשה בחטאו ועל ידי זה עקר וגזל החיות הזה מה' יתברך וכנסת ישראל נמצא שהוא גזלן גמור בחינת גוזל אביו ואמו דא קדשא בריך הוא וכנסת ישראל וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל הנהנה בעולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, שנאמר, גוזל אביו ואמו וכו'. נמצא שאפלו כשאינו עושה עברה ממש רק שנהנה מן ההתר בלא ברכה נקרא גם כן גזלן על שקבל הנאת עולם הזה מה' יתברך בלא ברכה שזהו בחינת גזלה ממש. כי הכל של ה' יתברך, כמו שכתוב, לה' הארץ ומלואה. והוא יתברך אינו נותן רשות להאדם לקבל ולהנות מזה העולם כי אם בברכה. אבל כשלוקח ונהנה בלא ברכה הוא גזלן ממש, כי גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל כנ"ל, מכל שכן כשחס ושלום, נהנה מהעולם הזה בעברה חס ושלום, שזהו בודאי גזלן גדול כנ"ל. ועל כן כשרוצה לעשות תשובה הוא בבחינת והשיב את הגזלה אשר גזל, שצריך להחזיר ולהעלות הדבר שעקר מה' יתברך, לשרשו בבחינת זרקא הנ"ל דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. נמצא שכל תקוני התשובה הוא בבחינת תקון השבת הגזלה כנ"ל. כי באמת כל תקון התשובה נמשך מבחינת החסד חנם הנ"ל שהוא בחינת הדרך לארץ ישראל שהוא בחינת תקון הגזלה בשרשה שעל ידי זה אין יכולין לומר לישראל גזלנים אתם וכו' כנ"ל שמבחינת תקון זה נמשך תקון לכל הגזלנים הבאים לשוב, כי כל דבר צריך להתמתק בשרשו כידוע וזהו התקון של כל החוטאים שתקונם וחיותם נמשך רק מבחינת חסד חנם הנ"ל שהיה מקים העולם קדם מתן תורה וכו' כנ"ל. ועל כן עשו חכמינו זכרונם לברכה תקנת השבים בגזלה דיקא, כי עקר בחינת תקנת השבים נמשך מבחינת תקון הגזלה שהוא בחינת החסד חנם הנ"ל, שהוא הדרך לארץ ישראל וכו' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועקר תקנת השבים שעשו חכמינו זכרונם לברכה בגזלה הוא מה שאין הגזלן צריך להחזיר גוף הגזלה כשקבעה בבנין שזהו מפני תקנת השבים כנ"ל וכל זה נמשך מבחינת חסד חנם הנ"ל שהוא בחינת התורה הנעלמת בעשרה מאמרות המלבשין בכל מלאכה ועסק שעושין וכו' כנ"ל. ומחמת זה גם כן קונה הגזלן מדינא את הגזלה על ידי שנוי מעשה. ולכאורה הדבר תמוה איך אפשר לגזלן לקנות הגזלה על ידי השנוי מעשה מאחר שבאה לידו בגזלה ואסור והוא גזלן ומחריב את העולם, מדוע יתנו לו כח לקנות הגזלה על ידי השנוי מעשה, הלא כל מעשיו הם חרבן והריסה מאחר שעבר על דת וגזל ועשק את עמיתו?! אך באמת הכל נמשך מבחינת החסד חנם הנ"ל, שהוא בחינת התורה הנעלמת בכל עשיה ועבדא שבזה העולם שבכל דבר מלבש עשרה מאמרות שבהם נעלמת התורה. נמצא שבכל עשיה ומלאכה שעושין בזה העולם מלבש ונעלם בו תורה בהעלם שעל ידי זה יש קיום להעולם גם כשבטלים או עוברים על התורה חס ושלום, כי זהו בחינת החסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה כנ"ל, שזהו בחינת הדרך שכובשין בו ארץ ישראל וכו' כנ"ל. ועקר הדבר הוא מה שיודעין שה' יתברך הוא היוצר הוא הבורא והוא ברא הכל מראש ועד סוף בחינת בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ועל ידי ידיעת אמונה הזאת שהוא יסוד הכל, כמו שכתוב, וכל מעשהו באמונה. וכל התורה עומדת על זה, כמו שכתוב, כל מצותיך אמונה. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות כד), בא חבקוק והעמידן על אמונה, כמו שכתוב, וצדיק באמונתו יחיה, על ידי זה נמשך החסד חנם הנ"ל שהוא בחינת קיום העולם קדם מתן תורה שזה החסד מקים גם עכשו את כל הפשוטים וכל הנופלים וכו' כנ"ל, כי עקר חיותם וקיומם הוא על ידי אמונה הנ"ל. כי אמונה יסוד הכל וכל זה שאדם מחזק את עצמו באמונה שלמה שיודע ומאמין שה' יתברך בכל מקום ולית אתר פנוי מנה ובכל מקומות ממשלתו אפלו בעשר כתרין דמסאבותא ואפלו בכל הנפילות שבעולם אפלו אם נפל למקום שנפל גם שם נמצא ה' יתברך כי מלכותו בכל משלה, כי הוא יתברך ברא הכל בחסדו ומקים הכל בחסדו. ואפלו כשישראל עוברין על התורה חס ושלום, אף על פי כן מקים העולם בחסדו לבד כמו שהיה מקים העולם עשרים ושש דורות בחסדו לבד קדם שנתנה תורה כי חפץ חסד הוא וחסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם. וכל זמן שיודע ומאמין זאת אין שום נפילה וירידה לעולם, כי תמיד יש לו תקוה עדין למצא את ה' יתברך ולשוב אליו. ועל כן סים שם רבנו זכרונו לברכה את התורה הנ"ל שאין שום יאוש בעולם כלל וכו' וכנ"ל. והכל הוא על ידי החסד חנם הנ"ל על ידי התורה הנעלמת הנ"ל על ידי הדרך של ארץ ישראל הנ"ל שהוא בחינת עשרה מאמרות, בחינת בראשית ברא וכו', הינו בחינת דרך ארץ הנ"ל שהוא מלבש בכל דבר, שבכל דבר נעלם תורה על ידי שיודעין ומאמינין שה' יתברך בראו מאין ליש בעשרה מאמרות שבהם נעלמין העשרת הדברות שעל ידי זה מתקים אותו הדבר בחסד חנם אף על פי שלא נתנה ונתגלה התורה עדין או בעת שבטלים מן התורה וכו' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי ה' יתברך ברא כל הבריאה בשביל האדם שהוא תכלית כל הנבראים כידוע. והכל בשביל ישראל שיקבלו את התורה שעל ידי זה הם מקימין את העולם ונחשב כאלו הם בראו את העולם, כמו שכתוב, בראך יעקב. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, עולמי עולמי מי בראך, יעקב בוראך וכו'. כי התורה היתה כלי אמנותו, כמו שכתוב, ואהיה אצלו אמון. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, אל תקרי אמון אלא אמן. ועשרה מאמרות שבהם נברא כל העולם נמשכין מהעשרת הדברות שהם כלליות התורה. ועל כן כשקבלו ישראל את התורה נחשב אותו היום כאלו היום בראו ישראל את העולם מחדש, כי עד ששה בסיון היה העולם מתמוטט עד שקבלו ישראל את התורה, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה (שבת פח) על ה' דהששי וכו'. כי אין קיום להעולם בלא התורה, כי ה' יתברך ברא את העולם בשביל האדם דיקא שהאדם דיקא יקים את העולם על ידי מעשיו הטובים, כמו שכתוב, והארץ נתן לבני אדם. וכמו שכתוב, אשר ברא אלקים לעשות, שה' יתברך ברא הכל שהאדם יעשהו ויגמרהו, כמובא, שזהו פרוש לעשות. כי כל דבר שנברא צריך תקון, כמובא במדרש (בראשית רבה פרק יא) החטים צריכין לטחן התרמוסין וכו'. וכמו שכתוב, לעבדה ולשמרה, כי האדם צריך לגמר ולתקן הכל וכל זה להורות ולהודיע שהכל תלוי בהאדם כי הכל בשבילו. ועקר התכלית בשביל שיקים את התורה שעל ידי זה מקים את כל העולם שנברא על ידי התורה ואז נחשב כאלו הוא ברא את העולם כנ"ל. ועל כן אין קיום להעולם בלא ישראל שקבלו את התורה, כי האדם דיקא צריך לקים את העולם, כי בשביל זה נברא הכל כדי שהאדם דיקא יקים הכל כנ"ל. אבל כל זמן שלא נתנה תורה עדין אז היה ה' יתברך מקים העולם בחסד חנם לבד כנ"ל. אבל אף על פי כן גם אז בהכרח שיהיה קיום העולם על ידי מעשה בני האדם, כי תכף כשנברא אדם לא היה קיום להעולם בלי מעשה האדם, כמו שכתוב, אשר ברא אלקים לעשות דיקא וכו' וכנ"ל. ועקר מעשה האדם לקים את העולם הוא מעשה התורה והמצות, אבל מאחר שאז עדין לא נתנה תורה על כן היה קיום העולם על ידי דרך ארץ, הינו על ידי מעשה בני האדם שעוסקין ועובדין בעסקי העולם במלאכות ומשא ומתן שכלם הם בחינת תקון מעשה בראשית שנברא בעשרה מאמרות ועל ידי עשיתם ומלאכתם באתערותא דלתתא אתער לעלא ונתעורר אותו המאמר שבו נברא אותו הדבר ובאותו המאמר נעלם התורה ועל ידי זה היה קיום העולם אז:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וכן מובן ומבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר בהתורה "ואת הערבים צויתי" וכו' (בלקוטי תנינא סימן ד) שעל ידי כל הל"ט מלאכות שהם כלל כל המלאכות והעסקים שבעולם על ידי זה הוא בחינת אתערותא דלתתא שעל ידי זה מעוררין למעלה כח מעשי בראשית שעל ידי זה קיום העולם, כמבאר שם, עין שם. וזה שדקדק וכתב רבנו זכרונו לברכה בהתורה שאנו עסוקים בה על פרשת ואתחנן הנ"ל שאז קדם מתן תורה שקים ה' יתברך העולם בחסדו אז היתה התורה נעלמת בדרך ארץ וכו' כנ"ל. כי בהכרח שיהיה קיום העולם על ידי מעשי בני אדם דיקא, כי כך היתה כונתו בבריאתו כנ"ל ועקר על ידי התורה כנ"ל. אך אז קדם מתן תורה היה קיום העולם על ידי מעשי בני אדם בעסקי דרך ארץ שבהם היתה התורה נעלמת אז כנ"ל. ועקר הקיום על ידי בחינת דרך ארץ שהוא החסד חנם הנ"ל הוא כשעל כל פנים היו שומרים את עצמן לבלי לעבר על דרך ארץ, שזהו בחינת כלל כל השבע מצות של בני נח, כי כל השבע מצות הם בחינת דרך ארץ שהשכל מחיב לקים אותן המצות. והיסוד הוא אמונה שזה עקר בחינת הדרך ארץ, בחינת עשרה מאמרות שמקימין העולם, בחינת החסד חנם הנ"ל שהוא בחינת בראשית ברא אלקים וכו' כנ"ל. ועל כן לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי על ידי גזל שגוזל את חברו הוא פוגם גם בדרך ארץ, כי אף על פי שעדין לא נתנה, אף על פי כן על כל פנים מדרך ארץ ראוי שלא יעשק ויגזל אחד את חברו, כי עקר קיום העולם הוא על ידי מעשי ומלאכות האדם שעוסקין בזה העולם שהוא בחינת אתערותא דלתתא כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וכל אדם כפי מעשיו ומלאכתו כן מעורר כח מעשי בראשית שכנגד אותה המלאכה ועל ידי זה הוא קיום העולם, ועל כן כל אדם קונה אותו הדבר על ידי עשיתו מלאכתו שעל ידי זה מרויח אותו הדבר, כי על ידי עשיתו ועסקו קנאו באמת, כי נתעורר על ידו כח מעשי בראשית שעל ידי זה נברא אותו הדבר שזהו בחינת קנין, כמו שפרש רש"י על פסוק, קנה שמים וארץ, על ידי עשיתן קנאן להיות שלו. כי גם האדם נתן לו ה' יתברך זו הכח שעל ידי עשיתו ועסקו יתעורר כח מעשי בראשית עד שיהיה נחשב כאלו נברא הדבר על ידו אם עושה העסק והמלאכה בקדשה ובאמונה. אבל כשחס ושלום, גוזל את חברו נמצא שמהרס ומחריב העולם בידים ממש, כי פוגם בכח מעשי בראשית שנתעורר על ידי חברו שעל ידי זה זכה חברו באותו הדבר והוא רוצה לגזל ולהרס חס ושלום, כח מעשי בראשית של מלאכת ועסק חברו ופוגם בדרך ארץ הנ"ל, כי גזלה הוא הפך דרך ארץ. ועל כן על ידי גזלה נחתם גזר דינם של דור המבול ונחרב העולם אז על ידם, כי על ידי הגזלה פגמו בדרך ארץ שעל ידי זה היה עקר קיום העולם אז כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

נמצא שכל אדם על ידי מעשיו ומלאכתו ועסקיו בדרך ארץ שהם עסקי העולם בכל המשא ומתן ומלאכות על ידי זה מעורר כח מעשי בראשית כנ"ל ועל ידי זה היה קיום העולם קדם מתן תורה וכן עכשו על ידי זה הוא קיום של כל הפשוטים שהם הפראסטאקיס שאינם עוסקים בתורה כי אם בדרך ארץ, שזהו בחינת החסד חנם הנ"ל וכו' כנ"ל. אבל כל זה כשעוסקים בהמשא ומתן והמלאכה שהוא בחינת דרך ארץ באמונה ובכשרות ובהתקשרות לצדיקים אמתיים שהם ממשיכין זה החסד חנם הנ"ל על ידי פשיטותם כנ"ל, אבל כשחס ושלום, פוגמים בהמשא ומתן חס ושלום, מכל שכן כשגוזלים חס ושלום, את חברם בזה הם מחריבים ממש מעשי בראשית כנ"ל. ועל כן עון הגזל חמור מאד כמו שהפליגו רבותינו זכרונם לברכה, כי נחשב כאלו מחריב העולם חס ושלום, מאחר שפוגם בדרך ארץ שהוא בחינת כח מעשי בראשית שנתעורר על ידי כל עסקי האדם, וכשנוגע בממון ועסק חברו הרי הוא כאלו סותר והורס בחינת כח מעשי בראשית שהיה מתתקן על ידי ממון ועסק הזה של חברו וכנ"ל. אבל על ידי תשובה נתתקן הכל, כי עקר התשובה הוא בבחינת והשיב את הגזלה וכו' כנ"ל. כי על ידי התשובה הוא חוזר ומעורר את החסד חנם הנ"ל שהוא בחינת דרך ארץ הנ"ל, שהוא בחינת הדרך לארץ ישראל שהוא תקון הגזלה כנ"ל, ואז על ידי החסד הזה לא די שנתתקן הגזלה אף גם נתהפך מהפך אל הפך בבחינת עונות נתהפכין לזכיות שאחר כך נחשב גם כל מעשה הגזלן שעשה בחפץ הנגזל לעשיה גמורה עד שאמרו שקנאה הגזלן בשנוי מעשה שלו, כי על ידי תקון התשובה נתתקן הגזלה על ידי חסד חנם הנ"ל עד שנתעורר כח מעשי בראשית בחינת עשרה מאמרות הנ"ל שנתעוררין תמיד על ידי כל מעשה ומלאכת האדם בכשרות כנ"ל. ועכשו נתתקן הגזלה בבחינה זו עד שנחשב מעשה הגזלה לעשיה וקנין שקונה אותה על ידי זה. וזהו בחינת תקנת השבים וקנין הגזלן בשנוי מעשה, כי תכף כשרוצה להחזיר את הגזלה, שזהו בחינת תשובה או אפלו כשאינו רוצה להחזירה מעצמו רק הבית דין כופין אותו ומוציאין אותה מידו, שזהו גם כן בחינת תשובה שהבית דין מכריחים אותו לקים הדת ולהשיבה אז נתעורר בחינת חסד חנם הנ"ל, שהוא בחינת כח מעשי בראשית שהוא בחינת הדרך לארץ ישראל, שהוא תקון הגזלה שעל ידי זה מקים ה' יתברך העולם בחסדו עד שנחשב שנוי מעשה של הגזלן לעשיה שעל ידי זה כל אדם קונה חפצו על ידי שנתעורר כח מעשי בראשית על ידי עשיתו וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

נמצא שכל זה, דהינו מה שהגזלן קונה החפץ בשנוי מעשה ואין צריך להחזיר הקורה מהבנין מפני תקנת השבים כי אם דמים וכו', כל זה מורה על גדל כח התשובה שנרמזה בפסוק והשיב את הגזלה כנ"ל. שיש כח בהתשובה על ידי החסד חנם הנ"ל להפך העונות לזכיות. ועל כן נחשב מעשה הגזלן למעשה וקנין כנ"ל, כי באמת קיום הגזלן וכל החוטאים גם קדם שישובו נמשך מבחינת תשובה, מבחינת חסד חנם הנ"ל שעל ידי זה ה' יתברך מאריך להם אפו עד שישובו, כי בכח החסד הזה ה' יתברך מקים העולם בעת שעוברים על התורה וכו' כנ"ל, ועל כן נחשב מעשה הגזלן לקנין וכו' כנ"ל, כי הכל על ידי בחינת החסד חנם הנ"ל שמקים את העולם עד שישובו ואז נתתקן הכל ונתהפך מעונות לזכיות וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שבסכת החג בחג עשו תקנת השבים אף על פי שלא קבעה בבנין, כי כבר נתבאר שבחינת תקנת השבים נמשך מבחינת החסד חנם הנ"ל שהוא בחינת כח מעשי בראשית וכו' כנ"ל. ועל כן בסכת החג עשו תקנת השבים ביותר שאף על פי שלא קבעה אין צריך להחזיר גוף הקורה, כי סכה נמשך גם כן מחסד הנ"ל שהוא בחינת כח מעשי בראשית, כמבאר בהתורה על אשר מעלתם (סימן מח), עין שם. ועל כן עשו בו תקנת השבים ביותר כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום