ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · מאבד ממון חברו ומסור ג
התאמת הקריאה
ענין מסור שהחמירו בו רבותינו זכרונם לברכה מאד והשוו דינו כמומר לכל התורה ומתר להמיתו בידים. מבאר קצת בדברינו ועוד לאלקי מלין:
מבאר היטב על פי התורה וביום הבכורים הסתרה שבתוך הסתרה בספר הראשון סימן נו:
מבאר שם שיש בחינת מלכות דקדשה אצל כל אחד ואחד מישראל וצריך כל אחד לראות להמשיך חיות ואריכות ימים לתוך בחינת המלכות שלו וזה נעשה על ידי עסק התורה, כי על ידי עסק התורה בדבורים על ידי זה קורין את חי החיים להמשיך ממנו חיות במדה לתוך בחינת המלכות וכו' ועל ידי זה יכולין להוכיח את כל אחד אפלו הרחוקים ממנו ולגלות ההסתרה שבתוך הסתרה וכו'. וכנגד מלכות דקדשה הוא מלכות הרשעה שהוא מלכות המן עמלק שהוא מתאוה לאסף הון. כי מלכות דקדשה עוסק בחכמה ודעת להמשיך תורה וכו' ומלכות הרשעה רוצה רק לאסף הון, כי כל הניצוצות הקדושים הם בתוך הממון ששם כלולים כל הגונין עלאין, כי כל הגונין עלאין כלולים בזהב וכסף ונחשת שהם הממון ועל כן מלכות הרשעה מתאוה לאסף הון כדי לבלע חס ושלום, ניצוצות הקדושים המלבשין שם. אבל יש כח במלכות דקדשה להוציא בלעו מפיו בבחינת חיל בלע ויקאנו, כי מלכות דקדשה מוציא ממנו כל הניצוצות הקדושים שבלע על ידי הממון ועושה מזה תורה גבה בחינת אשת חיל וכו', עין שם:
ובזה מבאר היטב ענין חמר האסור של המסור שמוסר ממון של ישראל ביד עכו"ם ביד שרי ומושלי העכו"ם שהם בחינת מלכות הרשעה, כי הוא פוגם מאד בכלליות מלכות דקדשה, כי הוא מגביר נגדה ההפך ממש שהוא מלכות הרשעה שכל תשוקתה להתגבר חס ושלום, על ממון ישראל ששם כל הניצוצות הקדושים וכל הגונין עלאין כנ"ל, וזה המסור הולך ומוסר בכונה ממון הקדוש של איש הישראלי ביד עכו"ם נמצא שנותן בכונה תקף למלכות הרשעה שעקר כחה על ידי זה ובפרט כשמלכות הרשעה בולעת הממון של ישראל חס ושלום, על ידי איש ישראל בעצמו, דהינו על ידי המסור שיצא מן הדת ישראל ומסר בעצמו ממון ישראל, שבזה נותן כח ותקף יותר להסטרא אחרא שהיא מלכות הרשעה מחמת שמקבלת הקדשה המלבשת בתוך הממון על ידי ישראל בעצמו שעל ידי זה מתגברת הסטרא אחרא יותר כידוע שעקר כחם על ידי ישראל כשחס ושלום הם נותנין להם כח על ידי עונותיהם חס ושלום, ועל כן עון המסור חמור מאד מאד, כי הוא פוגם בכלליות מלכות דקדשה, כי מגביר בידים בכונה נגדה מלכות הרשעה על ידי הממון ישראל שמוסר להם כי כל כחם ויניקתם על ידי ממון ישראל ששם כל הניצוצות הקדושים וכל הגונין עלאין כנ"ל. ועל כן השוו אותו כמומר לכל התורה כלה, כי הוא פוגם בכל התורה כלה, כי כל התורה כלה היא בשביל קיום וחיות המלכות, כי כל הבריאה וכל התורה כלה הוא רק בשביל לגלות מלכותו יתברך לידע ולהודיע שיש רב ושליט אדון מלך מושל ומנהיג יתברך שמו לעד, וכמבאר בהתורה הנ"ל שעל ידי התורה קורין את חי החיים וממשיכין חיות לתוך בחינת המלכות דקדשה כנ"ל נמצא שעקר כלליות התורה הוא להחיות בחינת המלכות. ועל כן זה המסור שפוגם מאד בכלליות מלכות דקדשה שהיא כלליות התורה כנ"ל, כי הוא מגביר ההפך שהוא מלכות הרשעה כנ"ל על כן בודאי הוא מומר לכל התורה כלה, כי פוגם בכל התורה כלה על ידי שפגם ביותר במלכות דקדשה כנ"ל שהוא כלליות כל התורה כלה:
ועל כן מסור פסול לכתב ספר תורה, כי עקר כתיבת הספר תורה הוא בשביל להחיות בחינת המלכות שחיותה על ידי הדעת שממשיכין שעל ידי זה מגלין ההסתרה שבתוך הסתרה ומחזירין רשעים בתשובה שזה עקר חיות המלכות. וזה הדעת ממשיכין על ידי עסק התורה שעל ידי זה קוראין וממשיכין את החיות מחי החיים וכו', כמבאר היטב בהתורה הנ"ל. וזה בחינת כתיבת ספר תורה שבשביל זה צריכין לכתב ספר תורה כדי לקרות בה כדי לקרות על ידי זה את חי החיים להמשיך ממנו חיות לתוך בחינת המלכות כנ"ל (וכמבאר היטב בהלכות קריאת ספר תורה שזהו בחינת קריאת ספר תורה בספר תורה כשרה הכתובה כדינה וכו', עין שם). ועל כן המלך שיש לו בחינת המלכות ביותר על כן היה צריך שיהיה לו שני ספרי תורות כתובים, כמו שכתוב, וכתב לו את משנה התורה הזאת והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. שזה הפסוק וקרא בו כל ימי חייו מרמז על קריאת החיות לתוך המלכות, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל. וכן כל אחד מישראל מצוה לכתב לו ספר תורה שזהו גם כן בשביל להחיות בחינת המלכות שיש אצל כל אחד ואחד מישראל, כי כל אחד ואחד מישראל יש לו בחינת מלכות, כמבאר שם בהתורה הנ"ל. וכל אחד צריך להחיות בחינת המלכות שלו על ידי הדעת שממשיך לגלות ההסתרה שבתוך הסתרה, בחינת ואנכי הסתר אסתיר וכו' שזה זוכין על ידי שקורין את חי החיים על ידי עסק התורה שזהו בחינת קריאת התורה בחינת מצות כתיבת ספר תורה כדי לקרות בה כדי לקרות על ידי זה את חי החיים וכו' כנ"ל וכמו שמבאר שם בפרשה הנ"ל המדברת מההסתרה שבתוך הסתרה, כמו שכתוב שם, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל אשר עשה וכו', שזהו בחינת הסתרה שבתוך הסתרה על ידי רבוי העונות רחמנא לצלן וכו' כמבאר בהתורה הנ"ל. ומסים שם הפסוק, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו'. שמזה הפסוק למדו רבותינו זכרונם לברכה שמצות עשה שיכתב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו:
נמצא שכתיבת הספר תורה הוא בשביל לגלות ההסתרה שבתוך הסתרה, לתקן בחינת ואנכי הסתר אסתיר כנ"ל, כי על ידי הספר תורה זוכין לקרות את חי החיים וכו' שעל ידי זה נמשך הדעת שעל ידי זה מגלין ההסתרה שבתוך הסתרה ומחיין את המלכות וכו' כנ"ל. ועל כן זה המסור שפגם בכלליות המלכות בכלליות התורה על ידי שהגביר חס ושלום מלכות הרשעה, על כן פסול לכתב ספר תורה, כי אין כח בכתיבתו להמשיך החיות מחי החיים לתוך אותיות התורה שכל זה הוא בשביל להחיות את המלכות כנ"ל, כי הוא נאחז במלכות הרשעה שהגביר נגד מלכות דקדשה כנ"ל:
כי בשעת כתיבת ספר תורה צריך הסופר לקרות כל תבה ותבה בפרוש, כמבאר בשלחן ערוך כדי לקרות על ידי זה את חי החיים כדי להמשיך ממנו חיות בהדרגה ובמדה לתוך כל אות ולתוך כל תבה ולתוך כל פרשה וכו'. וכמבאר היטב בהתורה הנ"ל שהחיות נמשך מחי החיים על ידי שקוראין אותו על ידי הפרשיות והסדרים והתבות והאותיות של התורה שכלם הם בחינת כלים לקבל על ידם את החיים בהדרגה ובמדה כמו שמבאר שם, עין שם. ועל כן צריך הסופר לקרא כל תבה בפיו דיקא, כי כשקוראין את חי החיים להמשיך ממנו חיות צריכין לקרותו בפה בבחינת כי חיים הם למוציאיהם בפה, בפה דיקא, כמו שמבאר שם. וכל זה הוא בשביל להחיות את המלכות שזה עקר תקון כל העולמות מראש ועד סוף כדי לגלות מלכותו יתברך כנ"ל. ועל כן המסור שפגם במלכות דקדשה מאד כנ"ל, על כן בודאי אין לו כח לקרות החיות על ידי כתיבתו לתוך אותיות התורה, על כן הוא פסול לכתב ספר תורה כמו מומר לכל התורה כלה, כי פגם בכל התורה כלה על ידי פגם המלכות כנ"ל:
ועל כן מוכן למיתה, כי אין לו שום חיות מאחר שפגם במלכות דקדשה ששם כל החיות מחי החיים, כי כל החיים מחי החיים צריכין להמשיך לתוך בחינת המלכות על ידי עסק התורה ועל ידי זה מחיין כל העולמות וכל הברואים, כי כלם אין להם שום חיות כי אם על ידי בחינת המלכות שדרך שם נמשך כל החיות וכל ההשפעות לכל העולמות ולכל הנבראים כידוע. ועל כן זה המסור שפגם בזה, כי פגם בכלליות החיות הנמשך לבחינת מלכות על ידי שהגביר נגדה ההפך והמתנגד ממש, שהוא מלכות הרשעה שמתגברת על ידי אסיפת הון נגד מלכות דקדשה, כמבאר בהתורה הנ"ל שמלכות הרשעה היא ההפך ממש מבחינת חיות המלכות, כי חיות המלכות הוא על ידי עסק התורה וכו' ומלכות הרשעה מתגברת בהפך ממש לקלקל חס ושלום, חיות המלכות דקדשה שמקבלת על ידי עסק התורה לקלקלו חס ושלום על ידי הקדשה שבולעת על ידי הממון שמאספת וכו'. ועל כן זה המסור שנותן בתחבולותיו כח לזה שמוסר ממון דקדשה של ישראל ליד עכו"ם, על כן הוא פוגם בחיות המלכות דקדשה שהוא חיות הכל, על כן אין לו שום חיות ומוכן למיתה, כי פגם ביותר בכלליות החיות שהוא מלכות דקדשה כנ"ל, כי עקר חיות הכל הוא על ידי המלכות דקדשה שמקבלת חיות על ידי עסק התורה של ישראל שעל ידי זה נמשך חיות לכל כנ"ל וכמו שכתוב, באור פני מלך, חיים הינו על ידי בחינת מלכות דקדשה נמשך חיים לכל הנמצאים שבעולם וכנ"ל: