רמזי המעשיות · מעשה ו (מהמלך שהיה גבור ואיש אמת ועניו)
ספר חלקי: מה שחסר בו מפורט בעמוד הספר.
התאמת הקריאה
היא ג"כ סיפור נפלא כמובן לכל מעיין, וכן הרמזים שאחריו הם דברים נפלאים ודרך אגב מרומז בו ענינים נפלאים מענין המיני צחוק וקאטאוויס שבעולם שעי"ז יכולים לידע ולהבין מהות כל דבר ושיש גם בזה כמה מינים וענין איך שהאמת אינו יכול לסבול את השקר, וענין איך שהמדינה היתה מלאה שקרים כ"כ והמלך שלה היה איש אמת נפלא כ"כ עד שלא ראו פניו מעולם, והחכם שהיה מבין על כל זה ושיבח את המלך והגדיל אותו מאד, עי"ז הביא את המלך לידי ענוה וקטנות כזה עד שגילה לפניו אור פניו הק' וזכה לראות אותו וכו' כמבואר שם:
ועיין ישעיה ל"ג הולך צדקות ודובר משרים וכו' ונוער כפיו מתמוך בשוחד וכו' (כל זה ההיפך ממנהג המדינה שבסיפור זה שהיו כולם מלאים שקרים ושחדים) הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו וכו' בחי' המלך שהי' גבור מאד כי שכן בחזקת גדול כמבואר בפנים, וסיים מלך ביפיו תחזינה עיניך תראנה ארץ מרחקים וכו' וסמוך לזה אח"כ חזה ציון קרית מועדנו וכו' כמובא בפנים פסוק זה בהרמזים שבסוף הסיפור:
שם בהרמזים שבסוף הסיפור דרכי ציון אבלות וכו' ר"ל ע"פ שדרשו רז"ל על פסוק מציון מכלל יופי שמשם היו יוצאים גידים לכל המדינות ושלמה המלך היה בקי בהם וכו' וכאן רימז לנו רבינו ז"ל כמו כן בענינים רוחניים ודקים ביותר כגון במדות ודעות של בני אדם שכולם משונים בדעותיהם כ"א מחבירו בפרט השינויים שיש בענינים אלו בכלל ממדינה למדינה כידוע, אבל מאחר שכל דבר יש לו איזה בחי' שורש גם בקדושה כמבואר בספרים קדושים ע"כ הכל היה כלול בקדושת ציון וירושלים בפרט בקדושת המקדש והיכל הקודש:
ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א במאמר חדי ר"ש סי' ס"א שהאבן שתיה היו כלולים בו כל הצמצומים שבעולם, וכן היו מאירים שם כל בחי' השכליים שעל ידם נמתקין הצמצומים בפרט על ידי השכל הכולל כולם שזה בחי' קדשי קדשים ע"ש וזה בחי' רבתי בגוים ודרז"ל רבתי בדעות, שרתי במדינות שהיתה כלולה מכולם, ואולי שזה בחי' מה שמבואר בהמעשה הנ"ל שיש מדינה שכוללת כל המדינות זה בחי' כלל קדושת ישוב א"י, ובאותה המדינה יש עיר שכוללת כל העירות שבמדינה הזאת זה בחי' ציון וירושלים, ובאותה העיר יש בית שכולל כל הבתים שבעיר הזאת זה בחי' הבית המקדש וההיכל ושם יש אדם וכו'מובן ממילא כי א"א לבאר כ"כ בענינים כאלו:
ומרומז קצת בדברי רז"ל שכשהתפללו אנשי כנה"ג למסור בידם את היצה"ר נפיק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים (יומא ס"ט) וכמבואר בליקוטי מוהר"ן ח"א סי' ע"ב מענין היצה"ר העליון שיש לו איזה בחי' בקדושה העליונה וכמבואר בפרפראות לחכמה על מאמר חז"ל הזה ושם הוא רק בבחינת צחוק וקאטאוויס ויש כמה מיני קאטאוויס וע"ד שארז"ל על יהוא יעבדנו הרבה אע"פ שאמר אז רק בדרך צחוק וקאטאוויס אעפ"כ נכשל עי"ז לבסוף וכן יש בחי' קאטאוויס נמוכה מזה בחי' כמתלהלה היורה זיקים וכו' המוב"פ וכן עוד ממדריגה למדריגה למטה מזה וכן כביכול יש בחי' אלו למעלה למעלה וכו' כי כל בחירת האדם הוא רק בענין הקאטאוויס הנ"ל כי באמת היצה"ר המסית את האדם הוא רק בדרך קאטאוויס ופנימיות רצונו הוא שלא ישמע אליו וכמשל הזונה המבואר בזוה"ק וכן למעלה למעלה וכו' הלא הגבורות בעצמן הן חסדים וכו' וא"א לבאר בזה כ"כ וזה בחי' הוי מושכי העון בחבלי השוא בחי' הקאטאוויס הנ"ל וזה שובה ישראל וכו' כי כשלת בעונך כי אלו ידעת שכוונת המסית הוא רק בקאטאוויס בוודאי לא היית שומע לו ע"כ שובה מעתה עכ"פ וכן משתלשל ממדריגה למדריגה למטה למטה מזה עד שנעשה מזה היצה"ר הגס והעב שמטעה את כל העולם בשטותיו והבליו כל מדינה ומדינה כפי בחינתה וכן כל עיר ועיר ואיש ואיש, ועי"ז נתרחקים העולם מאד מהשי"ת ואין זוכים לראות פני המלך מלכו של עולם ואולי שכלול בזה ענין שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וכו' וכמבואר בליקוטי מוהר"ן ח"א במאמר מישרא דסכינא סי' ל' ובשאר מקומות וא"א להאריך בזה וזה שרימז לנו רבינו ז"ל בכאן דרכי ציון אבלות וכו' ציון הוא בחי' הציונים של כל המדינות שכולם נתוועדים לשם וכו' ע"ש ובפשוטו ר"ל שנתבטלו העולי רגלים והכל עולה בקנה אחד כנ"ל: וכן מה שכתב אח"כ חזה ציון קרית מועדנו ר"ת מצחק ששם היו נתוועדים כל הציונים ומי שהיה צריך לידע אם לעשות הדבר או המשא ומתן היה יודע שם ע"ש, וענין זה קרוב לפשוטו ג"כ כי מחמת שהיו עולים שם מכל המקומות יחד עי"ז היה יודע שם כ"א איך להתנהג בעסקיו, וזה נהוג גם בזמנינו שיש בית ועד עבור ענין זה, וברוחניות ר"ל כי אין הדין נמתק אלא בשרשו וכל הספיקות וחלוקת העצה שיש בכל עניני העולם הכל נמשך רק מבחי' הצמצומים והדינים שלא נמתקו עדיין אבל בבחי' ציון הנ"ל שם נמתק הכל גם בשרשו העליון ששם הוא רק בבחי' צחוק וקאטאוויס כנ"ל רק שמשתלשל מזה כל היצרין רעים ודעות משובשות ומדות רעות ועי"ז השי"ת שהוא מלך עולם מסתיר פניו כביכול כנ"ל, והדינים והצמצומים מתגברים ביותר וכן האו"ה מתגברים על ישראל, עד שעי"ז חרבה ציון וירושלים ופסקו העולי רגלים בבחי' דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד ועיקר הפגם נוגע בבחי' המלכות דקדושה בבחי' זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וכו' כידוע, ואולי שזה בחי' מה שאצל המלך נמצאים כל הפאטרעטין של כל המלכים שהם בחי' המדות הק' כידוע, כי מאירים בה כל המדות העליונות כידוע, ויודע שהוא גבור כי כל בנין בחי' המלכות הוא מגבורות כידוע רק הפאטרעט של מלך האמת שזה בחי' תפארת והעניו שזה בחי' בינה אימא עילאה שהוא בחי' ענוה כידוע הסתיר פניו ונתרחק כביכול מהעולם מחמת גודל התגברות השקר בעולם בחי' לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמנה אבל הצדיקי אמת חכמי הדורות עוסקים לתקן זאת וכמובן בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות עד שסוף כל סוף יתתקן הכל: וזה שנביא הנביא (ישעיה ל"ג) על מפלת העכו"ם והתרוממות המלכות דקדושה ויתבטלו כל הצרות והפחדים מישראל ע"י שיזכו ישראל לתקן המדות, שזה בחי' הולך צדקות ודובר משרים וכו' נוער כפיו מתמוך בשוחד וכו' ועי"ז יזכו לבחי' מלך ביפיו תחזינה עיניך תראנה ארץ מרחקים היינו המדינות שנתרחקו מאד מלראות פני המלך גם הם יתתקנו, וסיים חזה ציון קרית מועדנו וכו', כי יומתקו כל הדינים והצמצומים בשרשם העליון כנ"ל ויתוועדו ישראל לעלות לרגלים לציון וירושלים והמלך הק' יאיר פניו אלינו והמלכות דקדושה תהיה בשלימות שזה בחי' ה' שופטנו וכו' ה' מלכנו וכו' הוא יושיענו ע"ש עוד ותבין ביותר ואין לנו עסק בנסתרות וז"ש כי תבואו לראות פני מי ביקש זאת מידכם וכו' כי הלא המלך הסתיר פניו כביכול מהעולם מחמת שהם רחוקים מהאמת, כי האמת הוא בחי' אור הפנים כמובא בדבריו ז"ל בכמה מקומות, וזה בחי' דובר שקרים לא יכון לנגד עיני וירושלים וציון נקראת עיר האמת (זכריה ח') ושם מאיר אור פני המלך בפרט ברגלים שהם בבחי' בינה בחי' ענוה כמבואר במאמר כי אקח מועד סי' קל"א וע"כ עולים שם לרגל לקבל מאור הפנים אבל מאחר שאתם רחוקים מהאמת כ"כ א"כ למה אתם באים לראות פני וזשארז"ל יראה יראה כדרך שבא ליראות כך בא לראות היינו כנ"ל כל זה כתבתי רק להפיס קצת דעת המעיין אבל באמת מאד עמקו מחשבותיו של רבינו ז"ל ומי יוכל להשיג פנימיות דבריו אפילו בהשיחות חולין שלו וכמבואר במ"א וכש"כ בסיפורי מעשיות שלו (לקוטי עצות מהד"ב (אמת ואמונה כ"ז) לפעמים מחמת שהמדינה מלאה שקרים והמלך הוא איש אמת ע"כ הוא מסתיר פניו והוא נעלם ומכוסה ומוסתר מהם מאד עד שאין שום אדם זוכה לראות אור פניו הנעימים כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיני וכשבא חכם גדול שהוא מבין היטב על כל שקרי המדינה ופחזותם, והוא בא לפני המלך ומספר והולך כל שקרי המדינה ומתחיל לשבח ולפאר מאד את המלך איך שמזה בעצמו רואין שהוא איש אמת, שבשביל זה הוא רחוק כ"כ מהם מחמת שאינו יכול לסבול השקרים שלהם והמלך מחמת שהוא עניו מאד ודרך העניו שכל מה שמשבחין ומגדלין אותו יותר הוא בא בעניוות וקטנות יותר בבחי' במקום גדולתו שם אנו מוצאין ענותנותו, ומחמת גודל השבח ששיבח החכם את המלך עי"ז בא המלך בעניוות וקטנות כזה עד שלא היה יכול להתאפק והסיר את המסוה מעל פניו לראות את אותו החכם מי הוא זה שהוא יודע ומבין כל זאת ועי"ז ממילא זכה החכם לראות אור פני המלך והנמשל הזה לבד מהסודות הגדולות המרומזין בו כמובן בפנים אך ג"כ כפשוטו ממש מובן ג"כ לכל חד כפום מה דמשער בלביה:
(שם ליצנות א' ממיני ליצנות ושחוק שקורין קאטאוויס שבמדינה יכולים להבין מהות הנהגת המדינה):