דילוג לתוכן הראשי

צוואת הרב מטשערין · מצוה לקים דברי המת · יב

גודל הטקסט
התאמת הקריאה
ריווח שורות
רוחב הטור
גוון דף הקריאה

נשמר רק בדפדפן הזה.

צוואת הרב מטשערין · מצוה לקים דברי המת · יב · פסקה 1

על עלית ביתי מנח כעת שני טארביליך עם עפר ארץ ישראל. ויש בהם עפר פשוט ונשחק, ועפר לבן וקשה כאבן. על כן יכתישו זה העפר לבן גם כן, ויפזרו היטב מזה העפר של ארץ ישראל על גופי הרבה, ועל כל אברי ובפרט על ברית קדש, ויאמרו שלש פעמים הפסוק "כי דם עבדיו יקום וכו' וכפר אדמתו עמו". וכל זה יהיה בשעת ההנחה לקבר.

צוואת הרב מטשערין · מצוה לקים דברי המת · יב · פסקה 2

ומגדל חבת אדמת קדש לכל ישראל על כן ישאירו קצת מהעפר הלבן שלא נשחק אצל בני ביתי לקים: "כי רצו עבדיך את אבניה" וכו', ולהיות להם לזכר עולם שזכיתי בעולם הזה להיות בחיים חיותי בארץ הקדושה, ולנשק את אדמתה אדמת קדש. ועל ידי כל זאת יתעורר התשוקה גם אצלם לזכות לזה. ואולי אזכה עוד אני והם, או על כל פנים הם לבדם לישיבת ארץ ישראל ולקבע דירתם שם, בודאי אשרי להם ואשרי חלקם. מי יתן שאזכה לזה בחיי גם אני וכל בני ביתי שיחיו.

מקורות ורישיון

מקור הפרק: ויקיטקסט, צוואת הרב מטשעהרין · ‏CC BY-SA 4.0

קרדיטים ומקורות

צוואת הרב מטשערין · מצוה לקים דברי המת · יב · נחמן