יקרא דשבתא · חלק ב · סימן ה - תקעו אמונה
התאמת הקריאה
שבת הוא עיקר יסוד האמונה הק' כנ"ל כ"פ. וע"כ עי"ז ניצולין מחולאים שבאים ע"י נפילת האמונה ח"ו כי ארז"ל אפי' עע"ז מוחלין לו נמצא שע"י קדושת שבת נתתקן פגם נפילת האמונה. ועי"ז זוכין לרפואה שזה בחי' שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. כי גידול העשבים של הרפואות שהוא ע"י גשמים והגשמים יורדים רק בזכות האמונה כמבפ"נ. וע"כ עיקר זמן הגשמי ברכה הוא בשבת בחי' ונתתי גשמיכם בעתם ודרז"ל בלילי שבתות. גם עיקר שלימות התפלה שהוא בחי' אמונה הוא בשבת כנ"ל כ"פ. גם עיקר התגלות זכות אבות שע"י שלימות האמונה הוא בשבת שזה בעצמו סוד שבת שין בת שין תלת אבהן בת הוא בחי' האמונה כמבואר בזוה"ק ומבואר גם בפנים בליקוטי הראשון סי' נז. גם עיקר שלימות הקול דקדושה הוא בחי' יעקב בחי' הקול קול יעקב כי הקול הוא בחי' האבות כמבפ"נ ויעקב אבינו הוא כלליות כולם כידוע וע"כ הוא הראשון שמבואר בו ששמר את השבת שזה בחי' ויבא יעקב שלם ודרז"ל שלם בגופו וכו' היינו בחי' התמזגות היסודות בשלימות ע"י בחי' שלימות האמונה שנשלמת ע"י קדושת שבת. וזה שנסמך לזה תיכף ויחן את פני העיר ודרז"ל מזה ששמר את שבת. וזה בחי' הקולות שבמזמור לדוד הבו וכו' שאומרין בכניסת שבת כי אז נשלם הקול כנ"ל.
גם עיקר התגלות המים שהן בחי' עצות שמהם גדילה האמונה כמובא בפנים הוא בשבת שזה בחי' אם תשיב משבת רגלך כי העצות הן בחי' רגלין כמבפ"נ כי שבת הוא בחי' הלב כמבואר בתיקונים וכנ"ל כ"פ.
ועומק הלב שם עיקר מקור העצה בבחי' מים עמוקים עצה בלב איש. וע"כ ע"י קדושת שבת זוכין לעצה שלימה ושתתקיים עצתו שזה בחי' נותנין לו כל משאלות לבו שארז"ל וזה בחי' יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ומחמת שעי"ז בא רפואה בבחי' אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח כמבפ"נ וע"כ נסמך פסוק זה לענין אם תשיב משבת רגלך. גם עיקר התיקון של המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים זה נעשה בשלימות בשבת קודש כמובן בליקוטי הלכות תחומין הלכה הא. וזה בחי' הלחם משנה של שבת בחי' שפע כפולה כי כל המשתף שם שמים בצערו היינו שמשתף וממשיך רוחניות אלקות לתוך הצמצום שהוא בחי' צער עי"ז כופלין לו פרנסתו שנאמר והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך וכו' כמבפ"נ. וזה והיה שדי וכו' כי שבת הוא בחי' שדי כמבואר במ"א. וע"י הפרנסה הוא מצחצח נפשו בבחי' והשביע בצחצחות נפשך כמבואר בפנים. וע"כ נסמך פסוק זה ג"כ לענין אם תשיב משבת רגלך וכו' ועי"ז זוכין לבחי' ונשמת שדי תבינם כמבפ"נ וזה בחי' הנשמה יתרה שזוכין בשבת ועי"ז נמשך על כ"א רוח חכמה ובינה בבחי' ונשמת שדי (שהוא בחי' שבת כנ"ל) תבינם. וזה בחי' הדעת והמוחין הקדושים שזוכין לקבל בשבת בבחי' לדעת כי אני ה' מקדשכם וכנ"ל כ"פ ועי"ז זוכין לדלות ולגלות המים הנ"ל שהם העצות הק' בבחי' מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה.
וע"י שמעלין האמונה הנפולה נעשין גרים וזה בחי' וגרך אשר בשעריך הנאמר בשבת וכן ובני הנכר הנלוים על ה' וכו' כל שומר שבת וכו'. גם שבת הוא בחי' ביטול הגאוה דסט"א בבחי' והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל (ישעי' יג) ושם (למד) לכן קראתי לזאת רהב הם שבת ופרש"י רהבם וגסותם ראוי הוא לשבות.
ואז נתעורר בחי' הגאוה דקדושה שזה בחי' ה' מלך גאות לבש שאומרין בכניסת שבת. וזה בחי' והרכבתיך על במותי ארץ הנאמר בשבת בבחי' ואשר חרב גאותך וכו' ואתה על במותימו תדרוך וכשדרז"ל. ועי"ז נמשך בחי' ביטול תאוות ניאוף בחי' והשבתי זימתך ממך וכן והשבתי זימה מן הארץ (יחזקאל כג) כי ע"י קדושת שבת מכניעין תאוה זאת שהוא בחי' חותם דסט"א ונתתקן בחי' החותם דקדושה בחי' שימני כחותם וכו' הנאמר גם לענין שבת קודש כמבואר בתיקון כב דף סו כי אז זוכין בשלימות לתיקון המוחין שהוא בחי' תפילין.
וע"כ אין צריכין אז להניח תפילין. גם אז נתתקן בשלימות בחי' צמצום המוחין שלא יצא המוח חוץ לגבול שיש לו לכאו"א כפי בחינתו ומדריגתו וזה בחי' אל יצא איש ממקומו הנאמר אצל שבת. וע"י המוחין זכים שזוכין לקבל בשבת עי"ז נעשין דבורים כשרים בחי' אמרות טהורות להחיות ולהשיב בהם את הנשמות הנפולות.
וזה בחי' ודבר דבר הנאמר בשבת ואז מצוה להקהיל קהלות ולדרוש להם בד"ת בכדי להחיות ולהשיב את נפשותם שנפלו בימי החול בבחי' וי אבדה נפש וכמבואר בכתבי האריז"ל שבשבת עוסק משרבע"ה עם שאר צדיקים להעלות את נפשות החיים והמתים שנפלו וכו'. וזה ג"כ בחי' שבת מלשון משיבת נפש וכמבפ"נ בליקו"א סי' מט. גם אז נתתקן בחי' השינה והחלום וזה בחי' קדושת השינה של שבת. וע"כ דרז"ל אדם ביקר בל ילין (המובא בפנים) לענין אדה"ר שנתגרש מג"ע במוצאי שבת. וע"כ דרז"ל (ברכות יד) ושבע ילין וכו' על הלן זיין ימים בלא חלום כי אין זיין ימים בלא שבת ואז נמשך בחי' תיקון החלום. גם ע"י השמחה של שבת נותנין חיזוק להמלאכים ומכניעין כח השדים ומתקנין המאכלים כמבפ"נ. וע"כ כשחלם לאדם חלום שצריך להתענות עליו גם בשבת מובן מזה שפגם ביותר עד שאפי' בשבת לא זכה לחלום טוב שהוא בחי' חלום ע"י מלאך רק לחלום ע"י שד ח"ו ע"כ צריך למיתב תענית לתעניתו כמבואר בש"ע או"ח סי' רפח כי התענית הוא תיקון לזה כמבפ"נ. וזה בחי' המלאכים המלוים לו לאדם בערב שבת כשארז"ל היינו בחי' המלאכים הנ"ל הנעשין ע"י בחי' המוחין שזוכין לקבל בשבת והמוחין הן בחי' השבעה רועים כמבפ"נ. וזה בחי' השבעה קרואים של שבת כידוע.
גם ע"י קדושת שבת מגרשין בחי' טיפת עשו וישמעאל שלא יעלו ג"כ אל המוח שזה בחי' מה שארז"ל עכו"ם ששבת חייב מיתה כי פוגם עי"ז בקדושת שבת ח"ו וכמבואר בזוה"ק. וע"כ מרחיקין ומבדילין אותם מקדושת שבת לגמרי ועי"ז המוחין זכים בלי שום פסולת ועי"ז בא תיקון המשפט שזה בחי' ואת משפטי שמרו וכו' ואת שבתותי קדשו וכו' (יחזקאל כ) ועי"ז ניצולין מטומאת מקרה לילה שבא ע"י קליפת עמלק כמבפ"נ.
וע"כ ארז"ל שמלחמת עמלק היה רק ע"י חילול שבת.
וזה בחי' והיה אם שמוע תשמעון אלי וכו' ולקדש את יום השבת וכו' ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד היינו בחי' תיקון הכסאות למשפט כסאות לבית דוד. ואם לא תשמעו אלי וכו' והצתי אש בשעריה וכו' כי ע"י פגם המשפט בא חימום הלב לאהבות נפולות ח"ו כמבפ"נ. גם בשבת נמשך בחי' שלימות קישור המרכבה כמבואר במגלה עמוקות אופן קמג שזה סוד שבת שין בת וכו' בחי' האבות והשכינה שהם שורש בחי' מלאכי המרכבה המבפ"נ כידוע. וע"כ זוכין בשבת לאהבה דקדושה בחי' מנוחת אהבה ונדבה בחי' אהבה בתענוגים ענג שבת בחי' מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה וכו'. ומחמת שבתקיעת שופר כלול כל הנ"ל כמבפ"נ ע"כ היו תוקעין בכל ערב שבת. וזה בחי' יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת וכו' ומובא לעיל בשם ספרי קודש שרמז בזה שטוב מאוד כשחל ר"ה בשבת. כי ר"ה הוא בחי' תיקון האמונה ותיקון המוחין כמבפ"נ וע"כ טוב מאד כשחל בשבת כי אז נעשין כל התיקונים הנ"ל בשלימות יותר ע"י קדושת שבת כנ"ל. גם אז נתתקנין החמשה חושים שבמוח שהם ראיה שמיעה ריח טעם מישוש. ראיה בחי' ראו כי ה' נתן לכם את השבת. ושבת הוא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין כמבואר במ"א. שמיעה בחי' והיה אם שמוע תשמעון אלי וכו' ולקדש את יום השבת וכו' (ירמיה יז) גם כי שבת הוא בחי' לב שומע כנ"ל כ"פ.
ריח זה בחי' תבלין אחד יש לנו ושבת שמו וריחו נודף גם הוא בחי' יראה בחי' ירא שבת ויראה הוא בחי' ריח.
טעם זה בחי' משארז"ל ברכו במטעמים שטעם התבשיל של שבת משובח ביותר. מישוש שהוא בידים זה בחי' שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע גם כי המישוש הוא בחי' יגיע כפו כמבפ"נ זה בחי' משארז"ל ברכו ביציאה היינו בההוצאה שמוציא האדם ממונו ויגיע כפו לכבוד וענג שבת ומחמת שגם על ידי הקיבוץ של הרב אמתי עם תלמידים הגונים נתתקן ג"כ כל הנ"ל כמובא בפנים.
ע"כ מסוגל ביותר לבא אל הצדיק והרב האמת על שבת קודש וזה בחי' מה שארז"ל ויקהל משה שמצוה להקהיל קהלות בכל שבת ולדרוש להם בד"ת כי אז עיקר שלימות זמן קיבוץ בני הישיבה הק' אל הרב האמת והוא מקבץ את כל חלקי האמונה שבכאו"א ומעלה אותם לתכלית שלימותם ע"י קדושת שבת. גם אז עיקר שלימות תיקון והתחדשות המוחין ותיקון כל החמשה חושים שבמוח שזוכין ע"י ההתקרבות אל הרב כמבפ"נ. ראיה בחי' ראו כי ה' נתן לכם השבת וכו' וע"כ מסוגל אז ביותר לראות פני הרב וכמבואר בזוה"ק שצריך האדם לקבל פני רבו בשבת. וזה ג"כ בחי' פני שבת נקבלה גם אז מסוגל ביותר לשמוע ולקבל מוסר מהרב וזה בחי' מה שהוכיחם הנביא (ירמי' יז) על שמירת שבת כתיב שם ג"כ ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שמוע ולבלתי קחת מוסר והיה אם שמוע תשמעון וכו' ולקדש את יום השבת וכו'. ריח שזה בחי' הטירחות והיגיעות שיש לכ"א לילך ולבוא אל הרב וכו' כי א"א לקבל ממנו כי אם ע"י טירחות ויגיעות כמבואר בפנים. וזה ג"כ בחי' הטרחות והיגיעות שהיו טורחים ומשתדלים גדולי האמוראים בעצמם לכבוד שבת כשארז"ל. וזשארז"ל מי שטרח בע"ש יאכל בשבת וכו'. טעם זה בחי' מה שכ"א טועם מתיקות אמרי נעם של הרב מסוגל ג"כ ביותר בשבת קודש כי אז נתתקן חוש הטעם כנ"ל וזה בחי' טועמיה חיים זכו טועמיה דייקא. מישוש זה בחי' ההוצאות שיש לכ"א בשביל לבא אל הרב וכן ג"כ ההוצאה על כבוד וענג שבת כנ"ל. גם תיקון הגאוה ותיקון הברית ותיקון בחי' חותם התפילין שנעשה ע"י הרב עם התלמידים כמבפ"נ הכל כלול ג"כ בקדושת שבת כנ"ל. והמוחין הן בחי' שמש בחי' פני משה כפני חמה וזה מזמור שיר ליום השבת ר"ת למשה כמובא כי משה הוא בחי' אחת עם קדושת שבת כמבואר בזוה"ק.
וזה בחי' וזרחה לכם יראי שמי (אלו שומרי שבת) שמש צדקה היינו בחי' המוחין הק' שהן בחי' שמש כנ"ל.
וכשנתתקן המוח בבחי' משה בחי' תפלין אזי גם בבחי' הסתלקות משה דהיינו כשנסתלקין המוחין אזי גם הרשימה של המוחין שהוא בחי' שינה הוא טובה ג"כ מאד וכו' כמב"פ. וזה בחי' משה עבדי מת אותיות שניות הם שבת כמובא במגלה עמוקות אופן קמ"ג היינו כי אפילו בחי' הסתלקות משה שזה בחי' משה עבדי מת הוא ג"כ בבחי' שבת. וע"כ באמת נסתלק משה רבינו בשבת במנחה ואז דייקא זכה לעלות בתכלית העליה ולהשיג מה שלא היה יכול להשיג בחייו וכשארז"ל כי הצדיק דייקא ע"י שמסלק במכוון כל חכמתו והשגתו ועובד ה' בפשיטות ובתמימות ומשליך ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל לעשות רצונו ית' עי"ז דייקא זוכה להשיג מה שלמעלה מבחי' השגת המוחין לגמרי וכו' שזה בחי' וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו דייקא ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע היינו שזוכה להבין ענין ההשגה של בחי' צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכו' כמבפ"נ וע"כ נסמך פסוק זה לפסוק וזרחה לכם יראי שמים וכו' שדרז"ל על השומרי שבת. וזה ג"כ בחי' מה שמשרבע"ה עוסק גם עכשיו בכל שבת ושבת להעלות נפשות החיים והמתים שנפלו בעמקי הקליפות ר"ל וכמבואר בכתבים וכשהוא צריך להוריד עצמו כביכול ממדריגתו העליונה ונפלאה מאד לתוך מקומות כאלו זה בחי' שמגלגל עצמו בתוך רפש וטיט כביכול בכדי לעשות נחת רוח לפניו ית' ע"י שמעלה הנפשות שנפלו לשם ועי"ז דייקא זוכה גם הוא לעלות בעליות גדולות ונפלאות מאד.
וזה בחי' ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו. כי אעפ"י שמדריגת משה בבחי' בן כידוע אעפ"כ מחמת אהבת השי"ת עובד אותו ית' בבחי' עבדות ממש עד שהשי"ת קורא אותו עבד נאמן בבחי' לא כן עבדי משזה בכל ביתי נאמן הוא. ודייקא עי"ז ניתן לו רשות לחפש בגנזייא דמלכא יותר ויותר שזה בחי' פה אל פה אדבר בו וכו' וזה ג"כ בחי' כליל תפארת בראשו נתת לו וכו' וכתוב בהם שמירת שבת ומבואר בכתבים שמרמז על אלף אורות שמחזירין לו בשבת והוא מחזיר לישראל העדיים והכתרים שנכתרו בסיני וכו'. וזה בחי' מזמור שיר ליום השבת ר"ת למשה כנ"ל טוב להודות לה' ולזמר שמך עליון עליון דייקא כי אז זוכין להשיג מה שלמעלה מבחי' השגת המוחין כנ"ל. וזה להגיד בבוקר חסדך להגיד מלה דחכמתא כידוע. וכן המוחין הן בחי' חסדים ואז כשהמוחין מאירין צריכין בוודאי להגיד בבוקר חסדיו ית'. ואמונתך בלילות כי המוחין זכים כ"כ עד שאפי' בלילות שאז זמן שינה ולא נשאר רק הרשימה של המוחין אעפי"כ חזקים גם אז בו ית' ע"י בחי' אמונה ואז אדרבא השינה טוב להמוחין כי נתחדשין אז בבחי' אמונה בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך וכמבואר במ"א.
וזה ג"כ בחי' שהצדיק הבעל השגה מסלק חכמתו והשגתו ועובד ה' בתמימות ופשיטות ועי"ז דייקא זוכה לקבל מוחין חדשים ולהשיג מה שלא יכול להשיג מקודם כנ"ל. וזה עלי עשור ועלי נבל ודרז"ל (בפסיקתא דעשרת הדברות) עלינו לקבל את המצות עשרת הדברות עלינו להתנבל עליהם בימי השמד וכו' וכיון שראה הקב"ה דעתם של ישראל שמבקשי' לקבל את התורה באהבה וחיבה באימה ויראה ורתת וזיע פתח ואמר אנכי ה' אלקיך וכו'. היינו כי מאחר שקבלו עליהם למסור נפשם על המצות שכולם כלולים בעשרת הדברות כידוע, ומס"נ ממש זה עיקר בחי' העבדות מעשה עבד פשוט שעושה בשביל אהבתו ויראתו ית'.
נמצא שכלול הבן גם מבחי' עבודת העבד וזה חביב מאד אצלו ית' ע"כ גילה להם כל ההשגות הגבוהות שהן בחי' גנזייא דמלכא ופתח ואמר אנכי ה' אלקיך וכו' כנ"ל. וזה בחי' מה שמבואר בכוונות יכירו בניך וידעו כי מאתך מאת כ' שהוא כתר הוא מנוחתם שזה בחי' ההשגה העליונה והנפלאה מאד שהוא למעלה מבחי' השגת המוחין שזה בחי' כתר וזה ועל מנוחתם יקדישו את שמך צריך לכוון למסור נפשו על קדושת השם היינו כנ"ל. וזה עלי הגיון בכנור כי שמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן כי אז זוכין לשמחה ולידע כי ישר דבר ה' וכל מעשיהו באמונה ואין להרהר ח"ו אחר משפטיו ית' שזה בחי' תיקון המשפט המבפ"נ. וזה שביאר אח"כ מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך כי יש השגות כאלו שגם הצדיק הבעל השגה גדולה שהוא בבחי' בן וזוכה לחפש בגנזייא דמלכא ואעפי"כ אינו יכול להשיג אותם וזה בחי' ההשגה של צדיק ורע לו רשע וטוב לו שגם משה לא יכול להשיג זאת בחייו כמבפ"נ וכשארז"ל (ברכות ד' ז') וזה שביאר אחר כך בפרוח רשעים כמו עשב וכו' בחי' רשע וטוב לו אבל באמת הוא להשמדם עדי עד וכו' כי הנה אויביך יאבדו וכו' צדיק כתמר יפרח וכו' היינו שע"י קדושת שבת זוכין להשגה גדולה ומוחין זכים כ"כ עד שגם בחי' הסתלקות המוחין בחי' שינה הוא ג"כ טוב מאד, כי זוכין עי"ז דייקא להשיג בחי' השגה של ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע וכו' המבפ"נ וזה שסיים להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו היינו שנמשך עי"ז בחי' תיקון המשפט בחי' הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא.
וזה אם תשיב משבת רגלך וכו' אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא שיזכה לחפש בגנזייא דמלכא כ"כ עד שישיג סתרי תורה כאלו שהן מבחי' עתיק והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין שמרמז על עליית המלכות שהוא בחי' אמונה עד המוחין היינו שזוכה לתיקון האמונה ולתיקון המוחין והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא בחי' משפט עמודא דאמצעיתא היינו בחי' תיקון המשפט הנ"ל.