יקרא דשבתא · שיחות הר"ן · סימן מ - בענין ספרי המחקרים וכו'
התאמת הקריאה
בשבת נכנסין אורות המקיפין כמבואר בכתהאריז"ל.
ואז זוכין לאמונה שלימה לידע ולהאמין כי ישר דבר ה' וכל מעשיהו באמונה ואין להרהר אחריו בשום דבר בפרט בכלל ענין סדר הבריאה מפני מה זכה כ"א למעלתו היינו שהמלאך הוא נבדל ומלאך וכוכב ומזל הוא במעלתו. והאדם השפל הוא מבני עוה"ז השפלים.
ובכל אלו יש מדריגות רבות ושינויים ופרטים רבים בין זה לזה ואפי' בכל או"א בעצמו יש בחינות רבות ראש ורגל וכדומה והכל בדעת ובחכמה נפלאה ויושר וצדק ואמת ואמונה ואין להרהר בזה כלל. ובאמת גלגל הוא החוזר בעולם. בבחי' עליונים למטה ותחתונים למעלה והכל חוזר חלילה ונכלל בסוד האחדות ששם שורש וראשית הכל ושם הוא שלימות התכלית של הכל.
ועיקר התגלות אחדותו הפשוט ית' הוא בשבת קודש כמבואר בליקות"נ סי' ב. וע"כ שבת הוא בחי' תכלית מעשה שמים וארץ. וזה בחי' רזא דשבתא איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד למשרי עלה רזא דאחד. וזה בחי' ההארה הגדולה היורדת בשבת למטה לבני עוה"ז השפל ומשם מקבל כל אחד בחי' נפש יתירה של שבת קודש. וכן בשבת קודש אז עיקר עליית העולמות שחוזרין ועולין ונכללין למעלה למעלה בקדושה עליונה ונפלאה מאד שזה בחי' עליונים למטה ותחתונים למעלה הנ"ל. וע"כ נסמך שבת אצל המקדש. כי עיקר בנין ביהמ"ק הוא בחי' גלגל החוזר בחי' עליונים למטה ותחתונים למעלה הנ"ל כמבפ"נ. וע"כ ציורא דמשכנא הוא כציורא דעובדא דבראשית. כי כל הבריאה של כל מעשב"ר הוא בבחי' גלגל החוזר הנ"ל. ועיקר שלימות בחי' זו נמשך ומאיר בשבת כנ"ל.