יקרא דשבתא · חלק א · סימן ט"ז - ר' יוחנן משתעי
התאמת הקריאה
שבת הוא בחינת עולם המחשבה כידוע ואז שלימות ההשגה של הצדיקי אמת שמחשבתם משוטטת תמיד בחכמות עליונות רק שבחול צריכין לבטל עצמן לפעמים מדביקותן בבחינת ביטולה של תורה וכו' כדי שלא יתגברו העננין דמכסיין וכו' כמבואר בפנים אבל בשבת נכנעין העננין הנ"ל שהם בחינת קליפות עשו וישמעאל כי רק יעקב אבינו זכה לשמור את השבת אבל עשו וישמעאל אין להם אחיזה בקדושת שבת קדש (אף על פי שגם הם מבני אברהם אבינו שקיים אפילו עירוב תבשילין כמו שאמרו רז"ל) אדרבא עיקר הכנעתם וביטולם על ידי קדושת שבת ועל כן אמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה וכו' אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין וכן אמרו רז"ל המענג את השבת ניצול משעיבוד מלכיות כי עיקר שיעבוד מלכיות הוא מקליפת עשו הוא אדום וישמעאל ועל ידי קדושת שבת נכנעין ונתבטלין וכמובן גם כן בליקוטי תנינא במאמר בראשית לעיני כל ישראל סימן ס"ז, ועל כן בשבת בטלין כל המלאכות והעסקים ולא ניתנו שבתות אלא לדברי תורה כי אז אין צריכין לבטל מדביקות מחמת העננים הנ"ל, רק יכולין להיות דבוקין בהשם יתברך והמחשבה תהיה משוטטת בחכמות עליונות בתמידות. ואז מאירין העינים בבחינת ועינינו מאירות כשמש כי שבת הוא בחינת עינים בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין וכתיב בה וזרחה לכם יראי שמי (אלו שומרי שבת כנ"ל כמה פעמים) שמש צדקה וזה שאמרו רז"ל ברכו באורה שבשבת הראשון שמשה האורה ל"ו שעות היינו כנ"ל.
גם שבת הוא בחינת הצדיק הגדול שהוא בחינת משה רעיא מהימנא שכלול מתרין משיחין כמבואר בזוהר (פנחס דף רמ"ז:) (עיין שם גם מענין יעקב) וזה בחינת ישמח משה במתנת חלקו וכנ"ל כמה פעמים ועיין זוהר חדש פרשת יתרו שבת איהו משה רבינו.
גם שבת הוא כנגד יוסף הצדיק כנ"ל כמה פעמים שזה בחינת משיח בן יוסף והוא גם כן בחינת מלכות שזה בחינת משיח בן דוד. וזה שאמרו רז"ל (ויקרא רבה פרק כ"ט) כל השביעיים חביבין וכו' בבנים השביעי חביב שנאמר דוד הוא השביעי וכו' בימים השביעי חביב שנאמר ויברך אלקים את יום השביעי, ואפשר שזה בחינת את שבתותי תשמרו דא עיגולא ורבועא דלגו ועיין מקדש מלך ותבין.
וזה אם תשוב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וכו' היינו שלא יתבטל מדבקות קדושת שבת כלל בשביל שום עשיית חפציו רק הכל יהיה מקושר בדבקות גדול בקדושת שבת. כי גם תענוגי הגוף שמתענגין לכבוד שבת יקרים וקדושים מאד והם בבחינת דבקות ממש באלקותו יתברך וכמבואר בזוהר ויקהל דף ר"ד:
ובדף רי"ח ובדף רנ"ב. וכמבואר בסימן נ"ז במאמר שאלו את ריב"ק ובליקוטי תנינא סימן י"ז וזהו אז תתענג על ה' היינו שיזכה לדביקות אמתי לדבק את עצמו בהשם יתברך לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו שזה עיקר הענג של עולם הבא. והרכבתיך על במותי ארץ היינו שיהיה למעלה מבחינת אחיזת קליפת עשו וישמעאל שהם נקראים במותי ארץ כי הם ראשי כל העמים כי כל השבעים אומות עכו"ם כלולים בהם ונחלקים תחתיהם ועל כן דרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות היינו כנ"ל. והאכלתיך נחלת יעקב אביך שהוא הראשון שמבואר בו ששמר את השבת וזכה לנחלה בלי מצרים שזה בחינת מה שנאמר במשיח ונהרו אליו כל הגוים ואז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', ועל כן נקרא דוד משיח אלקי יעקב וכן לעתיד יאמרו העמים לישראל בית יעקב (דייקא) לכו ונלכה באור ה' וכמבואר במקום אחר: