יקרא דשבתא · חלק א · סימן פב - הנעלבים
התאמת הקריאה
שבת הוא בחינת ביטול השלש קליפות טמאות שהם בחינת ערלה בחינת חרפה וה בחינת והשבית קצין חרפתו. וכן וישבת דין וקלון וכנ"ל כמה פעמים.
כי שבת הוא בחינת ברית בחינת יוסף נאמר בו אסף אלקים את חרפתי. ואז הטוב שבנגה נכלל בקדושה והרע שבו וכן השלש קליפות טמאות לגמרי נדחין ונופלין למטה על ידי השלהובא דאשא שיורד בערב שבת כמבואר בפנים. וזה גם כן בחינת מצות מילה.
ועל כן אמרו רז"ל דייקא מי הוא נימול ישמור את השבת ולא עכו"ם שאינו נימול ובזוהר הקדוש מבואר על ענין ובן שמונת ימים ימול בכדי שיעבור עליו השבת כי שניהם תלוים זה בזה ועל כן צריכין ליזהר בשבת ביותר להיות בשלום עם כל אדם ולא לעורר שום מחלוקת וחרפות ובזיונות ח"ו. ואפילו אם אחד מחרפיהו ישתוק לו ויחשוב בלבו הלא זה ענין קדושת שבת לבטל ולדחות את הקליפות המטמאות שהם בחינת ערלה בחינת חרפה. ותיקון זה נעשה גם כן על ידי ששומע חרפתו ושותק כמבואר בפנים: