יקרא דשבתא · חלק א · סימן רכה - דע כשהריאה בשלימות
התאמת הקריאה
שבת הוא בחינת הרוח חיים שבכנפי ריאה כמבואר לעיל ועל ידי זה עיקר קיום השכל שהוא בחינת הנשמה ועל כן זוכין בשבת לנשמה יתרה ומוחין קדושים. ועל ידי זה זוכין לבטחון שזה בחינת קדושת שבת כמו שאמרו רז"ל לוו עלי ואני פורע. ועל ידי זה עושין צדקה שזה בחינת שלימות הצדקה של שבת וכמבואר במקום אחר וענג שבת בעצמו הוא בחינת צדקה כנ"ל כמה פעמים ועל ידי זה באים לגדר האדם שהוא בחינת דיבור שזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת וכנ"ל כמה פעמים בשם הזוהר הקדוש. עד שזוכין לעשות מקול הצפצופים דיבורים ולשמוע דיבורים מקול הכינור כמבואר בפנים. וזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכו' וזה על ידי בחינת הדיבורים דקדושה שנפתחין אז. וזה להגיד בבוקר חסדך. להגיד הוא מלה דחכמתא זה בחינת שלימות השכל והמוחין שהן בחינת חסדים כידוע.
ואמונתך בלילות זה בחינת חיזוק הבטחון אפילו בבחינת לילה וחשך וזה עלי עשור וכו' עלי הגיון בכינור היינו שזוכין לעשות דיבורים מקול הכינור: