ירח האיתנים · ירח האיתנים · סי' ב אמור אל הכהנים
ספר חלקי: מה שחסר בו מפורט בעמוד הספר.
התאמת הקריאה
מבואר בתיקוני תני סרי דף ל"ו שבר"ה עוסקין בתקיעות שופר תקיעה שברים תרועה להעביר הקליפות שמכסין ומחשיכין אור הקשת ועי"ז ממשיכין אורו של משיח וסימניך לא תצפה לרגלי דמשיחא עד דתחזי קשתא בגווני נהירין וכו', ומחמת שעיקרחיותו של משיח הוא התפילה וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבושות שיכבוש הכל משם ועיקר החרב והקשת שלו הוא תפלה ובקשה ע"כ מרבין אז ישראל ביותר בתפלות ובקשות ומתפללין הרבה על בנין המלכות דקדושה וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך וכו', ומחמת שצריכין לזה בחי' יוסף שהוא בחי' שמירת הברית וגם בחי' יעקב שהוא בחי' משפט ולמשפט זוכין ע"י צדקה ע"כ מרבין אז בצדקה ומתפללין הרבה לתקן פגם הברית שזה בחי' מה שהולכין על קברי צדיקים בערב ראש השנה, כי הצדיקים האמיתיים הם תיקון גדול לפגם הברית כמובן בליקות"נ סי' ק"ט, וזה בחי' המלך הקדוש ומלך המשפט שואמרים אז כי אז עוסקין בבנין המלכות ותיקוני התפלה שתלוי בשמירת הברית שזה עיקר בחי' הקדושה כמו שארז"ל כ"מ שאתה מוצא וכו' שם תמצא קדושה. וצרכין גם בחי' משפט לזה כנ"ל. וזה בחי' תקעו בחודש שופר וכו' היינו תקיעת שופר הנ"ל שעוסקין בר"ה ומסיים ע"ז כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב שמרומז על שמירת הברית ובחי' משפט כמבוארבפנים במאמר זה הנ"ל. וזה עדות ביהוסף וכו' ודרז"ל שבר"ה יצא יוסף במבית האסורים וכו' וע"כ מאיר אז ביותר זכות של יוסף בחי' שמירת הברית הנ"ל:
וזה בחי' מלכיות זכרונות שופרות, מלכיות כנגד בחי' מלכות משיח שעיקר חיותו מהתפלה שהיא בחי' מלכות כידוע. ומובא במ"א, זכרונות כנגד בחי'יוסף בחי' ברית כמובא בזוה"ק ע"פ יראה כל זכורך וכו' וזהבחי' זכר לעולם בריתו, שופרות כנגד בחי' יעקב בחי' משפט בחי' שופריה דיעקב וכמובא בזוה"ק, כי ע"י קול השופר מעוררין העיקר בחינתו ומדתו של יעקב בחי' משפט ועי"ז עיקר התיקון, וזה שארז"ל קרני רוב החיות פסולין לשופר מפני שאין להם זכרות מבפנים כי השופר שהוא בחי' יעקב צריך שיהיו כלול גם מבחי' יוסף שהוא בחי' זכרות בחי' ברית כי יעקב ויוסף אזלי כחדא כי גוף וברית חשבינן חד בבחי' אלה תולדות יעקביוסף והוא עיקר תולדותיו ועל ידו עיקר נצחון המלחמה בבחי' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וכמו שארז"ל, וע"כ אם הוציא זכרות שלשופר וניקבו ותקע בו פסול כי צריכין גם בחי' משפט בחי' יעקב שהוא השופר עצמו. וזה בחי' תרועה שהיא בחי' יעקב כמבואר בזוה"ק, וזכרון תרועה הוא כשהוא כלול עם בחי' יוסף וזה נאמר על ר"ה שחל בשבת שמזכירין אבל לא תוקעין כמו שדרשו רז" ועיקר הטעם דילמא אתי לאתויי השופר ברה"ר ויהי בזה חילול שבת שהוא כנגד מדתו של יוסף כמבואר בזוה"ק ע"כ אין תוקעין רק ע"י קדושת שבת בעצמו מאירין שני הבחינות הנ"ל כי שבת הוא בבחינת נחלת יעקב ג"כ כמו שארז"ל רק במקום שיש בית דין קבוע כמו ביבנה ושם מאיר ביותר בחי'משפט שהוא בחי' יעקב ע"כ תוקעין שם גם בשתב כי בוודאי לא יבוארשם לחילול שב תעי"ז ח"ו, ומחמת שצריכין לקשר כל התפלות אל הצדיק האמת בחי'משה כי רק הוא יכול להאיר ולתקן תפלות ישראל בשלימות ולבנות מהם קומת השכינה והמשכן והוא בעצמו בחי' משיח כמפב"נ ע"כ צריכין לנסוע על ר"ה ביותר אל הצדיק האמת, ומחמת שאותיות התורה שהם ניצוצי נשמות הק' באין ונכללין ג"כ בתוך התפלה להתחדש שם וכו' ע"כ מזכירין בתפלות ר"ה פסוקים הרבה שלתנ"ך ופסוקים של קבלת התורה וכו':
ואח"כ עוסקין בזה כל השי"ת כי ע"י התשובה ממשיין אורו של משיח כמבואר בספר המדות ועיקר התשובה הוא ע"י תפלה ותחנונים בבחי' דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו וכו' כמו שדחז"ל, עד שזוכין ליום כפורים ואז המלכות שהוא עיקר אורו של משיח ניזונית רק מחמשה קולות שהם סוד החמשה עינויים וחמשה תפלות של יו"כ ואז נמשך ביותר סוד המאמר שאנו עוסקין בו שעיקר חיותו של משיח הוא מהתפלה שזה סוד מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא, ומחמת שבהפרדשקא הנ"ל משם שורש הענין של סליחת עון ועבור על פשע ומשם שורש המתקת הדינים כמובן כ"ז בזוה"ק תרומה דף קע"ז בסד"צ ובאד"ר נשא דפף קל"ו ובאד"זדף רפ"ט ע"ש ע"כ ביו"כ אז עיקר המתקת הדינים וסליחת עונות, ואז כל העבודה בכ"ג שקדוש ביותר בקדושת הברית כי מוזהר גם על האלמנה וארז"ל בזאת יבא אהרן וכו' בזכות המילה וכה"ג לובש ח' בגדים כנגד ימי המילה והוא בחי' אהרן שהוא בחי' משפט כמבואר במאמר הנ"ל, ואז נמשך בחי' הקמת המשכן שנבנה מתפלות ישראל וע"כ תיכף ממחרת יו"כ נצטוו על ענין המשכן וגם חנוכת הביהמק"ד של שלמה היה ביו"כ, ואז נתחדשין גם אותיות התורה בתוך התפלה שזה בחי'מה שגם גמר קגלת התורה של לוחות שניות היה ביו"כ כמו שדרשו רז"ל על יו"כ ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין ביהמק"ד וכמ ושפירשו המפרשים, וע"כ רוב המניים שנצרכו לנדבת המשכן מרמזין על ענין ר"ה ויו"כ וסוכות ועשי"ת כמבואר בזוה"ק תרומה דף קל"ה:
ואח"כ אחר יו"כ מתחילין ליכנס החסידים וכו' כמבואר בוכוונות זה בחי' מה שמסיים רבינו זל בסוף המאמר שאעפ"י שנראה שע"י תפלותינו ותורתינו יהיה הגאולה אעפי"כ צריכין אנחנו לחסדו ואי לא חסדו היה טבעינן ח"ו בגלות, ע"כ אחר כל התיקונים שנמשכין ע"י תפלתינו ותשובותינושעד יו"כ אעפי"כ גמר הישועה והתיקון הוא ע"י חסדי ה' בחי' החסדים שנכנסין אז כנ"ל, וע"כ נכנסין לסוכה שמרמזת לסוכה עילאה בחי' בינה ולסוכה תתאה בחי'מלכות שזה בחי' לאה ורחל שהן בחי' הז' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג שהם גימטריא תרפ"ו פרדשקא כמובא בכתבי האריז"ל, וזה בחי' משיח בן דוד שיצא דייקא מלאה ועיקר חיותו מהתפלה שכלולה ג"כ משני בחי' הנ"ל שה בחי' דיבורי התפלה וכוונת הלב בתפלה בבחי' תכין לבם וכו' כמו שארז"ל, ועיין בסי' מ"ח מבואר ג"כ שסוכה הוא בחי' תפלה בכוונה ובכח, וזה בחי' סוכת דוד הונפלת בחי' אור של משיח שנקרא בר נפל. ומצוות סוכה הוא זכר להיקף ענני כבוד בחי' ביטול עננים דסט"א שהם בחי' המחשבות זרות המבטלין כוונת התפלה שהוא בחי' כבוד כמבואר בפנים, וע"כ צריכין שתהיה פחותה מעשרים דשלטא בה עינא שזה בחי' תיקון המשפט וביטול המחשבות זרות שהן עננין דמכסיין על עיינין בבחי' כי עין בעין יראו כוו' כמבאור בפנים. וזה בחי'אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם, וכן אם הואלמטה מעשרה פסולה כי נקראת דירה סרוחה בחי' פגם הברית שהוא עיקר הסרחון כ"ש וסרוחים על ערשותם כמו שדרשו חז"ל שהיו מסריחין מטותיהם בשכבת זרע וכו', וע"כ אין מסככין אלא בדבר שאין מקבל טומאה בחי' תיקון הברית היפוך פגם הברית שהוא עיקר הטומאה, ובדבר הצומח מן הארץ ששם צריכין העיקר להמשיך בחי' תיקון המשפט בחי' השופט כל הארץ לא יעשה מפשט וכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ, וגם צריכין שיהיו בתלושדווקא שהוא דבר המטלט ולא במחובר שהוא קבוע במקומו כי זהעיקר שלימות התפלה לחדש בה דבר ובבחי' אל תעש תפלתך קבע וכו', וזה בעצמו מה שארז"ל על ענין סוכה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי כמבואר במ"א, וע"י התפלה נבנה המשכן שהוא ג"כ בחי' סוכה כ"ש ויהי בשלם סוכו, ועיקר שלימות התפלה ע"י התקשרות לצדיקים והצדיקים שהוא בחי' מאור הגדול מזהיר ומאיר את התפלה שהוא בחי' מאור הקטן וזה בחי' סוכה כ"ו ה"ס יחוד הוי"ה אדנ"י וזה בעצמו בחי'מאור הגדול ומאור הקטן כידוע, גם נשמות ישראל הנכנסין לתוך הסוכה הם בחי' האותיות התורה שהם ניצוצי נשמות הבאים ונכללים בתוך התפלה להתחדש שם וע"כ תיכף כשיוצאין מהסוכה מסיימין התורה ומתחילין התורה עולין אז לתורה:
וזה ג"כ בחי' הארבע מינים שמריכןי ליטלם ולברך עלהים בתוךם הסוכה כמבואר בכוונות והן מרמזין על כל הד' כתות שיש בישראת שזה בחי' כלל נשמות ישראל, ואח"כ אומרין עמהם את ההלל שהוא בחי' כלל תפלות ישראל שיש בו לשעבר ולעתיד וכו' כמו שארז"ל וגם אומרין עמהם הושענות, וע"כ מנענעין בהודו לה' ובאנא ה' הושיעה נא שזה בחי' כלל התפלות שהוא שבחו של מקום ושאלת צרכיו כמב"פ, ועיקר הברכה על נטילת לולב שהוא גבוה מכולם ומרמז על בחי' הצדיק שכל הכתות שבישראל צריכין להתקשר אליו בתפלתו והוא בחי' מאור הגדול ומאיר לאתרוג שהוא בחי' מאור הקטן, וזה בחי' ולקחתם לכם ביםו הראשון פרי עץ הדר וכו' ודרז"ל שזה בחי' כל עצמותי תאמרנה וכו' שזה בחי' שלימות התפלה כי לולב דומה לשדרה וזה בחי' יוסף הצדיק בחי' צדיק ח"י עלמין בחי' ח"י חוליות שבשדרה, אתרוג דומה ללב זה בחי' משיח בן דוד שהוא בחי' הלב של העולם כמובן בהמעשה של הז' בעטלירס וע"כ נקרא הדר בחי' הוד והדר תשוה עליו הנאמר על משי חבן דוד, הדס דומה לעינים זה בחי' המשפט בבחי' עין משפט ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ע"כ דרז"ל שהדס מרמז על יעקב שהוא בחי' משפט, ערבה דומה לשפתים זה בחי' התפלה בחי' אדנ"י שפתי תפתח, גם מרמז על אותיות התורה בחי' נשמות ישראל שנאמר עליהם וצמחו בבנין חציר כערבים על יבלי מים (ישעי' מד), וזה שאמרו חז"ל בזהכות ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון וכו' ופורע לכם מן הראשון זה עשו היינ וכי מבטלין כל המחשבות זרות שבתפלה שהן בחי' עענין דמכסיין על עיינין הבאים מבחי' קליפות עשו עמלק כידוע וזוכין לחבי' כי עין בעין יראו וכו' ובונה לכם ראשון זה בית המקדש בחי' משכן שנבנה מתפילות ישראל ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח כי הוא מקבל כח חיותו מהתפילה, וזה שמביא בזהו"ק שהד' מנים הן בבחי' מאני קרבא כלי זיין כי התפלה היא עיקר כלי זיינו של משיח כנ"ל ועיין זוהר בראשית דף רנ"ו מבואר שסוכות מרמז על ימות המשיח:
ואח"כ הוא שמיני עצרת זווגא דמטרוניתא פנים בפנים שזה בחי' כד חם גביה איתהפיך כמבואר בפנים והנוקבא עוצרת הטיפה שלא תפיל, כי עכשיו אעפ"י שע"יהתפלה נבנה קומת השכינה הוא רק בבחי' ההכנה לזייוג בבחי' וסלקינן ואפינן ובשלינן, אבל אעפי"כ מחמת שאין הישועה עדיין בשלימות ע"כ יכולין לטעות ולומר שהתפילות אין עושין פירות בבחי' סברינן יבשתא הוא, אבל שמיני עצרת מרמז על הישועה השלימה שלעתיד שאז יהיה בבחי' זווגא דמטרוניתא ממש פנים בפנים בבחי' כד חם גביה איתהפיך והנוקבא עוצרת הטיפה שלא תפיל רק כל זיווג ויחוד שנעשה ע"י תפלות ישראל יראו אז שעשה פירות. והולדה גמורה ממש כביכול, ואז השמחה גדולה מאד מאחר שנגמר הבנין הקדוש הזה ונעשה היחוד והזיווג הקדוש והנורא הזה שעוסקים בו בכל הימים הנוראים האובשלימות ואז גם האותיות התורה הבאין בתוך התפלה נתחדשין ונשלמיןמאד שזה בי' מה שכל ישראל עולין אז לתורה ושמחים מאד כי זה בחי' בתולות אחריה רעותיה מובאות לך תובלנה בשמחות וגילן ועיין פנים: