זמרת הארץ: ליקוטי תנינא, סיפורי מעשיות ושיחות · סימן עז. רצועה היתה יוצאת
התאמת הקריאה
מה שיושבי א"י יש להם ע"פ רוב יסורים כמבואר בלקו"מ הראשון סי' קפ"ז הוא מחמת ששם עיקר הגדלת הדעת כי אוירא דא"י מחכים. וע"כ צערם יותר גדול בבחי' יוסיף דעת יוסף מכאוב. אך ע"י שאוכלין שם בקדושה וביראת שמים עי"ז נעשה המתקה שלא יתגבר הצער ביותר ח"ו. וזש"כ ואכלת לפני ד' אלקיך וגו' מעשר דגנך וגו' למען תלמד ליראה את ד' אלקיך וגו' כי שם עיקר היראה כנ"ל כמה פעמים. וע"י אכילה כזו נעשה הפה בבחי' קומת אדם וכו' כמב"פ כי א"י היא בחי' מלכות כידוע בחי' מלכות פה. וע"כ שם עיקר היראה בחי' מוראה של מלכות והפרנסה נמשכת ע"י המלכות וע"כ עיקר הפרנסה נמשכת משפע א"י בחי' ארץ נתנה יבולה בחי' על הארץ ועל המזון. וע"כ בשעת אכילה בפרט כשזוכין לאכול שם בא"י אזי נגשת היראה להאדם וכשאוכל בקדושה וממשיך על עצמו היראה הבאה לו אז בשעת האכילה עי"ז נעשה מהפה בחי' קומת אדם (וע"כ מבואר בספרים שא"י היא בתמונת קומת אדם ממש כידוע) ועי"ז זוכה לעלי' יותר גדולה עד שנעשה בבחי' אדם העליון וזוכה לבחי' שכינה מדברת מתוך גרונו שזה בחי' רוה"ק ומבואר שעיקרם הוא בא"י כמבואר בזוה"ק. והנה מבואר במ"א שקדושת א"י היא בבחי' תפלין ותפלין הם בחי' מוחין שזה בחי' קדושת המוחין דגדלות שזוכין בא"י וראשית חכמה יראת ד' ע"כ שם עיקר היראה. והיראה היא בבחי' רצועה שעוברת בתוך המעברתא של תפלין ומבחי' הרצועה הזאת נשתלשל ובא להם איזה צער ויסורין כי א"י היא א' מג' דברים שנתנו ע"י יסורים. אך יש שנשתלשל כ"כ ח"ו עד שבא הצער ויסורין מבחי' יראות הנפולות רצועה בישא ח"ו. וע"י אכילה בקדושה וביראת שמים עי"ז נמתקין ועולין בחי' היראות הנפולות וניצל מהצער הנ"ל. וזה שאמרו יהושע וכלב ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם וגוף וה' אתנו אל תיראום כי לחמנו הם דייקא (עי' רש"י). כי ע"י אכילה בקדושה נמתקין ועולין היראות הנפולות כנ"ל: