הנוסח המוכר ולשון המקור
הנוסח המוכר
״כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל״
לשון המקור, בסוף האות השנייה של תורה מ״ח בליקוטי מוהר״ן תנינא:
…וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
ההבדלים: במקור כתוב "שהאדם צריך לעבר", ולא "כל העולם כולו". המילה "מאד" כתובה פעמיים. ובמקום "לא לפחד" כתוב "שלא יתפחד כלל", ולפניו "והכלל והעקר" (ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה מ״ח · אות ב׳).
בליקוטי עצות
המשפט מובא גם בליקוטי עצות, בערך התחזקות, בלשון קצת אחרת:
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל…
כאן נוספו המילים "בזה העולם", והמילה "מאד" כתובה פעם אחת. גם כאן אין "כל העולם כולו" (ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל״ה).
ההקשר בתורה מ״ח
המשפט חותם אות שעוסקת בעקשנות בעבודת השם ובמי שכבר קרוב לשערי הקדושה וחוזר לאחור. כך היא נפתחת:
וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה.
והאות הראשונה של התורה עוסקת במי שנדמה לו שמרחיקים אותו מלמעלה, ואומרת: "ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות" (ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה מ״ח · אות א׳).
על התורה כולה בעמוד התחזקות, ועל הפחד בתורת רבי נחמן בעמוד פחד ודאגה.