ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ג · אות ו׳וְהַנְּמָלָה הַמֻּנָּח בְּתוֹךְ פִּי הַנָּחָשׁ, הוּא בְּחִינוֹת חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא חָכָם הַיָּשָׁר וְהַצַּדִּיק וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְנִכְנָס בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אֲזַי כְּשֶׁאֵלּוּ הַחֲכָמִים נִכְנָסִים בַּחֲקִירָתָם לַחֲקֹר בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אָז יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם, הַיְנוּ עִם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל, כִּי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד בִּלְבּוּלִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת,
וְהוּא בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בִּטָּחוֹן בּוֹגֵד, שֶׁאֵינוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם וֶאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (משלי כ״ה:י״ט): שֵׁן רוֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטַח בּוֹגֵד; הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַמִּבְטַח בּוֹגֵד הִיא בְּחִינוֹת שֶׁן רוֹעָה אֶת הֶחָכָם, שֶׁהוּא הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ כַּנַּ"ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם וְנִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לוֹ תָּמִיד מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם.
וּבֵין כְּשֶׁהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ וּבֵין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף, יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי בְּעֵת הָעֲפִיפָה צַעֲרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מְאֹד. וְאֵין לוֹ שׁוּם נַיְחָא בֵּין כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, בֵּין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף.
רַק שֶׁיֵּשׁ מְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וּבֵין הָעֲפִיפָה, וְהוּא בְּעֵת שֶׁפּוֹסֵק הָעֲפִיפָה וּמוֹרִיד עַצְמוֹ מִן הָעֲפִיפָה מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַמְעוֹפֵף בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁלְשֵׁל וּלְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְמַטָּה, וַאֲזַי יֵשׁ לְהַנְּמָלָה הַנַּ"ל נַיְחָא, כִּי אֲזַי אֵינוֹ הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מְעוֹפֵף. הַיְנוּ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה עִתִּים שֶׁהַחֲכָמִים נַיְחִים וְאֵינָם חוֹקְרִין, כְּגוֹן בְּעֵת שֵׁנָה וַאֲכִילָה, וְאָז יֵשׁ נַיְחָא לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ,
כִּי הֶחָכָם הוּא בְּחִינַת נְמָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:ו׳): לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם; כִּי זֶה הֶחָכָם מְלַמֵּד דַּעַת וְדַרְכֵי ה' אֶל הָעָם:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ג · אות ז׳וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמַר הַסָּבָא (זוהר משפטים דף צה):
מָאן הוּא נָחָשׁ דְּפָרַח בַּאֲוִירָא וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִית נַיְחָא לְחַד נְמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנּוֹי.
הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל.
דְּפָרַח בַּאֲוִירָא – שֶׁפְּרִיחָתוֹ עַל יְדֵי הָאֲוִירִים, הַיְנוּ עַל יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ מֵהֶם כְּנָפַיִם.
וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כְּשֶׁכְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה הֵם כְּתִקּוּנוֹ, וְאֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, אֲזַי אֵין לוֹ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה.
וְזֶה: וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בְּחִינוֹת (יחזקאל א׳:י״א): וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמַעְלָה; הַיְנוּ בְּחִינוֹת כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה. אֲזַי: וְאָזֵל, שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כִּי בְּחִינוֹת הֲלִיכָה יֵשׁ לוֹ תָּמִיד, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְהַמְחַקְּרִים לַחֲקֹר בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, רַק שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְעוֹפֵף בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל כְּשֶׁאֵין לָהֶם כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, וְאֵין לָהֶם רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה כַּנַּ"ל.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעֲפִיפָה כַּנַּ"ל, וְזֶה נִקְרָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, שֶׁהוּא בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעַפִיפָה, וַאֲזַי יֵשׁ לָהּ נַיְחָא לְהַנְּמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנָּהּ כַּנַּ"ל.
שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַמְּחַקְּרִים, שֶׁהֵם חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הוּא – שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא, שֶׁתְּחִלַּת חֲקִירָתָם מַתְחֶלֶת מֵהַמְחֻבָּרִים, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה. וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים.
כִּי כֵן דֶּרֶךְ כָּל חֲקִירָתָם, לְהַתְחִיל מֵחִבּוּר הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, וְעוֹלִים מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מִתְּחִלָּה מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַגַּשְׁמִיִּים, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַדַּקִּים יוֹתֵר, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל עִלָּה וְעָלוּל, עַד שֶׁמַּגִּיעִים וּמְסַיְּמִים בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים, וְרוֹצִים לְהַשִּׂיג בַּחֲקִירָתָם הָאֱנוֹשִׁית, הַמֻּטְעֵית וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת, כַּיָּדוּעַ לְהַמְחַקְּרִים בְּעַצְמָן, הֵם רוֹצִים לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי חֲקִירוֹתָם הַלָּלוּ, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה, אֶת שִׂכְלִיִּים נִפְרָדִים, וְזֶה: שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות א׳וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִּנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ וְכוּ'. הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלֶךָ: (שמות י)
א כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, כִּי רָצָה לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ, וְאִם לֹא הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל מִי הָיָה מַרְאֶה רַחֲמָנוּתוֹ. וְעַל כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כְּדֵי לְהַרְאוֹת רַחֲמָנוּתוֹ.
וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, עַל־כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין, וְעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה, נִתְהַוּוּ כָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם (כמ"ש בעץ חיים בתחילתוֹ).
וְזֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי בִּלְתִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי לֹא הָיָה שׁוּם מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כִּי אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים: יֵשׁ וָאַיִן,
כִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם, שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם, וְאֵין שָׁם אֱלֹקוּת כִּבְיָכוֹל, כִּי אִם לֹא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכֹּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָל. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן אֱלֹקוּת, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי עַד לֶעָתִיד לָבוֹא: