פורים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · פורים
פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל־יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: (לק"ת סי' ע"ד)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, י״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ב · 17 במרץ 2022
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ה׳ – אות ב׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
כִּי אֵין לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, לוֹמַר שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַמְּנִיעָה וְהָאֹנֶס, וְעַל כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): חָשַׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ – כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה, אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ, כִּי מַה לּוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ, אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה, כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא לָצֵאת עִם הַ'כְּאִלּוּ', שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד בֶּאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנֶּחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִים, כִּי הֵם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה כְּפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאֹנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת (דברים כ״ו:ה׳): וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. שֶׁכְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹרֵד בְּמֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲזַי הוּא אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס וּמְנִיעָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁמִּזֶּה בָּאִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא אָנוּס, כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ (ביצה לב:). חָשַׁךְ לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לט): וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ וְכוּ' (שם כב). הַיְנוּ כְּשֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת. וְזֶה עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בֵּין הָעוֹלָם אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת, וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת נוֹחַ וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם לְשׁוּם דָּבָר, יוּכַל לַעֲמֹד בֵּין אֲלָפִים אֲנָשִׁים, לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין נִצְרָךְ לְשׁוּם בְּרִיָּה, לֹא לְפַרְנָסָה, וְלֹא לְכָבוֹד, וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר, רַק שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקָיו:
וְזֶה סוֹד (ברכות יח:): מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהִקְנִיטַתּוּ אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן וְכוּ', וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. וְסִפּוּרָם הָיָה עַל אוֹדוֹת פַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא. שֶׁהִקְנִיטַתּוּ – זֶה בְּחִינַת הַחֲרוֹן אַף; שְׁתֵּי רוּחוֹת – זֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי רוּחוֹת הַנַּ"ל, הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְזֶה תָּלוּי בִּבְחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁעַל יָדָהּ מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל: וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר, אֵיךְ כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת מְרֻמֶּזֶת בְּמַאֲמָר זֶה:
וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח וְכוּ' וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (בראשית ב׳:כ״ב) חַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. וְחַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֶל הָאָדָם (נדה מה:): א הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאֹד. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, כִּי הַכָּבוֹד הוּא אֵם כָּל חַי, וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ח:ח׳): כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ; שֶׁהִסְתַּלְּקוּת וַאֲסִיפַת הַנְּפָשׁוֹת הֵם לְתוֹךְ הַכָּבוֹד, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁהּ כַּנַּ"ל. אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְעַל כֵּן עַל־פִּי הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה אֶל הָאָדָם, אֲזַי הִיא בָּאָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד, שֶׁהִיא אֵם כָּל חַי כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, עַל־פִּי רֹב הוּא לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לָאָדָם, עַל־יְדֵי זֶה הַכָּבוֹד. וְהַכְּלָל, שֶׁהַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת. וְעַל כֵּן, לִפְעָמִים בָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת אֵיזֶה נֶפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־פִּי רֹב, בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם עַל־יְדֵי זֶה הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל:
ב וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים אֶל הַכָּבוֹד, כִּי עַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וְאֵין לוֹ פָּנִים. כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר מַלְכוּת (יומא עב: עיין רש"י), וְהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (תהילים כ״ד:ז׳): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּאֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים. בִּבְחִינַת (דברים ל״א:י״ז): וְהִסְתַּרְתִּי פָּנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל – שֶׁעַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא הַסְתָּרַת פָּנִים. אֲבָל עַל־יְדֵי מִעוּט אֲכִילָה, שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל יְדֵי זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ'; וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁמְּדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינוֹת (יחזקאל מ״א:כ״ב): וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. לִפְנֵי ה' דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים עַל־יְדֵי הַשֻּׁלְחָן, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״א
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
כי כל דבריו זכרונו לברכה הם כלליות גדול, וכל תורה ותורה כלול מכל התורה כלה, ומכל בני אדם שבעולם בכל דרגה ודרגה, מן תכלית קצה העליון עד תכלית קצה התחתון, הינו: שעם כל תורה ותורה ושיחה שלו יכול לעבד את השם יתברך הגדול במעלה בתכלית המעלה, וכן אפלו הקטן והפחות בתכלית דיוטא התחתונה יכול גם כן לשוב להשם יתברך ולמצא עצות לנפשו על ידי אותה התורה בעצמה, כי הם כלליות נפלא מאד:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
ומאת ה' היתה סבה, ולא הניחוהו הישמעאלים שיכנס אליהם, כי הסתכלו על מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארכים כנהוג במדינתנו, ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה, ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת. ולא הועילו שום פיוס ובקשות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה. והיה בדעת הקפיטן להתעכב שם עם הספינה להיות עומד לפוש איזה ימים. ואז היה שני ימים קדם ראשהשנה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״ט – אות ר״י
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
(כה) אָמַר אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם הַנִּכְנָסִין אֶצְלִי כְּבָר הֵם מְלֵאִים חֲרָטוֹת וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ חֲרָטָה וְכוּ' כַּנִּדְפַּס בְּהַשִּׂיחוֹת (סִימָן ו):
(כו) בְּאוּמֶין דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן נְסִיעָתוֹ, וְאָמַר לִי אָז יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה מִבַּיִת לַחוּץ, וּמִשָּׁם אֶל הָהָר, וּמִשָּׁם לְסַבֵּב דֶּרֶךְ הַנָּהָר הַקָּטָן, וְהַגֶּשֶׁר וּמִשָּׁם לְבֵית רַבִּי שִׁמְעוֹן וּמִשָּׁם לְבֵית רַבִּי זֶלִיג וּמִשָּׁם לְאוּמֶין. כִּי בְּדֶרֶךְ זֶה יָצָא לְאוּמֶין, כִּי בְּעֵת הַשְּׂרֵפָה בְּלֵיל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ בָּרַח פִּתְאוֹם בִּשְׁעַת שֶׁנַּעֲשָׂה רַעַשׁ הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אָז בִּסְעֻדָּתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְאָמַר אָז שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְכוּ' וּבְתוֹךְ שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ נַעֲשָׂה רַעַשׁ שֶׁל הַשְּׂרֵפָה וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "שׁוֹין שׁוֹין" [כְּבָר כְּבָר] וְתֵכֶף בָּרַח מִבֵּיתוֹ לַחוּץ. וְרָץ סָמוּךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּלְשָׁם הֵבִיאוּ לוֹ אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ עִם עוֹרוֹת שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז חָלוּשׁ מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ עָבַר הַנָּהָר הַקָּטָן בְּרַגְלָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְעָלָה עַל הָהָר הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה וְיָשַׁב שָׁם, וְרָאָה מִשָּׁם כָּל הַשְּׂרֵפָה עַד שֶׁנִּשְׂרַף בֵּיתוֹ. וְהַסִּפְרֵי תוֹרוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת וּמִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ הָיוּ מֻנָּחִים סְמוּכִים אֶצְלוֹ. וְגַם כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבָּרְחוּ גַּם־כֵּן לְשָׁם. וַאֲנַחְנוּ הִצַּלְנוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, לֹא נִשְׁאַר שׁוּם דָּבָר מֵרְכוּשׁוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי אֶת הַכֹּל הִצַּלְנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר־כָּךְ סָמוּךְ לְאוֹר יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ בָּאתִי אֶצְלוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בְּשִׂמְחָה יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל עַל הָעִיר וְעַל בֵּיתוֹ שֶׁנִּשְׂרַף. וְאַחַר־כָּךְ הוֹלַכְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ בַּיִת בִּקְצֵה הָעִיר שֶׁנִּצַּל מֵהַשְּׂרֵפָה. וְהָלַךְ עִמִּי סָמוּךְ לְהַנָּהָר הַקָּטָן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, עָנָה וְאָמַר מִי הָיָה אוֹמֵר וְכִי עָלָה עַל הַדַּעַת שֶׁאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ לְאוֹר יוֹם בְּזֶה הַדֶּרֶךְ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְאַחַר־כָּךְ בָּאנוּ לְבֵית רַבִּי שִׁמְעוֹן וְיָשַׁב שָׁם כָּל יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּבְיוֹם רִאשׁוֹן יָצָא מִשָּׁם וְהָלַךְ לְבֵית רַבִּי זֶלִיג שֶׁנִּשְׁאַר גַּם־כֵּן בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר. וְשָׁם יָשַׁב כָּל יוֹם רִאשׁוֹן עַד שֶׁבָּא הַיְדִיעָה מֵאוּמֶין שֶׁיִּסַּע לְשָׁם, בָּעֵת שֶׁהָיָה נָע וָנָד, וְכָל הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וּמִטַּלְטְלָיו הַכֹּל הָיָה מֻנָּח מְפֻזָּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וּבָעֵת שֶׁבָּא לוֹ הַיְדִיעָה שֶׁיִּסַּע לְאוּמֶין עָמַדְתִּי אָז לְפָנָיו, וְנִתְבַּהֵל אָז מְאֹד וְנִתְלַהֵב פָּנָיו מְאֹד. אַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי נָסַע לְאוּמֶין. אַחַר־כָּךְ אָמַר (הַנִּזְכָּר לְעֵיל) שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה מִבַּיִת לַחוּץ וְכוּ' וּמִשָּׁם לְאוּמֶין וְכוּ' כַּנַּ"ל. הַיְנוּ כִּי עַל הַיָּד שֶׁהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה, שָׁם הָיוּ מְצֻיָּרִין כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־כֵּן אָמַר שֶׁגַּם יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה. כְּלוֹמַר שֶׁבְּוַדַּאי גַּם דֶּרֶךְ זֶה הָיָה מְצֻיָּר שָׁם עַל אוֹתוֹ הַיָּד הַיְנוּ מֵהַבַּיִת לַחוּץ וּמִשָּׁם לְהָהָר וּמִשָּׁם לְהַבָּתִּים הַנַּ"ל וּמִשָּׁם לְאוּמֶין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין זֹאת לֶעָתִיד, כִּי בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ יֵשׁ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. כִּי בְּכָל נְסִיעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין גְּבוֹהִים מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן בַּנְּסִיעָה הָאַחֲרוֹנָה הַזֹּאת שֶׁנָּסַע לְהִסְתַּלֵּק שָׁם אֲשֶׁר לֹא יִכְלֶה רַעְיוֹן סוֹדוֹת נִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת וְנִסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁהָיָה בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה וּבְכָל עִנְיָן וְסִבָּה שֶׁל עִנְיְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ׳ – אות נ״ב
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
נ. עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן אוֹיְבָיו לֹא יִשְׂמְחוּ בְּצָרָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נא. מִי שֶׁאֵין מְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, לא יִשְׂמְחוּ אוֹיְבָיו עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נב. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה שֹוֹנְאִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהַשִּׂנְאָה שֶׁלּא כַּדִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצְאוּ כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״ד
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אַחַת הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ בַּחֲלוֹם אִם אַתָּה רוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל! וְהֻכְרַח לְקַיֵּם אֶת הַחֲלוֹם וְהָלַךְ וְנָתַן מוֹתַר הַמָּעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ עֲדַיִן עַל הָאַכְסַנְיָא גַּם הַמַּלְבּוּשִׁים חֲשׁוּבִים שֶׁהָיָה לוֹ הִנִּיחַ גַּם כֵּן עַל הָאַכְסַנְיָא וְהוּא לָקַח לְעַצְמוֹ מַלְבּוּשׁ פָּשׁוּט שֶׁל סוֹחֲרִים, כְּגוֹן מַלְבּוּשׁ עֶלְיוֹן וְנָסַע עַל הַיָּרִיד וּבָא לְשָׁם וְהִשְׁכִּים וְהָלַךְ עַל הַיָּרִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע כ״ט – קטע ל״ב
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִי?רוֹת עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְכוּ'. עַיֵּן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה אוֹת ל"ז ל"ח: (לק"א סי' רנ"א)
כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת עַל הָאָדָם יְכוֹלִין לְהַפִּילוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ חַ"ו. וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ חַ"ו עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת: (לק"א סי' רנ"ח)
כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂנְאִים, לוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ, כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ לִרְאוֹת בּוֹ חַ"ו מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ. רַק אַדְּרַבָּא, רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מֵפֵר מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא תָּשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה עַל ראֹשׁוֹ: (לק"א סי' רע"ז)
וְכָל זֶה כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם רְשָׁעִים. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלְקִים עָלָיו צַדִּיקִים, בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם הוּא רַק לְטוֹבָה שֶׁמְּרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו עַל יְדֵי זֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהוּא רַק לְטוֹבָה. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְעֶה עַצְמוֹ בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהוּא מַחֲלוֹקֶת גְּמוּרָה חַ"ו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה דְּסִטְרָא אַחֳרָא חַ"ו עַל־יְדֵי זֶה: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ח · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
"חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" מָלֵא רַחֲמִים, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, חוּס וַחֲמל עָלַי וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ כָּל יְמֵי חַיַּי וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי בַּחֲצוֹת לַיְלָה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם עַצְלוּת וּכְבֵדוּת כְּלָל וְלֹא תִתְגַּבֵּר עָלַי הַשֵּׁנָה וְהַתַּרְדֵּמָה חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר לִמְנוֹעַ אוֹתִי מִזֶּה וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים תְּעוֹרֵר הָרוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וּמִשָּׁם יֻמְשַׁךְ עָלַי הִתְעוֹרְרוּת לְהִתְעוֹרֵר תָּמִיד מִשְּׁנָתִי בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לָקוּם תָּמִיד בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ אַזְהָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל זֶה, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַטְרִידֵנוּ מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר אִבַּדְנוּ רב הַלֵּילוֹת אֲשֶׁר בִּטַּלְנוּ מִלָּקוּם בַּחֲצוֹת עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל רַב לְהוֹשִׁיעַ, תֶּן לִי עֵצָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לָקוּם תָּמִיד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא תֵּכֶף אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלָּיְלָה, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַּיִץ וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל גָּלוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְסְרוּ רָזֶיהָ לְחִיצוֹנִים, וְעַל חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים שֶׁגָּרְמוּ כָּל זֶה, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹצֵר הַכּל, כַּמָּה וְכַמָּה הֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים בִּכְלָל וּבִפְרָט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אוֹי לִי וַי לִי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק הִנְנִי לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה, וּמַה שֶּׁעָבַר עָבַר, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת וְלֹא אוֹבַד שׁוּם לַיְלָה מִלֵּילוֹתַי מִקִּימַת חֲצוֹת, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַזִּיק לִי כְּלָל קִימַת חֲצוֹת בְּשׁוּם דָּבָר וְלֹא יֶאֱרַע לִי שׁוּם חֹלִי ראשׁ וְשׁוּם נֶזֶק מִזֶּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה תָמִיד בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת וְלַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְאֶזְכֶּה בְּכָל בּקֶר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְתַעַזְרֵנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה, דַּעַת זַךְ וָצַח, דַּעַת אֲמִתִּי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדוֹ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי בְּכָל בּקֶר חוּט שֶׁל חֶסֶד מִבּקֶר דְּאַבְרָהָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירה עִמִּי, תְפִילָּה לְאֵל חַיָּי" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדְּךָ, אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים" וְנֶאֱמַר. "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אַחַת אָחַז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶת הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּנֶגֶד לִבּוֹ, וְאָמַר לוֹ, בִּשְׁבִיל מְעַט דָּם כָּזֶה (הַיְנוּ שֶׁבַּחֲלַל הַלֵּב) תְּאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אִיבֶּער אַ בִּיסֶעלֶע בְּלִיט זָאלְסְט אָהן וֶוערִין דִיא וֶועלט אָוֶן יֶענֶע וֶועלְט.
קְרֶעכְץ דָּאס אוֹיס. תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לְהִתְאַנֵּחַ הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁתִּפְטֹר אֶת הַדָּם הַזֶּה וְתַכְנִיעַ אֶת הָרָע שֶׁבּוֹ. וְתִזְכֶּה לִבְחִינַת וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (שָׁם).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נ · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הָרַעֲיוֹנִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ הֵם רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל־דָּבָר שֶׁמּוֹצֵא לוֹ עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל וְכָל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַרְבֵּה הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה.
וְדַיְקָא בְּכָל אֵלּוּ הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּאוּ רוּחוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבְוַדַּאי נֶחְלְשָׁה דַעְתּוֹ מְאֹד מִזֶּה בְּכָל פַּעַם, וּבְוַדַּאי אָרַב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְרָצָה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל פַּעַם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי הַחוֹלְקִים עַל הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים מֵחֲמַת שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם חָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, מֵאַחַר שֶׁאֵין זוֹכִים עַל־יְדֵי חָכְמוֹת אֵלּוּ לְתַכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי. וּבֶאֱמֶת שֹׁרֶשׁ כָּל הַחָכְמוֹת אֵלּוּ, הֵן חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִין, הֵן סְתָם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵחֲמַת שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הַגּוּף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת חֹל, שֶׁהַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עֹנֶג שַׁבָּת, שֶׁאָז הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִים כָּל הַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְנִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים (הִלְכוֹת שַׁבָּת, הֲלָכָה ו', אוֹת ד):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנו · פסקה 5 – פסקה 4
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' תְּצַוֶּה תקצ"ח נֶעמְרוֹב.
רַב שָׁלוֹם לִידִידִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק, בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
אֶתְמוֹל הָיָה פֹּה רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִבְּרֶסְלֶב שֶׁהוּא הָיָה הַשַּׁדְכָן אֶצְלְכֶם, וּבִשְּׂרַנִי טוֹב מֵעִנְיַן הַשִּׁדּוּךְ לְמַזָּל טוֹב, וְכָתַבְתִּי לְךָ סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב וּמָסַרְתִּי הָאִגֶּרֶת בְּיָדוֹ, וּבְוַדַּאי יַגִּיעַ לְיָדְךָ. וְאִם לֹא שְׁלָחוֹ עֲדַיִן, צִוִּיתִי עַל מוֹסֵר כְּתָב זֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל מִבְּרֶסְלֶב שֶׁהוּא הַצִּיר שֶׁהֵבִיא לִי מִכְתָּבְךָ שֶׁיִּרְאֶה לִשְׁלֹחַ לְךָ מִכְתָּבִי הַנַּ"ל עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ שֶׁלְּךָ אִם הוּא עֲדַיִן בִּבְרֶסְלֶב. וְכָעֵת אֲנִי כּוֹפֵל בִּרְכָתִי, יְצַו ה' אֶת הַבְּרָכָה אִתְּךָ שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת לְמַזָּל טוֹב לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם לָכֶם וּלְכֻלָּנוּ. יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וְיִהְיֶה כַּזַּיִת הוֹדוֹ וְנִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִזֶּה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כְּעַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ בְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו. לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְכוּ', חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. וְעַל דְּבַר אֲשֶׁר הִקְדִּים לִגְמֹר בְּלִי יְדִיעָתִי, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ שָׁם שֶׁכְּפִי שֶׁסִּפֵּר לִי רַבִּי אֵלִיָּהוּ הַנַּ"ל הָיִיתָ מֻכְרָח בַּדָּבָר וּמֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת, וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וּבַעַל הָרַחֲמִים אֲשֶׁר גָּמַל עִמָּנוּ טוֹבוֹת כָּאֵלֶּה עַד הֵנָּה, גַּם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אַל יַעַזְבֵנוּ. עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר וְכוּ'. ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּכְפִי הַנִּרְאֶה נִתְוַעֵד יַחַד בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּקָרוֹב, עַל כֵּן אֵין לְהַאֲרִיךְ עַתָּה. גַּם אֲנִי טָרוּד עַתָּה בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל בְּנִי חוֹרְגִי שְׁמֶעלְקֶא שֶׁיִּחְיֶה, שֶׁהַשָּׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא מִכְתָּבְךָ בָּא בְּיִחוּד בִּשְׁבִיל עֵסֶק הַחֲתֻנָּה הַנַּ"ל, וַאֲנִי מֻכְרָח לַהֲשִׁיבוֹ כָּרָאוּי בִּנְחִיצָה, עַל כֵּן לֹא יָכֹלְתִּי לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר אֵלֶיךָ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הָרוֹאֶה נִפְלְאוֹת ה' בְּכָל עֵת וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' פּוּרִים תקצ"ח בְּרֶסְלֶב.
שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, וּבִכְלָלָם כְּבוֹד בְּנִי יְדִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו.
בְּשָׁעָה זֹאת אַחַר גְּמַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. מִכְתָּבוֹ שֶׁשָּׁלַח עַל יְדֵי שָׁלִיחַ כְּבָר כָּתַבְתִּי לוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי, וּמִכְתָּבוֹ הָרִאשׁוֹן לֹא קִבַּלְתִּי עֲדַיִן. וְכָעֵת תֵּדַע כִּי ה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, כִּי בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר נוֹלַד בֵּן לְמַזָּל טוֹב לִמְחֻתָּנְךָ וְיִכְנֹס לַבְּרִית אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. עַל כֵּן בָּא לְפָנַי בְּבַקָּשָׁה וְהִפְצִיר אוֹתִי לִדְחוֹת הַתְּנָאִים עַד שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַכְבִּיד עָלָיו כָּל כָּךְ לְהַרְבּוֹת בְּהוֹצָאָה שֶׁל שְׁנֵי סְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהִסְכַּמְתִּי לִדְבָרָיו. גַּם יֵשׁ לִי עוֹד טְעָמִים בָּזֶה שֶׁהוּא לְטוֹבָה כַּאֲשֶׁר אֲסַפֵּר לְךָ. עַל כֵּן אַל תָּבוֹא עִם בְּנֵי־בֵיתְךָ מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, רַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ תָּבוֹא בְּלִי עִכּוּב בְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וְתִתְעַכֵּב אֵיזֶה שָׁעוֹת אוֹ יוֹם, וְאַחַר כָּךְ אִם תִּרְצֶה תַּחֲזֹר לְבֵיתְךָ. וּבְעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה תָּבוֹא עִם כָּל בְּנֵי בֵיתְךָ לְפֹה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ יִהְיֶה סְעֻדַּת הַתְּנָאִים עִם סְעוּדַת הַבְּרִית מִילָה בְּיַחַד, וַה' הַטּוֹב יִגְמֹר לְטוֹבָה, וְנָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
עַתָּה אוֹדִיעֲךָ בְּנִי חֲבִיבִי עִם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת. כִּי בַּלַּיְלָה הַזֹּאת אַחַר שֶׁזָּכִינוּ לִשְׂמֹחַ כָּרָאוּי, וְגַם אֲנִי תְּהִלָּה לָאֵל רָקַדְתִּי הַרְבֵּה בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבַלַּיְלָה הֶעָבַר. וְהִנַּחְתִּי לִישֹׁן אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶךְ ג' שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת בָּא לְבֵיתִי אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר מָסַר אוֹתִי כִּמְפֻרְסָם, וּבָא בִּבְכִיָה רַבָּה וַעֲצוּמָה בְּקִדָּה וּכְרִיעָה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה. וּבִתְחִלָּה שָׁלַח אֵלַי אֶת הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ יְדִידֵנוּ רַבִּי יִצְחָק הַכֹּהֵן בֶּן רַבִּי יוּדְיל, וְהֵקִיץ אוֹתִי וְסִפֵּר לִי שֶׁכְּבָר הוּא בְּבֵיתִי הַתַּחְתּוֹן, וּבוֹכֶה לִפְנֵי הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדְיל תִּחְיֶה, כִּי אִשְׁתּוֹ נֶחְלְשָׁה מְאֹד עַד לְמָוֶת. וְכֵן הָיָה כִּי בְּשָׁעָה זֹאת נִפְטְרָה. אַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ עִם בְּנוֹ הֶחָתָן עָלוּ אַחַר כָּךְ לְבֵית הָעֲלִיָּה שֶׁלִּי וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ נָפַל עַל רַגְלַי וְנָשַׁק אוֹתָם בְּכֹחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ כֹּחַ הַנְּשִׁיקָה בְּרַגְלַי. וְכֵן עָשָׂה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁנָּפַל עַל רַגְלַי וּנְשָׁקָם הַרְבֵּה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי מְחִילָה בִּבְכִיָּה בִּדְמָעוֹת זוֹלְגוֹת וְאָמַר חָטָאתִי, כָּל הַמְּסִירוֹת הָיָה עַל יָדִי מָה אֶעֱשֶׂה תִּמְחֲלוּ לִי. וְנָתַן לִי שְׁנֵי רוּבַּל כֶּסֶף עַל פִּדְיוֹן. וּבָכָה שֶׁאֵין לוֹ יוֹתֵר לִתֵּן, וְהִבְטִיחַ אִם יוּכַל לְתַקֵּן מַה שֶּׁקִּלְקֵל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתִי בְּכָל כֹּחוֹ. וְאָמַר שֶׁגַּם הַיּוֹם אֲנִי יָכוֹל לִכְנֹס לְפֹה. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', מִי יִתֵּן שֶׁכֵּן יִזְכּוּ כָּל הַמִּתְנַגְּדִים לְפַיֵּס אוֹתִי לְטוֹבָתָם הַנִּצְחִית. וְדַרְכֵי ה' נֶעְלָמִים מְאֹד מְאֹד, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, שִׂמְחוּ אַחַי וְרֵעַי בִּישׁוּעַת ה'. עַד הֵנָּה לֹא עֲזָבוּנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, כֵּן יוֹסִיף בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם לְהַרְאוֹת לָנוּ חַסְדּוֹ, וִישׁוּעָתוֹ יִתֵּן לָנוּ. הַכֹּל בְּכֹחַ הַזָּקֵן הַקָּדוֹשׁ חֶסֶד שֶׁבַּחֲסָדִים, שִׂמְחוּ בַּה' וּבְצַדִּיקָיו הַקְּדוֹשִׁים, בִּפְרָט עַתָּה בְּפוּרִים זְמַן שִׂמְחָה לַכֹּל, פּוּרִים אִין לַאנְד, פּוּרִים אִין לַאנְד [פּוּרִים בָּאָרֶץ, פּוּרִים בָּאָרֶץ]. אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לְקַיֵּם מִצְוַת לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא, מִי יִתֵּן שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּרָאוּי וְלִשְׂמֹחַ כָּרָאוּי, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ מֵחָדָשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה. רַב יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא. ר' יְהוֹשֻׁעַ סְתָּם, הוּא בֶּן חֲנַנְיָה. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר מַמָּל.
ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוֹרְקְנוּס. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פָּתַּר רֹאשׁ. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַתְּיָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף ד׳ – סעיף ז׳
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וּמֵהָא דִּכְתִיב, וְדַבֵּר דָּבָר, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל. הִלְכָּךְ אָסוּר לוֹמַר: דָּבָר פְּלוֹנִי אֶעֱשֶׂה לְמָחָר, אוֹ סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר. וְהַיְנוּ דָּבָר שֶׁהַיוֹם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ בְשׁוּם אֹפֶן. אֲבָל דָּבָר שֶׁהָיָה אֵיזֶה צַד לַעֲשׂוֹתוֹ הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵין זֶה הַצַּד, מֻתָּר (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף ג). וְלָכֵן מֻתָּר לוֹמַר, לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֵלֵךְ לְמָחָר, רַק שֶׁלֹּא יֹאמַר לָשׁוֹן הַמַּשְׁמַע שֶׁיֵּלֵךְ בְּקָּרוֹן, וְגַם לֹא יַרְבֶּה לְדַבֵּר בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ בְּשִׂיחַת דְּבָרִים בְּטֵלִים, אָסוּר לְהַרְבּוֹת. וְאָסוּר לְסַפֵּר בַּשַׁבָּת דָּבָר שֶׁל צַעַר. אָסוּר לְאָדָם לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּפִיו בַּשַׁבָּת, בֵּין חֶשְׁבּוֹן שֶׁעָתִיד לִהְיֹוֹת בֵּין חֶשְׁבּוֹן שֶׁכְּבָר עָבַר, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עֲדַיִן לֵידַע אוֹתוֹ, כְּגוֹן כָּךְ וְכָךְ הוֹצֵאתִי עַל בִּנְיָן פְּלוֹנִי לִשְׂכַר פּוֹעֲלִים, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר בְּיָדוֹ מִשְּׂכַר הַפּוֹעֲלִים, שֶׁצָּרִיךְ הוּא לָדַעַת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, אָסוּר. אֲבָל חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם צֹרֶךְ, מֻתָּר לְחָשְׁבָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בָּהֶם, שֶׁאָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בַּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל.
מִדִּכְתִיב חֶפְצְךָ לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא חֶפְצֵי הָאָדָם, אֲבָל חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין. לְפִיכָךְ מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם מִשּׁוּם צָרְכֵי מִצְוָה, וְכֵן מֻתָּר לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַׁבָּת, כְּגוֹן לֵילֵךְ לַשִּׁלְטוֹן, אוֹ לְבֵית וַעַד הַשָּׂרִים לְדַבֵּר בִּשְׁבִילָם, שֶׁצָּרְכֵי הָרַבִּים הֵם כְּמוֹ חֶפְצֵי שָׁמַיִם. וְכֵן מֻתָּר לְדַבֵּר עִם מְלַמֵּד אוֹדוֹת תִּינוֹק, אִם יִרְצֶה לְקַחְתּוֹ לְלַמְּדוֹ סֵפֶר אוֹ אֲפִלּוּ אֻמָּנוּת, שֶׁזּוֹהִי גַּם כֵּן מִצְוָה, שֶׁאִם לֹא תְהֵא לוֹ אֻמָּנוּת לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ, יְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל אָסוּר לִשְׂכּוֹר אֶת הַמְלַמֵּד בַּשַׁבָּת, כִּי הַשְּׂכִירוּת הִיא שְׁבוּת גְּמוּרָה, וְלֹא הֻתְּרָה אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל מִצְוָה, וְרַק מַה שֶּׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָא מִפְּנֵי מִמְּצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, זֶה הֻתָּר בִּשְׁבִיל מִצְוָה. וּמֻתָּר לְהַכְרִיז עַל אֲבֵדָה בַּשַׁבָּת, שֶׁהֲשַׁבָּת אֲבֵדָה מִצְוָה הִיא.
מִדִּכְתִיב וְדַבֵּר דָּבָר, לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּדַוְקָא דִּבּוּר אָסוּר. אֲבָל הִרְהוּר, מֻתָּר. וְלָכֵן הִרְהוּר בַּעֲסָקָיו מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, וִיהֵא בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתְּךָ, וַהֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. אֶלָּא יִרְאֶה הָאָדָם בְּכָל שַׁבָּת כְּאִלּוּ מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה, וְאֵין לְךָ עֹנֶג גָּדוֹל מִזֶּה (ש"ו). וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹא יְהַרְהֵר בְּדָבָר שֶׁגּוֹרֵם לוֹ טִרְדָּה אוֹ דְאָגָה.
מֻתָּר לוֹמַר לְפוֹעֵל, הֲנִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁתּוּכַל לַעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ מֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָעֶרֶב לְשָׂכְרוֹ לִמְלָאכָה, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֶסַר אֶלָּא דִּבּוּר מְפֹרָשׁ. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ, הֱיֵה נָכוֹן עִמִּי לָעֶרֶב, שֶׁזֶּהוּ כִּמְדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לְשָׂכְרוֹ (ש"ז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ח
"חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" מָלֵא רַחֲמִים, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, חוּס וַחֲמל עָלַי וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ כָּל יְמֵי חַיַּי וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי בַּחֲצוֹת לַיְלָה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם עַצְלוּת וּכְבֵדוּת כְּלָל וְלֹא תִתְגַּבֵּר עָלַי הַשֵּׁנָה וְהַתַּרְדֵּמָה חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר לִמְנוֹעַ אוֹתִי מִזֶּה וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים תְּעוֹרֵר הָרוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וּמִשָּׁם יֻמְשַׁךְ עָלַי הִתְעוֹרְרוּת לְהִתְעוֹרֵר תָּמִיד מִשְּׁנָתִי בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לָקוּם תָּמִיד בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ אַזְהָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל זֶה, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַטְרִידֵנוּ מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר אִבַּדְנוּ רב הַלֵּילוֹת אֲשֶׁר בִּטַּלְנוּ מִלָּקוּם בַּחֲצוֹת עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל רַב לְהוֹשִׁיעַ, תֶּן לִי עֵצָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לָקוּם תָּמִיד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא תֵּכֶף אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלָּיְלָה, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַּיִץ וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל גָּלוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְסְרוּ רָזֶיהָ לְחִיצוֹנִים, וְעַל חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים שֶׁגָּרְמוּ כָּל זֶה, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹצֵר הַכּל, כַּמָּה וְכַמָּה הֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים בִּכְלָל וּבִפְרָט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אוֹי לִי וַי לִי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק הִנְנִי לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה, וּמַה שֶּׁעָבַר עָבַר, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת וְלֹא אוֹבַד שׁוּם לַיְלָה מִלֵּילוֹתַי מִקִּימַת חֲצוֹת, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַזִּיק לִי כְּלָל קִימַת חֲצוֹת בְּשׁוּם דָּבָר וְלֹא יֶאֱרַע לִי שׁוּם חֹלִי ראשׁ וְשׁוּם נֶזֶק מִזֶּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה תָמִיד בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת וְלַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְאֶזְכֶּה בְּכָל בּקֶר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְתַעַזְרֵנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה, דַּעַת זַךְ וָצַח, דַּעַת אֲמִתִּי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדוֹ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי בְּכָל בּקֶר חוּט שֶׁל חֶסֶד מִבּקֶר דְּאַבְרָהָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירה עִמִּי, תְפִילָּה לְאֵל חַיָּי" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדְּךָ, אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים" וְנֶאֱמַר. "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ו · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 192 מתוך 384 במחזור של שנת ה׳תשפ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ז באדר ב׳): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־17 במרץ 2022, בשעה 17:48 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · פורים
פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל־יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: (לק"ת סי' ע"ד)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־384 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.